## Steinsaltz on Menachot Daf 63a

###### Steinsaltz on Menachot 63a:1
[Steinsaltz on Menachot 63a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:1)

א משנה **ה**נודב מנחה למקדש ו**אומר "הרי עלי** מנחה העשויה **במחבת"** — **לא יביא** מנחה העשויה **במרחשת.** שאין הוא יוצא ידי נדרו, אלא כאשר מביא כאותה מנחה שנדב. וכן האומר "הרי עלי מנחה העשויה **במרחשת"** — **לא יביא** מנחה העשויה **במחבת.** ואף שמנחות אלה דומות זו לזו, שכן שתיהן נעשות בכלי, מכל מקום הריהן מנחות שונות, ואין לשנות ממנחה שנדר בה למנחה אחרת. ומסבירים **מה** השוני **בין** ה**מחבת ל**בין ה**מרחשת** — ה**מרחשת יש לה כיסוי,** ואילו ה**מחבת אין לה כיסוי.** אלו **דברי ר' יוסי הגלילי. ר' חנינא בן גמליאל אומר:** ההבדל ביניהן הוא בזה שה**מרחשת** **עמוקה** ונותנים בה הרבה שמן, **ו**מתוך כך, **מעשיה** (הדברים הנעשים בה, העיסה שבה) **רוחשין** (מתנועעים) בתוכה והינם רכים. ואילו ה**מחבת** הריהי **צפה** (שטוחה, שאינה עמוקה), ואין נותנים בה אלא שמן מועט, **ו**מתוך כך **מעשיה** (הדברים הנעשים בה, העיסה המיטגנת בה) הינם **קשין,** שאינם רכים.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:2
[Steinsaltz on Menachot 63a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:2)

ב גמרא ומבררים: **מאי טעמא** [מה הטעם, המקור] לדברי **ר' יוסי** הגלילי שהמרחשת מכוסה והמחבת גלויה, שהרי בתורה לא נאמר כיצד נראים כלים אלה? **אילימא** [אם תאמר] שלמד כן, שהרי מנחת ה**מרחשת,** מתוך **דאתיא ארחושי הלב** [שהיא באה לכפר על רחשי, מחשבות עבירה של הלב] שכן המחשבה נקראת "רחש", **כדכתיב** [כמו שנאמר]: **"רחש לבי דבר טוב"** (תהלים מה, ב). וכשם שמחשבת הלב מכוסה, אף מנחה זו נעשית בכלי מכוסה. **ו**אילו מנחת ה**מחבת,** מתוך **דאתיא** [שהיא באה] לכפר על עוונות שהיו ב**מחבואי הפה,** ברכילות, **והרי הדיבור גלוי, ו****כדאמרי אינשי** [כמו שאומרים אנשים] על אדם המדבר בקול רם שהוא **מנבח נבוחי** [נובח נביחות], ולכך היא נעשית בכלי גלוי.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:3
[Steinsaltz on Menachot 63a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:3)

ואולם אפשר להקשות על הסבר **זה:** **אימא איפכא** [אמור להיפך], ובאופן זה: מנחת ה**מחבת** היא זו הנעשית בכלי מכוסה, וטעם הדבר — משום **דאתיא** [שהיא באה] לכפר על **מחבואי הלב,** **דכתיב** [שכן נאמר] בדברי לבן ליעקב: **"למה נחבאת לברח** ותגנוב אותי..." (בראשית לא, כו). ואילו מנחת ה**מרחשת** היא המנחה הנעשית בכלי גלוי, וטעם הדבר — משום **דאתיא ארחושי** [שהיא באה לכפר על רחשים, דיבורים], שכן הדיבור נקרא "רחש", **כדאמרי אינשי** [כמו שאומרים אנשים] בתיאור האדם המדבר: **הוה מרחשן שיפתותיה** [היו שפתיו מרחשות]! ומסכמים: לא למד ר' יוסי הגלילי את ההבחנה בין מרחשת למחבת מן הכתובים, **אלא גמרא גמירי לה** [מסורת מקובלת היא] כי המרחשת מכוסה והמחבת גלויה.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:4
[Steinsaltz on Menachot 63a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:4)

ג עוד שנינו במשנתנו כי **ר' חנינא בן גמליאל אומר** שהמרחשת היא עמוקה ואילו המחבת שטוחה ("צפה"), ומבררים מה מקור הבחנה זו: ה**מרחשת עמוקה** — **דכתיב** [שכן נאמר] במנחתה **"וכל נעשה במרחשת"** (ויקרא ז, ט), והרי זה מלמד שהדברים נעשים בכלי שיש לו תוך, והרי שעמוקה היא. ואילו ה**מחבת** הריהי **צפה** (שטוחה) — **דכתיב** [שכן נאמר] במחתה באותו כתוב **"ועל מחבת"** — והרי זה מלמד שהדברים נעשים עליה ולא בתוכה, משמע שאין לה תוך.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:5
[Steinsaltz on Menachot 63a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:5)

