## Steinsaltz on Menachot Daf 64a

###### Steinsaltz on Menachot 64a:1
[Steinsaltz on Menachot 64a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:1)

**אימא** [יכול אני לומר] **לך** כי ר' ישמעאל **כ**שיטתם של **רבנן סבירא ליה** [חכמים החולקים על ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה הוא סבור], ולדעתו יש להפשיט את עור קרבן הפסח כולו, ומוסיפים,


###### Steinsaltz on Menachot 64a:2
[Steinsaltz on Menachot 64a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:2)

**אי נמי** [או גם כן] יש לפרוך לצד השני: שמא **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא** אלא דווקא **התם** [שם, בהפשטת עור הפסח], ואין טעמו **אלא** משום שכאשר מגיע המפשיט את עור הקרבן לחזהו — כבר **איתעביד ליה** [נעשה לו, התקיים] **צורך גבוה** (עבודת הקודש), שהרי עתה יכול הוא להוציא את האימורים, ואין בהמשך הפשטת עור הקרבן עוד ענין לעבודת הקודש, **ו**משום כך סבור ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה כי **לא צריך** עוד **אחולי** [לחלל] **שבת** ולהוסיף ולפשוט את העור כולו. **אבל הכא** [כאן, בדין הבאת העומר] שעדיין **לא איתעביד ליה** [לא נעשה לו] **צורך גבוה,** שהרי מובחר הדבר כאשר העשרון בא מחמש סאים, **ו**לשם כך **צריך** עוד **לאחולי** [לחלל] **שבת** במלאכות נוספות — **אימא** [יכול אני לומר] לך כי ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה **כ**שיטת **רבנן סבירא ליה** [חכמים החולקים על ר' ישמעאל הוא סבור]!


###### Steinsaltz on Menachot 64a:3
[Steinsaltz on Menachot 64a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:3)

**אלא אמר רבה** באופן שונה: **ר' ישמעאל** שבתחילת משנתנו **ור' חנינא סגן הכהנים** שבסוף משנתנו שניהם **אמרו דבר אחד.** שר' ישמעאל סבור כר' חנינא סגן הכהנים בדרך הקצירה בשבת, ור' חנינא סבור כר' ישמעאל במספר הסאים מהן בא העומר בשבת. **דתנן** [שכן שנינו במשנתנו], **ר' חנינא סגן הכהנים אומר:** אם חל ששה עשר בניסן (יום הקרבת העומר) **ב**יום ה**שבת** היה העומר **נקצר** **ב**ידי אדם **יחיד,** ו**במגל אחד** לקצירה, **ו**השיבולים הקצורות ניתנות **ב**תוך **קופה אחת.** **ו**אילו כאשר חל **ב**יום **חול** — העומר היה נקצר **ב**ידי **שלשה** קוצרים, והשיבולים הקצורות ניתנות **ב**תוך **שלש קופות ו**היו קוצרים **בשלש מגלות. וחכמים** חולקים על כך ו**אומרים** כי **אחד** (בין) **ב****שבת ואחד** (ובין) ב**חול** — השיבולים הקצורות ניתנות **ב**תוך **שלש קופות ו**נקצרות **בשלש מגלות.**


###### Steinsaltz on Menachot 64a:4
[Steinsaltz on Menachot 64a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:4)

ומסבירים כיצד משתווה דעת ר' חנינא סגן הכהנים לדעת ר' ישמעאל, **מי לא קאמר** [האם לא אמר] **ר' חנינא סגן הכהנים התם** [שם] שקוצרים בשבת באדם אחד ולא בשלושה, שמ **כיון** ש**אפשר** לקצור באדם אחד — **לא טרחינן** [אין אנו טורחים] שיעשו את הקצירה כמה אנשים. ומכאן נסיק, כי **הכא נמי** [כאן, בשאלה בכמה סאים בא העומר בשבת, גם כן] יש **לומר כי** **כיון** ש**אפשר** להביא עשרון קמח לעומר משלוש סאים — **לא טרחינן** [אין אנו טורחים], מתירים להוסיף מלאכה בשבת ולהביא את העומר מחמש סאים, שיש בדבר ריבוי מלאכות, וכר' ישמעאל.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:5
[Steinsaltz on Menachot 64a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:5)

