## Steinsaltz on Menachot Daf 55b

###### Steinsaltz on Menachot 55b:1
[Steinsaltz on Menachot 55b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:1)

**תאפה חמץ"** (ויקרא ו, י), **מה תלמוד לומר** (בא ללמדנו), **והלא כבר נאמר** לפני כן "כל המנחה אשר תקריבו לה' **לא תעשה חמץ** כי כל שאור... לא תקטירו ממנו אשה לה' " (שם ב, יא), וממנו למדים אנו דין זה. אלא הכתוב "לא תאפה" נדרש לענין אחר: **לפי שנאמר** קודם איסור חימוץ המנחה בלשון כוללת, **"לא תעשה חמץ",** שאין בה ציון מעשה מוגדר באותה עשייה, **יכול** (היה אפשר לומר) שהמחמץ את המנחה **לא יהא חייב** כעונש **אלא** סדרת מלקות **אחת על כולם,** על כל עשיותיו (לישת הבצק, עריכתו, ואפייתו). לכך **תלמוד לומר** (בא ללמדנו) הכתוב הנוסף **"לא תאפה** חמץ". שחייב המחמץ מלקות על כל עשיה לעצמה.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:2
[Steinsaltz on Menachot 55b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:2)

וכך למדנו: שהרי מעשה **ה****אפייה בכלל** כל המלאכות של עשיית המנחה **היתה,** ו**למה יצאת** (יצאה) מלאכה זו מכללן, שציינה הכתוב בייחוד? — **להקיש** (להשוות) **אליה** את שאר העשיות ולומר: **מה** מלאכת **אפייה מיוחדת שהיא** **מעשה יחידי** שלם, **ו**משום כך **חייבין עליה** מלקות, על עשייתה בחימוץ, **בפני עצמה.** **אף אני אביא** (ארבה) את המעשים הנוספים שבמלאכת המנחה, את **לישתה ו**את **עריכתה** שאם עשאם בחימוץ חייבים על כל אחת מהן לעצמה.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:3
[Steinsaltz on Menachot 55b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:3)

**ו**הוא הדין ב**כל מעשה יחידי** (נפרד ומיוחד) אחר **שבה,** בעשיית המנחה, ו**לאיתויי** [להביא, לרבות] את מעשה ה**קיטוף** (החלקת פני העיסה במים) אף שאינו מעשה חשוב, **שהוא מעשה יחידי וחייבין עליה** מלקות **בפני עצמה.** הרי שמפסוק זה אנו למדים דבר אחר, ומנין לנו שחייבים על חימוצם של השיריים?


###### Steinsaltz on Menachot 55b:4
[Steinsaltz on Menachot 55b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:4)

ומשיבים: אכן הכתוב "לא תאפה" נדרש לענין אחר, ואולם **אנן** [אנו] לא למדנו זאת מחלק זה של הפסוק, אלא **מ**מה שנאמר "לא תאפה חמץ **חלקם" קאמרינן** [אומרים, לומדים אנו] הלכה זו, שכך אנו דורשים את הכתוב: לא תאפה חמץ אף את "חלקם" של הכהנים במנחה, הם השיריים הנאכלים על ידם.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:5
[Steinsaltz on Menachot 55b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:5)

**ו**שואלים: עתה שהסברנו שהכתוב "חלקם" בא ללמדנו **איסור חימוץ בשיירי המנחה,** **אימא כוליה** [אמור אם כן שכולו], כל התוספת הזו בפסוק, רק **להכי** [לכך] **הוא דאתא** [שבא], ואין לנו איפוא מקור שחייבים מלקות בנפרד על כל אחד מפרטי עשיית המנחה בחימוץ!


