## Steinsaltz on Menachot Daf 11b

###### Steinsaltz on Menachot 11b:1
[Steinsaltz on Menachot 11b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:1)

ומתקשים, **והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **ר' שמעון אומר: קומץ ולבונה שחסר כל שהוא** — **פסול,** ואין די בקורט אחד! ומתרצים, **תני** [שנה] כך: **קורט לבונה שחסר כל שהוא** — **פסול. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור כך]: **כאן בלבונה הבאה עם המנחה,** שאינה נפסלת גם אם תחסר עד קורט, **כאן בלבונה הבאה בפני עצמה,** שאם חסרה כל שהוא פסולה.


###### Steinsaltz on Menachot 11b:2
[Steinsaltz on Menachot 11b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:2)

ובענין זה מביאים מה ש**אמר ר' יצחק בר יוסף, אמר ר' יוחנן: שלש מחלוקת בדבר,** שיש בענין זה שלוש שיטות חלוקות, **ר' מאיר סבר** [סבור]: **קומץ** שלם של לבונה **בתחילה,** כשנותן את הלבונה על המנחה, **וקומץ** שלם צריך להיות **בסוף,** בשעת ההקטרה. **ור' יהודה סבר** [סבור]: **קומץ** צריך להיות **בתחילה, ושני קרטין** לפחות **בסוף. ור' שמעון סבר** [סבור]: **קומץ** צריך להיות **בתחילה, וקורט אחד בסוף.**


###### Steinsaltz on Menachot 11b:3
[Steinsaltz on Menachot 11b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:3)

ומעירים: **ושלשתן מקרא אחד דרשו** **בדרכים שונות, שנאמר: "והרים ממנו וכו'** **ואת כל הלבונה אשר על המנחה** והקטיר המזבח" (ויקרא ו, ב), **ר' מאיר סבר** [סבור]: הכוונה היא שאינו מקטיר **עד דאיתא** [שישנה] **ללבונה דאיקבעה בהדי** [שנקבעה יחד] עם ה**מנחה מעיקרא** [מתחילה] כלומר, קומץ שלם. **ור' יהודה סבר** [סבור]: כיון שאומר **"כל"** — משמעו כל שהוא, **ואפילו חד קורט** [קורט אחד], ומה שנאמר **"את"** — הרי זה **לרבות קורט אחר** נוסף. **ור' שמעון** סבור כר' יהודה ש"כל" משמעו אפילו קורט אחד, ואת המילה **"את" לא דריש** [אינו דורש] לרבות, ולכן די בקורט אחד.


###### Steinsaltz on Menachot 11b:4
[Steinsaltz on Menachot 11b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:4)

**ואמר ר' יצחק בר יוסף, אמר ר' יוחנן: מחלוקת** זו היא **בלבונה הבאה עם המנחה, אבל בלבונה הבאה בפני עצמה** — **דברי הכל,** גם לדעת ר' יהודה ור' שמעון, **קומץ בתחילה וקומץ בסוף.** ולשיטתם **להכי איצטריך** [לשם כך הוצרך] מה שנאמר **"אשר על המנחה"** (שם), ללמדנו שבלבונה **דבהדי** [שביחד] עם ה**מנחה** — **אין** [כן], יכול להקטיר גם אם נותר קורט או שנים, אבל זו שבאה **בפני עצמה,** שאינה "על המנחה" — **לא. ו**עוד


###### Steinsaltz on Menachot 11b:5
[Steinsaltz on Menachot 11b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:5)

**אמר ר' יצחק בר יוסף, אמר ר' יוחנן: מחלוקת בלבונה הבאה עם המנחה, אבל בלבונה הבאה בבזיכין** של לחם הפנים — **דברי הכל,** כלומר, גם לדעת ר' יהודה ור' שמעון, **שני קמצין** צריכים להיות **בתחילה,** קומץ בכל בזך, **ושני קמצין בסוף.**


###### Steinsaltz on Menachot 11b:6
[Steinsaltz on Menachot 11b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:6)

ומקשים: **פשיטא** [פשוט שכך הוא], שהרי לא נאמר בה "כל הלבונה" להכשיר (לשיטתם) גם בכל שהוא! ומסבירים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **כיון דבהדי** [שיחד] עם **לחם** הפנים **אתיא** [הלבונה באה], **כ"** לבונה **אשר על המנחה" דמיא** [היא נחשבת], וגם לגביה יש ללמוד דין זה, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שאין זה כן.


