## Steinsaltz on Menachot Daf 62b

###### Steinsaltz on Menachot 62b:1
[Steinsaltz on Menachot 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:1)

**רב פפא אמר** הסבר אחר למחלוקתם של רבי וחכמים: **דכולי עלמא** [שלדעת הכל], אף לדעת רבי אופן הלימוד בגזירה שווה, יש ל**דון מינה ומינה** [ללמוד ממנה וממנה] **הוא, ו**אולם **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **רבי** הסבור שמניפים את שלמי הציבור לאחר שחיטתם בשלמותם, ולא את החזה והשוק בלבד (כבשלמי יחיד): **כי התם** [כמו שם, בשלמי יחיד], **מה התם** [שם] מניפים את ה**דבר ש**הוא **מתנה** (הניתן) **לכהן,** שהרי החזה והשוק ניתנים לכהנים לאכילה, **אף הכא** [כאן, בשלמי ציבור] מניפים את ה**דבר ש**הוא **מתנה לכהן,** וכיון ששלמי ציבור ניתנים כולם לכהנים, אף הנפתם בשלמותם.


###### Steinsaltz on Menachot 62b:2
[Steinsaltz on Menachot 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:2)

ואילו **רבינא אמר** הסבר הפוך מזה של רב פפא: **דכולי עלמא** [לדעת הכל], אף לדעת חכמים בגזירה שווה יש ל**דון מינה ואוקי באתרה** [ממנה רק בפרט המסויים, ולהעמיד את ההלכה הנלמדת בשאר פרטיה במקומה], **ו**אולם **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **רבנן** [חכמים] הסבורים שאין מניפים בשלמי ציבור אלא את החזה והשוק: משום שנאמר בדינם של שלמי יחיד "כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו..." (ויקרא ז, לד), והרי המלה **"שלמיהם"** הנאמרת בלשון רבים (ולא בלשון יחיד, אף שבשלמי יחיד הכתוב מדבר) **ריבויא** [ריבוי] **הוא,** וללמדנו שאף בשלמי ציבור הוא הדין, שמניפים מהם את השוק ואת החזה בלבד.


###### Steinsaltz on Menachot 62b:3
[Steinsaltz on Menachot 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:3)

א שנינו במשנתנו ש**ר' שמעון אומר** כי **שלשה מינין** של קרבנות **טעונין שלש מצו‍ת** הנעשות בהם. **שתים** משלוש המצוות הללו נוהגות **בכל אחד** ואחד משלשת מיני הקרבנות הללו, **ו**אילו המצוה ה**שלישית אין** נוהגת **בהן. ואלו הן** שלושת מיני הקרבנות: **זבחי שלמי יחיד** (קרבנות שלמים שמביא אדם יחיד), **וזבחי שלמי צבור** (שני כבשי עצרת), **ו**קרבן **אשם** שמביא ה**מצורע** הנרפא מצרעתו.


###### Steinsaltz on Menachot 62b:4
[Steinsaltz on Menachot 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:4)

**זבחי שלמי יחיד** — הריהם **טעונין סמיכה** על ראש הקרבן בהיותו עדיין ב**חיים, ו**כן **תנופה** של האימורים הבאים מהקרבנות ה**שחוטין, ו**אולם **אין בהן** מצות **תנופה** בעודם **חיים.** ואילו **זבחי שלמי צבור טעונין תנופה** של הקרבנות בעודם **חיים ו**כן של החזה והשוק שלהם בהיותם כבר **שחוטין, ו**אולם **אין בהן** מצות **סמיכה,** שאין הסמיכה נוהגת בקרבנות ציבור (מלבד בשעיר המשתלח ביום הכיפורים ובפר העלם דבר של ציבור). ואילו **אשם מצורע** — **טעון** הן **סמיכה** (ככל קרבנות היחיד, מלבד הבכור והמעשר והפסח), **ו**הן **תנופה** של הקרבן בעודו **חי.** **ו**אולם **אין בו** מצות **תנופה** בקרבן ה**שחוט.** ונמצא איפוא שבכל אחד משלושת הקרבנות הללו אין אלא שתי מצוות מתוך אלה השלוש.


