## Steinsaltz on Menachot Daf 47b

###### Steinsaltz on Menachot 47b:1
[Steinsaltz on Menachot 47b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:1)

**דתנן** [ששנינו במשנה]: נחלקו **ר' אליעזר ור' עקיבא בדינם של** **אימורי** (חלקי הקרבן העולים למזבח) של **קדשים קלים שיצאו** אל מחוץ לעזרה **לפני זריקת דמים** וזרק אחר כך את הדם עליהם. **ש****ר' אליעזר אומר:** אין זריקה זו נחשבת כלל, ומשום כך **אין** **מועלין בהן. ואין חייבין עליהן משום פיגול** אם בשעת אחת העבודות קודם ל**זריקת הדם הראויה חשב על הקרבן לאוכלו מחוץ לזמנו הראוי, שלא נתפגל הקרבן, והאוכל מבשרו במזיד אינו חייב כרת, כיון שאין זו זריקה ראויה. ואינו חייב כרת על אכילת בשרם של אלו אם** **נותר** הבשר לאחר זמן אכילתו הראוי, **ו**כן אינו חייב כרת על אכילתם כשהוא **טמא** טומאת הגוף. שהרי הם כמי שלא נעשתה בהם זריקה כלל.


###### Steinsaltz on Menachot 47b:2
[Steinsaltz on Menachot 47b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:2)

ואילו **ר' עקיבא אומר:** זריקה זו נחשבת לענין זה שיהיו **מועלין בהן, וחייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא.**


###### Steinsaltz on Menachot 47b:3
[Steinsaltz on Menachot 47b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:3)

ובדבר זה הוצעה בעייתו של ר' שמואל בר רב יצחק מר' חייא בר אבא: לשיטתו זו של ר' עקיבא **מאי** [מה] הוא הדין לענין היתר אכילתו של הלחם בכבשי עצרת שנשחטו לשמם אך נזרק דמם שלא לשמם?


###### Steinsaltz on Menachot 47b:4
[Steinsaltz on Menachot 47b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:4)

**ומפרט את צדדי הבעיה: האם יש לומר כי** **מ**אחר שלמדנו כי **זריקת** דם כבשי העצרת במחשבת **פיגול קבעה** (מחילה דין) **ל**שתי ה**לחם** שהריהם **ב**איסור **פיגול,** שאף שזריקה זו נעשית על קדשים שנפסלו **ב**פסול **יוצא,** מכל מקום נחשב הלחם היוצא **כבשר** הקרבן וחל עליו דין פיגול. אף בענייננו נאמר **ש****זריקה שלא לשמה** כיון שהיא מתירה את בשרם של כבשי העצרת, כמו כן **נמי** [גם כן] הריהי **שריא ליה** [מתירה אותו] את **ה****לחם.** ומן הצד האחר: **או דלמא** [שמא] יש לומר כי לא נאמרה שיטה זו של ר' עקיבא אלא **לחומרא** [להחמרה] בדין (וכגון לענין שיחול איסור פיגול על הלחם שיצא אל מחוץ לעזרה בין שחיטה לזריקה), שדווקא בזה **אמרינן** [אומרים אנו] שייחשב הדבר היוצא כבשר הקרבן הנמצא בעזרה, ופועלת בו הזריקה. אבל **לקולא** [להקלה] בדין (וכגון בענייננו, שיותר הלחם באכילה בזריקה זו) — בזה **לא אמרינן** [אין אומרים אנו] כן.


###### Steinsaltz on Menachot 47b:5
[Steinsaltz on Menachot 47b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:5)

על דרך העמדה זו של מחלוקת ר' אליעזר ור' עקיבא, **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב פפא: וממאי** [וממה, ומנין] לנו **דכי איתנהו אבראי פליגי** [שכאשר הלחמים נמצאים בחוץ הם חולקים]?


###### Steinsaltz on Menachot 47b:6
[Steinsaltz on Menachot 47b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:6)

**דילמא** [שמא] יש לומר כי **בדאיתנהו אבראי** [במקרה שהם נמצאים בחוץ] — **דכולי עלמא לא פליגי** [שהכל מודים, ואף ר' עקיבא, אינם חלוקים] שלדעת הכל **אין** ה**זריקה מועלת** (מועילה, מחילה דינים) **ליוצא.** אלא **ב**אופן ש**הדר עיילינהו פליגי** [שחזר והכניסם לעזרה לפני הזריקה, הם חלוקים], ש**ר' אליעזר סבר לה** [הריהו סבור] **כ**דעת **רבי,** ש**אמר** כי ה**שחיטה מקדשא** [מקדשת] את הלחם, **ו**משום כך **איפסלו להו** [נפסלו להם] הלחמים **ביוצא** כאשר יצאו לאחר שחיטת הכבשים, ומעתה אף שהוכנסו חזרה לפני הזריקה שוב לא יחול בהם פסול פיגול.


