## Steinsaltz on Menachot Daf 44b

###### Steinsaltz on Menachot 44b:1
[Steinsaltz on Menachot 44b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:1)

**"ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני** (ישעיהו לח, טז), לומר שהמניח תפילין (שבהם כתוב שם ה') על ראשו ("ה' עליהם") זוכה לחיים ("יחיו"), ומבריא ממחלותיו וזוכה לעוד שנות חיים ("ותחלימני והחייני").


###### Steinsaltz on Menachot 44b:2
[Steinsaltz on Menachot 44b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:2)

א משנה במשנה זו שבים לדון בהלכות השייכות למסכת, מנחות. **הסולת והשמן** של מנחת הנסכים **אין מעכבין את היין** הבא עם המנחה. שאם הובא יין בלא הסולת והשמן למנחה — מנסכים את היין על המזבח, אף שלא הוקרבה המנחה. וכך הוא הדין לענין הסולת והשמן של המנחה, שהובאו בלא יין לניסוך, הריהם קרבים, **ולא היין מעכבן.** דין אחר הוא ש**המתנות** (נתינות מדם הקרבן) **ש**ניתנות **על** **המזבח החיצון** (העומד בעזרה) — **אין** **מעכבות זו את זו,** שאף אם ניתנה רק מתנת דם אחת בלבד, כיפר הקרבן בדיעבד לבעליו.


###### Steinsaltz on Menachot 44b:3
[Steinsaltz on Menachot 44b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:3)

ב גמרא שנינו במשנתנו דינה של מנחת הנסכים, ומביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: מה שנאמר בקרבנות הבאים בשבעת ימי חג הסוכות ובשמיני עצרת **"ומנחתם ונסכיהם"** (במדבר כט, יח— לז), בא להורות כי כך הוא סדר הבאתם: לאחר הקרבת הקרבן **הבא** את ה**מנחה, ואחר כך הבא** את ה**נסכים.** אלו דברי חכמים. **רבי אומר:** מה שנאמר "...להקריב אשה לה' עולה ומנחה **זבח ונסכים..."**(ויקרא כג, לז) בא לומר כי כך סדר ההבאה, שבתחילה **הבא זבח** (הקרבן עצמו), **ואחר כך הבא נסכים,** ורק לאחר הבאת הנסכים הבא את מנחת הנסכים.


###### Steinsaltz on Menachot 44b:4
[Steinsaltz on Menachot 44b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:4)

**ו**דנים בשיטות הללו: לשיטת **רבי** הלמד מהפסוק "זבח ונסכים", ואולם **נמי הכתיב** [גם כן הרי נאמר] **"ומנחתם ונסכיהם"** שהמנחה קודמת לנסכים! ומשיבים: הפסוק **ההוא מיבעי** [נצרך] **ל**ענין אחר, ללמד ש**מנחתם ונסכיהם** הבאים בפני עצמם, לאחר שהובא הזבח, ביום, בלא נסכים, ניתן להקריבם אף **בלילה,** **ו**כן ש**מנחתם ונסכיהם** הבאים בפני עצמם לאחר שכבר הוקרב הקרבן עצמו היום, **אפשר להקריבם** **אפילו ל**יום **מחר.**


###### Steinsaltz on Menachot 44b:5
[Steinsaltz on Menachot 44b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:5)

ושואלים לצד האחר: **ו**לשיטת **רבנן** [חכמים] הסבורים כי המנחה קודמת לנסכים ולמדו כן מהפסוק "ומנחתם ונסכיהם", **נמי הכתיב** [גם כן הרי נאמר] **"זבח ונסכים"** להורות שהנסכים קודמים למנחה! ומשיבים: הפסוק **ההוא מיבעי ליה** [נצרך לו] **ל**ענין אחר, וכדרך שאמר החכם **זעירי,** שכן **אמר זעירי: אין** ה**נסכים** הבאים עם הזבח **מתקדשין** (מתקבעת קדושתם על זבח זה, שאינם באים אלא עמו ולא עם זבח אחר) **אלא בשחיטת הזבח** הזה. שמשעה שנשחט הקרבן ("זבח") זה — שוב אין הבעלים יכולים לשנותם לזבח אחר אלא הם כ"שייכים" אליו ("זבח ונסכים"). ואם עדיין לא נשחט הקרבן, יכולים הבעלים לתיתם לקרבן אחר, אף שהפרישם בתחילה לשמו של זבח זה.


###### Steinsaltz on Menachot 44b:6
[Steinsaltz on Menachot 44b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:6)

**וחוזרים ושואלים לשני הצדדים:** **ו**לשיטת **רבי** הסבור שפסוק זה מלמדנו שהנסכים קודמים למנחה, והרי **נמי מיבעי ליה** [גם כן צריך אותו] את הפסוק הזה **ל**כמו שדרש **זעירי! ו**מן הצד האחר, יש לשאול אף לשיטת **רבנן** [חכמים] הסבורים שהפסוק "מנחתם ונסכיהם" מלמדנו כי המנחה קודמת לנסכים, ואולם **נמי מיבעי להו** [גם כן צריך אותו] את הפסוק הזה **ל**למדנו כי **מנחתם ונסכיהם** קרבים אף **בלילה, ו**כן כי **מנחתם ונסכיהם** קרבים **אפילו למחר!**


###### Steinsaltz on Menachot 44b:7
[Steinsaltz on Menachot 44b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:7)

**אלא** יש לחזור מההסבר הקודם למחלוקת חכמים ורבי, ומציעים הסבר אחר: **היינו טעמייהו דרבנן** [זהו טעמם של חכמים], **דכתיב** [שכן נאמר] בפרשת המועדות "...להקריב אשה לה' עולה ומנחה וזבח ונסכים דבר יום ביומו" (ויקרא כג, לז), ומן הנאמר **"עלה ומנחה"** יש ללמוד כי מיד אחר הקרבת הקרבן ("עולה") יש להביא תחילה את מנחתו, ולאחר מכן יביאו את נסכיו. ושואלים: **ו**לשיטת **רבי** הסבור שהנסכים קודמים למנחה, והרי **נמי הכתיב** [גם כן הרי נאמר] **"עלה ומנחה"!**


###### Steinsaltz on Menachot 44b:8
[Steinsaltz on Menachot 44b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:8)

**אלא** יש להסביר באופן אחר את מחלוקת חכמים ורבי: **ב**מנחות ונסכים ש**באים עם הזבח** — **דכולי עלמא** [לדעת הכל, ואף רבי] **לא פליגי** [חולקים] שתחילה **מנחה ואחר כך נסכים, דהכתיב** [שהרי **נאמר]** **"עלה ומנחה". כי פליגי** [כאשר נחלקו] חכמים ורבי הרי זה רק **ב**מנחות ונסכים ה**באין בפני עצמן.** ש**רבנן סברי** [חכמים סבורים] כי **מ**כיון שבדינם של מנחות ונסכים ה**באין עם הזבח** הסדר הוא שמקריבים בתחילה **מנחה ואחר כך** מקריבים את ה**נסכים,** במנחות ונסכים הבאים **בפני עצמן נמי** [גם כן] כך הוא הסדר, שבתחילה מקריבים את ה**מנחה ואחר כך** מקריבים את ה**נסכים. ו**אילו


###### Steinsaltz on Menachot 44b:9
[Steinsaltz on Menachot 44b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:9)

**רבי** סבור כי דווקא **התם** [שם, במנחות ונסכים הבאים עם הזבח] כך **הוא** הדין — **דאיידי דאתחיל** [שמתוך שהתחיל] המזבח כבר **באכילה** (בהקרבת בשר הקרבן עליו), לכך ראוי כי בתחילה **גמר לה לכולא מילתא** [יגמור אותה, את כל הדבר] של **אכילה,** על ידי שיאכל אף את המנחה, ולאחר מכן יקריבו את הנסכים על המזבח (שאין זו אכילה, אלא שתיה). **אבל** כאשר מביאים מנחה ונסכים **בפני עצמן** — ה**נסכים עדיפי** [עדיפים] וקודמים בהקרבה, וטעם **הדבר:** **הואיל דמיתאמרא** [שנאמרת] **שירה עלייהו** [עליהם].


###### Steinsaltz on Menachot 44b:10
[Steinsaltz on Menachot 44b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:10)

ג עוד שנינו במשנה ש**המתנות** של דם הקרבנות **ש**ניתנות **על** ה**מזבח החיצון אין מעכבות זו את זו.** שאם נתן על המזבח נתינת דם אחת בלבד — כיפר בכך.


###### Steinsaltz on Menachot 44b:11
[Steinsaltz on Menachot 44b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:11)

ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **מנין לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן** שלא כדינם, בארבע נתינות או בשתי נתינות שהן כארבע, אלא **במתנה אחת שכיפר** בכך, ויצא ידי חובה? **ש**כן **נאמר "ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך"** (דברים יב, כז), לומר שאפילו בנתינת דם ("ישפך") אחת יצא ידי חובה.


###### Steinsaltz on Menachot 44b:12
[Steinsaltz on Menachot 44b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:12)

ד משנה **הפרים והאילים והכבשים** הקרבים בימים מסויימים בשנה לקרבן אחד, וכגון עולה, ואולם לכמה מטרות נפרדות, וכגון קרבנות מוסף ועוד אחרים הבאים לקרבן אחר מקרבנות היום. **ו**כן קרבנות **השעירים** — **אינן מעכבין זה את זה.** שהרי יכולים להקריב את העולות הללו, אף בלא שיוקרבו העולות האחרות. **ר' שמעון אומר: אם היו להם** לגזברי המקדש מעות שיש בהן כדי לקנות **פרים מרובים** (כמספר הנדרש), **ו**אולם **לא היו להם** מעות נוספים כדי לקנות בהן אף את ה**נסכים** הבאים עם הקרבנות הללו **יביא** אפילו **פר אחד ונסכים** הראויים לו, **ולא יקריבו כולם בלא נסכים.**


###### Steinsaltz on Menachot 44b:13
[Steinsaltz on Menachot 44b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:13)

ה גמרא שנינו במשנתנו כי אין הפרים והאילים והכבשים מעכבים זה את זה, ושואלים: **הני** [אותם] **פרים** ואילים **וכבשים** הנזכרים במשנתנו, **דהיכא** [של היכן] של איזה מועד הם? ומסבירים את השאלה: **אילימא** [אם תאמר] שאלה קרבנות ה**חג** (חג הסוכות) **"כמשפט"** וכן בקרבנות היום השביעי בסוכות (שם לג) הלשון **"כמשפטם" כתיב בהו** [נאמר בהם] להורות שאין לשנות מן האמור!


###### Steinsaltz on Menachot 44b:14
[Steinsaltz on Menachot 44b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/44b:14)

**אלא** צריך לומר שהכוונה היא לקרבנות מוסף הבאים ב**ראש חדש,** שיש בהם שני פרים, איל אחד, ושבעה כבשים. או לקרבנות מוסף של **עצרת** (חג השבועות), שאף בהם יש שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים. המנויים ב**חומש הפקודים** (ספר במדבר: של ראש חודש שם כח, יא.