ד ועוד בדין המרחשת, **תנו רבנן** [שנו חכמים], **בית שמאי אומרים:** אדם הנודר בלשון "הרי עלי מנחת מרחשת", ואף בלשון חסרה "הרי עלי במרחשת" — הריהו חייב במנחת מרחשת, ואולם **האומר "הרי עלי מרחשת"** — **יהא מונח** הדבר בספקו **עד שיבא אליהו** הנביא, ויתברר מה דינו.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:6
[Steinsaltz on Menachot 63a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:6)

ומסבירים את ספקם של בית שמאי: **מספקא להו** [היה מסופק להם] מדוע נקראו מנחת המרחשת ומנחת המחבת כן, **אי** [אם] **על שום** [שם] ה**כלי** שבו הן נעשות **נקראו,** שהשמות "מרחשת" ו"מחבת" מיוחדים הם לכלים, **ו"מנחת מרחשת" או "מנחת מחבת" משמעה: המנחה הנעשית בכלים אלה.** **או** שנקראו המנחות הללו **על שום** [שם] אופן **מעשיהן** (עשייתם), ו"מנחת מרחשת" משמעה: המנחה הרוחשת בשעת עשייתה, ו"מנחת מחבת" משמעה: המנחה הצפה בשעת עשייתה. ומעתה, אם עיקר השם "מרחשת" הוא הכלי — זה הנודר "מרחשת", חייב בהבאת הכלי הנקרא כן. ואם עיקר השם "מרחשת" הוא דרך עשייתה של המנחה — חייב הנודר בהבאת מנחה זו. ומתוך שספק הוא, יהא מונח עד שיבוא אליהו.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:7
[Steinsaltz on Menachot 63a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:7)

**ו**אילו **בית הלל אומרים** שאין זה ספק, שכן **כלי היה במקדש, ו"מרחשת" שמה,** ואם כן, הנודר "מרחשת" — התחייב להביא כלי זה. **ו**מוסיפים בית הלל ומתארים כלי זה: **דומה** כלי זה **כמין כלבוס** (יעויין ב"החיים") **עמוק,** שיש בכלי זה שקעים, **וכשבצק מונח בתוכו** הריהו נכנס לתוך השקעים שבו, ומקבל את צורתם, והריהו **דומה** **כמין תפוחי** עצי **הברתים וכמין בלוטי** (פירות) **היוונים.**


###### Steinsaltz on Menachot 63a:8
[Steinsaltz on Menachot 63a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:8)

**ו**מתוך ש**אומר** הכתוב בלשון נפרדת על כל אחד מהכלים הללו, **"וכל נעשה במרחשת ועל מחבת",** ולא נאמרה לשון כוללת "וכל נעשה במרחשת ובמחבת" — **אלמא** [מכאן] ש**על שום** [שם] **הכלים נקראו, ולא על שום** [שם] **מעשיהם,** שזו נעשית בתוך הכלי, וזו מעל הכלי.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:9
[Steinsaltz on Menachot 63a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:9)

ה משנה אדם האומר **"הרי עלי** להביא מנחת מאפה הנעשה **בתנור"** — **לא יביא** מנחת **מאפה** שנעשתה **ב****כופח** (כלי אפיה קטן), **ולא** מנחת **מאפה** שנעשתה על גבי **רעפים** (לבנים של חמר שלובנו על גבי האש), **ו**לא מנחת **מאפה** שנעשתה **ב****יורות הערביים** (גומות חפורות באדמה, ומדופנות בטיט, המוסקות באש ומשמשות לאפיה). **ר' יהודה אומר:** אם **רצה** — הריהו **מביא** בנדרו מנחת **מאפה כופח,** שכן אף הוא בכלל תנור.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:10
[Steinsaltz on Menachot 63a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:10)

והלכה נוספת: האומר **"הרי עלי מנחת מאפה** תנור" — חייב הוא להביא אותה או עשר חלות או עשרה רקיקים, אבל **לא יביא** אותה **מחצה** של עשרת הלחמים הללו (חמש) **חלות ומחצה** (חמש) אחרת **רקיקין.** ואילו **ר' שמעון מתיר** להביא מחצה חלות ומחצה רקיקים, **מפני ש**הן החלות והן הרקיקים כתובים במנחת מאפה תנור, והרי **הוא** איפוא **קרבן אחד.**