###### Steinsaltz on Menachot 47b:7
[Steinsaltz on Menachot 47b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:7)

**ו**אילו **ר' עקיבא** סבור **כר' אלעזר בר' שמעון** ש**אמר** כי ה**שחיטה** כשלעצמה **לא מקדשא** [אינה מקדשת] את הלחם, אלא זריקת הדם היא המקדשת אותם, **ו**לכן הלחמים שיצאו אל מחוץ לעזרה לפני זריקת הדם כיון שלא התקדשו עדיין, **לא מיפסלי** [אינם נפסלים] **ב**פסול **יוצא,** ולכשיזרוק את הדם, אם תהא הזריקה במחשבת פיגול — תחיל עליהם זריקה זו דין פיגול. ומעתה אין עוד מקום לבעייתו זו של ר' שמואל בר רב יצחק לשיטתו של ר' עקיבא, שהרי אין הזריקה מועילה לדבר שנפסל (כלחמים הללו שנפסלו בשחיטה שלא לשמה)!


###### Steinsaltz on Menachot 47b:8
[Steinsaltz on Menachot 47b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:8)

ודוחים את קושיית רב פפא: **האי מאי** [פירוש זה של מחלוקת ר' אליעזר ור' עקיבא, מה טיבו]? הלא אין הוא הולם את מחלוקתם. שכן **אי אמרת בשלמא** [נניח, זה ברור, אם אתה אומר] ש**ר' עקיבא כ**שיטת **רבי סבירא ליה** [סבור הוא], ש**אמר** כי ה**שחיטה מקדשא להו** [מקדשת אותם, את הלחמים] — **היינו דקאמר** [זהו שאמר] **ר' עקיבא דקדשי להו** [שמקדשים אותם, את הלחמים] **בשחיטה, ואתיא** [ובאה] ה**זריקה** זו שנעשתה במחשבת אכילה חוץ לזמנו, ו**קבעה להו** [קובעת אותם] **ב**איסור **פיגול.**


###### Steinsaltz on Menachot 47b:9
[Steinsaltz on Menachot 47b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:9)

**אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] שר' עקיבא **כ**שיטת **ר' אלעזר בר' שמעון סבירא ליה** [סבור הוא], ש**אמר** כי ה**זביחה** (שחיטה) כשלעצמה **לא מקדשא** [אינה מקדשת] את הלחם, אלא הזריקה, וכי **זריקת פיגול מי מקדשא** [האם מקדשת]?


###### Steinsaltz on Menachot 47b:10
[Steinsaltz on Menachot 47b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:10)

**והאמר** [והרי אמר] **רב גידל, אמר רב** כי **זריקת** הדם במחשבת **פיגול** אמנם מחילה איסור פיגול על בשר הקרבן, ואולם היא **אינה מביאה** מעתה את הקדשים שלא היו עד כה בכלל דין מעילה **לידי** דין **מעילה, ו**כמו כן היא **אינה מוציאה** מעתה את הקדשים שהיו בכלל דין מעילה **מידי** דין **מעילה.**


###### Steinsaltz on Menachot 47b:11
[Steinsaltz on Menachot 47b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:11)

ומפרש רב את דבריו: זריקה ש**אינה מביאה** קדשים **לידי מעילה** — **באימורי** (בחלק הקרב על המזבח) **קדשים קלים** שבשרם ממון בעליהם, ואף האימורים אינם נכללים בהגדרת "קדשי ה' " ("נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' ". ויקרא ה, טו) שבהם אמור דין מעילה, שכיון שאינם קרבים על המזבח, מפני שנפסלו בזריקה זו.


###### Steinsaltz on Menachot 47b:12
[Steinsaltz on Menachot 47b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:12)

**ו**זריקה זו **אינה מוציאה מידי מעילה** — **בבשר קדשי קדשים** כגון החטאת והאשם ושלמי ציבור שהוא נאכל לכהנים, שעדיין יש בו דין מעילה, שהרי לא פסק מלהיקרא "קדשי ה' ", שמאחר והיתה זו זריקת פיגול — לא הועילה


###### Steinsaltz on Menachot 47b:13
[Steinsaltz on Menachot 47b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:13)

**!** ודוחים: כיצד מביאים מדברי רב גידל שאמר בשם רב, ו**לאו איתותב** [האם לא הוקשו] דברים אלה של **רב גידל אמר רב** במסכת מעילה (דף ג,ב) ונדחו?


###### Steinsaltz on Menachot 47b:14
[Steinsaltz on Menachot 47b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:14)

א ועוד בעיה שעניינה הוא כבשי ולחמי העצרת **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' ירמיה מר' זירא:** שני **כבשי** ה**עצרת ששחטן לשמן,** והוקבעו בשחיטה זו עם שתי הלחם הבא איתם, **ו**אחר כן **אבד הלחם.** אם יזרק דם הכבשים לשמם — ודאי שלא תתיר זריקה זו את הכבשים, שהרי הוקבעו עם הלחם וזה הלא אבד. ואולם יש לשאול: **מהו** הדין **שיזרוק** הכהן **את** **דמן** של הכבשים על המזבח **שלא לשמן** אלא לשם שלמים, כדי **להתיר** בכך את **בשר** הכבשים **באכילה?**


###### Steinsaltz on Menachot 47b:15
[Steinsaltz on Menachot 47b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:15)

**אמר ליה** [לו] ר' זירא בתמיהה על עצם העלאת אפשרות שכזו: וכי **יש לך דבר** כיוצא בזה, **ש**הוא **אינו כשר** אם נעשה **לשמו,** **ו**אולם הוא **כשר** אם נעשה **שלא לשמו?!** הקשה ר' ירמיה על תמיהתו זו של ר' זירא: **ו**כי **לא** מצאנו כדבר הזה?! **והרי** קרבן **פסח** ביום ארבעה עשר בניסן (ערב פסח) **קודם חצות** היום (שהוא תחילת זמן הקרבתו) — **אינו כשר** אם נשחט **לשמו,** לשם פסח, שהרי נשחט קודם זמנו, **ו**הריהו **כשר** אם נשחט **שלא לשמו** אלא לשם קרבן שלמים**! אמר לו ר' זירא לר' ירמיה בהסבר תמיהתו:**


###### Steinsaltz on Menachot 47b:16
[Steinsaltz on Menachot 47b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:16)

**הכי קאמינא** [כך אני אמרתי, זאת התכוונתי לומר]: האם **יש לך דבר** כיוצא בזה, **ש**כבר **נראה** (היה ראוי) להקריבו **לשמו** (כדוגמת כבשי עצרת אלה, שנשחטו לשמם כשהיה לחם אתם), **ו**לאחר מכן **נדחה** (חדל להיות ראוי) **מ**להקריבו **לשמו** (שכבשים אלה, שמשעה שאבד לחמם, אף הם נדחו מהקרבה), **ואינו כשר** אם יוקרב **לשמו, ו**אולם הריהו **כשר** אם יוקרב **שלא לשמו?!**


###### Steinsaltz on Menachot 47b:17
[Steinsaltz on Menachot 47b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:17)

הקשה ר' ירמיה גם על הסבר זה: **ו**כי **לא** מצאנו אף כדבר הזה?! **והרי** קרבן **פסח,** כשמגיע זמנו בין הערביים שבי"ד בניסן — הריהו ראוי להקריבו לשמו, **ומ****אחר זמנו** — אף שהוא נדחה מהקרבה לשמו, בכל זאת **בשאר ימות השנה** אף **קודם חצות** היום — הרי הוא כשר אם יוקרב שלא לשמו, אלא לשם שלמים!


###### Steinsaltz on Menachot 47b:18
[Steinsaltz on Menachot 47b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:18)

חזר ר' זירא והסביר את תמיהתו: **הכי קאמינא** [כך אמרתי, זאת התכוונתי לומר]: האם **יש לך דבר** כיוצא בזה, **ש**כבר **נראה** (היה ראוי) להקריבו **לשמו** (כדוגמת כבשי עצרת אלה, שהובאו להקרבתם עם הלחם, כדין), **ו**גם **נשחט** קרבן זה **לשמו** **ו**לאחר מכן **נדחה** (חדל להיות ראוי) **מ**להקריבו **לשמו** (וכגון כבשים אלה, שמשעה שאבד לחמם, נדחו מהקרבה), **ואינו כשר** אם יוקרב **לשמו, ו**אולם הריהו **כשר** אם הוא יוקרב **שלא לשמו?!**


###### Steinsaltz on Menachot 47b:19
[Steinsaltz on Menachot 47b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:19)

חזר והקשה ר' ירמיה גם על הסבר זה: **ו**כי **לא** מצאנו אף כדבר הזה?! **והרי** קרבן **תודה** ולחמיו, שלמדנו את דינו למעלה (מו,א) שאם לאחר שנשחט קרבן התודה נפרס הלחם, ונפסל בכך — יזרק דם התודה לשם שלמים ובשר הקרבן ייאכל, ואילו היה נזרק דם התודה לשמו — לא היה הבשר מותר באכילה, ואילו משנזרק שלא לשמו — הריהו מותר באכילה.


###### Steinsaltz on Menachot 47b:20
[Steinsaltz on Menachot 47b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:20)

ודחה ר' זירא ראיה זו: אין להביא ראיה מקרבן תודה שכן **שאני** [שונה, נבדל] דין ה**תודה** משאר דיני הקרבנות, **דרחמנא קרייה** [שכן התורה קראה אותו] **"שלמים"** ("זבח תודת שלמיו". ויקרא ז, יג), וכשם שהשלמים הריהם קרבנות הבאים בלא לחם, כן יש והתודה באה בלא לחם. ולכך אין אובדנו של הלחם מחשיב את הקרבן כנדחה. מה שאין כן בבעיית ר' ירמיה, שנדחו הכבשים באובדנו של הלחם.


###### Steinsaltz on Menachot 47b:21
[Steinsaltz on Menachot 47b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/47b:21)

ב ומביאים עוד בדינם של כבשי ולחמי העצרת. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **שחט** את **שני** ה**כבשים** כדין, ואולם שחטם **על ארבע חלות** ולא על שתים כדינם — מה יעשה? **הריהו** **מושך שתים מהן** מן החלות הללו, שהן תהיינה לחמי **העצרת,** **ומניפן** עם שני הכבשים שנשחטו,