ודוחים את ההשוואה: **ממאי** [ממה, מנין] לנו שמשתווים בדעותיהם ר' ישמעאל ור' חנינא סגן הכהנים? **דלמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' ישמעאל** את דינו **הכא** [כאן, בענין מספר הסאים בהבאת העומר בשבת], שאין מרבים במלאכה, **אלא** רק משום **דליכא פרסומי מילתא** [שאין כאן, בהבאה מחמש סאים, פרסום הדבר יותר מאשר בהבאה משלוש סאים], **אבל התם, דאיכא פרסומי מילתא** [שם, בדרך הקצירה, שיש פרסום דבר] כאשר העומר נקצר בשבת בשלושה יותר מכאשר הוא נקצר באחד — **אימא** [אמור] כי **כ**דעת **רבנן** [חכמים] החולקים על ר' חנינא סגן הכהנים **סבירא ליה** [סבור הוא].


###### Steinsaltz on Menachot 64a:6
[Steinsaltz on Menachot 64a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:6)

ומקשים עוד על ההשוואה אף מצד שני, **אי נמי** [או גם כן] נקשה: מנין לנו שסבור ר' חנינא סגן הכהנים כר' ישמעאל, שמא **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' חנינא סגן הכהנים** את דינו שקוצרים באחד ולא בשלושה, שאין מרבים במלאכה, אלא דווקא **התם** [שם, בדרך הקצירה בשבת], וטעמו: משום **דאי בחד** [שאם, בין באחד] הקוצר, **אי** [אם, בין] **בשלשה** הקוצרים — **צורך גבוה** (הנדרש לעבודת הקודש) **מיתעביד** [נעשה] **כהלכתו,** ולכך אין מרבים במלאכה בשבת, ואין קוצר אלא אחד. **אבל הכא** [כאן, לגבי מספר הסאים], ש**לא איתעביד** [לא נעשה] **כהלכתו צורך גבוה,** שהרי עשרון משובח ניטל מחמש סאים — **אימא** [אמור] כי **כ**דעת **רבנן** [חכמים] החולקים על ר' ישמעאל **סבירא ליה** [סבור הוא], ואפשר ששיטת ר' חנינא היא שמביאים מחמש סאים בשבת!


###### Steinsaltz on Menachot 64a:7
[Steinsaltz on Menachot 64a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:7)

**אלא אמר רב אשי** באופן שונה: **ר' ישמעאל** שבמשנתנו הסבור שאין מרבים במלאכת השבת אף במקום המותר, **ור' יוסי** שדבריו יובאו להלן, שניהם **אמרו דבר אחד** בענין ריבוי מלאכה בשבת. **דתנן** [שכן שנינו במשנה] בדין עדות ראיית מולד הלבנה: **בין שנראה** הירח החדש **בעליל** (בגלוי לכל), **ובין שלא נראה בעליל** — עדים שראו אותו בחידושו **מחללין עליו** לצורך עדותם **את השבת. ר' יוסי אומר: אם נראה בעליל** — **אין מחללין עליו את השבת,** מפני שמן הסתם ראו אותו אף הדיינים, ויכולים לקדש את החודש על פי ראייתם.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:8
[Steinsaltz on Menachot 64a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:8)

ומסבירים כיצד משתווה דעת ר' יוסי זו לדעתו של ר' ישמעאל שבמשנתנו, **מי** [האם] **לא אמר ר' יוסי** בטעם דעתו **התם** [שם, בעדות המולד], שמ **כיון** ש**אפשר** שיתקדש החודש אף בלא עדותם של אלה — **לא טרחינן** [אין אנו טורחים], מתירים להוסיף מלאכה בשבת, שיבואו העדים להעיד על ידי חילול שבת. ומכאן נסיק כי **הכא נמי** [כאן, בשאלה מכמה סאים מביאים את העומר בשבת, גם כן] יש לומר כדעת ר' יוסי, כי **כיון** ש**אפשר** להביא עשרון משלוש סאים — **לא טרחינן** [אין אנו טורחים], מתירים להוסיף מלאכה בשבת ולהביא מחמש סאים.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:9
[Steinsaltz on Menachot 64a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:9)

