## Steinsaltz on Menachot Daf 45a

###### Steinsaltz on Menachot 45a:1
[Steinsaltz on Menachot 45a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:1)

אף זה אין לומר, שהרי אמרה משנתנו **"אילים"** בלשון רבים. ומעתה יש לברר: **דהיכא** [של איזה] מועד הם האילים הללו? **אי דהנהו** [אם של אלה שהוזכרו למעלה], של ראש חודש או של עצרת הנזכרים בחומש במדבר, הן העולות הבאות כקרבנות המוסף של חג השבועות (במדבר כח, כז) — הרי לקרבן זה רק **איל** אחד **הוא** שצריך להביא ולא שנים! ו**אי** [אם] הכוונה לאילים הבאים ב**עצרת** (חג השבועות) הבאים עם שתי הלחם ונזכרים בספר **תורת כהנים** (חומש ויקרא), ובאלה אכן יש שני אילים — אף זה אין לומר, שהרי לשון **"הויה" כתיב בהו** [נאמר בהם] ("יהיו עולה לה'...". ויקרא כג, יח), ולשון זו ("יהיו") מורה שכך יהיו ולא אחרת, ולעכב, ושלא כדברי משנתנו!


###### Steinsaltz on Menachot 45a:2
[Steinsaltz on Menachot 45a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:2)

ומשיבים: **לעולם** מדובר באילים הבאים בחג ה**עצרת** הנזכרים בספר **תורת כהנים,** שהם שני אילים, **והכי קאמר** [וכך הוא, התנא במשנתנו אומר, זו כוונת דבריו]: אמנם אותם שני אילים הבאים עם שתי הלחם (הנזכרים בתורת כהנים) מעכבים זה את זה (שכן נאמר בהם לשון "יהיו"), ואולם **לא** ה**אילים** הנאמרים ב**תורת כהנים** (אלו הבאים עם שתי הלחם) **מעכבי ליה** [מעכבים אותו] את הבאתו של ה**איל** הנאמר ב**חומש הפקודים, ו**כמו כן, **לא** ה**איל** המוקרב לעולה ומוזכר ב**חומש הפקודים מעכב להו** [אותם] את הבאתם של שני ה**אילים** הנזכרים ב**תורת כהנים.**


###### Steinsaltz on Menachot 45a:3
[Steinsaltz on Menachot 45a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:3)

ותוהים על הסבר זה: **אלא** מעתה נמצא כי ה**פרים** (וכן הכבשים) של מוסף חג השבועות (הנזכרים בספר במדבר), לא רק שאין הם מעכבים את הבאת הפר של שתי הלחם (הנזכר בספר ויקרא), אלא **אפילו אהדדי** [זה את זה], אף שהם כקרבן אחד — הם **לא מעכבי** [לא מעכבים], שאם אין לו אלא פר אחד — מקריב אותו לעצמו. **ו**אילו דינם של **אילים** הוא שרק **דהכא ודהכא** [של כאן, של ספר ויקרא, ושל כאן, של ספר במדבר], **הוא דלא מעכבי** [שלא מעכבים] זה את זה, אבל **אינהו** [הם עצמם] — **מעכבי** [מעכבים] זה את זה. שאם אין לו אלא איל אחד — אין הוא מקריב אותו לעצמו. ואם כן אין דינם שווה, ואילו במשנתנו נשנו כאחד!


###### Steinsaltz on Menachot 45a:4
[Steinsaltz on Menachot 45a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:4)

ומשיבים: אין זו שאלה, שכן ה**תנא** של משנתנו **מילי מילי קתני** [דברים דברים שנה], שכל אחד מהקרבנות יש לו את הלכותיו שלו.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:5
[Steinsaltz on Menachot 45a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:5)

א למדנו למעלה כי האילים המובאים עם שתי הלחם בעצרת מעכבים זה את זה, ובענין זה מביאים עוד מן הברייתא על הנאמר בקרבנות המובאים בראש חודש: **"וביום החדש פר בן בקר תמים וששה** (ראה "גרסות") **כבשים ואיל תמימים יהיו.** ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה" (יחזקאל מו, ו—ז). ויש לשאול מדוע נאמר בו **"פר** בן בקר" בלשון יחיד, והרי בראש חודש באים שני פרים (כנאמר "ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים", במדבר כח, יא)! אלא **מה תלמוד לומר** (מה מלמדנו הנאמר)?


