## Steinsaltz on Menachot Daf 52b

###### Steinsaltz on Menachot 52b:1
[Steinsaltz on Menachot 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:1)

האם **ל**שיטתם של **רבנן** [חכמים] הסבורים שבכל יום מביאים למנחת החביתים שני עשרונים אחד לבוקר ואחד לבין הערביים, האם גם **הוכפלה לבונתו** ומביא שני קמצים של לבונה, אחד לבוקר ואחד לבין הערביים. **או** **לא** ומביאים קומץ אחד של לבונה בלבד, וכדרך שמביא הכהן הגדול עצמו. וצדדי הספק: **מי אמרינן** [האם אומרים אנו], שבמקרה זה **מתוך** **שהוכפלה סלתו** (שמביאים שני עשרונים במקום עשרון אחד של סולת במנחת כהן הגדול עצמו) — **הוכפלה** גם **לבונתו,** ומביאים שני קמצים של לבונה. **או דילמא** [שמא] יש לומר: **מאי דגלי** [מה שגילה] לנו הכתוב — **גלי** [גילה], ואילו **מאי** [מה] **דלא גלי** [שלא גילה] לנו הכתוב — **לא גלי** [לא גילה], ואין לנו בו אלא קומץ אחד בלבד, חצי עשרון לבוקר וחצי עשרון לערב. ואין ספק זה אלא לחכמים הסבורים שכרגיל באה שיעור הלבונה בקומץ אחד, שהרי לדעת אבא יוסי, אף בכל יום שיעור הלבונה המובא הריהו שני קמצים.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:2
[Steinsaltz on Menachot 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:2)

**ו**ספק נוסף הוא: שיעור ה**שמן** המובא במנחת החביתים כשמת הכהן הגדול ועדיין לא מינו כהן גדול אחר, **בין ל**דעת **אבא יוסי בן דוסתאי ובין ל**דעת **רבנן** [חכמים], **מהו?** האם כמנחת חביתים הבאה על ידי הכהן הגדול עצמו, שלשה לוגים בכל יום. או שמא עתה, שמביאים עשרון סולת שלם בבוקר, ועשרון סולת שלם בערב, אף כמות השמן תוכפל ויביאו ששה לוגים שמן, שלושה לבוקר ושלושה לערב.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:3
[Steinsaltz on Menachot 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:3)

ובפתרונה של בעיה זו **אמר רבא:** **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה באשר לשאלה מהו שיעור הלבונה במקרה זה לשיטתם של חכמים, ממה ששנינו במשנה (להלן מנחות קו, ב) כי **חמשה** **קמצין** (דברים ששיעורם בקומץ) **הן,** ונמנו באותה משנה חמשה דברים, ואין קומץ לבונה של חביתים נמנה איתם (שהרי הוא קרב מחצית הקומץ בבוקר ומחצית הקומץ בערב). **ו**מעתה נאמר: **אם איתא** [יש] מקום לומר ששיעור הלבונה הבאה במקרה שהכהן הגדול מת, הריהו שני קמצים, אחד לשחר ואחד לבין הערביים, **זימנין דמשכחת לה** [פעמים שאתה מוצא אותה, שיעור קומץ**]** ב**שבעה** אופנים, החמישה הנזכרים במשנה, וקומץ לבונה של בוקר, וקומץ לבונה של בין הערביים!


###### Steinsaltz on Menachot 52b:4
[Steinsaltz on Menachot 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:4)

ודוחים: אין זו ראיה, שכן אין דרכה של המשנה למנות אלא את הדברים שב**סדר הרגיל, ואילו מקרים המבוססים על** **"דאי"** [שאם], וכגון במקרה זה שמת הכהן הגדול ולא מינו עדיין כהן גדול אחר תחתיו — **לא קתני** [לא שונה] המשנה. ונמסר כי **יתיב** [יושב היה] **רב פפא וקאמר לה להא שמעתא** [והיה אומר אותה את השמועה הזו]. **אמר ליה** [לו] **רב יוסף בר שמעיה לרב פפא** בקושיה על דחיית ההצעה: **והא** [והרי] בין חמשת הקמצים הנזכרים באותה משנה, נזכר אף המקרה של מי שהוא **מעלה** (מקטיר) **את ה****קומץ בחוץ** לעזרה, שהריהו חייב כרת (אם עשה כן במזיד), אף שאין זה מקרה רגיל, אלא **"דאי הוה"** [שאם היה] הוא זה, **ו**בכל זאת **קתני** [הוא שונה] אותו. ומאחר שכן, אף ראייתו של רבא יכולה להיות ראיה.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:5
[Steinsaltz on Menachot 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:5)

ושואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה עליה] על בעיייתו של ר' יוחנן? **אמר רב נחמן בר יצחק: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **כהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו** — מביאים עשירית האיפה סולת **שלימה** במנחת חביתים של **שחרית, ו**עשירית האיפה סולת **שלימה** במנחת חביתים של **בין הערבים. ומפריש לה שני קמצין** של לבונה, וחוצה אותם, ומביא **קומץ** אחד למנחת חביתים של **שחרית ו**ה**קומץ** השני של הלבונה בא במנחת חביתים של **בין הערבים. ומפריש לה שלשת לוגין** של שמן. וחוצה אותם, כאשר **לוג ומחצה** ניתן בעשרון של סולת הבא ב**שחרית,** וה**לוג ומחצה** השני ניתן בעשרון של סולת הבא **בין הערבים.**


###### Steinsaltz on Menachot 52b:6
[Steinsaltz on Menachot 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:6)

ונברר: כדעת **מני** [מי היא] הברייתא הזו? **אילימא** [אם תאמר] שהיא כשיטת **רבנן** [חכמים] — **מאי שנא** [במה שונה, מיוחד] דין **לבונתה** ש**הוכפלה** שיעורה מהשיעור המובא על ידי הכהן הגדול עצמו, והריהי באה בשני קמצים, **ומאי שנא** [במה שונה, מיוחד] הוא דין **שמנה** ש**לא הוכפלה** מהשיעור המובא על ידי הכהן הגדול עצמו, אלא היא באה בשלושה לוגים שמן בלבד?


###### Steinsaltz on Menachot 52b:7
[Steinsaltz on Menachot 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:7)

**אלא** צריך לומר שכשיטת **אבא יוסי בן דוסתאי היא** ברייתא זו, ש**אמר** כי מנחת **חביתי כהן גדול בעלמא** [בכלל, כרגיל] הריהי **שני קמצין בעיא** [צריכה], **ו**מה ששנינו בברייתא כי במקרה זה של כהן גדול שמת באה מנחת החביתים בשני קמצים של לבונה — **ה****לבונה לא הוכפלה** משיעורה הרגיל. **ו**כמו כן גם שיעור ה**שמן לא הוכפל** במנחת זו, והריהו בא בשיעור שלשה לוגים כשאר מנחת חביתים.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:8
[Steinsaltz on Menachot 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:8)

**ומ**תוך שלמדנו כי שיעור ה**שמן ל**שיטת **אבא יוסי בן דוסתאי לא הוכפלה,** מכאן נלמד ש**לבונתה ושמנה ל**שיטת **רבנן נמי** [חכמים גם כן] **לא הוכפלו.** הסוגיה נפתחה בהבאת דברי ר' יוחנן את מחלוקתם של אבא יוסי וחכמים בשיעור הלבונה המובאת עם מנחת החביתים על ידי הכהן הגדול, ועתה מביאים את ההכרעה בענין זה.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:9
[Steinsaltz on Menachot 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:9)

ש**אמר ר' יוחנן: הלכה** במחלוקת זו **כאבא יוסי בן דוסתאי.** ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך]? **והא** [והרי] **אמר ר' יוחנן: הלכה כסתם משנה** (משנה ששנויים דברים בלא יחוסם לתנא מסויים), **ותנן** [ושנינו במשנה להלן] כי **חמשה קמצין הן** ולא יותר, ואין מונים בתוכם את שני קומץ לבונה של שחר וקומץ לבונה של בין הערביים (לשיטת אבא יוסי), והרי זו משנה סתם!


###### Steinsaltz on Menachot 52b:10
[Steinsaltz on Menachot 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:10)

ומסבירים: שתי מסורות הלכה אלה, של **אמוראי נינהו** [אמוראים שונים הן], **ו**שני האמוראים הללו אמרו את דבריהם **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' יוחנן,** שזה אמר כך בדבריו וזה אמר אחרת.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:12
[Steinsaltz on Menachot 52b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:12)

א משנה **כל המנחות באות** במקדש לקרבן כשהן **מצה,** שמקפידים שלא יחמיץ הבצק, **חוץ מ**עשר חלות **חמץ ש**מתוך ארבעים הלחמים הבאים כמנחה **ב**קרבן ה**תודה** ("לחמי תודה") **ו**כן **שתי הלחם** הבאות בחג השבועות **ש**אף **הן באות חמץ.** ונחלקו חכמים בשאלה כיצד היו מחמיצים את המנחות הבאות חמץ.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:13
[Steinsaltz on Menachot 52b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:13)

ש**ר' מאיר אומר:** את **השאור** (בצק חמוץ, הניתן לעיסה ומחמץ אותה) היה עושה המנחה **בודה** (מפריש) **להן** למנחות הללו **מתוכן** עצמן, שהיה נוטל מתוכן חלק, שאותו היה מחמיץ, ולאחר מכן היה חוזר ומניחו בתוך בצקן של המנחות הללו **ומחמצן** בכך


###### Steinsaltz on Menachot 52b:14
[Steinsaltz on Menachot 52b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:14)

**.** **ר' יהודה אומר: אף** זו **היא אינה** מצוה **מן המובחר** (טובה וראויה), שכן בדרך זו משתמשים להחמצת המנחה בשאור חדש, ואין בצק בא בדרך זו לכלל החמצה נאותה, **אלא** כך יש לעשות: **מביא את השאור** מעיסה אחרת, ישנה, והרי זה שאור ישן המחמץ יפה, **ונותנו לתוך המדה,** כלי מידת העשרון בה מודדים את הסולת למנחה, **ו**לאחר מכן הריהו מוסיף סולת על שאור זה עד שהוא **ממלא את המדה.** הקשו חכמים על שיטתו זו של ר' יהודה ו**אמרו לו: אף היא,** דרך זו, אינה ראויה, שכן באופן זה **היתה** המנחה נמצאת או שהיא **חסרה** משיעור הסולת הראוי למנחה, שאם היה השאור רך, שנבלל קמחו במים מרובים, נמצא איפוא שגדול נפח השאור, ואילו היה עדיין קמח שלא גיבלוהו כלל במים — אין בו שיעור הראוי למלא את המידה הראויה לסולת המנחה, **או** כשהיא **יתרה** על שיעור הסולת הראוי למנחה, שאם נבלל קמח השאור במים מועטים, נמצא נפחו קטן, ואילו היה עדיין קמח — היה בו יותר מן השיעור הראוי למלא את מידת המנחה.


###### Steinsaltz on Menachot 52b:15
[Steinsaltz on Menachot 52b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/52b:15)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי כל המנחות באות כשהן מצה, ובענין זה **בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' פרידא מר' אמי: מנין ל**הלכה זו ש**כל המנחות שהן באות** כשהן **מצה?** ותהה ר' אמי על השאלה: מה מקום לשאלה זו **מנלן** [מנין לנו]? שהרי המנחה **דכתיב** [שנאמר] **בה** בתורה במפורש שהיא באה מצה — הרי **כתיב** [נאמר] **בה,** ואף המנחה **דלא כתיב** [שלא נאמר] **בה** בתורה במפורש שהיא באה מצה, על כל פנים **כתיב** [נאמר] **בה**