## Steinsaltz on Menachot Daf 46a

###### Steinsaltz on Menachot 46a:1
[Steinsaltz on Menachot 46a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:1)

**שאם** כבר **הוזקקו** (נוצרה זיקה) בין **זה לזה** שהובאו שניהם יחד, ואחר כך אבד אחד מהם, הלחם או הכבשים — **שמעכבין** הם **זה את זה,** ושוב אי אפשר להקריב את זה שנותר, שנדחה מהקרבה אחר שאבד חבירו. **ו**מסביר ר' יוחנן: **איזה** מעבודות הקרבן **הוא** הקובע את ה**זיקה שלהן?** ה**שחיטה,** שאם היה לחם בשעת השחיטה — התקדשו בכך שניהם כאחד. ומעתה אם אבד אחד מהם — אף חבירו הריהו כאבוד, וילך לבית השריפה.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:2
[Steinsaltz on Menachot 46a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:2)

א ועוד בענין זה של זיקת הלחם והכבשים מביאים מה ש**אמר עולא** כי **בעו** [שאלו, עוררו בעיה] חכמים **במערבא** [בארץ ישראל]: האם ה**תנופה** הנעשית בכבשים קודם שחיטתם ובלחם **עושה זיקה** בין הלחם והכבשים, ואם אבד אחד מהם נפסל חבירו בכך, **או** מעשה התנופה עצמו עדיין **אינו עושה זיקה** ביניהם?


###### Steinsaltz on Menachot 46a:3
[Steinsaltz on Menachot 46a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:3)

ומקשים: מה בעיה היא זו, **פשוט ליה** [פתור אותה] **מ**דברי **ר' יוחנן,** שכן **אמר ר' יוחנן** כי ה**שחיטה עושה זיקה** בין הלחם והכבשים, ו**מכלל** הדברים אתה למד כי מעשה ה**תנופה** הקודם לשחיטה **אינו עושה זיקה!**


###### Steinsaltz on Menachot 46a:4
[Steinsaltz on Menachot 46a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:4)

ודוחים: מדברי ר' יוחנן אי אפשר לפתור את הבעיה, שכן בדבריו אלה של **ר' יוחנן גופא קא מיבעיא ליה** [עצמו נשאלה להם], שבכך הסתפקו: האם **מיפשט פשיטא ליה** [היה פשוט לו] **לר' יוחנן** שרק מעשה ה**שחיטה** הוא ה**עושה** את ה**זיקה** שבין הלחם והכבשים, **ו**אילו מעשה ה**תנופה** הקודם לו **אינו עושה זיקה.** ומשום כך הזכיר ר' יוחנן בדבריו דווקא את מעשה השחיטה כמי שעושה זיקה. **או דלמא** [שמא] במעשה ה**שחיטה פשיטא ליה** [היה פשוט לו] שעושה זיקה, **ו**אילו בענין מעשה ה**תנופה מספקא ליה** [היה מסופק לו], ולכך הזכיר בדבריו דווקא את השחיטה, שרק בה יש ודאות לענין הזיקה. ומסכמים כי לא נפתרה בעיה זו, ולכך **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:5
[Steinsaltz on Menachot 46a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:5)

**אמר ליה** [לו] **ר' יהודה בר חנינא לרב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** **והא כי כתיב** [והרי כאשר נאמר] הכתוב בכבשים ובלחם **"קדש יהיו לה' לכהן"** — **בתר** [אחר] ה**תנופה כתיב** [נאמר] הדבר, **ו**בכל זאת **פליגי** [נחלקו] **בן ננס ור' עקיבא** מי הוא זה המעכב את חבירו, הרי שאין התנופה יוצרת זיקה בין שניהם!


###### Steinsaltz on Menachot 46a:6
[Steinsaltz on Menachot 46a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:6)

השיב לו רב הונא בנו של רב יהושע לר' יהודה בר חנינא: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], שמתוך שהפסוק מדבר אחר התנופה ראיה לכך שאין התנופה יוצרת זיקה בין שניהם, אלא השחיטה היא היוצרת זיקה זו, האם הפסוק הזה מדבר דווקא **בתר** [אחר] **תנופה ולא בתר** [אחר] **שחיטה?!** והרי נאמר בו שניתנים הם לכהן, ואין נתינה זו אלא לאחר שחיטה, וכיצד אם כן נחלקו בן ננס ור' עקיבא בכתוב זה?


###### Steinsaltz on Menachot 46a:7
[Steinsaltz on Menachot 46a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:7)

**אלא** על כרחך **מאי אית לך למימרא** [מה יש לך לומר] בפירוש הכתוב "יהיו לה' לכהן", כי **מעיקרא קאי** [מתחילה, לראשיתו של הדבר הוא עומד], ובשלב הקודם לשחיטה, **ומאי** [ומה פירוש] **"קדש יהיו לה' לכהן"? דבר שסופו** להינתן **לכהן. הכא נמי** [כאן גם כן] יתכן לומר שבשלב הקודם אף לתנופה הכתוב מדבר, וכוונתו לומר: **דבר שסופו** להינתן **לכהן.** ונותרה איפוא המסקנה כי בעיה בלתי פתורה היא האם אף התנופה יוצרת זיקה בין הלחם והכבשים.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:8
[Steinsaltz on Menachot 46a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:8)