###### Steinsaltz on Menachot 45a:6
[Steinsaltz on Menachot 45a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:6)

ומסבירים: **לפי שנאמר בתורה** בקרבנות ראש חודש **"פרים** בני בקר שנים" בלשון רבים, היה איפוא מקום לומר שאין מביאים בראש חודש אלא שני פרים, ולא פחות מכך. **ומנין** לנו **שאם לא מצא שנים** שהריהו **מביא** פר **אחד?** לכך **תלמוד לומר** בפסוק זה **"פר"** בלשון יחיד.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:7
[Steinsaltz on Menachot 45a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:7)

ועוד דנים בכתוב זה, שכן נאמר בו **"ששה כבשים"** ("וששת כבשים"), ואולם הרי בראש חודש קרבים שבעה כבשים, ו**מה** אם כן **תלמוד לומר?** ומסבירים: **לפי שכתב בתורה** שיש להביא בראש חודש **שבעה** כבשים, היה איפוא מקום לומר שאין מביאים אלא שבעה כבשים, ולא פחות מכך. **ומנין** לנו **שאם לא מצא שבעה** כבשים, ש**יביא** על כל פנים **ששה** כבשים? לכך **תלמוד לומר "****ששה**


###### Steinsaltz on Menachot 45a:8
[Steinsaltz on Menachot 45a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:8)

**ומנין** לנו **שאם לא מצא ששה** כבשים, ש**יביא חמשה** כבשים, ואם לא מצא **חמשה,** ש**יביא ארבעה,** ואם לא מצא **ארבעה,** ש**יביא שלשה,** ואף אם לא מצא **שלשה,** ש**יביא שנים,** **ואפילו** כבש **אחד** הריהו מביא? לכך **תלמוד לומר** בהמשך הדברים **"ולכבשים כאשר תשיג ידו"** — שמביא כבשים, ככל שהשיגה ידו.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:9
[Steinsaltz on Menachot 45a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:9)

ותוהים: **ומאחר דכתיב הכי** [שנאמר כך, הכתוב "כאשר תשיג ידו"], הכתוב **"ששה כבשים"** (ממנו למדנו כי אם לא מצא שבעה כבשים, הריהו מביא ששה כבשים) **למה לי** עוד לכותבו? ומשיבים: כתוב זה בא ללמדנו שאף שאכן יוצאים בכבש אחד הבא בראש חודש, ואולם כל **כמה** ש**אפשר להדורי** [לחזר, לחפש] אחר מספר גבוה יותר של כבשים **מהדרינן** [מחזרים].


###### Steinsaltz on Menachot 45a:10
[Steinsaltz on Menachot 45a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:10)

ומסבירים עוד את הדרשות הנלמדות מכתוב זה: **ומנין** לנו **(לאילים שבתורת כהנים)** שאם היו לפניהם פרים וכבשים כמספרם הראוי (שני פרים ושבעה כבשים), והביאו פרים וכבשים במספר הפחות מכך, **שמעכבין זה את זה?** לכך **תלמוד לומר** בכתוב זה בלשון **"יהיו",** להורות שכך יהיו, ולא באופן אחר, ולעכב.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:11
[Steinsaltz on Menachot 45a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:11)

ב מתוך שהוסברו פסוקים מוקשים בספר יחזקאל, דנים גם בפסוקים סמוכים. נאמר **"כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש"** (שם מה, יח), ותוהים: כיון שמדובר בקרבנות הבאים בראש חודש ("באחד לחודש") ניסן ("בראשון"), שאין חל בתאריך זה בשנה כל מועד מיוחד מלבד ראש חודש, מה טעם אמר הכתוב "ו **חטאת",** שמובנו הבאת קרבן חטאת, והלא הפרים הקרבים בראש חודש **עולה היא! אמר ר' יוחנן:** אכן מוקשה הוא פסוק זה, ו**פרשה זו אליהו** הנביא **עתיד לדורשה.**


###### Steinsaltz on Menachot 45a:12
[Steinsaltz on Menachot 45a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:12)

**רב אשי אמר:** יש מקום לפרש פסוק זה, שלא אמר יחזקאל הנביא את דבריו בקרבנות הבאים בראש חודש ניסן, אלא בקרבן ה**מילואים** ש**הקריבו** לאחר שנים, **בימי עזרא.** שנהגו בחנוכת בית שני שבעת ימי מילואים (ימי כניסתם לעבודה של הכהנים במקדש), למן יום כ"ג באדר ועד לראש חודש ניסן. ובכל אותם ימים, ובכלל זה בראש חודש ניסן הקריבו פרט לקרבנות מילואים גם קרבן חטאת, ו**כדרך שהקריבו** בחנוכת המשכן במדבר סיני, **בימי משה** (ויקרא ט, ב).


###### Steinsaltz on Menachot 45a:13
[Steinsaltz on Menachot 45a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:13)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], שנחלקו תנאים בפירושו של פסוק זה שביחזקאל, ש**ר' יהודה אומר** כי **פרשה זו** אין בידינו לפרשה, ו**אליהו** הנביא הוא ש**עתיד לדורשה. אמר לו ר' יוסי: מלואים הקריבו בימי עזרא, בדרך שהקריבו בימי משה. אמר לו** ר' יהודה בלשון תודה: **תנוח דעתך, שהנחת דעתי** בהסבר זה.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:14
[Steinsaltz on Menachot 45a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:14)

ג ומביאים עוד מפסוקים מוקשים שבספר יחזקאל. נאמר **"וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים"** (שם מד, לא). ותמוה הוא, שכן מפסוק זה יש מקום לדייק כי דווקא ה**כהנים הוא** ש**לא יאכלו** מן הנבילה ומן הטריפה, **הא** [הרי] מכאן נסיק כי **ישראל אכלי** [אוכלים]?! והרי הנבילה והטריפה אסורות לכל! **אמר ר' יוחנן:** אכן מוקשה הוא פסוק זה, ו**פרשה זו אליהו** הנביא **עתיד לדורשה.**