ודוחים את ההשוואה: **ממאי** [ממה, מנין] לנו שמשתווים ר' ישמעאל ור' יוסי בדעותיהם? **דלמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו **כי** **קאמר** [אמר] **ר' ישמעאל** את דינו אלא **הכא** [כאן, במספר הסאים שמהן מביאים את העומר בשבת] בלבד, שאין מתירים להוסיף בחילול שבת, **אלא** משום **דליכא** [שאין כאן] לחשוש שאם לא נתיר להם להביא מחמש סאים, יבואו לומר כי אין מביאים את העומר בשבת, ו**נמצאת** שבכך **אתה** גורם ו**מכשילן לעתיד לבא** שלא יביאוהו, שהרי בפועל הביאו עומר בשבת, **אבל התם** [שם, בעדות החודש] יש לחשוש, שאם לא נתיר לעדים לחלל שבת כדי להעיד על מולד הלבנה, **נמצאת** שבכך **אתה מכשילן לעתיד לבא,** שלא ילכו להעיד על מולד הלבנה שראו, ונמצא איפוא שנגרם קלקול בכך — **אימא** [אמור] כי ר' ישמעאל **כ**דעת **רבנן** [חכמים] החולקים על ר' יוסי **סבירא ליה** [סבור הוא], ואף דעתו בדין עדות החודש היא שמחללים את השבת, אף כשנראתה הלבנה בעליל.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:10
[Steinsaltz on Menachot 64a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:10)

ומקשים על ההשוואה מהצד השני, **אי נמי** [או גם כן] נקשה: מנין לנו שסבור ר' יוסי כר' ישמעאל, שמא **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' יוסי** אלא **התם** [שם] בלבד, שאין מתירים לחלל שבת לעדים, ואין זה **אלא** משום **דליכא** [שאין כאן] **צורך גבוה,** שהרי אין זה מכלל עבודות המקדש והקרבנות, **ולא ניתנה שבת לדחות** בעדות החודש, אלא אם כן יש צורך בכך. **אבל הכא, דאיכא** [כאן, בהבאת העומר, שיש כאן] משום **צורך גבוה, וניתנה שבת לדחות** בהבאת העומר משלוש סאים — **אימא** [אמור] כי **כ**דעת **רבנן** [חכמים] החולקים על ר' ישמעאל **סבירא ליה** [סבור הוא] ר' יוסי, שמכיון שנדחית השבת בשל העומר תידחה אף לענין שיביאוהו מחמש סאים!


###### Steinsaltz on Menachot 64a:11
[Steinsaltz on Menachot 64a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:11)

א ועוד בענין ריבוי מלאכות בשבת בדבר שהותר בשבת, **איתמר** [נאמר]: מי שעבר ו**שחט** בשבת **שתי חטאות של ציבור,** כגון שעירי רגלים (שדוחים את השבת, כשאר קרבנות ציבור שקבוע להם זמן), **ו**אף ש**אינו צריך** לשחוט **אלא** חטאת **אחת** בלבד. והיה זה מתוך שסבר בטעות שכיון שחטאת ציבור דוחה את השבת, יכול הוא להוסיף ולשחוט חטאת ציבור אחרת שאין זמנה קבוע. **אמר רבה, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' אמי:** **חייב** קרבן חטאת **על** שחיטתה של חטאת הציבור **השניה,** שנשחטה שלא כדין, **ופטור** מקרבן **על** שחיטת חטאת הציבור **הראשונה.** **ו**חייב על שחיטת השניה, **אפילו** אם בסופו של דבר **נתכפר לו** לציבור **ב**חטאת ה**שניה** ולא בראשונה (וכגון שנשפך דמה של החטאת הראשונה). ואף שהיה מקום לומר שלא יתחייב על שחיטת השניה, שהרי התכפר בה הציבור. **ו**עוד, חייב על שחיטת השניה, **אפילו** אם **נמצאת** לפני שחיטת החטאת השניה, כי החטאת ה**ראשונה** הינה **כחושה** ואינה ראויה לבא לקרבן, ושואלים:


###### Steinsaltz on Menachot 64a:12
[Steinsaltz on Menachot 64a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:12)

**ומי** [והאם] אמנם **אמר רבה הכי** [כך], שחייב על שחיטת השניה אפילו כאשר התברר כי הראשונה שנשחטה הינה כחושה? **והא** [והרי] **אמר רבה: היו** עומדות **לפניו** לשחיטה, בשבת, **שתי חטאות** ציבור, **אחת** מהן **שמינה** הראויה יותר להיקרב, **ואחת** מהן **כחושה,** וטעה ו**שחט** את ה**שמינה** כדין, **ואחר כך** עמד ו**שחט** אף את השניה ה**כחושה** — הרי זה **חייב** על שחיטת השניה הכחושה, שלא היה לו לשוחטה. ואולם אם שחט בתחילה את ה**כחושה, ואחר כך** עמד ושחט את ה**שמינה** — הריהו **פטור** על השחיטה השניה, לפי שנהג כראוי. **ולא עוד** **אלא ש**אף בית דין מורים **ו****אומרים לו** במקרה שכזה: **הבא** את החטאת ה**שמינה לכתחלה, ושחוט** אותה!