###### Steinsaltz on Menachot 62b:5
[Steinsaltz on Menachot 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:5)

ודנים בדברי ר' שמעון: **ויהיו זבחי שלמי יחיד טעונין תנופה** אף בעודם **חיים** כדרך שהם טעונים תנופה שחוטים, ויילמד הדבר **מקל וחומר,** ובאופן זה: **ומה זבחי שלמי צבור** הקלים בדינם משלמי יחיד, **ש**הרי **אין** הם **טעונין סמיכה** בעודם **חיים** (כשלמי יחיד), ובכל זאת הריהם **טעונין תנופה** כשהם **חיים, זבחי שלמי יחיד** החמורים בדינם משלמי ציבור, **ש**הרי הם **טעונין סמיכה** בעודם **חיים** בעוד ששלמי ציבור אינם טעונים סמיכה חיים — **אינו דין ש**יהיו **טעונין תנופה** כשהם **חיים!**


###### Steinsaltz on Menachot 62b:6
[Steinsaltz on Menachot 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:6)

ומשיבים: אין אומרים כן, כיון ש**מיעט רחמנא גבי** [הכתוב אצל] הנאמר ב**זבחי שלמי צבור,** בלשון **"אתם"** ("והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה לפני ה' על שני כבשים...", שם כג, כ), והמלה **"אתם"** באה **למעוטי** [למעט]: שלמי ציבור מניפים בחיים, ואין מניפים בחיים **זבחי שלמי יחיד.**


###### Steinsaltz on Menachot 62b:7
[Steinsaltz on Menachot 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:7)

ושואלים עוד על דברי ר' שמעון: **ויהיו זבחי שלמי צבור טעונין סמיכה** כמו שלמי יחיד, ויילמד הדבר **מקל וחומר** כך: **ומה זבחי שלמי יחיד** הקלים בדינם משלמי ציבור, **ש**הרי **אין** הם **טעונין תנופה** בעודם **חיים** כדרך ששלמי ציבור טעונים — הריהם **טעונין סמיכה.** מעתה, **זבחי שלמי צבור** החמורים משלמי יחיד, **ש**הרי הם **טעונין תנופה** בעודם **חיים** — **אינו דין ש**יהיו אף הם **טעונין סמיכה! אמר רבינא** בתשובה לשאלה זו: **גמירי** [למודים] חכמים במסורת הבאה מסיני, כי אין נוהגות אלא **שתי סמיכות** בלבד **ב**קרבנות **צבור,** בפר העלם דבר, ובשעיר המשתלח, ולכך אין ללמוד שתנהג סמיכה בשלמי ציבור.


###### Steinsaltz on Menachot 62b:8
[Steinsaltz on Menachot 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:8)

ועוד שואלים על דברי ר' שמעון: **ויהא אשם מצורע טעון תנופה** כשהוא כבר **שחוט,** כדרך ששלמי יחיד טעונים תנופה כשהם שחוטים, ויילמד הדבר **מקל וחומר** כך: **מה זבחי שלמי יחיד** הקלים בדינם מאשם מצורע, **ש**כן **אין** הם **טעונין תנופה** בעודם **חיים,** בעוד שאשם מצורע חייב בתנופה כשהוא חי — הריהם **טעונין תנופה** כשהם **שחוטין.** מעתה, **אשם מצורע** החמור בדינו משלמי יחיד, **ש**הרי **הוא** **טעון תנופה** בעודו **חי,** מה שאין כן שלמי יחיד — **אינו דין ש**יהא **טעון תנופה** כשהוא **שחוט!**


###### Steinsaltz on Menachot 62b:9
[Steinsaltz on Menachot 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:9)

ומשיבים: אין לומר כן, כיון ש**מיעט רחמנא גבי** [הכתוב אצל] הנאמר ב**זבחי שלמי יחיד** בלשון **"אתו"** ("ידיו תביאינה את אשי ה'... את החזה להניף אותו תנופה לפני ה' ", ויקרא ז, ל), והרי המלה **"אתו"** באה **למעוטי** [למעט]: בשלמי יחיד נוהגת הנפה בחיים, ואין היא נוהגת ב**אשם מצורע.**


###### Steinsaltz on Menachot 62b:10
[Steinsaltz on Menachot 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/62b:10)

ב ועוד בדין התנופה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **חמשה** אנשים **שהביאו** בשותפות **קרבן אחד** — **אחד** מהם **מניף על ידי** (עבור) **כולם. והאשה** — **כהן מניף על ידה** (עבורה). **וכן השולח קרבנותיו ממדינת הים** (מחוץ לארץ) — **כהן מניף על ידו** (עבורו).