###### Steinsaltz on Menachot 45a:15
[Steinsaltz on Menachot 45a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:15)

**רבינא אמר:** ודאי ישראל אסורים באכילתן של אלה, ואולם שאסורות הן ל**כהנים איצטריך ליה** [הוצרך לו] לומר במיוחד. וטעם הדבר, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] כי **הואיל ואשתרי** [והותרה] **מליקה לגבייהו** [אצלם] אצל הכהנים, שהריהם אוכלים מבשרה של חטאת העוף (שדינה במליקה), ובכל מקרה אחר דבר כזה נחשב לנבילה, אם כן **תשתרי נמי** [תותר לכהנים גם כן] **נבילה וטרפה** בכלל. לכך **קא משמע לן** [הוא, הכתוב משמיע לנו] שאף לכהנים אסור לאכול בשר נבילה וטריפה.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:16
[Steinsaltz on Menachot 45a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:16)

ד ועוד נאמר בספר יחזקאל: **"וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית"** (שם מה, כ). ושואלים: מה עניינם של קרבנות הבאים ב**"שבעה** בחודש", שהרי אין כל מועד שחל ביום השביעי בחודש בכל השנה?!


###### Steinsaltz on Menachot 45a:17
[Steinsaltz on Menachot 45a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:17)

**אמר ר' יוחנן:** הכוונה לקרבן פר העלם דבר של ציבור, המובא כקרבן חטאת, אם עברו רוב שבטי ישראל איסור בהוראת בית דין. שכך אמר הכתוב: "בשבעה" — **אלו שבעה שבטים שחטאו** בהוראת בית דין, שמביא הקהל פר העלם דבר של ציבור, **ואף על פי שאין** הנפשות בשבעה שבטים אלה **רובה של קהל,** והיה איפוא מקום לומר שייחשב הדבר כחטאם של יחידים (וכל אחד ואחד צריך להביא כשבה או שעירה).


###### Steinsaltz on Menachot 45a:18
[Steinsaltz on Menachot 45a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:18)

"ב **חדש"** — כוונתו: **אם חדשו** בית דין הלכה מוטעית **ו**כגון ש**אמרו** כי ה**חלב מותר.** **"מאיש שגה ומפתי"** — **מלמד שאין חייבין** קרבן פר העלם דבר של ציבור **אלא על העלם דבר** (הוראה מוטעית של בית הדין, שנתעלמה מהם הלכה בזה) הבאה **עם שגגת מעשה** שעשו רוב שבטי ישראל כהוראתם, ועברו על איסור זה.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:19
[Steinsaltz on Menachot 45a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:19)

ה אגב הזכרת פסוקים מוקשים אלה שבספר יחזקאל ודרשותיהם, מביאים מה ש**אמר רב יהודה, אמר רב** בעניינו של ספר יחזקאל: **זכור אותו האיש לטוב, וחנינא בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא** היה **נגנז ספר יחזקאל,** ולא היה נכלל בכתבי הקודש, מפני **שהיו דבריו** של ספר יחזקאל נראים כמי ש**סותרין דברי תורה. מה עשה** חנינא בן חזקיה? **העלה** לעליית ביתו **שלש מאות גרבי** (כדי) **שמן** למאור ולמזון, כדי שיוכל לשבת לעיין בדבר ולדרוש, **וישב ב**אותה **עלייה ודרשו** לספר יחזקאל, עד שיישב את כל המקומות המוקשים בו, והסבירם באופן שאין בהם סתירה לדברי התורה.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:20
[Steinsaltz on Menachot 45a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:20)

ו ושבים לבירור דברי משנתנו. שנינו בה ש**אמר ר' שמעון** ש**אם היו להם פרים מרובין** ונסכים מעטים — לא יביא פרים אלא כאשר יש אתם נסכים.


###### Steinsaltz on Menachot 45a:21
[Steinsaltz on Menachot 45a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:21)

ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: על הנאמר בספר יחזקאל **"ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה"** (שם מו, ז), **אמר ר' שמעון** בתמיהה: **וכי מדת פרים ואילים אחת היא** ("ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה")? והרי למנחת הפר מביאים שלשה עשרונים סולת, בעוד שלמנחת האיל מביאים שני עשרונים סולת בלבד!


###### Steinsaltz on Menachot 45a:22
[Steinsaltz on Menachot 45a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/45a:22)

**אלא** בא כתוב זה ללמדנו כיצד יש לנהוג במקרה מסויים, **שאם היו להם** מעות כדי הבאת **פרים מרובין** כמספרם הראוי להקרבה במועד זה, **ו**אולם **לא היו** המעות דיים כדי הבאתם של ה**נסכים** לכל הפרים הללו — מוטב ש**יביאו פר אחד ונסכיו** אתו, **ואל יקרבו** הפרים **כולן בלא נסכים. ו**כן **אם היו להם** די מעות