###### Steinsaltz on Menachot 55b:6
[Steinsaltz on Menachot 55b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:6)

ומשיבים: אין לומר שבאה תוספת זו רק ללמדנו את האיסור בחימוץ שיירי המנחה, ש**אם כן, לכתוב** [שיכתוב] המקרא בסדר הזה **"חלקם לא תאפה חמץ", מאי** [מה, מדוע] אמר הכתוב כסדר זה **"לא תאפה חמץ חלקם"? שמעת מינה תרתי** [שמעת, למדת, ממנה שני דברים]. האיסור של עשיית שיירי המנחה בחמץ, וחיוב מלקות נפרד על כל עשיה ועשיה בחימוץ.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:7
[Steinsaltz on Menachot 55b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:7)

ומקשים עוד: **ואימא** [ושמא תאמר] כך: אכן מלאכת ה**אפייה** מיוחדת היא, שכן **פרט בה** (ציינה אותה כשלעצמה) **רחמנא** [הכתוב], ולכך **ליחייב חדא** [יתחייב עליה סדרת מלקות אחת], אבל **אינך** [אלה] המלאכות האחרות, לישה ועריכה, שלא צוינו במפורט בכתוב **ליחייב חדא אכולהו** [יתחייב על עשייתן סדרת מלקות אחת על כולן]! ומשיבים: אינך יכול לומר כן, שהרי חייבים מלקות על מלאכה ומלאכה כשלעצמה **משום דהוה** [שציון מלאכת אפיה לעצמה הינו] ככל **דבר** אחר במקרא **שהיה בכלל** הדברים הדומים לו **ויצא מן הכלל,** לדון בו בנפרד, כדי **ללמד** שכלל הוא ב"מידות שהתורה נדרשת בהן". **לא ללמד על עצמו** בלבד **יצא** מן הכלל, **אלא ללמד על הכלל כולו יצא.** ואף מלאכת אפיה יצאה מכלל מלאכות, ללמד שחייבים מלקות אף על כל אחת מעבודות המנחה.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:8
[Steinsaltz on Menachot 55b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:8)

ומקשים עוד, **ואימא** [ואמור] כך: הכתוב **"לא תעשה** חמץ" — הרי זה **כלל,** שהרי אין מצויינות בו מלאכות מסויימות, ואילו הכתוב **"לא תאפה** חמץ" — הריהו **פרט,** שהרי מצויינת בו האפייה שהיא מלאכה מסויימת, וכלל הוא כי כאשר לפנינו מקרא שתוכנו **כלל ו**לאחריו מקרא שתוכנו **פרט** — **אין בכלל אלא מה שבפרט.** ומעתה אף בענייננו נאמר, כי המקרא שהוא כלל ("לא תעשה חמץ") **אפייה** — **אין** [כן], כלול בו, ואילו **מידי אחרינא** [דבר אחר], כגון לישה ועריכה — **לא** כלול בו!


###### Steinsaltz on Menachot 55b:9
[Steinsaltz on Menachot 55b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:9)

**אמר ר' אפטוריקי** בתשובה לשאלה זו: אין שני הפסוקים הללו נחשבים "כלל ופרט", **משום דהוי** [שהינו] **כלל ופרט** שאינם סמוכים זה לזה אלא **המרוחקין זה מזה,** שהרי הכתוב "לא תעשה חמץ" נכתב בפרשת ויקרא (פרק ב) ואילו הכתוב "לא תאפה חמץ" נכתב בפרשת צו (פרק ו). **וכל כלל ופרט המרוחקין זה מזה** — **אין דנין אותן ב**מידת **"כלל ופרט".**


###### Steinsaltz on Menachot 55b:10
[Steinsaltz on Menachot 55b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:10)

**מתיב** [מקשה] על קביעה זו של ר' אפטוריקי **רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי** [ויש אומרים אותה סתם, בלי שם אומרה] : **ו**האם **כלל** **ופרט המרוחקין זה מזה** — **אין דנין אותן ב**מידת **"כלל ופרט"? והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: ממה שנאמר בשעיר חטאת נשיא **"ושחט אתו במקום אשר ישחט העלה לפני ה' חטאת הוא"** (שם ד, כד) למדים אנו היכן מקום שחיטתו, שהרי **היכן** ה**עולה נשחטת?** — **בצפון** העזרה, כאמור "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה' " (ויקרא א, יא), **אף זה** השעיר מקום שחיטתו הוא **בצפון** העזרה.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:11
[Steinsaltz on Menachot 55b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:11)

ויש לשאול: **וכי אנו מכאן למידין** דין זה בשחיטת שעיר הנשיא, **והלא כבר נאמר** בקרבנות החטאת: **"במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת"** (שם ו, יח), ובכלל החטאת אף שעיר הנשיא שהוא חטאת! **הא** [הרי] יש לומר: **למה** פסוק **זה יצא** מכלל החטאות, לציין את מקום שחיטתו? — כדי **לקובעו** בהחלט ששחיטתו אך בצפון העזרה, **שאם לא שחט אותו בצפון** — **פסלו,** ואין זה רק לכתחילה.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:12
[Steinsaltz on Menachot 55b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:12)

ודנה הברייתא עוד בדבר: **אתה אומר** כי **לכך** (ללמדנו פסול שחיטה שלא בצפון בשעיר נשיא) **יצאת** (יצא) זה הכתוב, **או** אולי **אינו** בא מקרא זה **אלא** ללמדנו **ש**דווקא **זה** (חטאת שעיר נשיא) הוא ש**טעון** (חייב) בשחיטה ב**צפון ואין** קרבן חטאת **אחר טעון צפון,** ואף הכתוב "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת" אין עניינו כל החטאות אלא חטאת נשיא בלבד?! לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו) כתוב שלישי, בו נאמר **"ושחט את החטאת במקום אשר ישחט את העלה"** (שם ד, כט), והרי כתוב **זה בנה** (בנין) **אב לכל** ה**חטאות שטעונות** כולן שחיטה ב**צפון.**


###### Steinsaltz on Menachot 55b:13
[Steinsaltz on Menachot 55b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:13)

ויש לדייק בדברי ברייתא זו: **טעמא** [הטעם, המקור] שכל החטאות נשחטות בצפון, הוא ש**כתב רחמנא** [המקרא] **"ושחט את החטאת** במקום העולה", **הא לאו הכי** [הרי אם לא כן], **הוה אמינא** [הייתי אומר] **ש**רק **זה** שעיר נשיא הוא ש**טעון** שחיטה ב**צפון ואין** קרבן חטאת **אחר טעון** שחיטה ב**צפון.** ונדון בדבר: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] מדוע נאמר כך, אף שפשוטו של הפסוק "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת" עוסק בכל החטאות?


###### Steinsaltz on Menachot 55b:14
[Steinsaltz on Menachot 55b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:14)

**לאו** [האם לא] **משום דהוה** [שהינו] מקרא שעניינו **כלל** (שהרי מדבר על כלל החטאות) **ו**אילו הפסוק "ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה" עניינו **פרט** ("אותו"), **ואף על גב** [ואף על פי] ש**מרוחקין** שני מקראות אלה **זה מזה דנין אותן** בכל זאת **ב"כלל ופרט".** ויש איפוא מקום לומר שאין בכלל אלא מה שבפרט, ואין הדברים אמורים אלא בחטאת נשיא בלבד. והרי זו איפוא קושיה על הסברו של ר' אפטוריקי!


