## Steinsaltz on Menachot Daf 61a

###### Steinsaltz on Menachot 61a:1
[Steinsaltz on Menachot 61a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:1)

ומשיבים: **מרבה אני** (מעדיף אני לרבות) מן הכתוב את **שאר** ה**מנחות, ש**הן **באות בגלל עצמן,** בדומה לחמש המנחות המנויות בפרשתנו (ויקרא ב, א— יג). **ומוציא** (ממעט) **אני** מן הכתוב "והקריבה" את **מנחת נסכים, ש**כן **אינה באה בגלל עצמה** אלא כנלוית אל הקרבן. ושואלים: **והלא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח** אף הן **באות בגלל עצמן,** ולפי סברה זו **יכול יהו** אף הן **טעונות הגשה?**


###### Steinsaltz on Menachot 61a:2
[Steinsaltz on Menachot 61a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:2)

לכך **תלמוד לומר** **"והגישה"** — למעט את אלה, שאינן בכלל הגשה. ומקשים על כך: איך אתה יכול לדרוש הלכה זו מהכתוב "והגישה", והלא **האי מיבעי ליה** [כתוב זה נצרך לו] **לגופה** של ההלכה **שטעונה** המנחה **הגשה** למזבח! ומשיבים: למדים זאת **מן** הה"א הנוספת, שהיה יכול לומר **"והגיש",** ואמר **"והגישה". ו**שואלים: אחר שבכתוב יש לשון ריבוי ("את המנחה"), ויש לשון מיעוט ("והגישה") יש מקום לשאול


###### Steinsaltz on Menachot 61a:3
[Steinsaltz on Menachot 61a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:3)

**מה ראית** להעדיף **לרבות** את **שאר מנחות** להגשה, **ולהוציא** (למעט) את **מנחת כהנים ומנחת כהן משיח,** אמור להיפך, ונרבה את שתי אלה ונמעט את שאר המנחות? ומשיבים : הטעם ש**מרבה אני** לדין הגשה דווקא את **שאר** ה**מנחות, ש**כן בהן כמה דברים מיוחדים ש**יש מהן** חלק הניתן **לאישים** (אש המזבח), **ו**הן **באות בגלל עצמן** ולא מחמת קרבן אחר, **ו**אף **יש מהן** חלק הניתן **ל**אכילתם של **כהנים. ומוציא אני** מדין הגשה את המנחות שאין בהן דינים אלה. את **שתי הלחם ו**את **לחם הפנים שאין מהן** חלק הניתן **לאישים, ו**את **מנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה, ו**את **מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מהן** דבר הניתן **ל**אכילת **כהנים.** ועוד בדרשת הברייתא. נאמר עוד בכתוב "והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחוח לה' " (שם ט).


###### Steinsaltz on Menachot 61a:4
[Steinsaltz on Menachot 61a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:4)

ויש לדון: מן הכתוב **"והרים"** — **יכול** היית ללמוד שאף **בכלי** מרים הכהן? לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו האמור) בדין המנחה "וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח. **והרים ממנו בקומצו..."** (שם ו, ז— ח). ומכאן נלמד: **מה** דין **הרמה האמור להלן** — הרי זה דווקא **בקומצו** של הכהן, בידו ולא בכלי. **אף** דין **הרמה האמור כאן** — הרי זה דווקא **בקומצו,** ולא בכלי.


###### Steinsaltz on Menachot 61a:5
[Steinsaltz on Menachot 61a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:5)

א משנה **אלו** הם הדברים הקרבים שהם **טעונות תנופה ואין טעונות הגשה: לוג שמן** הבא עם קרבן אשם **של** ה**מצורע** שהתרפא מצרעתו, **ו**כן **אשמו** של המצורע, שכן נאמר בהם "...ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן והניף אותם תנופה לפני ה' " (שם יד, יב). **ו**כן **הבכורים.** ודין זה בביכורים הוא אך **כדברי** (לשיטת) **ר' אליעזר בן יעקב. ו**כן **אימורי** (החלק הקרב על המזבח) של **שלמי יחיד. ו**אף **חזה ושוק שלהן** הניתנים לכהנים לאכילה (שנאמר בהם "שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני ה' ". שם י, טו).


###### Steinsaltz on Menachot 61a:6
[Steinsaltz on Menachot 61a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:6)

ומציינים: דין זה של חובת התנופה בשלמי יחיד, אמור **אחד** (בין) בשלמי **אנשים** (גברים) **ואחד** בשל **נשים.** ואולם אין ההנפה נעשית אלא **ב**ידי בני **ישראל** הזכרים **ולא באחרים** (הנשים או הגויים). ועוד החייבים בתנופה הם **שתי הלחם** הבאות בחג השבועות **ו**כן **שני כבשי עצרת** (שכן נאמר באלה ובאלה "והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה לפני ה' על שני כבשים" שם כג, כ).


###### Steinsaltz on Menachot 61a:7
[Steinsaltz on Menachot 61a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:7)

ומסבירים: **כיצד הוא** המניף את שתי הלחם ושני כבשי העצרת **עושה** על מנת לקיים את הכתוב "והניף... אותם על לחם הביכורים... על שני כבשים"? — הריהו **נותן** את **שתי הלחם על גבי שני** ה**כבשים, ומניח שתי ידיו** מ**למטה** מהם, ומניף אותם, וכך הוא עושה: **מוליך** (מושיט) אותם אל כנגד ארבע רוחות השמים, ושב **ומביא** (ומחזיר) אותם. ולאחר מכן הריהו **מעלה** אותם כלפי מעלה ושב **ומוריד** אותם מטה. וטעם הדבר: **ש**כן **נאמר** במצות התנופה של איל המילואים **"אשר הונף ואשר הורם"** (שמות כט, כז). ומובן הדברים: "אשר הונף" — בהולכה ובהבאה, "ואשר הורם" — בהעלאה ובהורדה. ה**תנופה היתה** נעשית **אף** **במזרח** המזבח, **ו**אילו ה**הגשה** היתה נעשית דווקא **במערב** המזבח, בקרן הדרומית מערבית שבו. ועוד: בכל המנחות החייבות בתנופות ובהגשות, ה**תנופות קודמות** בעשייתן **להגשות,** שבתחילה מניפים אותן ורק לאחר מכן מגישים אותן אל קרן המזבח.


###### Steinsaltz on Menachot 61a:8
[Steinsaltz on Menachot 61a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:8)

**מנחת העומר** הקרבה למחרת יום ראשון של חג הפסח, בט"ז בניסן, וכן **מנחת קנאות** (מנחת סוטה) הריהן **טעונות** הן **הגשה** **ו**הן **תנופה** שנאמר במנחת הסוטה "והניף את המנחה לפני ה' והקריב אותה אל המזבח" (במדבר ה, כה) — הרי זו תנופה והגשה. ובמנחת העומר נאמר "והניף את העומר" (ויקרא כג, יא) — הרי זו תנופה, ומצות הגשה נלמדה בדרשות חז"ל (בעמוד הקודם). **לחם הפנים ומנחת נסכים** **אין טעונות לא הגשה ולא תנופה.**


###### Steinsaltz on Menachot 61a:9
[Steinsaltz on Menachot 61a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:9)

**ר' שמעון אומר: שלשה מינין** של קרבנות **טעונין שלש מצו‍ת** הנעשות בהם. **שתים** משלוש המצוות הללו נוהגות **בכל אחת ואחת** משלושת הקרבנות הללו, אף כי לא בכולן אותן שתיים, **ו**אילו מצוה **שלישית אין** נוהגת **בהן.** **ואלו הן** שלושת מיני הקרבנות: **זבחי שלמי יחיד** (קרבנות שלמים שמביא היחיד), **וזבחי שלמי ציבור** (שני כבשי עצרת), **ו**קרבן **אשם** שמביא ה**מצורע** הנרפא מצרעתו.


###### Steinsaltz on Menachot 61a:10
[Steinsaltz on Menachot 61a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:10)

**זבחי שלמי יחיד** — **טעונין סמיכה** על ראש הקרבן בעודו ב**חיים, ו**כן **תנופה** של אימורי הקרבנות ה**שחוטין,** אבל **אין בהן** מצות **תנופה** בעודם ב**חיים.** ולעומת זאת **זבחי שלמי ציבור** — **טעונים תנופה** בעודם **חיים ו**כן בהנפת החזה והשוק הנלקחים מהם כשהם **שחוטין, ו**אולם **אין בהם סמיכה,** שאין הסמיכה נוהגת ברוב קרבנות ציבור, **ו**אילו **אשם מצורע** — **טעון** הן **סמיכה** ברוב קרבנות היחיד הטעונים סמיכה, **ו**הן **תנופה** בעודו **חי** (כמבואר למעלה), **ו**אולם **אין בו** מצוה של **תנופה** בקרבן ה**שחוט.**


###### Steinsaltz on Menachot 61a:11
[Steinsaltz on Menachot 61a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:11)

ב גמרא שנינו בראשית משנתנו כי לוג שמן של מצורע וכן אשמו חייבים בתנופה. **ומבארים את מקור הדין,** **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר במצורע המתרפא מצרעתו **"והקריב אתו לאשם ואת לוג השמן והניף אתם תנופה** לפני ה' " (שם יד, יב) — והרי לשון הרבים "והניף אותם" **מלמד ש**לוג השמן והקרבן **טעונין תנופה** שתיעשה בהם **כאחד** (ביחד).