ב למעלה הובאו דבריו של ר' יוחנן כי השחיטה עושה זיקה בין הלחם והכבשים. ושואלים על כך: **ו**האם ה**שחטה עושה זיקה? ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא בדינם של לחמי התודה (הלחמים הבאים עם קרבן התודה), שאם **עד שלא** (בטרם) **שחטה** לבהמת קרבן התודה **נפרס** (נחתך) אחד מ**לחמה** ונפסלו בכך כל לחמי התודה — **יביא לחם אחר ושוחט** את בהמת התודה.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:9
[Steinsaltz on Menachot 46a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:9)

ואולם אם **מש** כבר **שחטה נפרס לחמה,** ומעתה שוב אין אפשרות להביא לחמים אחרים תחת לחם זה (שהרי כבר נשחט הקרבן, ואין הלחמים מתקדשים אלא בשחיטתו של הקרבן) — **הדם יזרק** על המזבח, **והבשר יאכל, ו**אולם **ידי נדרו לא יצא, והלחם פסול.**


###### Steinsaltz on Menachot 46a:10
[Steinsaltz on Menachot 46a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:10)

ואם נפרס הלחם לאחר שכבר **נזרק הדם** על המזבח, והרי לא נפסלו הלחמים בכך (שכן נפרס הלחם לאחר שכבר התקדש בשחיטה ונזרק הדם כדינו) — הריהו **תורם** את ארבעת הלחמים הניתנים לכהן **מן** הלחם **השלם** ולא מן הלחם הפרוס, ותרומת ארבעת הלחמים הללו היא על כל הלחם, על השלם ו**על הפרוס** שבהם.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:11
[Steinsaltz on Menachot 46a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:11)

ובדומה לשלושת האופנים הללו בלחם שנפרס, כן הוא בלחם שיצא אל מחוץ לחומת העיר ירושלים: שאם **עד שלא** **שחטה** לבהמת הקרבן **יצא לחמה** אל מחוץ לחומה — לא נפסל בכך הלחם (שהרי טרם התקדש), ולכך **מכניסה** חזרה פנימה, **ושוחט** את בהמת הקרבן.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:12
[Steinsaltz on Menachot 46a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:12)

ואם **מששחטה יצא לחמה** אל מחוץ לחומת ירושלים, ונפסל בכך הלחם — **הדם יזרק** על המזבח, **והבשר יאכל, ו**אולם **ידי נדרו לא יצא, והלחם פסול.** ואם יצא חלק מהלחם אל מחוץ לחומת ירושלים רק לאחר שכבר **נזרק הדם** על המזבח, ונאסר בכך הלחם היוצא לאכילה — **תורם** את ארבעת הלחמים הניתנים לכהן **ממה** שנמצא עדיין **בפנים** ומותר באכילה, ומתייחסת נתינה זו אף **על** הלחמים **שבחוץ.**


###### Steinsaltz on Menachot 46a:13
[Steinsaltz on Menachot 46a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:13)

וכמו כן בדומה לשלושת האופנים הללו בפריסת וביציאת הלחם, כן הוא בטומאת הלחם, שאם **עד שלא שחטה נטמא לחמה** — **מביא לחם אחר, ושוחט** את בהמת הקרבן. ואם **מששחטה נטמא לחמה** — **הדם יזרק, והבשר יאכל, ו**אף **ידי נדרו יצא** בכך, וטעם הדבר: לפי **שהציץ מרצה על הטמא,** אבל **הלחם** עצמו שנטמא הריהו **פסול,** שאמנם הציץ מרצה אבל אינו עושה אותו טהור.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:14
[Steinsaltz on Menachot 46a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:14)

ואם נטמא הלחם לאחר שכבר **נזרק הדם** — **תורם** את ארבעת הלחמים הניתנים לכהן **מן** הלחם **הטהור** ומתייחסת נתינה זו אף **על** הלחם **הטמא. ו**מעתה יש לשאול:


###### Steinsaltz on Menachot 46a:15
[Steinsaltz on Menachot 46a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:15)

**אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר ש**שחיטה עושה זיקה** בין הזבח והכבשים (ובדומה לכך, בין קרבן התודה ולחמיו), ולכך אם אבד האחד — אף חבירו נפסל, ועובר לבית השריפה. אם כן, נאמר כך גם בדינם של קרבן התודה ולחמיו, ש**כיון** שכבר **הוזקקו זה לזה** הקרבן ולחמיו **בשחיטה,** אם כן כאשר **איפסיל ליה** [נפסל לו] ה**לחם** (שנפרס או שיצא או שנטמא) לאחר השחיטה — **תיפסל נמי** [גם כן] ה**תודה** עמו, שהרי הוזקקו זה לזה ולא ייזרק דמה ואף בשרה לא ייאכל. ואילו בברייתא שנינו שאין הקרבן נפסל!


###### Steinsaltz on Menachot 46a:16
[Steinsaltz on Menachot 46a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:16)

ומשיבים: אין להקשות מדין התודה, שכן **שאני** [שונה] הוא קרבן ה**תודה, דרחמנא קרייה** [שהתורה קוראת לו] **"שלמים"** ("זבח תודת שלמיו". ויקרא ז, יג), לומר שדין התודה כדין השלמים: **מה שלמים קרבים בלא לחם, אף תודה** יש והיא **קרבה** גם **בלא לחם,** שאינה נפסלת להקרבה אם נפסל לחמה.


###### Steinsaltz on Menachot 46a:17
[Steinsaltz on Menachot 46a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/46a:17)

ג ועוד באותו ענין, **אמר ר' ירמיה: אם תמצא לומר** בפתרון הבעיה של חכמי ארץ ישראל, כי אכן ה**תנופה עושה זיקה** בין הלחם והכבשים, הרי אם כן אם **אבד הלחם,**