## Steinsaltz on Menachot Daf 47a

###### Steinsaltz on Menachot 47a:1
[Steinsaltz on Menachot 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:1)

א ומביאים עוד מדברי חכמים בדינם של שני כבשי העצרת ושתי הלחם הבאים בחג השבועות. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: שני **כבשי** ה**עצרת אין מקדשין את** שתי **הלחם אלא בשחיטה** של הכבשים וזריקת דמם על המזבח.


###### Steinsaltz on Menachot 47a:2
[Steinsaltz on Menachot 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:2)

ומסבירים **כיצד** — אם **שחטן** את כבשי העצרת **לשמן,** ולאחר מכן עמד **וזרק** את **דמן** על המזבח **לשמן** — הרי **קדש** בכך **הלחם,** ומותר באכילה. **שחטן שלא לשמן וזרק** את **דמן שלא לשמן** — **לא קדש** בכך **הלחם. שחטן** **לשמן ו**אולם **זרק** את **דמן שלא לשמן** — **הלחם קדוש ואינו קדוש,** אלו **דברי רבי.** ואילו **ר' אלעזר בר' שמעון אומר: לעולם** (בכל מקרה) הלחם **אינו קדוש עד שישחוט** אותם **לשמן ויזרוק** את **דמן לשמן.**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:3
[Steinsaltz on Menachot 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:3)

ומבררים את שיטותיהם של רבי ור' אלעזר בר' שמעון: **מאי טעמא** [מה הטעם, מקור שיטתו] של **רבי** הסבור ששחיטת הכבשים בלבד היא המקדשת את הלחם?


###### Steinsaltz on Menachot 47a:4
[Steinsaltz on Menachot 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:4)

— **דכתיב** [שכן נאמר] באיל הנזיר המובא ביום מלאת ימי נזירותו **"ואת האיל יעשה זבח שלמים לה' על סל המצות"** (במדבר ו, יז), ומכתוב זה למדים כי עשיית הזבח (שחיטה) מועילה אף ללחמים הבאים עם הקרבן ("על סל המצות"), ו**למימרא** [ולומר] לנו מכאן כי ה**שחיטה מקדשא** [היא המקדשת] את הלחם. וכן שחיטת כבשי העצרת מקדשת את שתי הלחם הבא עמם, שכן נלמד דין קדושת שתי הלחם מדין לחמי נזיר.


###### Steinsaltz on Menachot 47a:5
[Steinsaltz on Menachot 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:5)

**ו**אילו **ר' אלעזר בר' שמעון** הסבור שהשחיטה והזריקה גם יחד הן המקדשות, מאין הוא למד את שיטתו זו? — מן הנאמר בכתוב זה "ואת האיל **יעשה"** — להורות שאין הלחמים מתקדשים אלא **עד שיעשה** באיל את **כל עשיותיו,** השחיטה והזריקה.


###### Steinsaltz on Menachot 47a:6
[Steinsaltz on Menachot 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:6)

ושואלים: **ורבי נמי הכתיב** [גם כן הרי נאמר] **"יעשה",** שמשמע ממנו שאין הלחם מתקדש עד שתיעשנה כל עשיותיו של האיל ובכלל זה הזריקה? והשיב רבי: **אי כתיב** [אם היה כתוב] **"זבח יעשה"** — הייתי **אומר** **כדקאמרת** [כמו שאתה אומר], שמשמעות הכתוב שישחט ויעשה פעולה נוספת, שהיא הזריקה ("זבח יעשה") על מנת שיתקדש הלחם. ואולם **השתא דכתיב** [עכשיו שנאמר] בכתוב זה **"יעשה זבח"** — משמע הדברים: **במה** (מה) **יעשה** כדי שתחול קדושה על הלחם? — **בזביחה.**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:7
[Steinsaltz on Menachot 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:7)

ושואלים לצד האחר: **ור' אלעזר בר' שמעון, הכתיב** [הרי נאמר] **"זבח"** שמשמע ממנו כי השחיטה כשלעצמה מקדשת מקדשת את הלחם? והשיב ר' אלעזר בר' שמעון: הפסוק **ההוא** [אותו] הכתוב "זבח שלמים לה' על סל המצות" **מיבעי ליה** [נצרך לו] **ל**לימוד אחר, וכמו שאמר **ר' יוחנן,** שכן **אמר ר' יוחנן: הכל מודים,** ואף ר' אלעזר בר' שמעון הסבור שאין השחיטה כשלעצמה מקדשת את הלחם, **שצריך שיהא לחם בשעת שחיטה.**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:8
[Steinsaltz on Menachot 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:8)

ב שנינו בברייתא שלשיטת רבי, אם נשחט איל הנזיר לשמו ואולם דמו נזרק שלא לשמו, הרי הלחם "קדוש ואינו קדוש". ובענין זה שואלים: **מאי** [מה פירוש] **"קדוש ואינו קדוש"? אביי אמר:** הלחם אמנם נעשה **קדוש** קדושה גמורה בשחיטה זו, **ו**אולם **הוא** **אינו גמור** בקדושתו. **רבא אמר:** הלחם אמנם נעשה **קדוש** קדושה גמורה בשחיטה זו, **ו**אולם הוא **אינו ניתר** על ידה לאכילה.