###### Steinsaltz on Menachot 64a:13
[Steinsaltz on Menachot 64a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:13)

ומתרצים את הסתירה בדברי רבה: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] כי אכן סבור רבה כפי ששנינו בשמו בברייתא השניה, **ו****סמי** [מחק] את מה שנאמר בדין השוחט את השמנה כשנמצאה הראשונה **כחושה מקמייתא** [מהמאמר הראשון] של רבה, שלא אמר כן רבה. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תשובה אחרת: אין לפנינו סתירה בדברי רבה, שכן ההלכה **ההיא** האומרת שחייב על שחיטת השניה אף כאשר נמצאה הראשונה כחושה, **ר' אמי** הוא ש**אמרה** ולא רבה.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:14
[Steinsaltz on Menachot 64a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:14)

ב שנינו למעלה שמי שהיו לפניו שתי חטאות, ושחט את שתיהן בשבת, הריהו פטור על שחיטת השניה אם נמצאה הראשונה כחושה. ובעקבות דברים אלה **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי** את הבעיה הבאה: אם אמנם **נמצאת הראשונה כחושה,** אלא שהדבר התגלה רק **ב**בדיקת **בני מעיין** לאחר שנשחטה, **מהו** הדין? ומציג רבינא את צדדי הבעיה: האם **בתר** [אחר] **מחשבתו אזלינן** [אנו הולכים], **ו**הרי **גברא** [האיש] ששחט את השניה לאחר שנשחטה הראשונה, לא ידע בשעה ששחט את השניה שהראשונה היא כחושה, ו**ל**מעשה **של** **איסורא קא מיכוין** [איסור הוא התכוון], **או דלמא** [שמא] נאמר כי **בתר** [אחר] **מעשיו,** מה שבפועל נעשה על ידו, **אזלינן** [אנו הולכים], והרי עתה התברר שנהג כראוי כששחט את השניה?


###### Steinsaltz on Menachot 64a:15
[Steinsaltz on Menachot 64a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:15)

**אמר ליה** [לו] רב אשי לרבינא בפתרון בעייתו: **לאו היינו** [האם אין זה] דבר הנלמד ממשמעות מחלוקת **רבה ורבא** בענין אחר. **דאיתמר** [שנאמר] בדינו של אדם ש**שמע שטבע תינוק בים,** ועמד אותו אדם **ופרש** ביום השבת **מצודה** (מלכודת דגים) באותו מקום על מנת **להעלות** (לדוג) במצודה זו **דגים** (ולא כדי להציל את התינוק), **ו**אכן **העלה** בה **דגים** — הרי זה **חייב** משום איסור צידה בשבת. אבל אם התכוון בפרישת המצודה על מנת **להעלות** בה **דגים, ו**אולם **העלה** בה גם **דגים ו**גם את ה**תינוק** שטבע, מה דינו? **רבא אמר: חייב,** שהרי התכוון להעלות דגים ואף העלה אותם. **ו**אילו **רבה אמר: פטר,** שהרי בפועל עשה דבר בהיתר, משום שהוא מציל נפש.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:16
[Steinsaltz on Menachot 64a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:16)