###### Steinsaltz on Menachot 61a:12
[Steinsaltz on Menachot 61a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:12)

**ומנין ש**אין ההנפה יחד מעכבת ו**אם** עבר המניף ו**הניף** את **זה בעצמו ו**את **זה בעצמו** ש**יצא** בכל זאת ידי חובתו? **תלמוד לומר** בלשון יחיד **"והקריב אתו לאשם והניף".** ומבררים: **יכול** כוונת הכתוב (שיש בו הן לשון רבים והן לשון יחיד בתנופה) ללמדנו שהמצוה היא שבתחילה **יניף** את שניהם כאחד, **ו**לאחר מכן **יחזיר** (יחזור) **ויניף** כל אחד מהם לחוד? לכך **תלמוד לומר** בכתוב המסכם **"תנופה** לפני ה' " בלשון יחיד — תנופה אחת, **ולא** כמה **תנופות.**


###### Steinsaltz on Menachot 61a:13
[Steinsaltz on Menachot 61a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:13)

ומה שנאמר בכתוב זה **"תנופה** **לפני ה' "**בא ללמד שתהא התנופה נעשית אף **במזרח** המזבח, כדברי משנתנו. ומקשים: **והא** [והרי] **אמר** התנא בברייתא (שהובאה לעיל במסכתנו, יט,ב) בדין הגשת המנחה למזבח: ממה שנאמר **"לפני ה' "**— **יכול** שיגיש אותן **במערב,** שהוא לפני ה', מול ההיכל? לכך בא הכתוב "אל פני המזבח" — בדרום, שמשם עולים אל המזבח. ומכאן שנעשית ההגשה בקרן הדרומית מערבית. הרי שהביטוי **"לפני ה' " מורה על צד מערב!**


###### Steinsaltz on Menachot 61a:14
[Steinsaltz on Menachot 61a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:14)

**אמרי** [אומרים] בתשובה: **הני מילי** [דברים אלה] שהביטוי "לפני ה' " מורה על המערב במקדש, אמורים דווקא ב**מנחה, דאיקרי** [שכן נקראת, מכונה היא] בכתוב בשם **"חטאת"** ("קדש קדשים היא כחטאת". ויקרא ו, י), **ו**ה**חטאת טעונה** שפיכת הדמים הנותרים בה אל **יסוד** המזבח. ומעתה, אף המנחה צריכה איפוא להיות מוגשת כנגד היסוד. **ו**אולם מאחר שב**קרן** ה**דרומית מזרחית לא היה לו** למזבח **יסוד,** משום כך הריהי מוגשת בקרן הדרומית_מערבית בה יש למזבח יסוד. ומתקיימים בקרן זו הן "אל פני המזבח" (=צד דרום), והן "לפני ה' ". **אבל הכא** [כאן], בדין תנופת לוג השמן ואשם של מצורע **"לפני ה' " קרינא ביה** [קוראים אנו בו, נחשב הדבר] אף בצד המזרחי של המזבח.


###### Steinsaltz on Menachot 61a:15
[Steinsaltz on Menachot 61a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:15)

ג **ו**עוד שנינו במשנתנו כי נוהגת תנופה אף אצל **הבכורים** ואולם אין זה אלא **כדברי** **ר' אליעזר בן יעקב** בלבד. ומבררים: **מאי** [מהי] אותה שיטה של **ר' אליעזר בן יעקב** הנרמזת כאן? — **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] על הנאמר במצות הביכורים **"ולקח הכהן** הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלהיך" (דברים כו, ד) — **לימד** כתוב זה **על הבכורים ש**הם **טעונין תנופה,** אלו **דברי ר' אליעזר בן יעקב.**


###### Steinsaltz on Menachot 61a:16
[Steinsaltz on Menachot 61a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/61a:16)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר בן יעקב,** כיצד לדבריו נלמד הדבר מן הכתוב? ומשיבים: ר' אליעזר בן יעקב **גמר** [למד] זאת מגזירה שווה של המלים **"יד"** האמורה במצות הביכורים, ו**"יד" מ**האמור בקרבן ה**שלמים.** ומפרטים: **כתיב הכא** [נאמר כאן, בביכורים] **"ולקח הכהן הטנא מידך", וכתיב התם** [ונאמר שם, בשלמים] **"ידיו תביאנה** את אשי ה' את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אותו תנופה לפני ה' " (ויקרא ז, ל), ומכאן, שאף בביכורים נוהגת מצות תנופה, כבשלמים.