###### Steinsaltz on Menachot 47a:9
[Steinsaltz on Menachot 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:9)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה הבדל הלכתי יש ביניהם], בין אביי ורבא, שהרי הכל מודים שאין הלחם מותר לאכילה בשחיטה זו? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל **ל**ענין **מיתפס** [התפסה, חלות קדושה] על **דמי** **פדיונו** של לחם זה, ש**ל**שיטת **אביי** האומר שאין הלחם קדוש קדושה גמורה — גם **לא תפיס** [לא תופס, חלה] קדושה על דמי **פדיונו.** ואילו **ל**שיטת **רבא** האומר שהלחם קדוש קדושה גמורה (אלא שאינו מותר באכילה) — **תפיס** [תופס] דין קדושה על דמי **פדיונו.**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:10
[Steinsaltz on Menachot 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:10)

ומקשים: **בשלמא** [נניח, מובן הדבר] **ל**שיטת **רבא** האומר בפירוש דברי רבי שהתקדש הלחם בקדושה גמורה, **היינו** [זהו] ההבדל **דאיכא** [שיש] **בין רבי לר' אלעזר בר' שמעון. אלא ל**שיטת **אביי** האומר שלדברי רבי לא התקדש הלחם קדושה גמורה, **מאי איכא** [מה ההבדל להלכה שיש] **בין רבי לר' אלעזר בר' שמעון?**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:11
[Steinsaltz on Menachot 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:11)

ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל **ל**ענין **איפסולי** [שיפסל] הלחם **ביוצא** מן העזרה לאחר שחיטה. שכן לדעת רבי הסבור שהתקדש הלחם — נפסל הלחם ביציאתו. ואילו לדעת ר' אלעזר בר' שמעון הסבור שלא קידשה השחיטה את הלחם — לא נפסל הלחם ביציאתו זו (שהרי עדיין לא התקדש).


###### Steinsaltz on Menachot 47a:12
[Steinsaltz on Menachot 47a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:12)

ג ועוד בענין מחלוקתם של רבי ור' אלעזר בר' שמעון בדין קדושת שתי הלחם בשחיטת ובזריקת כבשי העצרת, **בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' שמואל בר רב יצחק מר' חייא בר אבא: כבשי עצרת ששחטן לשמן, ו**אולם **זרק** את **דמן שלא לשמן** — **אותו הלחם מהו** דינו **באכילה?**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:13
[Steinsaltz on Menachot 47a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:13)

ושואלים: **אליבא דמאן** [לפי שיטתו של מי] הועלתה בעיה זו? שכן **אי** [אם] הועלתה הבעיה **אליבא** [לפי שיטתו] של **ר' אלעזר בר' שמעון** — אין לבעיה זו מקום, שכן **האמר** [הרי אמר] ר' אלעזר בר' שמעון כי **זריקה היא דמקדשא** [שמקדשת] את הלחם, ואם לא נזרק הדם לשמו, ברור שלא התקדשו הלחמים, ואין היתר לאוכלם. ו**אי** [אם] הועלתה הבעיה **אליבא** [לפי שיטתו] של **רבי** — גם כן אין מקום לבעיה זו, שהרי **בין ל**הסברו של **אביי** את דברי רבי (האומר שבמקרה זה הלחם הריהו "קדוש ואינו קדוש"), ו**בין ל**הסברו של **רבא** — הלחם הריהו אמנם **קדוש ו**אולם **אינו ניתר** באכילה **הוא!**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:14
[Steinsaltz on Menachot 47a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:14)

**אלא** צריך לומר שהבעיה **היא** **אליבא דהאי תנא** [לפי שיטתו של תנא זה], **דתני אבוה** [שכן שנה אביו] של **ר' ירמיה בר אבא** ברייתא זו: **שתי הלחם שיצאו** אל מחוץ לעזרה **בין** ה**שחיטה** של הכבשים **לזריקה** של דמם, **וזרק** הכהן את **דמן של** ה**כבשים** במחשבה לאכול את הלחם ואת הכבשים **חוץ** (מעבר) **לזמנן** המותר, ובכך נתפגלו הכבשים ואסורים באכילה. ואולם נחלקו חכמים בדינו של הלחם. ש**ר' אליעזר אומר** כי **אין בלחם משום** איסור **פיגול,** ואילו **ר' עקיבא אומר** כי **יש** אף **בלחם,** ולא רק בכבשים, **משום** איסור **פיגול.**


###### Steinsaltz on Menachot 47a:15
[Steinsaltz on Menachot 47a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:15)

ובהסבר מחלוקתם זו של ר' אליעזר ור' עקיבא **אמר רב ששת** כי **הני תנאי** [אלה התנאים], הן ר' אליעזר והן ר' עקיבא, **כ**שיטתו של **רבי סבירא להו** [סבורים הם], ש**אמר** שה**שחיטה** לעצמה **מקדשא** [מקדשת] את הלחם. ולדעת הכל התקדש לחם זה עם שחיטת הכבשים, וכשיצא אל מחוץ לעזרה היה כבר קדוש.


###### Steinsaltz on Menachot 47a:16
[Steinsaltz on Menachot 47a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47a:16)

**מיהו** [ואולם] בדבר זה נחלקו: ש**ר' אליעזר** הולך בהלכה זו **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], שכך **אמר** ר' אליעזר ש**אין** ה**זריקה מועלת** (פועלת, מחילה דין) אלא לקדשים שבעזרה, ולא **ל**קרבן ה**יוצא** מהעזרה. ולכך כאשר יצא הלחם אל מחוץ לעזרה לפני הזריקה, אין מחשבת הפיגול של הכהן בשעת זריקת הדם מחילה עליו דין פיגול. **ו**כמו כן אף **ר' עקיבא** הולך בהלכה זו **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], שכך **אמר** ר' עקיבא **כי ה****זריקה מועלת** אף **ליוצא,** ולכך מחשבת הפיגול שחשב הכהן מחילה דין פיגול אף על הלחם שיצא מהעזרה.