## Steinsaltz on Menachot Daf 12a

###### Steinsaltz on Menachot 12a:1
[Steinsaltz on Menachot 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:1)

הרי זה **פיגול, וחייבין עליו כרת** על אכילה משיירי המנחה הזו.


###### Steinsaltz on Menachot 12a:2
[Steinsaltz on Menachot 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:2)

**זה הכלל: כל הקומץ [או] נותן** את הקומץ **בכלי,** או **המוליך** את הקומץ בכלי למזבח, או **המקטיר** את הקומץ על המזבח, אם עשה אחת מעבודות אלו על מנת **לאכול דבר שדרכו לאכול,** כלומר, השיריים, או על מנת **להקטיר דבר שדרכו להקטיר,** כלומר, הקומץ או הלבונה, אם עשה על מנת שייאכל או שיקרב **חוץ למקומו** — הרי זה **פסול** אבל **אין בו כרת,** אם על מנת שייעשה כן **חוץ לזמנו** — **פיגול וחייבין עליו כרת, ובלבד שיקריב** את **המתיר כמצותו,** כלומר, שחוץ ממחשבת חוץ לזמנו נעשית עבודת הקומץ, שהיא המתירה את המנחה, כתיקנה. אבל אם לא קרב המתיר כמצוותו, הרי אף שהמנחה פסולה — אין איסור פיגול חל עליה.


###### Steinsaltz on Menachot 12a:3
[Steinsaltz on Menachot 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:3)

**כיצד** נחשב הדבר ש**קרב המתיר כמצותו?** אם **קמץ בשתיקה** (בסתם) ואחר כך **נתן** את הקומץ **בכלי, והוליך** **והקטיר** אותו במחשבת **חוץ לזמנו; או שקמץ חוץ לזמנו,** ו**נתן בכלי והוליך והקטיר בשתיקה; או שקמץ ונתן בכלי והוליך והקטיר** במחשבה **חוץ לזמנו** — **זהו שקרב המתיר כמצותו,** וחייבים על אכילת המנחה משום פיגול.


###### Steinsaltz on Menachot 12a:4
[Steinsaltz on Menachot 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:4)

**כיצד לא קרב המתיר כמצותו?** כאשר היתה שם מחשבה נוספת הפוסלת את הקרבן מלבד מחשבת חוץ לזמנו, כגון: אם **קמץ** במחשבת **חוץ למקומו,** ואחר כך **נתן בכלי והוליך והקטיר** במחשבת **חוץ לזמנו; או** כגון **שקמץ חוץ לזמנו,** ו**נתן בכלי והוליך והקטיר** במחשבת **חוץ למקומו; או שקמץ** ו**נתן בכלי והוליך והקטיר** במחשבת **חוץ למקומו** — **זהו** **שלא קרב המתיר כמצותו.**


###### Steinsaltz on Menachot 12a:5
[Steinsaltz on Menachot 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:5)

וכן **מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן** (ודבר זה פוסלן, כמבואר בראש המסכת) ואחר כך **נתן בכלי והוליך והקטיר** במחשבת **חוץ לזמנו; או שקמץ** אותן במחשבת **חוץ לזמנו,** ואחר כך **נתן** את הקומץ **בכלי והוליך והקטיר** במחשבת **שלא לשמן; או שקמץ ונתן בכלי והוליך והקטיר** במחשבת **שלא לשמן** — **זהו** שנקרא **שלא קרב המתיר כמצותו.**


###### Steinsaltz on Menachot 12a:6
[Steinsaltz on Menachot 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:6)

אם עשה אחת מן העבודות על מנת **לאכול כזית בחוץ כזית למחר,** או **כזית למחר כזית בחוץ,** וכן אם עשה על מנת לאכול **כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר,** או **כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ** — בכל אחד מהמקרים האלה **פסול ואין בו כרת.**


###### Steinsaltz on Menachot 12a:7
[Steinsaltz on Menachot 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:7)

**אמר ר' יהודה,** לא כך, אלא **זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום,** שחישב קודם להקריב או לאכול שלא בזמנו, ואחר כך חישב להקריב שלא במקומו — הרי זה **פיגול וחייבין עליו כרת, אם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן** — הרי זה **פסול ואין בו כרת. וחכמים אומרים: זה וזה,** כל שהיתה עוד מחשבה פסולה מלבד מחשבת חוץ לזמנו, בין בתחילה ובין בסוף — הרי זה **פסול ואין בו כרת.**


