## Steinsaltz on Menachot Daf 65a

###### Steinsaltz on Menachot 65a:1
[Steinsaltz on Menachot 65a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:1)

**והיינו דתנן** [וזהו ששנינו] במשנה במסכת שקלים, ברשימת שמותיהם של הממונים בבית המקדש, ובתוכם נמנה **פתחיה** שהיה ממונה **על** קבלת המעות לצורך **הקינין** והבאתם. והסבירו שם במשנה כי פתחיה — **זה** הוא **מרדכי** היהודי שבשושן הבירה, ו**למה נקרא שמו "פתחיה"?** — לפי **ש**היה **פותח** (מפרש) **דברים** סתומים **ודורשן** (ומסבירם), **ו**היה **יודע בשבעים לשון.**


###### Steinsaltz on Menachot 65a:2
[Steinsaltz on Menachot 65a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:2)

ותוהים: מה החידוש שבכך, הלא **כולהו** [כל] היושבים ב**סנהדרין נמי ידעי** [גם כן יודעים] **שבעים לשון!** שכן **אמר ר' יוחנן: אין מושיבים** (ממנים) דיינים **בסנהדרין אלא** אנשים שהם **בעלי חכמה, בעלי מראה** (שמראיהם), **בעלי קומה** (שקומתם נותנת להם כבוד), **בעלי זקנה, בעלי כשפים** היודעים בכשפים השונים, **ויודעים שבעים לשון.** והטעם שצריכים לדעת שבעים לשון — כדי **שלא תהא** ה**סנהדרין שומעת** את עדותם של העדים המדברים באחת משבעים הלשונות הללו **מפי התורגמן,** אלא ישירות מפי העדים עצמם. משמע שכל היושבים בסנהדרין ידעו שבעים לשונות!


###### Steinsaltz on Menachot 65a:3
[Steinsaltz on Menachot 65a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:3)

ומתרצים: מרדכי היה מיוחד לא במה שידע שבעים לשונות, **אלא** **דהוה בייל לישני ודריש** [שהיה בולל לשונות אחדות ודורש], שהיה מבין לא רק בשפות עצמן אלא גם בצירופי לשונות, **והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר] **ב**רשימת השבים לירושלים מגולת בבל לאחר הכרזת כורש מלך פרס "אשר באו עם זרובבל... **מרדכי בלשן"** (עזרא ב, ב. נחמיה ז, ז). שנקרא כן על שהיה יודע להסביר אף בליל לשונות (="בלשן").


###### Steinsaltz on Menachot 65a:4
[Steinsaltz on Menachot 65a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:4)

א משנה ומפרטים את דרך קציר העומר: **כיצד הן עושין** בקציר העומר? בתחילה **שלוחי בית דין יוצאין מערב יום טוב** של פסח אל השדה בה תיקצר התבואה לעומר, **ו**שם היו **עושין אותן** את שבלי השעורים **כריכות** (אגודות) הקשורות אלו לאלו, כמלוא כפו של הקוצר, **ב**עת שהשבלים עדיין **מחובר לקרקע, כדי שיהא נוח** יותר **לקצור** אותן. ו**כל** בני **העיירות הסמוכות לשם** למקום הקצירה היו **מתכנסות לשם,** בזמן הקציר, וטעם הדבר: **כדי שיהא נקצר בעסק** (בהמולה ובעשייה) **גדול.**


###### Steinsaltz on Menachot 65a:5
[Steinsaltz on Menachot 65a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:5)

ובמוצאי החג, **כיון** (מיד) כ**שהחשיכה** השמש, היו הכל נמצאים בשדה הקצירה המיועד. והיה קוצר העומר **אומר** בקול **להן** לכל הנמצאים: האם כבר **בא** (שקעה) **השמש,** ועתה הוא ליל ט"ז בניסן? וכל הקהל הנאסף היה **אומר** לו בתשובה: **הין** (כן). ושוב היה הקוצר שואל: האם כבר **בא השמש?** והקהל **אומר** לו: **הין,** וכן בפעם שלישית, כך היה שואל וכך הם משיבים לו. ועוד היה הקוצר שואל את הקהל: האם אקצור ב**מגל זו?** והקהל היה **אומר** לו: **הין.** והקוצר חוזר ושואל: האם אקצור ב**מגל זו?** ושוב הקהל **אומר** לו: **הין,** וכן בפעם שלישית, הוא שואל והם משיבים לו. ועוד היה שואל הקוצר: האם אכניס את התבואה הנקצרת בתוך **קופה זו?** והקהל **אומר** לו בתשובה: **הין.** ושב ושואל: האם אכניס את התבואה הנקצרת בתוך **קופה זו?** והקהל **אומר** לו בתשובה: **הין,** ושוב היה שואל כך בפעם השלישית, והקהל משיב לו: הין.


###### Steinsaltz on Menachot 65a:6
[Steinsaltz on Menachot 65a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:6)

ואם ט"ז בניסן חל **ב**יום ה**שבת,** היה הקוצר מוסיף בשאלותיו ו**אמר להן:** האם אקצור ב**שבת זו** (שכן קציר העומר דוחה את השבת)? והקהל **אמר** בתשובה: **הין,** ושוב היה שואל: האם לקצור ב**שבת זו?** והקהל **אמר** לו: **הין,** וכך בפעם שלישית. ולבסוף, היה ה**קוצר פונה אל הנאספים ושואל: האם** **אקצור** עתה? **והם אומרים לו: קצור.** ושוב היה שואל: האם **אקצור** עתה? **והם אומרים לו: קצור.** וכן פעם שלישית.


###### Steinsaltz on Menachot 65a:7
[Steinsaltz on Menachot 65a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:7)

שכך היה הסדר, שכל אחד מהקוצרים היה שואל **שלש פעמים על כל דבר ודבר, והן** הנאספים **היו** **אומרים לו** בתשובה שלוש פעמים: **הין, הין, הין.** ומסבירים: **כל כך למה לי,** מדוע התקינו חכמים שיהיו עושים כך, בפרסום כה רב? **מפני הבייתוסים** (בני כת שכפרו בתורה שבעל פה), **שהיו** הבייתוסים **אומרים** ש**אין קצירת העומר** נעשית **במוצאי יום טוב** של פסח, אלא במוצאי יום השבת שלאחר יום טוב ראשון של פסח. ולהוציא מדעתם של הבייתוסים, התקינו לקצור בפרסום רב, לפרסם שהוא זמן הקציר הנכון.


###### Steinsaltz on Menachot 65a:8
[Steinsaltz on Menachot 65a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:8)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים] במגילת תענית: **אלין יומיא** [אלה הם הימים] שנחשבים ימי שמחה לישראל בשל אירועים טובים שאירעו לישראל באותם ימים במהלך הדורות, **דלא להתענאה בהון** [שאין להתענות בהם], **ומקצתהון** [ומקצתם] אף שמחים יותר **דלא למספד בהון** [שאין להספיד בהם] את הנפטרים. ומונים: **מריש ירחא** [מראש חודש] **ניסן ועד תמניא ביה** [שמונה בו] — שב ו**איתוקם תמידא** [הועמד על מכונו, קרבן **ה**תמיד] במקדש, ומשום כך נקבע **דלא למספד** [שאין להספיד] בימים אלה. **ומתמניא ביה** [ומשמונה בו, בניסן] **ועד סוף מועדא** [המועד, חג הפסח] — **איתותב חגא דשבועיא** [הושב לזמנו הראוי חג השבועות], ולכך נקבע **דלא למספד** [שאין להספיד] בימים אלה.


###### Steinsaltz on Menachot 65a:9
[Steinsaltz on Menachot 65a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:9)

ומסבירים: **מריש ירחא** [מראש חודש] **ניסן ועד תמניא ביה** [שמונה בו] **איתוקם תמידא** [הועמד התמיד] ולכך נקבע **דלא למספד** [שאין להספיד] בימים אלה — **ש**כן **היו** ה**צדוקים** (בני כת שכפרה במסורת חכמים) **אומרים** שאדם **יחיד** מישראל **מתנדב ומביא** את קרבן ה**תמיד,** ושלא כהלכה המסורה שהתמיד קרב רק משל ציבור. ומסבירים: **מאי דרוש** [מה דרשו הצדוקים] כדי להוכיח את דבריהם? — שנאמר בקרבן התמיד **"את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים"** (במדבר כח, ד) — בלשון יחיד אמורים הדברים, ומכאן שבא התמיד משל יחיד.


###### Steinsaltz on Menachot 65a:10
[Steinsaltz on Menachot 65a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:10)

ומסבירים עוד, **מאי אהדרו** [מה החזירו, השיבו להם] חכמים לצדוקים על טענתם זו? — שנאמר לפני פסוק זה, בתחילת פרשת קרבן התמיד: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם **את קרבני לחמי לאשי** ריח ניחוחי **תשמרו** להקריב לי במועדו. ואמרת אליהם זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עולה תמיד" (שם ב— ג) — שנאמרו הדברים לרבים, ללמד **שיהיו כולן באין מ**השקלים הניתנים על ידי הבאים למקדש כ**תרומת הלשכה** במקדש. וגברה ידם של חכמים על הצדוקים בימים אלה שבין ראש חודש ניסן ועד לח' בניסן, והועמד התמיד כהלכתו, שלא יהיה קרב אלא משל ציבור, ולכך קבעו אותם ימים כימי שמחה.


###### Steinsaltz on Menachot 65a:11
[Steinsaltz on Menachot 65a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:11)

ומסבירים עוד: **מתמניא ביה** [משמונה בו, בניסן] **ועד סוף מועדא** [המועד] **איתותב חגא דשבועיא** [הושב חג השבועות לזמנו הראוי**],** ולכך נקבע **דלא למספד** [שאין להספיד] בימים אלה — **ש**כן **היו** ה**בייתוסין אומרים: עצרת** (חג השבועות) הריהו חל תמיד **אחר** יום **השבת,** כלומר, ביום ראשון בשבוע.


###### Steinsaltz on Menachot 65a:12
[Steinsaltz on Menachot 65a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/65a:12)

ומסופר כי **ניטפל להם** (פגש אותם) **רבן יוחנן בן זכאי, ואמר להם: שוטים, מנין לכם** ראיה לדבר זה? **ולא היה** בתוכם אף לא **אדם אחד שהיה משיבו** על שאלתו זו, **חוץ מזקן אחד** שהיה שם בין הבייתוסים, **שהיה מפטפט כנגדו, ואמר** לו כך: **משה רבינו אוהב ישראל היה, ויודע** היה **שעצרת** שלא כשאר הרגלים אינה אלא **יום אחד הוא.** ולכך **עמד ותקנה** את העצרת שתחול תמיד ביום של **אחר שבת, כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים,** ביום השבת ולמחרתו ביום ראשון שהוא חג השבועות. **קרא** רבן יוחנן בן זכאי **עליו** (כנגד אותו זקן) **מקרא זה,** שאמר משה רבינו בתחילת ספר דברים: **"אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר** עד קדש ברנע" (דברים א, ב),