## Steinsaltz on Menachot Daf 57a

###### Steinsaltz on Menachot 57a:1
[Steinsaltz on Menachot 57a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:1)

**אמר ר' יוחנן:** מי ש**הניח** בשבת **בשר על גבי גחלים,** אם לאחר מכן **היפך בו** בבשר, שהפכו לצידו האחר, ונצלה בשני צדדיו — הריהו **חייב** על כך משום בישול בשבת. ואם **לא היפך בו** בבשר — הריהו **פטור,** שכל עוד לא נצלה משני צידיו אינו מוגדר כמבושל. ואם כן, אף המניח שאור על גבי עיסת מנחה בלא שהפכה על צידה האחר, אם אמנם הריהו כעושה מעשה שבת, הריהו צריך להיות פטור, ושלא כדברי ר' אמי!


###### Steinsaltz on Menachot 57a:2
[Steinsaltz on Menachot 57a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:2)

**אמר רבא** בתשובה: **מאי** [מה] הכוונה במלים **"חייב** עליה כמעשה שבת" **נמי דקאמר** [גם כן שאמר] ר' אמי? שהמניח שאור על גבי עיסת מנחה (אף שלא הפכה מצד לצד) הריהו נחשב **כ**מי שעשה **מעשה** חיוב ב**צלי של שבת,** ונחשב כמי שהפך את הצלי על הגחלים.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:3
[Steinsaltz on Menachot 57a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:3)

א **גופא** [לגופה] של ההלכה שהוזכרה למעלה, **אמר רבה בר בר חנה,** **אמר ר' יוחנן: הניח** בשבת **בשר על גבי גחלים,** אם לאחר מכן **היפך בו** לצידו האחר — **חייב** משום מבשל בשבת. ואם **לא היפך בו** לצידו האחר — הריהו **פטור.** ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] שהיה זה **דאי** [שאם] הוא **לא היפך ביה** [לא היה הופך בו] את הבשר על הגחלים, הבשר **לא בשיל** [לא היה מתבשל] — **הרי** **פשיטא** [פשוט] שפטור, ומה צורך להשמיענו זאת? **אלא** אם תאמר **דאי** **לא מהפיך ליה, נמי הוה בשיל** [שאם לא היה מהפך בו, גם כן היה מתבשל] — **אמאי** [מדוע] **לא מיחייב** [אינו מתחייב] על הנחת הבשר על הגחלים, אף שלא חזר והפך אותו?


###### Steinsaltz on Menachot 57a:4
[Steinsaltz on Menachot 57a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:4)

אלא יש לומר כי **לא צריכא** [לא נצרכה] הלכה זו להיאמר אלא באופן **דאי** [שאם] **לא היפך ביה** [לא היה הופך בו], והיה מונח על הגחלים רק בצידו האחד, **הוה בשיל** [היה מתבשל] **מצד אחד** רק בישול חלקי (כשליש הבישול הרגיל), ו**כ**דרך בישול ה**מאכל** של האיש **בן דרוסאי.** **ו**אילו עתה **כי מהפיך ביה, בשיל** [כאשר מהפך בו לצידו האחר, הריהו מתבשל] **משני צדדין כמאכל בן דרוסאי. וקא משמע לן** [ומשמיע לנו] ר' יוחנן בהלכה זו, ש**כל** בשר הנצלה **מצד אחד כמאכל בן דרוסאי** — **לא כלום הוא,** אינו נחשב למלאכת בישול של ממש, להתחייב עליה בשבת. ואולם אם נצלה משני צדדיו כמאכל בן דרוסאי — נחשב הדבר כבישול, וחייב על כך בשבת.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:5
[Steinsaltz on Menachot 57a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:5)

ב למעלה הובאו דברי ר' יוחנן במניח בשר על גבי גחלים בשבת, ונצלה הבשר בצידו האחד. ובעקבות דברים אלה **אמר רבא:** **ואם נצלה בו** באותו בשר **כ**שיעור **גרוגרת,** אף אם היה זה רק **מצד אחד** של חתיכת **הבשר, ו****במקום אחד** בה, שלא נצלתה שאר החתיכה — הריהו **חייב** על כך משום מבשל בשבת. **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי:** מדברי רבא יש לדייק שדווקא אם נצלה הבשר כשיעור גרוגרת **במקום אחד** — **אין** [כן] מתחייבים על כך, ואולם אם היה זה **בשנים או** ב**שלשה מקומות** נפרדים — **לא** מתחייבים על כך. **ו**אולם **התנן** [הרי שנינו במשנה] בענין **הקודח** בשבת **חור ששיעורו הוא** **כל שהוא** — הרי זה **חייב** (משום מלאכת בונה או משום מכה בפטיש), ויש לדון,