###### Steinsaltz on Menachot 12a:8
[Steinsaltz on Menachot 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:8)

א גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים], **לדברי האומר: שירים** של מנחה **שחסרו** שנחסר מהם משהו **בין** ה**קמיצה ל**בין ה**הקטרה** של הקומץ, בכל זאת **מקטיר קומץ עליהן; וקיימא לן** [ומוחזק בידינו] ש**אותן שירים,** אף על פי שמקטיר את הקומץ עליהם, **אסורים** הם **באכילה, מהו דתיהני להו** [שתועיל להם] **הקטרה** זו **למיקבעינהו** [לקבוע אותם] **בפיגול** אם נעשתה במחשבה לאוכלם למחר, כמו אם היו מותרים לאכילה?


###### Steinsaltz on Menachot 12a:9
[Steinsaltz on Menachot 12a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:9)

**ו**כן מהו שתועיל להם ההקטרה **לפקינהו** [להוציא אותם] **מידי מעילה?** האם דינם כשיריים שהותרו באכילה, שלאחר שקרב הקומץ והותרו לכהנים שוב אין בהם דין מעילה?


###### Steinsaltz on Menachot 12a:10
[Steinsaltz on Menachot 12a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:10)

**אמר רב הונא, אפילו ל**שיטת **ר' עקיבא** ש**אמר: זריקה** של דם הזבח, שמתירה את בשרו באכילה ומוציאה אותו מדין מעילה, **מועלת** (מועילה) גם **ל**בשר הזבח ה**יוצא** מחוץ לעזרה, להוציאו מידי מעילה, למרות שהוא אסור באכילה — **הני מילי** [דברים אלה אמורים] דווקא ב**יוצא,**


###### Steinsaltz on Menachot 12a:11
[Steinsaltz on Menachot 12a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:11)

**דאיתיה בעיניה** [שישנו בעינו], **ופסול מחמת דבר אחר הוא,** שיצא מחוץ לעזרה. **אבל חסרון** שיש בשיירי המנחה, **דפסולא דגופיה** [שפסול של גופו] **הוא** — **לא מהני ליה** [לא מועילה לו] **הקטרה** להוציאם מידי מעילה, וגם לא לקבוע אותם בפיגול.


###### Steinsaltz on Menachot 12a:12
[Steinsaltz on Menachot 12a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:12)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אדרבה** [להיפך], **אפילו ל**דעת **ר' אליעזר** שחלק על ר' עקיבא ו**אמר: אין זריקה מועלת ליוצא** להוציאו מידי מעילה — **הני מילי** [דברים אלה אמורים] דווקא ב**יוצא, דליתיה** [שאינו נמצא] **בפנים** כדי שזריקה תועיל לו, **אבל חסרון** של שיירי המנחה, **דאיתיה** [שעדיין נמצא] **בפנים** — **מהניא ליה** [מועילה לו] **הקטרה** להוציאם מידי מעילה, ולקבוע אותם בפיגול.


###### Steinsaltz on Menachot 12a:13
[Steinsaltz on Menachot 12a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:13)

**אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר אותה], שגם על שיריים שחסרו חייבים משום פיגול? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ או כזית משיריה בחוץ** וכו' לאכול שייריה למחר או כזית משייריה למחר — פיגול וחייבים עליו כרת, **ותני** [ושונה] **ר' חייא** במשנה שלו: **הקומץ את המנחה** לאכול שייריה, **ולא תני** [ואינו שונה] **"או כזית** משייריה".


###### Steinsaltz on Menachot 12a:14
[Steinsaltz on Menachot 12a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/12a:14)

ויש לברר: **מאי טעמא לא תני** [מה טעם אינו שונה] גם הוא **"או כזית"? לאו** [האם לא] משום שבמשנתנו מדובר **כגון שחסרו שירים וקמו להו** [ועמדו להם] על **כזית. וכיון** ש**במתן כלי בהילוך ובהקטרה,** כלומר, כשהוא שונה בהמשך: זה הכלל, כל הקומץ והנותן בכלי והמהלך והמקטיר לאכול את השיריים או להקטיר את הקומץ למחר — פיגול, **לא מתני ליה** [לא נשנה לו], אינו יכול לשנות: