## Steinsaltz on Menachot Daf 67a

###### Steinsaltz on Menachot 67a:1
[Steinsaltz on Menachot 67a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:1)

**גלגול** הבצק (הלישה שהיא המחייבת את העיסה בהפרשת חלה) כאשר הוא נעשה ברשות **ה****הקדש** — **פוטר** את העיסה מחיוב הפרשת חלה ממנה. **דתנן** [שכן שנינו במשנה] במסכת חלה: **הקדישה** האשה את **עיסתה,** **עד שלא** (בטרם) **גלגלה** אותה, וחזרה **ופדאתה** את העיסה מן ההקדש בכסף, וגלגלה אותה — הרי היא **חייבת** בחלה, שהרי בשעת הגלגול היתה העיסה ברשות ההדיוט. וכן אם הקדישה האשה את העיסה **מש** כבר **גלגלה** אותה ואחר כך חזרה **ופדאתה** מן ההקדש — הרי העיסה **חייבת** בהפרשת חלה, שכן בשעת הגלגול היתה ברשות ההדיוט, וכבר התחייבה בהפרשת חלה. אבל אם **הקדישה** את העיסה **עד שלא** **גלגלה** אותה, ועמד **וגלגלה הגזבר** של ההקדש, **ואחר כך** חזרה האשה ו**פדאתה** את העיסה מידי ההקדש — **פטורה** העיסה מהפרשת חלה, משום **שבשעת חובתה** (החלת החיוב), שהוא זמן הגלגול, **היתה** העיסה **פטורה.**


###### Steinsaltz on Menachot 67a:2
[Steinsaltz on Menachot 67a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:2)

עד כאן היה פשוט לרבא, ואולם **בעי** [שאל] **רבא: גלגול** עיסה שברשות **גוי מאי** [מה] הדין לענין חיוב הפרשת חלה. ומסביר רבא את בעייתו זו, הלא **מיתנא תנן** [שנינו]: **גר שנתגייר והיתה לו** ברשותו **עיסה,** אם הבצק **נעשה עד שלא נתגייר** — הרי שבשעת חיוב חלה היתה העיסה ברשות גוי, ולכך הריהו **פטור** מהפרשת חלה. ואם נעשה הבצק **מש** כבר **נתגייר** — **חייב** בהפרשת חלה, שהרי בשעת החיוב היתה העיסה ברשות ישראל. ואם הוא **ספק** מתי התגלגלה העיסה, אם לפני שהתגייר או לאחר שהתגייר — **חייב** להפריש חלה מספק.


###### Steinsaltz on Menachot 67a:3
[Steinsaltz on Menachot 67a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:3)

ויש לדון במה ששנינו במשנה זו שגלגול הגוי פוטר את העיסה מהפרשת חלה: משנה **הא** [זו], **מאן** [מי] מבין התנאים שנחלקו בדין מירוח הגוי לענין חיוב התבואה במעשרות, **קתני לה** [שנה אותה]? — כ**דברי הכל היא. ואפילו ר' מאיר ור' יהודה דקמחייבי התם** [שהם מחייבים שם בהפרשת מעשרות במירוח הגוי], **פטרי הכא** [פוטרים כאן בהפרשת חלה בגלגול הגוי], וטעם הדבר: דווקא


###### Steinsaltz on Menachot 67a:4
[Steinsaltz on Menachot 67a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:4)

**התם** [שם, בהפרשת מעשרות במירוח הגוי] הדין **הוא,** לדעתם, שמעשה החיוב הנעשה ברשות הגוי מחייב, משום **דכתיב** [שנאמר] בחיוב הפרשת מעשרות המלה **"דגנך"** ("לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך". דברים יב, יז), הרי זו לשון מיעוט: דווקא דגנך הוא המתחייב במעשרות, ולא דגן אחר. ושוב חזרה **ונאמרה המלה** **"דגנך"** במצות אכילת המעשרות בירושלים ("ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך...". שם יד, כג), ועוד **נאמרה המלה "דגנך" בחיוב הנתינה לכהן ("ראשית דגנך תירושך ויצהרך... תתן לו". שם יח, ד), שמלה**


###### Steinsaltz on Menachot 67a:5
[Steinsaltz on Menachot 67a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:5)

**יתירא** [יתירה] היא, **הוי** [הריהו] איפוא לשון **מיעוט אחר** לשון **מיעוט, ו**כלל הוא ש**אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות** — **אפילו** את התבואה שנעשה בה מירוח ברשות ה**גוים.**


###### Steinsaltz on Menachot 67a:6
[Steinsaltz on Menachot 67a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:6)

**אבל הכא** [כאן, בדין הפרשת חלה], **תרי זימני** [שתי פעמים] המלה **"ערסתיכם" כתיב** [נאמרה], בדין הפרשת חלה ("ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה. מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם", במדבר טו, כ— כא). ואין המלה "עריסותיכם" מקרא יתר, שכן כתוב **חד** [אחד] **"ערסתיכם"** בא ללמדנו כי חיוב הפרשת חלה הוא בעיסה ששיעורה הוא **כדי** (כשיעור) **עיסתכם** הנהוגה במדבר סיני (עומר), כשנאמרה מצוה זו. **ו**כתוב **חד** [אחד] נוסף האומר **"ערסתיכם"** בא ללמד כי דווקא עיסת ישראל חייבת בחלה, **ולא עיסת גוים ולא עיסת הקדש.** זו אפשרות אחת להבנת הדברים.


###### Steinsaltz on Menachot 67a:7
[Steinsaltz on Menachot 67a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:7)

**או דלמא** [שמא] נאמר כי דברי המשנה הפוטרת את העיסה שהתגלגלה ברשות הגוי מהפרשת חלה **ר' יוסי ור' שמעון קתני לה, דקא פטרי** [הם השונים אותה, שכן הם פוטרים] את התבואה ממעשרות על ידי מירוח גויים, **אבל ר' מאיר ור' יהודה** הסבורים שמירוח גוי אינו פוטר ממעשרות, **גמרי** [לומדים] דינה של העיסה שגולגלה על ידי גוי שחייבת בהפרשת חלה, בגזירה שווה של המלים **"ראשית"** ("ראשית עריסותיכם..." האמורה בחלה), **"ראשית"** ("ראשית דגנך" האמורה במעשרות) **מהתם** [משם, ממעשרות], שכשם שחייבת התבואה שהתמרחה בידי גוי במעשרות, כן חייבת העיסה שגולגלה בידי גוי בהפרשת חלה.


###### Steinsaltz on Menachot 67a:8
[Steinsaltz on Menachot 67a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:8)

**אמר רבא: יהא רעוא דאחזיה בחילמא** [יהי רצון שאזכה ואראה את הפתרון לשאלה זו בחלום]. **הדר** [חזר] ו**אמר רבא** בפתרון בעייתו: **מאן דאמר** [מי מבין התנאים שאומר] כי **מירוח הגוי פוטר** את התבואה מחיוב מעשרות, הוא גם זה האומר **כי** **גלגול הגוי** את העיסה **פוטר** אותה מחיוב הפרשת חלה. ואילו **מאן דאמר** [מי מבין התנאים שאומר] כי **מירוח הגוי אינו פוטר** את התבואה מהפרשת מעשרות, הוא גם האומר כי **גלגול הגוי** את העיסה **אינו פוטר** אותה מהפרשת חלה.


###### Steinsaltz on Menachot 67a:9
[Steinsaltz on Menachot 67a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:9)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב פפא לרבא** על דבריו אלה, ממה ששנינו בברייתא: **גוי שהפריש** שה לפדות בו **פטר חמור** שנולד לו מאתון מבכירה, **ו**כן גוי שהפריש מעיסתו **חלה** — **מודיעים אותו שהוא פטור** מפדיון פטר חמור ומהפרשת חלה, ואין קדושה חלה על אלה, **ו**לכך **חלתו נאכלת** אף **לזרים** (שאינם כהנים), **ו**אין איסור הנאה ב**פטר** ה**חמור,** והריהו **גוזז** את **שערו,** **ועובד בו.**


###### Steinsaltz on Menachot 67a:10
[Steinsaltz on Menachot 67a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:10)

ויש לדייק בדברי הברייתא: דווקא בדברים אלה אין קדושה, **הא** [הרי] מכאן נלמד ש**תרומתו** של גוי **אסורה,** שסבור התנא של ברייתא זו, שמירוח הגוי אינו פוטר את התבואה מחיובה במעשרות, **והא** [והרי] נמצא איפוא כי **האי** [זה] ה**תנא** הוא ש**אמר** כי **מירוח הגוי אינו פוטר** את התבואה מהפרשת מעשרות, **ו**הוא שאמר **כי** **גלגול גוי פוטר** את העיסה מהפרשת חלה!


###### Steinsaltz on Menachot 67a:11
[Steinsaltz on Menachot 67a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:11)

**ועוד** כיוצא בזה **איתיביה** [הקשה לו] **רבינא לרבא** ממה ששנינו בברייתא אחרת, כי **חלת גוי** שהפריש מעיסתו שנילושה מקמח תבואה שגדלה ברשותו **בארץ, ו**כן **תרומתו** של גוי שהפרישה מתבואה שגדלה ברשותו **בחוצה לארץ** — **מודיעין אותו שהוא פטור** מלהפריש חלה ותרומה, ואין במה שהפריש קדושה, ולכך **חלתו נאכלת** אף **לזרים, ותרומתו** אם התערבה בתבואת חולין **אינה מדמעת** (אוסרת באכילה לישראל את התערובת). ויש לדייק בדברי הברייתא: דווקא בתבואה של הגוי שגדלה ברשותו בחוצה לארץ אין כל קדושה (שהרי אף בישראל, אין חיוב התרומה בחוץ לארץ אלא מדברי חכמים), **הא** [הרי] מכאן כי **תרומתו** של גוי שתרם מתבואה שגדלה ברשותו **בארץ אסורה** באכילה לישראל, **ומדמעת** את תערובת החולין שנפלה לתוכה. ואולם שנינו באותה ברייתא כי חלתו של גוי בארץ אין בה כל קדושה.


###### Steinsaltz on Menachot 67a:12
[Steinsaltz on Menachot 67a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:12)

**והא** [והרי] למדנו כי **האי** [זה] ה**תנא** ש**אמר** כי **מירוח הגוי אינו פוטר,** הוא גם זה שאמר כי **גלגול הגוי פוטר!** ומתרצים: בעיקרו של דבר, התנא הסבור כי גלגול הגוי פוטר את העיסה מחלה הוא גם זה הסבור שמירוח הגוי פוטר את התבואה ממעשרות.


###### Steinsaltz on Menachot 67a:13
[Steinsaltz on Menachot 67a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/67a:13)

ואולם דין זה שמירוחו אינו פוטר את התבואה, אינו אלא **מדרבנן** [מדברי סופרים], שגזרו בו כן, כ**גזירה משום בעלי כיסים** (אנשים עשירים) שיבואו להערים על הפרשת מעשרותיהם, וימכרו לגוי את תבואותיהם, על מנת שימרחן הגוי, ויפטרן בכך מחיוב מעשרות.