###### Steinsaltz on Menachot 57a:6
[Steinsaltz on Menachot 57a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:6)

**היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר במשנה כאשר קדח חור **במקום אחד** בלבד — מדוע יתחייב בכך, שהרי חור ששיעורו **כל שהוא למאי חזי** [למה, לאיזה שימוש הוא ראוי] לשמש? **אלא לאו** [האם לא] נאמר שמדובר במשנה באופן שקדח **בשנים או שלשה מקומות** נפרדים, וטעם הדבר שחייבים באופן שקדח על קדיחה שכזו, משום **דחזו** [שראויים] הם **לצירוף,** וכדרך שעושים בעלי המלאכה, הנצרכים לחור גדול, שבתחילה הריהם עושים שלשה חורים קטנים, ולאחר מכן מצרפים אותם זה לזה. ומעתה, יש לשאול על רבא, שאף אם התבשל הבשר במספר מקומות בחתיכה, שיתחייב בכך שהרי מצטרפים הם זה לזה! ודוחים את השאלה: **לא,** **לעולם** מדובר במשנה זו בקודח **במקום אחד** בלבד, ואשר לשאלה לאיזה שימוש נועד חור בשיעור כלשהו? — **דחזו לבבא דאקלידא** [שראויים לשים בהם פתח, שן, של מפתח], שקטן הוא מאד.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:7
[Steinsaltz on Menachot 57a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:7)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] את מהלך הדברים הללו העוסק בדינו של רבא באופן אחר. **אמר רבא: אפילו** נצלה הבשר בשיעור כגרוגרת מצד אחד, ו**בשנים ושלשה מקומות,** הריהו חייב על כך משום מבשל בשבת. ועל כך **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] במשנה דין ממנו ראיה לדברי רבא, שכן שנינו: **הקודח** בשבת בשיעור **כל שהוא** — **חייב.** ויש לברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] שהיה החור **במקום אחד** — מדוע מתחייב הוא בכך, שהרי חור בשיעור **כל שהוא למאי חזי** [למה, לאיזה שימוש הוא ראוי]? **אלא לאו** [האם לא] מדובר במשנה זו שקדח **בשנים ושלשה מקומות, דחזי** [שראויים] החורים הללו **לצירוף** לחור גדול, והרי זה איפוא כשיטת רבא שמתחייב על בישולם של כמה מקומות בבשר, המצטרפים זה לזה. ודוחים את הראיה: **לא,** אין **לפרש כן את המשנה, אלא** **לעולם** תפרש שמדובר פה בקודח **במקום אחד,** ואשר לשאלה איזה שימוש יכול להיעשות בחור שכזה? **—** **דחזו לבבא דאקלידא** [שראוי הוא לשמש מקום לפתח, לשן של מפתח].


###### Steinsaltz on Menachot 57a:8
[Steinsaltz on Menachot 57a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:8)

ג ושבים לענין איסור חימוץ עיסת המנחה. **תנו רבנן** [שנו חכמים], נאמר בפרשת מנחת מרחשת "כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ" (ויקרא ב, יא), ונראה לכאורה כייתור לשון ("כל המנחה אשר תקריבו לה' "). ומסבירים מה טעם נאמרו לשונות אלה: **אילו נאמר** רק **"אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ"** — **הייתי אומר** כי **אין לי אלא ב**כלל האיסור **"לא תעשה חמץ" אלא קומץ** המנחה **בלבד** הקרב על המזבח ("אשר תקריבו לה' "), והיה מקום לשאול: ה


###### Steinsaltz on Menachot 57a:9
[Steinsaltz on Menachot 57a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:9)

**מנחה** שעדיין לא נקמצה **מנין** לנו שאף על חימוצה חייבים? לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו האמור) עוד **"מנחה"** שאף היא בכלל איסור זה. ועדיין יש מקום לשאול: אין אנו למדים מכתוב זה אלא ביחס למנחת מרחשת, בה נאמר פסוק זה, ואולם שכך הדין אף ב**שאר מנחות** שלא נזכרו באותה פרשה **מנין** לנו? לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו האמור) עוד בכתוב זה, ובלשון ריבוי, **"כל המנחה"** — לרבות דין זה אף בשאר המנחות.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:10
[Steinsaltz on Menachot 57a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:10)

ועוד נדרש האמור בכתוב זה **"אשר תקריבו לה' "**— אין נוהג דין זה של איסור חימוץ המנחה אלא במנחה **כשרה, ולא** במנחה **פסולה** (כגון זו שיצאה אל מחוץ למקום המקדש, או שנטמאה). **מכאן אמרו** חכמים כי **המחמיץ את** המנחה **הכשירה** — **חייב** מלקות על כך, **ו**אולם המחמיץ **את** **הפסולה** — **פטור.**


###### Steinsaltz on Menachot 57a:11
[Steinsaltz on Menachot 57a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:11)

ד מתוך ששנינו שאין איסור חימוץ נוהג במנחה פסולה, אלא בכשרה, **בעי** [שאל] **רב פפא:** אם **חימצה** את המנחה בעודה כשרה, **ו**לאחר מכן **יצאת** (יצאה) אל מחוץ למקדש (ונפסלה בכך משום יוצא), **וחזר וחימצה, מהו** דינו; האם חייב גם על החימוץ השני? וצדדי הבעיה: האם נאמר כי **כיון** ש**יצאת,** הרי בכך **איפסילה** [נפסלה] **לה ביוצא, ו**לכן **כי הדר** [כאשר הוא חוזר] ו**מחמיץ לה** [אותה] — הוא **לא מיחייב עלה** [לא מתחייב עליה] **משום מחמיץ אחר מחמיץ.**


###### Steinsaltz on Menachot 57a:12
[Steinsaltz on Menachot 57a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:12)

**או דילמא** [שמא] יש לומר, כי **כיון** שבתחילה המנחה **חימצה,** מעתה **פסול** של **יוצא** שוב **לא מהני ביה** [לא מועיל, פועל בה] להפקיעה מדין חימוץ, שרק במנחה כשרה שייך פסול "יוצא", **ו**לכן **כי הדר** [כאשר הוא חוזר] ו**מחמיץ לה** [אותה] — הוא **מיחייב עלה** [מתחייב עליה] **משום מחמיץ אחר מחמיץ?** לשאלה זו לא נמצאה תשובה ו**תיקו** [תעמוד, תישאר] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:13
[Steinsaltz on Menachot 57a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:13)

ה ועוד בעיה בדין חימוץ המנחה **בעי** [שאל] **רב מרי:** **חימצה** הכהן את המנחה בהיותו עומד **בראשו של מזבח, מהו** הדין? וצדדי השאלה: "כל המנחה **אשר תקריבו** לה' לא תעשה חמץ" **אמר רחמנא** [אמרה התורה], ומלשון הכתוב "אשר תקריבו" משמע שמדובר במנחה שטרם הקריב אותה הכהן על המזבח, **ו**אילו **הא** [זו] הרי כבר **אקרבה** [הקריבה], שהרי כבר עלתה על המזבח, אף שטרם הקטירה, ולכן אין היא עוד בכלל איסור החמצה.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:14
[Steinsaltz on Menachot 57a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:14)

**או דלמא** [שמא] תאמר, כל שהוא **מחוסר הקטרה** (שטרם הקטירוהו) הרי **כמחוסר מעשה** הקרבה למזבח **דמי** [הוא נחשב] אף שכבר עלה, והריהו איפוא בכלל "אשר תקריבו", ואף הוא עדיין באיסור החמצה. גם שאלה זו לא נמצאה לה תשובה ו**תיקו** [תעמוד, תישאר] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:15
[Steinsaltz on Menachot 57a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:15)

ו ושבים לבירורה של הברייתא שהובאה למעלה. שנינו בה שאילו לא היה נאמר בכתוב אלא "אשר תקריבו לה' לא תעשה **חמץ" היינו אומרים כי אין דין חימוץ אמור אלא בקומץ המנחה, ולכן בא הכתוב "כל המנחה" וריבה את המנחה כולה שלא נקמצה, ואת כל המנחות כולן, ולא רק מנחת מרחשת. ושואלים:** **והשתא דנפקא ליה** [ועכשיו שיוצאת, שנלמדת לה] הלכה זו **מ"כל המנחה",** אם כן הכתוב **"אשר תקריבו"** שנאמר בהמשך **למה לי,** מה הוא מלמדנו? ומשיבים: **מיבעי ליה** [נצרך לו] כתוב זה כדי **ל**השמיענו **כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא**]:** מה שנאמר בפרשת המנחות **"אשר תקריבו"** — הרי זה בא **לרבות** אף את **מנחת נסכים** (המנחה הבאה עם קרבנות שיש בהם גם נסכים, כגון עולת בהמה או קרבנות שלמים וחטאת ואשם של מצורע, והריהי נשרפת כולה על גבי המזבח) **ל**איסור **חימוץ,** אלו **דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר:** כתוב זה בא **לרבות** אף **את** **לחם הפנים ל**איסור **חימוץ.** ומבררים את שיטותיהם.


###### Steinsaltz on Menachot 57a:16
[Steinsaltz on Menachot 57a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/57a:16)

שנינו כי לשיטת ר' יוסי הגלילי אף מנחת נסכים בכלל איסור חימוץ, ויש לשאול: הרי אי אפשר להחמיץ **מנחת נסכים,** שכן אין היא נילושה אלא בשמן בלבד (שהרי שמנה מרובה), והשמן הלא **מי פירות הם,**