###### Steinsaltz on Menachot 55b:15
[Steinsaltz on Menachot 55b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:15)

**מתקיף לה** [מקשה עליה, על שאלת רב אדא בר אהבה] **רב אשי:** וכי **האי** [זה] **"כלל ופרט" הוא?!** והלא אין זה אלא **פרט וכלל הוא,** שהרי הכתוב "ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה" אמור תחילה בתורה (פרק ד, כד), ואילו הכתוב "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת" אמור אחריו (פרק ו, יח), **ו**לפי כללי הלימוד של מדרש ההלכה, ב"פרט וכלל", **נעשה** ה**כלל מוסיף על הפרט, ואיתרבי להו** [והתרבו להם] אם כן **כל מילי** [**הדברים]!**


###### Steinsaltz on Menachot 55b:16
[Steinsaltz on Menachot 55b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:16)

ואין זו קושיה על ר' אפטוריקי **אלא** בדיוק דברי הברייתא, וכך הוא הסבר הדברים: ה**תנא** שבברייתא, המלה **"אתו"** האמורה בכתוב ("ושחט אותו"), שהיא לשון מיעוט **קא קשיא ליה** [היא שהוקשתה לו], מה באה למעט. **והכי קאמר** [וכך אמר]: **או אינו אלא** בא הכתוב ללמד רק **ש**דווקא קרבן חטאת **זה** הוא ש**טעון** שחיטה ב**צפון ואין** קרבן חטאת **אחר טעון** שחיטה ב**צפון,** שכן **כתב רחמנא** [המקרא] **"אתו"** שהוא לשון מיעוט. לכך בא הכתוב הנוסף "ושחט את החטאת במקום העולה" ללמדנו שנוהג דין זה בכל החטאות.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:17
[Steinsaltz on Menachot 55b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:17)

א ומעתה נפנים לבירור הדבר הנלמד מהמלה "אותו" ("ושחט אותו") שנאמרה בחטאת הנשיא. ושואלים: **והשתא דנפקא ליה** [ועכשיו שיוצא לו, שנלמד] דין זה שכל החטאות שחיטתן בצפון **מ**מה שנאמר **"ושחט את החטאת** במקום העולה", אם כן המלה **"אתו" למעוטי מאי** [למעט את מה] היא באה? ומשיבים: **אמור כי** **למעוטי** [למעט] את הדברים הבאים **(נחשון. ושחט. עוף. בפסח.** שהם סימן להלכות שונות שתבוארנה) בא.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:18
[Steinsaltz on Menachot 55b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:18)

וכך הוא נדרש: דווקא **"אותו",** קרבן נשיא שחטא, הוא שנשחט **בצפון, ואין** קרבן חטאת כ**שעיר** שהובא על ידי **נחשון** בן עמינדב נשיא שבט יהודה בחנוכת המשכן, ושל שאר נשיאי שבטי ישראל לחנוכת המשכן חייבים להישחט **בצפון.**


###### Steinsaltz on Menachot 55b:19
[Steinsaltz on Menachot 55b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:19)

וצריך לדרוש דין זה מן הכתוב "אותו" אף שהוא קדשי שעה ולא באו לכפרה, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל ואיתרבי** [והתרבה] שעיר הנשיא בחנוכת המשכן **לענין** דין **סמיכה** הנוהגת בו כבשאר החטאות, היה איפוא מקום לומר כי **ליתרבי נמי** [יתרבה גם כן] **לענין** דין שחיטתו ב**צפון** כבשאר החטאות. לכן בא כתוב זה "אותו" ו**קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] שאין שעיר הנשיא בחנוכת המזבח טעון שחיטה בצפון.


###### Steinsaltz on Menachot 55b:20
[Steinsaltz on Menachot 55b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/55b:20)

ושואלים: **וסמיכה גופה מנלן** [עצמה מנין לנו] ששעיר נחשון חייב בה? ומשיבים: **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] נאמר בקרבן שעיר נשיא "...והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים. **וסמך ידו על ראש השעיר"** (שם ד, כג— כד), והרי זה מקרא יתר, שהרי די היה לכתוב "וסמך ידו על ראשו" — אלא בא הוא **לרבות** אף את קרבן **שעיר נחשון** בן עמינדב הנשיא, ושאר נשיאי ישראל בחנוכת המשכן **ל**דין ה**סמיכה** בהם. אלו **דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר:**