ומעתה נאמר, לשיטת רבא המחייב על פרישת המצודה, אף שבפועל הציל את התינוק, משום שאחר מחשבתו אנו הולכים, **ו**אף לשיטת רבה הפוטר בפרישת המצודה, יש לומר כי **עד כאן רבה לא קא פטר** [אינו פוטר] **אלא** מן הטעם **ש****כיון** שאותו אדם **שמע** שטבע תינוק, ועמד ופרש מצודת דגים, **אמרינן נמי** [אומרים אנו] שהיתה **דעתיה** [דעתו, כוונתו] בפרישת המצודה גם על מנת להעלות בה את ה**תינוק** שטבע באותו מקום בים, וכיון שהעלה במצודה את התינוק, לכך פטר רבה. **אבל** אם **לא שמע** אותו אדם שטבע תינוק בים, ופרש מצודה על מנת להעלות בה דגים, אף שבפועל העלה בה גם את התינוק — **לא** פטור. אף שבפועל הועיל מעשה פרישת המצודה להעלאת התינוק, כיון שאחר מחשבתו אנו הולכים. ונמצאנו למדים כי הכל סבורים שאחר מחשבתו אנו הולכים.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:17
[Steinsaltz on Menachot 64a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:17)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שבאופן זה **אמר ליה** [לו] רב אשי לרבינא בפתרון בעייתו: **היינו פלוגתייהו** [זהו כמחלוקתם] של **רבה ורבא. דאיתמר** [שנאמר]: **שמע שטבע תינוק בים,** **ופרש מצודה להעלות** בה **דגים, ו**אכן **העלה** בה **דגים** — **חייב.** אבל במקרה שאמנם פרש את המצודה **להעלות** בה **דגים ו**אולם **העלה** בה **תינוק ודגים,** חלוקות הדעות, ש**רבה אמר:** הריהו **פטור** על פרישת המצודה, **ו**אילו **רבא אמר** ש**חייב** על פרישת המצודה. ומסבירים את דעותיהם: **רבה אמר** ש**פטור** על פרישת המצודה — כי **זיל בתר** [לך אחר] **מעשיו,** והרי נמצא שבמעשהו זה העלה את התינוק, ולכך הריהו פטור. **ו**אילו **רבא אמר** ש**חייב** על פרישת המצודה — כי **זיל בתר** [לך אחר] **מחשבתו,** ומחשבתו היתה על מנת להעלות דגים, ולכך הריהו חייב. ונמצא איפוא שבעייתו של רבינא תלויה במחלוקת זו שבין רבה ורבא.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:18
[Steinsaltz on Menachot 64a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:18)

ג ועוד בענין ריבוי מלאכה בשבת, בדבר שהותר לעשות בשבת, **אמר רבה: חולה** שיש בו פיקוח נפש, **שאמדוהו** (שהעריכו) הרופאים שלצורך רפואתו הוא זקוק **לגרוגרת** (תאנה) **אחת,** וקמו **ורצו עשרה בני אדם** ביום השבת, וקטפו **והביאו עשרה גרוגרות בבת אחת** — אף שלא נצרך החולה אלא לגרוגרת אחת, כולם **פטורין,** מפני שכולם עשו בהיתר. ו**אפילו** קטפו את התאנים לא באותו זמן, אלא **בזה אחר זה** — הריהם פטורים. ולא עוד אלא **אפילו קדם והבריא** החולה מיד לאחר שאכל את הגרוגרת ה**ראשונה** — כולם פטורים.


###### Steinsaltz on Menachot 64a:19
[Steinsaltz on Menachot 64a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:19)

ובעקבות הדברים הללו, **בעי** [שאל] **רבא** את הבעיה הבאה: **חולה שאמדוהו** הרופאים שצריך לרפואתו **ל**אכול **שתי גרוגרות. ויש** לפנינו עץ תאנה שיש עליו אמנם **שתי גרוגרות** התלויות **בשתי עוקצין,** ונדרש הקוטף לעשות שני מעשי קטיפה. **ו**אילו בענף אחר יש **שלש** גרוגרות התלויות **בעוקץ אחת,** ואין הקוטף נדרש אלא לקטיפה אחת. ומעתה הבעיה היא: **הי מינייהו מייתינן** [איזו מהן אנו מביאים]? ומסביר רבא את צדדי הבעיה: האם מהענף שיש בו **שתים** גרוגרות בשני עוקצים **מייתינן** [אנו קוטפים ומביאים], וטעם הדבר: משום **דחזו ליה** [שהן הראויות לו] ולא שלוש. **או דלמא** [שמא] מהענף שיש בו **שלש** גרוגרות על עוקץ אחד **מייתינן** [אנו מביאים], וטעם **הדבר: משום** **דקא ממעטא** [שבכך מתמעטת] מלאכת ה**קצירה** שיש בקטיפת פרי מהעץ, שהרי הוא קוטף פעם אחת בלבד?


###### Steinsaltz on Menachot 64a:20
[Steinsaltz on Menachot 64a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/64a:20)

ומשיבים: **פשיטא** [פשוט] הוא הדין במקרה זה שמהענף שיש בו עוקץ אחד ובו **שלש** גרוגרות **מייתינן** [מביאים אנו],