## Steinsaltz on Menachot Daf 49a

###### Steinsaltz on Menachot 49a:1
[Steinsaltz on Menachot 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:1)

ומשיבים: אין זו קושיה על כללו של רב שימי בר אשי, ואכן אין למדים דבר הנעשה שלא בהכשרו מדבר הנעשה בהכשרו, והטעם שהיוצא שעלה למזבח לא ירד אינו משום שנלמד הדבר מדין במה, אלא ה**תנא** על הפסוק האמור בקרבן העולה **"זאת תורת העלה** היא העולה על מוקדה..." (ויקרא ו, ב), שבכך **ריבה** הכתוב את כל העולים למזבח ובכלל זה אף הקדשים שיצאו אל מחוץ לעזרה, הוא ש**סמיך ליה** [סמך עליו] את דינו. ומה שהביא כראיה מבמה, אינו אלא כתוספת, אך לא ממנה נלמדו הדברים.


###### Steinsaltz on Menachot 49a:2
[Steinsaltz on Menachot 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:2)

א ומביאים עוד בדיני כבשי העצרת, **תני** [שנה] **רבה בר בר חנה קמיה** [לפני] **רב:** שני **כבשי** ה**עצרת** (הבאים עם שתי הלחם, לקרבן השלמים) **ששחטן** לא לשמם אלא **לשום** (לשם) **אילים** — הריהם **כשרין** וייאכלו כשלמי נדבה, אבל **לא עלו** (אין הם נחשבים) **לבעלים,** הם כלל ישראל, **לשום** (לשם) **חובה. אמר ליה** [לו] **רב** לרבה בר בר חנה: לא כך היא ההלכה, אלא **עלו** **ועלו** הכבשים כשלמי חובה, שיצא בכך הציבור ידי חובתו.


###### Steinsaltz on Menachot 49a:3
[Steinsaltz on Menachot 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:3)

**אמר רב חסדא: מסתברא מילתיה** [מסתברים הדברים] של **רב** שעלו הכבשים לשם חובת כבשי עצרת, **ב**מקרה ש**כסבור** היה בשעה ששחט את הכבשים ש**אילים** הם ולא כבשים, **ו**אף על פי כן **שחטן לשום** **כבשים,** ובמקרה זה אכן עלו הכבשים לשם חובה, **שהרי** בסופו של דבר, ה**כבשים** הללו **לשום כבשים נשחטו.**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:4
[Steinsaltz on Menachot 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:4)

**אבל** **ב**מקרה ש**כסבור** היה בשעה ששחט את הכבשים ש**אילים** הם, **ו**בדעת זו **שחטן לשום אילים** — **לא** עלו הכבשים הללו לשם חובה, אף שבפועל נשחטו שני כבשים. וטעם הדבר: **עקירה** של שם הקרבן (כבמקרה זה, שעקר במחשבתו את הכבשים והעמידם כאילים), אף שהיתה **בטעות** — **הויא** [הריהי] נחשבת כ**עקירה** של הדבר. **ו**אילו **רבה אמר: עקירה בטעות** — **לא הויא** [איננה] נחשבת **עקירה.**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:5
[Steinsaltz on Menachot 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:5)

ובענין זה **אמר רבא** (רבה. וראה "גרסות"): **ומותבינן אשמעתין** [ואנו מקשים על שמועתנו, על ההלכה שלנו עצמנו] ממה ששנינו במשנה בדינם של **הכהנים שפיגלו** (שחשבו בשעת אחת מעבודות הקרבן לאוכלו מעבר לזמנו הראוי לאכילה. ונעשה בכך הקרבן פיגול, ונאסר לאכילה) בשעת עבודתם **במקדש,** אם היו **מזידין** בפיגול זה — הריהם **חייבין** לשלם לבעלים את דמי הקרבן, שהרי הפסידוהו ממון בפוסלם את קרבנו. ונלמד מכאן: **הא** [הרי] אם היו הכהנים **שוגגין** בדבר — הריהם **פטורין** מתשלום. **ותני עלה** [ושנינו בברייתא, עליה, על משנה זו] שאף אם פיגלו הכהנים בשוגג — מעשה **פיגולן** מחיל איסור **פיגול** על הקרבן, אף על פי שאינם חייבים בתשלום.


###### Steinsaltz on Menachot 49a:6
[Steinsaltz on Menachot 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:6)

ויש לברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר] בהלכה זו? **אילימא** [אם נאמר] שמדובר ש**ידע** הכהן בקרבן ש**חטאת היא,** שזמן אכילתו יום ולילה, **וקא** [והוא] **מחשב בה** בשעת עבודתו שתהא **לשום שלמים** שזמן אכילתם הוא שני ימים ולילה, ונמצא שחשב לאכול את הקרבן מעבר לזמנו הראוי — וכי **האי** [זה] ייחשב לכהנים כ**שוגגין?!** והרי **מזידין הוו** [הם] בדבר!


###### Steinsaltz on Menachot 49a:7
[Steinsaltz on Menachot 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:7)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר באופן שהיתה זו בהמת קרבן חטאת (שזמן אכילתה הוא כאמור יום ולילה), ו**כסבור** הכהן בטעות ש**שלמים הוא, וקא** [והוא] **מחשב** בשעת עבודתו **בה** שתהא **לשום שלמים** (שזמן אכילתם הוא לשני ימים ולילה), ונמצא איפוא שחשב בקרבן זה מחשבת אכילה מעבר לזמנו הראוי, **וקתני** [והוא התנא שונה] במקרה זה כי **פיגולן** זה נחשב ל**פיגול** — **אלמא** [מכאן] ראיה ש**עקירה בטעות הויא** [הריהי] נחשבת **עקירה** ממש, ושלא כדבריי שאין עקירה בטעות נחשבת עקירה!


###### Steinsaltz on Menachot 49a:8
[Steinsaltz on Menachot 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:8)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא: אין מברייתא זו ראיה שלא כשיטתך, שכן **לעולם** תפרש שמדובר בה באופן ש**ידע** הכהן ש**חטאת היא, וקא** [והוא] **מחשב** בשעת עבודתו **בה** שתהא **לשום** **שלמים,** ועקירתו הריהי עקירה מדעת ולא מטעות. **ו**באשר לשאלה מדוע כהנים אלה נקראים בברייתא "שוגגים"? — שכן מדובר **ב**שגגת הכהן בהלכה, ש**אומר** (סבור) הוא כי **מותר** לעשות כן.


###### Steinsaltz on Menachot 49a:9
[Steinsaltz on Menachot 49a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:9)

**מתיב** [מקשה] **ר' זירא** על שיטתו של רבא הסבור שעקירה בטעות אינה נחשבת עקירה, ממה ששנינו בברייתא (המובאת בתחילת מסכתנו, ב,ב) כי **ר' שמעון אומר** ש**כל** ה**מנחות שנקמצו שלא לשמן** — הריהן **כשרות** לגמרי, **ו**אף **עלו לבעלים לשום חובה.**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:10
[Steinsaltz on Menachot 49a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:10)

וטעם הדבר, לפי **שאין המנחות דומות לזבחים** (קרבנות) לענין זה (שאם נשחטו הזבחים שלא לשמם — לא יצאו הבעלים ידי חובתם), ומדוע? **שהקומץ** מנחה הנעשית ב**מחבת** (שהיא כלי שטוח, והדבר הנעשה בה יוצא קשה) **לשום** מנחת **מרחשת** (שהיא כלי עמוק, והדבר הנעשה בו יוצא רך) — הלא **מעשיה** של מנחה זו **מוכיחין עליה** שהיא **לשום מחבת** ולא לשם מרחשת. וכן הקומץ את המנחה ה**חרבה** (מנחת חוטא, שאין בה שמן) **לשום** מנחה ה**בלולה** בשמן — הלא **מעשיה מוכיחין עליה** שהיא באה **לשום** מנחה **חרבה.**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:11
[Steinsaltz on Menachot 49a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:11)

**אבל בזבחים אינו כן,** שהרי **שחיטה אחת** (שווה) היא **לכולן, קבלה אחת** (שווה) היא **לכולן, זריקה אחת** (שווה) היא **לכולן,** וכיון שההבדל בעבודת הקרבן הוא במחשבה, לכך מחשבתו משנה בהם.


###### Steinsaltz on Menachot 49a:12
[Steinsaltz on Menachot 49a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:12)

ויש לברר את דברי ר' שמעון אלה: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר] בקמיצה זו של המנחות שנעשתה שלא לשמן? **אילימא** [אם תאמר] ש**ידע** הכהן שמנחת **מחבת היא** זו, **וקא קמיץ לה** [והוא קומץ אותה] **לשום** מנחת **מרחשת** — **כי** [כאשר] **מעשיה** של מנחה זו אמנם **מוכיחין** שהיא מנחת מחבת **מאי הוי** [מה הוא, מה בכך]? **הא מיעקר קא עקיר לה** [הרי הוא עוקר אותה] במחשבתו בשעת קמיצתו ממנחת מחבת למנחת מרחשת!


###### Steinsaltz on Menachot 49a:13
[Steinsaltz on Menachot 49a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:13)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר באופן ש**כסבור** הוא כי מנחת **מרחשת היא** מנחה זו, **וקא קמיץ לה** [והוא קומץ אותה] אכן **לשום** מנחת **מרחשת, וטעה** בדבר — הרי נלמד מכאן כי במקרה **דהכא** [שכאן, שכזה], **הוא** שמכשיר ר' שמעון את המנחה ואינו מחשיב את עקירתו בטעות לעקירה, מפני ש**מעשיה מוכיחין עליה. הא בעלמא** [הרי בכלל] — **עקירה בטעות הויא** [הריהי] **עקירה,** ושלא כשיטת רבא!


###### Steinsaltz on Menachot 49a:14
[Steinsaltz on Menachot 49a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:14)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לר' זירא בדחיית ראייתו זו: אין להוכיח מכאן, שכן אפשר לומר כי **לעולם** מדובר בברייתא זו באופן ש**ידע** שמנחת **מחבת היא** זו, **וקא קמיץ לה** [והוא קומץ אותה] **לשום** מנחת **מרחשת,**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:15
[Steinsaltz on Menachot 49a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:15)

**ודקא** [ומה] ש**אמרת** בתוך שאלתך שאף **כי** [כאשר] **מעשיה מוכיחין עליה מאי הוי** [מה הוא, מה בכך], ומדוע אין המנחה נפסלת במחשבתו זו — בענין זה **רבא** הולך **לטעמיה** [לשיטתו], שכך **אמר רבא** בפירוש דברי ר' שמעון: דווקא **מחשבה** של פסול ש**לא מינכרא** [לא ניכרת] לכל, שלא ניכר ממעשיו שהמחשבה אינה נכונה — אותה **פסל רחמנא** [פסלה התורה], כגון מחשבת שינוי בעלים (שהביאה ראובן וקמצה הכהן לשם שמעון). אבל **מחשבה דמינכרא** [שניכרת], וכגון שקומץ ממנחת מחבת לשם מנחת מרחשת, שמחשבתו מוכחת שאינה נכונה — **לא פסל רחמנא** [לא פסלה התורה].


###### Steinsaltz on Menachot 49a:16
[Steinsaltz on Menachot 49a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:16)

ב משנה קרבנות **התמידין אין מעכבין את** קרבנות **המוספין,** שאין הקרבתם של המוספים מותנית בהקרבתם של התמידים. ולכך אף אם לא הוקרבו התמידים, קרבים המוספים. **ו**בדומה לכך **לא המוספין מעכבין את התמידין,** שאם לא הקריב את קרבן המוסף יכול להקריב את התמיד של בין הערביים וכיוצא בדבר, ביום שקרבים בו שני מוספים, וכגון בראש חודש החל ביום השבת, שקרבים בו מוסף שבת ומוסף ראש חודש, **לא המוספין מעכבין זה את זה,** שגם אם לא הקריבו מוסף אחד, הריהם מקריבים את המוסף האחר. ובדין שני כבשי התמיד: אף אם **לא הקריבו** את ה**כבש בבוקר** לקרבן תמיד של שחר — **יקריבו** כבש לקרבן התמיד של **בין הערבים,** שאין זה מעכב את זה.


###### Steinsaltz on Menachot 49a:17
[Steinsaltz on Menachot 49a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:17)

**אמר ר' שמעון: אימתי** (באיזה אופן) אמור דין זה שמקריבים את התמיד של בין הערביים, כאשר התמיד של שחר לא הוקרב? **בזמן ש**הכהנים **היו אנוסין** בדבר, שמחמת אונס לא הוקרב התמיד של שחר, **או** שהיו הכהנים **שוגגין** בדבר. **אבל אם היו** הכהנים **מזידין** בדבר **ו**בשל כך **לא הקריבו** את **כבש** התמיד **בבוקר** — **לא יקריבו את** כבש התמיד של **בין הערבים.** הקטורת היתה מוקטרת פעמיים בכל יום, מחציתה בבוקר ומחציתה בין הערביים.


###### Steinsaltz on Menachot 49a:18
[Steinsaltz on Menachot 49a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:18)

אם **לא הקטירו** את המחצית של ה**קטורת בבוקר** — **יקטירו בין הערבים.**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:19
[Steinsaltz on Menachot 49a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:19)

**אמר ר' שמעון: ו**כאשר לא הוקטרה מחצית הקטורת בבוקר, כדין, **כולה היתה קריבה בין הערבים,** שהיו מקריבים אז אף את מחצית הקטורת של הבוקר. וטעם ההבדל בין התמיד לבין הקטורת: **שאין מחנכין** (חונכים, מתחילים בעבודה בפעם הראשונה) **את מזבח הזהב** שעליו מקטירים את הקטורת **אלא ב**הקטרה של **קטורת הסמים** בין הערביים, ואז היו מקטירים מנה שלם, **ולא** את **מזבח העולה** (עליו קרבים התמידים) **אלא ב**הקרבת ה**תמיד של שחר. ו**עוד בדיני חנוכתם של כלי המקדש: **לא** היו חונכים **את השולחן** (שולחן הפנים) **אלא ב**עריכתו של **לחם הפנים ב**יום ה**שבת, ולא** היו חונכים **את המנורה** לעבודתה **אלא ב**הדלקתם של **שבעה נרותיה בין הערבים.**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:20
[Steinsaltz on Menachot 49a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:20)

ג גמרא שנינו במשנתנו שהתמידים והמוספים אינם מעכבים אלה את אלה, ובענין זה **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' חייא בר אבין מרב חסדא: ציבור שאין להן** די בהמות להקרבתם של ה**תמידין ו**ה**מוספין, אי זה מהן קודם** בהקרבה?


###### Steinsaltz on Menachot 49a:21
[Steinsaltz on Menachot 49a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:21)

ומבררים בתחילה את הבעיה: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] במקרה שאין די בהמות כדי הקרבת קרבנות ה**תמידין דיומיה** [של אותו יום] **ו**קרבנות ה**מוספין דיומיה** [של אותו יום] — אין מקום להסתפק בדבר, שהרי **פשיטא** [פשוט] שה**תמידין עדיפי** [עדיפים] על פני המוספים, ויוקרבו הקרבנות הללו לתמידים ולא למוספים. **דהוו להו** [שהרי הם] לעומת המוספים **תדיר** (המצוי) יותר, שהרי התמידים קרבים בכל יום ואילו המוספים אינם קרבים אלא לעתים רחוקות, בשבתות ובמועדים שונים, **ו**נוסף לזה יש בהם גם מעלת ה**מקודש** יותר!


###### Steinsaltz on Menachot 49a:22
[Steinsaltz on Menachot 49a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:22)

**אלא** צריכים לומר שמדובר שיש להם קרבנות כדי הקרבת שני התמידים של היום, ושנים נוספים כדי הקרבת קרבנות ה**תמידין** ש**למחר, ו**לא יותר, כך שאין להם גם כדי הקרבתם של ה**מוספין דהאידנא** [של עכשיו, של יום זה], והשאלה היא: אלו קרבנות הם העדיפים, האם קרבנות ה**תמידין** (של מחר) **עדיפי** [עדיפים], **שכן** קרבן זה הריהו **תדיר** לעומת המוספים. **או דלמא** [שמא] יש לומר כי קרבנות ה**מוספין** (של היום) הם **עדיפי** [עדיפים], **דהוו להו** [שהרי הם, יש להם] מעלת **מקודש,** ומעלה זו אינה קיימת אצל התמידים של מחר, כיון שעדיין לא הגיע זמנם?


###### Steinsaltz on Menachot 49a:23
[Steinsaltz on Menachot 49a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:23)

**אמר ליה** [לו] רב חסדא לר' חייא בר אבין: אין זו בעיה, שהרי כבר **תניתוה** [שנינו אותה, את פתרונה, במשנתנו]. ששנינו בה: **התמידין אין מעכבין את המוספין, ולא המוספין מעכבין את התמידין, ולא המוספין מעכבין זה את זה.**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:24
[Steinsaltz on Menachot 49a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:24)

ויש לברר את דברי המשנה: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא דאית ליה** [אם תאמר שמדובר באופן שיש לו] את כל הקרבנות הנצרכים לאלה ולאלה, **ו**כל עיקרה של ההלכה היא רק לענין **לקדם** [הקדמה] בהקרבה תחילה, אין לומר כן, **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **מנין שלא יהא דבר קודם ל**הקרבת **תמיד של שחר? תלמוד לומר** "...ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר **וערך עליה העלה",**


###### Steinsaltz on Menachot 49a:25
[Steinsaltz on Menachot 49a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/49a:25)

**ואמר רבא:** מה שנאמר **"העלה"** בה"א הידיעה — כוונתו לעולה מיוחדת, ה**עולה** ה**ראשונה,** וללמד שעולת התמיד היא הקרבן הקרב בראשונה בכל יום במקדש. הרי איפוא שמעכבים התמידים את המוספים שלא יוקרבו לפניהם!