###### Steinsaltz on Menachot 11b:7
[Steinsaltz on Menachot 11b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:7)

ומעירים: בענין לבונה הבאה בפני עצמה, **פליגי בה** [נחלקו בכך] **ר' אמי ור' יצחק נפחא, חד** [אחד מהם] **אמר: מחלוקת** התנאים, האם לבונה שחסרה עדיין כשרה, היא **בלבונה הבאה עם המנחה, אבל בלבונה הבאה בפני עצמה** — **דברי הכל קומץ בתחילה וקומץ בסוף, וחד** [ואחד מהם] **אמר: כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו.**


###### Steinsaltz on Menachot 11b:8
[Steinsaltz on Menachot 11b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:8)

א שנינו במשנה: **חיסר לבונתה** — פסולה. ומדייקים מכאן: **הא יתיר** [הרי אם ייתר] לבונתה — **כשרה.** ומקשים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: אם **יתיר** — **פסולה! אמר רמי בר חמא:** מתי היא פסולה — **כגון שהפריש לה שני קמצין** של לבונה ונתן בה.


###### Steinsaltz on Menachot 11b:9
[Steinsaltz on Menachot 11b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:9)

**ואמר רמי בר חמא: הפריש לה שני קמצין** של לבונה, **ואבד אחד מהן קודם קמיצה** — **לא הוקבעו** עם המנחה, ואינה פסולה. אם אבד ל**אחר קמיצה** — כבר **הוקבעו** עם המנחה, והיא פסולה, מפני שריבה לבונתה.


###### Steinsaltz on Menachot 11b:10
[Steinsaltz on Menachot 11b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:10)

**ואמר רמי בר חמא: הפריש ארבעה קמצין** של לבונה **לשני בזיכין** של לחם הפנים, **ואבדו שנים מהן,** אם אבדו **קודם סילוק בזיכין** מעל שולחן לחם הפנים — **לא הוקבעו** וכשרים, אם **לאחר סילוק בזיכין** — **הוקבעו,** ופסולים, מפני שריבה לבונתם.


###### Steinsaltz on Menachot 11b:11
[Steinsaltz on Menachot 11b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:11)

ועל דין הבזיכים שואלים: **הא תו** [זו שוב] **למה לי? היינו הך** [הרי זה אותו דבר], שהרי הקטרת הלבונה מתירה את לחם הפנים, כמו הקטרת הקומץ במנחה, וסילוק הבזיכים של לחם הפנים נחשב כקמיצה של המנחה!


###### Steinsaltz on Menachot 11b:12
[Steinsaltz on Menachot 11b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:12)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **כיון דבריר** [שמבורר] ה**קומץ דידה** [שלה], שבלחם הפנים אין צורך להגדיר מהו ה"קומץ", שהרי הלבונה מצויה לעצמה בבזיכים, נאמר כי **כיון שהגיע זמנה לפורקה** את מערכת לחם הפנים ולסלק את הבזיכים — **כמאן דפריקה דמיא** [כמי שמפורקת היא נחשבת], ומאותה שעה כבר נקבעה הלבונה עם לחם הפנים, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו], שכל עוד לא סילק את הבזיכים — לא הוקבעו הקמצים היתירים, ואם אבדו באותה שעה — לחם הפנים כשר.


###### Steinsaltz on Menachot 11b:13
[Steinsaltz on Menachot 11b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/11b:13)

ב משנה **הקומץ את המנחה** על מנת **לאכול שיריה** של המנחה **בחוץ** מחוץ לעזרה, **או** לאכול אפילו **כזית משיריה בחוץ,** על מנת **להקטיר קומצה בחוץ או כזית** של **קומצה בחוץ, או להקטיר לבונתה בחוץ** — הרי בכל אחד מאלה **פסול** הקומץ והמנחה, **ו**אולם **אין בו כרת** באכילתו. אבל אם חישב בזמן קמיצה **לאכול שיריה למחר** לאחר זמנה, **או כזית משיריה למחר, להקטיר קומצה למחר או כזית מקומצה למחר, או להקטיר לבונה למחר** —