###### Steinsaltz on Menachot 63a:11
[Steinsaltz on Menachot 63a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:11)

ו גמרא שנינו במשנתנו כי חכמים סבורים שאין שאר כלי האפייה (כופח, רעפים, יורות הערבים) נחשבים כתנור לענין מנחת מאפה תנור, ואילו **ר' יהודה סבור שהכופח הוא בכלל תנור. ובענין זה מביאים עוד,** **תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר בכתוב "וכי תקריב קרבן מנחה **מאפה תנור"** (ויקרא ב, ד) בא להדגיש: דווקא מאפה תנור, **ולא מאפה כופח, ולא מאפה רעפים, ולא מאפה יורות הערביים,** וכשיטת חכמים שבמשנתנו.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:12
[Steinsaltz on Menachot 63a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:12)

ואילו **ר' יהודה אומר:** לשון **"תנור"** נאמרה בכתוב זה, ונאמרה עוד לשון **"תנור"** בכתוב נוסף ("וכל מנחה אשר תאפה בתנור..." שם ז, ט), ושתיהן באות למעט כלי אחר, והרי זה ככל דבר שנאמרו בו לשונות מיעוט **שני פעמים,** שכלל הוא כי אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, ומכאן יש ללמוד **להכשיר מאפה כופח** שגם הוא בכלל מאפה תנור. **ר' שמעון אומר:** המלה **"תנור" "תנור"** הנאמרת **שני פעמים** באה ללמדנו שני לימודים, **אחד** — **שתהא אפייתן בתנור, ואחד** — **שיהא הקדישן** (התקדשותה) של המנחה **בתנור,** ולא בכלי שרת.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:13
[Steinsaltz on Menachot 63a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:13)

ושואלים: **ומי אית ליה** [והאם יש לו, מקבל] **ר' שמעון האי סברא** [סברה זו] שהתנור מקדש? **והתנן** [והרי שנינו במשנה במסכתנו] כי **ר' שמעון אומר: לעולם הוי רגיל לומר** כי **שתי הלחם ולחם הפנים כשרות** אם נעשו (לישתם, עריכתם, אפייתם) **ב**תוך ה**עזרה** שבמקדש, **ו**כמו כן הריהם **כשרות** אם נעשו **ב**מקום הנקרא **בית פאגי** המצוי מחוץ לחומת הר הבית. ומתוך שאין הן נפסלות (משום יוצא) בהיותם מחוץ לעזרה, משמע שאין הן מתקדשות בתוך כלי שרת!


###### Steinsaltz on Menachot 63a:14
[Steinsaltz on Menachot 63a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:14)

**אמר רבא** בתשובה: אכן לשיטת ר' שמעון אין התנור מקדש, ואשר לדבריו בברייתא כך **אימא** [אמור] בהם: שני לימודים למדנו. האחד — שתהא אפייתם בתנור, והשני — **שיהא** גם מעשה **הקדישן** מפורש, מתחילה צריך שיאמר כי הוא מקדישה **לשום** [לשם] אפייתה ב**תנור.**


###### Steinsaltz on Menachot 63a:15
[Steinsaltz on Menachot 63a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:15)

ז שנינו במשנתנו כי האומר **"הרי עלי מנחת מאפה** תנור" — **לא יביא מחצה** חלות ומחצה רקיקין, ואילו ר' שמעון מתיר, שלדעתו שניהם קרבן אחד. ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר במנחת מאפה תנור "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור". ומן הנאמר **"וכי תקריב"** יש ללמוד שאין זו חובה, אלא **כש**תרצה ו**תקריב,** ולימדנו בכך הכתוב **לעשות** את הבאת מנחת מאפה תנור כ**דבר** ה**רשות.**


###### Steinsaltz on Menachot 63a:16
[Steinsaltz on Menachot 63a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:16)

ומן הנאמר עוד **"קרבן מנחה"** — יש ללמוד כדרך **ש****אמר ר' יהודה: מנין לאומר "הרי עלי מנחת מאפה", שלא יביא מחצה** מעשרת הלחמים **חלות ומחצה רקיקין? תלמוד לומר "קרבן מנחה"** — להורות: **קרבן אחד** (שיהיו כל העשרה לחמים ממין אחד**)** **אמרתי לך** להביא, **ולא שנים ושלשה קרבנות** ממינים שונים, ושלא כשיטת ר' שמעון.


###### Steinsaltz on Menachot 63a:17
[Steinsaltz on Menachot 63a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/63a:17)

**אמר לו ר' שמעון** לר' יהודה בדחיית דבריו: