## Steinsaltz on Menachot Daf 66b

###### Steinsaltz on Menachot 66b:1
[Steinsaltz on Menachot 66b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:1)

**אין** החריכה הישירה ב**אור** (באש), כשיטת ר' מאיר, בכלל **לשון קלי** האמורה בתורה ("קלוי באש"), **אלא** הקלוי באש הריהו הנתון בתוך **דבר אחר,** בכלי. **הא** [הרי] **כיצד** מתקיים "קלוי באש"? כדרך שיתבארו הדברים. **אין לשון קלי אלא דבר אחר קליל** (הנעשה בכלי נחושת קלל). **הא** [הרי] **כיצד** היו עושים? כלי **אבוב** של נחושת, כזה **של קליות** (מוכרי גרעיני תבואה קלויים בשוק) **היה שם** בעזרה שבמקדש, **והיה מנוקב** (מלא בנקבים) **ככברה** (נפה), **כדי שתהא האור שולטת בכולו** ובו היו קולים את גרעיני העומר.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:2
[Steinsaltz on Menachot 66b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:2)

א עוד שנינו בברייתא: ממה שנאמר **"אביב קלוי** באש **גרש** כרמל" **איני יודע אם** המלה "קלוי" מוסבת על המלה "אביב", שיש לקרוא בכתוב **"אביב קלוי",** לומר שלפני טחינת גרגרי השעורה, כשהם עדיין שלמים יש לקלותם. או **אם** המלה "קלוי" מוסבת על "גרש", ויש לקרוא בכתוב "קלוי באש גרש" — להשמיענו שיהא ה**גרש קלוי,** שבתחילה יש לטחון את **גרגרי התבואה, ולאחר מכן קולים את קמח הגריסים. ואולם** **כשהוא** (הכתוב) **אומר "באש"** בין המלה "קלוי" לבין המלה "גרש" — **הפסיק** את **הענין,** ואין המלה "קלוי" מתייחסת ל"גרש" אלא ל"אביב". והשמיענו שיש לקלותם קודם טחינה ולא לאחריה.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:3
[Steinsaltz on Menachot 66b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:3)

עוד נאמר בכתוב זה **"כרמל",** ודורשים את המלה כמורכבת מכמה מילים (כמין ראשי תיבות, נוטריקון): **רך ומל,** שיהו גרגרי התבואה רכים ונמללים ביד. **וכן הוא,** הכתוב, **אומר** בנביא אלישע **"ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים ועשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו"** (מלכים ב ד, מב). שאף בו נזכרת המלה "כרמל", ואף האמור בו "בצקלונו" נדרש בנוטריקון, כרומז למלים: **בא ויצק לנו ואכלנו, ונוה** (יפה) **היה** ("בצקלונו" — בא ויצק לנו ואכלנו ונו ה).


###### Steinsaltz on Menachot 66b:4
[Steinsaltz on Menachot 66b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:4)

**ו**כן נדרש הכתוב ה**אומר** בדברי האשה המפתה לזנות: "לכה נרוה דודים עד הבוקר **נתעלסה באהבים"** (משלי ז, יח), ונדרשת המלה "נתעלסה" בדרך נוטריקון: **נשא ונתן** (נשוחח) בינינו, **ו**לאחר **מכן** **נעלה** למיטה, **ונשמח ונתחטא** (ונתפנק) **באהבים,** שכך נדרשת המלה **"נתעלסה" —** נ שא ונת ן, נעל ה ונש מח (בחילוף האותיות המצוי **ש'—** ס') ונתח טא (בחילוף האותיות המצוי ח'— ה'**).**


###### Steinsaltz on Menachot 66b:5
[Steinsaltz on Menachot 66b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:5)

**ו**כן נדרש הכתוב ה**אומר** מלה דומה בתיאור העוף הגדול (הנקרא בלשון חכמים "בר יוכני") **"כנף רננים נעלסה"** (איוב לט, יג), שנדרשת המלה "נעלסה" כראשי תיבות בדרך דומה: **נושא** את ביצתו **עולה** עמה למעלה אל הקן המיוחד לו, **ו**שם הוא **נתחטא** (מוריד) ומניח את ביצתו ("נעלסה" — נ ושא, ע ולה ונתח טא).


###### Steinsaltz on Menachot 66b:6
[Steinsaltz on Menachot 66b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:6)

**ו**כן נדרש הכתוב ה**אומר** בדברי המלאך לבלעם על האתון **"כי ירט הדרך לנגדי"** (במדבר כב, לב), ונדרשת המלה "ירט": **יראתה** (מורא) **ראתה** האתון במלאך הניצב לקראתה, ולכך **נטתה** מן הדרך ("ירט" — י ראתה ר אתה נט תה).


###### Steinsaltz on Menachot 66b:7
[Steinsaltz on Menachot 66b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:7)

ושבים לענין ה"כרמל" ואומרים כי החכם **דבי** [של בית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה] בדרשת המלה **"כרמל"** בדרך הנוטריקון — **כר מלא,** שתהא קליפת הגרעין ("כר") מלאה בגרעין הבשל כל צורכו הנתון בה.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:8
[Steinsaltz on Menachot 66b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:8)

ב ועוד שנינו במשנתנו כי שאר הקמח (לאחר הוצאת העשרון לעומר) חייב **בהפרשת חלה לכשיגולגל כעיסה, אך פטור מהפרשת מעשרות,** **ו**אילו **ר' עקיבא** **מחייב** הן **ב**הפרשת **חלה ו**הן **ב**הפרשת **מעשרות.** ובפירוש שיטת ר' עקיבא **אמר רב כהנא** כי **אומר** (סבור) **היה ר' עקיבא** ש**מירוח** (צבירת גרגרי התבואה לכלל ערימה, גורן, ויישורה של **ערימה זו, שהיא הפעולה המחילה את חיוב המעשרות) הנעשה בתבואה שברשות** **הקדש** — **אינו פוטר** את התבואה מחיוב הפרשת המעשרות.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:9
[Steinsaltz on Menachot 66b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:9)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב ששת** ממה ששנינו בדינו של **מותר** (הקמח הנשאר) מ**שלש סאין הללו** של שעורים שהובאו לצורך העומר, לאחר שהופרש מהן עשרון הקמח ממנו יבוא העומר, **מה היו עושין בו?** — הריהו **נפדה** מן ההקדש במעות ויוצא בכך לחולין, **ו**מעתה הריהו **נאכל** (מותר באכילה) **לכל אדם, וחייב ב**הפרשת **חלה, ו**אולם הריהו **פטור מן** הפרשת **המעשרות.** זו דעת חכמים, ואילו **ר' עקיבא מחייב** הן **ב**הפרשת **חלה ו**הן **ב**הפרשת **מעשרות** ממותר זה. **אמרו לו** חכמים לר' עקיבא: דינה **של** התבואה שגדלה, נקצרה והתמרחה ברשות ההקדש, ובא אדם ו**פודה** אותה **מיד גזבר** ההקדש הממונה על פדיון הקדשים, **יוכיח** שלא כדבריך. **ש**כן הריהו **חייב ב**הפרשת **חלה ופטור מן** הפרשת **המעשרות** בתבואה זו.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:10
[Steinsaltz on Menachot 66b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:10)

**ו**מעתה יש לשאול: **אם** אמנם **איתא** [יש] מקום לומר כדברי רב כהנא, ששיטת ר' עקיבא היא ש**מירוח הקדש אינו פוטר** את התבואה מחיוב מעשרות שבה, **מאי קאמרי ליה** [מה הם, חכמים, אומרים לו], לר' עקיבא כראיה, והלא **היא היא,** כדרך שההלכה במותר הקמח בשלוש הסאים שנטחנו לעומר שלדעת ר' עקיבא חייבים במעשר, משום שמירוח הקדש אינו פוטר. אף כן הלכה לדעת ר' עקיבא בתבואה שנתמרחה ברשות הקדש שחייבת במעשר, משום שמירוח הקדש אינו פוטר. ומכאן שאף ר' עקיבא סבור שמירוח הקדש פוטר, ושלא כהסברו של כהנא, מחייב ר' עקיבא את מותר הקמח בהפרשת מעשרות מטעם אחר.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:11
[Steinsaltz on Menachot 66b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:11)

**ועוד איתיביה** [הקשה לו] **רב כהנא בר תחליפא לרב כהנא (בר מתתיה)** על הסבר רב כהנא בשיטת ר' עקיבא (שמירוח הקדש אינו פוטר), ממה ששנינו בדין שאר הקמח משלוש הסאים שנטחנו לצורך העומר: **ר' עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות, לפי שלא ניתנו מעות** ההקדש בקניית שלוש הסאים הללו מאת בעל השדה הנקצרת, **אלא לצורך להן** להבאת העומר, כלומר, לצורך עשרון קמח אחד בלבד. והוא בלבד התקדש, ושאר הקמח לא היה ברשות ההקדש, ולכך גם לא התמרח ברשות ההקדש, וחייב איפוא במעשרות.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:12
[Steinsaltz on Menachot 66b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:12)

**אלא** יש לומר בהסבר שיטת ר' עקיבא כדרך ש**אמר ר' יוחנן, תלמוד ערוך** (דין ברור וקבוע) **הוא בפיו של ר' עקיבא** בטעם חיוב שאר הקמח במעשרות — משום **שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן** בלבד.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:13
[Steinsaltz on Menachot 66b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:13)

ג ועוד בענין מירוח הקדש, **אמר רבא: פשיטא** [פשוט] **לי** ש**מירוח הקדש פוטר** את תבואת העומר **מהפרשת מעשרות.** **ואפילו ר' עקיבא** המחייב בהפרשת מעשרות את שאר הקמח (מלבד עשרון העומר) הנשאר משלוש הסאים שנקצרו לעומר, **לא קא** [אין הוא] **מחייב התם** [שם] **אלא** רק משום **שלא ניתנו** בתחילה **מעות** ההקדש לבעל השדה בו נקצרו שלוש סאים אלה, **אלא ל**דבר ש**צורך להן** בו, לעשרון שבהם. והוא בלבד שהתקדש, ושאר הקמח לא התקדש. **אבל מירוח הקדש בעלמא** [סתם], בתבואה שגדלה ברשות הקדש — **פוטר** מן המעשר, לכל הדעות, ואף לשיטת ר' עקיבא.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:14
[Steinsaltz on Menachot 66b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:14)

והוסיף רבא ואמר, כי כמו כן פשוט לי בדין **מירוח** התבואה הנעשה על ידי **הגוי,** בתבואה שברשותו כי מחלוקת **תנאי** [תנאים] **היא** בענין זה. **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **תורמין** (מפרישים תרומות ומעשרות) **מ**תבואה **של ישראל על** תבואה **של ישראל, ו**כן **מ**תבואה **של גוים על** תבואה **של גוים, ו**כן **מ**תבואה **של כותיים על** תבואה **של כותיים, ו**כן **מ**תבואתם **של כל** אחד מאלה הנזכרים (ישראלים, גוים, כותים) **על של כל** אחד מאלה הנזכרים. אלו **דברי ר' מאיר ור' יהודה.** הרי שלר' מאיר ור' יהודה מירוח הגוי אינו פוטר את התבואה מתרומות ומעשרות.


###### Steinsaltz on Menachot 66b:15
[Steinsaltz on Menachot 66b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/66b:15)

ואילו **ר' יוסי ור' שמעון אומרים: תורמין מ**תבואה **של ישראל על** תבואה **של ישראל, ו**כן **מ**תבואה **של גוים על** תבואה **של כותיים, ו**כן **מ**תבואה **של כותיים על** תבואה **של גוים. אבל לא** תורמים **מ**תבואה **של ישראל על** תבואה **של גוים ושל כותיים, ו**כן **לא** תורמים **מ**תבואה **של גוים ושל כותיים על** תבואה **של ישראל.** והרי שלר' יוסי ור' שמעון מירוח הגוי (וכן הכותי בכלל) פוטר את התבואה ממעשרות.