## Steinsaltz on Menachot Daf 69a

###### Steinsaltz on Menachot 69a:1
[Steinsaltz on Menachot 69a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:1)

כי מה שנאמר בתורה בחג השבועות **"בכורים"** — **ל**ענין **פירא קא אמרינן** [הפירות, החיטים הבאות בשתי הלחם, אנו אומרים], כלומר, שהחיטים הבאות בו למנחה הן החיטים הראשונות מתבואת שנה זו? אין זה כך, אלא הכוונה שיהיו ביכורים **ל**ענין **ה****מזבח קא אמרינן** [אנו אומרים], שבחג השבועות תהיה הקרבת המנחה הראשונה הבאה מן התבואה החדשה, ולא תהא קרבה לפני כן מנחה הבאה מן התבואה החדשה, **ו**אילו לפי אופן זה שהציע רבה **הא אכיל לה** [הרי כבר נאכל לו, הוקרב] ב**מזבח מפירי דהא שתא** [מפירות של שנה זו] בהבאת החיטים בעומר. ונדחתה איפוא ראייתו של רבה, ונשארה במקומה בעייתו של רמי בר חמא.


###### Steinsaltz on Menachot 69a:2
[Steinsaltz on Menachot 69a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:2)

א ועוד **בעי** [שאל] **רמי בר חמא** שאלה בענין היתר החדש שעל ידי שתי הלחם: פירות האילן של היבול החדש משנה זו, שהם מותרים לאכילת הדיוט (שאין דין חדש להדיוט אלא בתבואת הדגן בלבד), ואולם לא הותרו למקדש אלא לאחר הבאת **שתי הלחם** בעצרת. ומעתה מבררים באיזה שלב התפתחות צריך להיות האילן בשעת הבאת שתי הלחם כדי שפירותיו יהיו מותרים, האם כבר בשלב ה**הנצה** שלו **שריא** [מתירה] אותו הבאת שתי הלחם, **או** שמא מאוחר יותר ורק מזמן שהוא בשלב ה**חנטה** שלו והלאה, **שרייה** [מתירה] אותו הבאת שתי הלחם? ומבררים: **מאי** [מה פירוש] **הנצה, ומאי** [ומה פירוש] **חנטה? אילימא** [אם תאמר] שהכוונה **ל****הנצה דפירא** [של הפרי] **ו**ל**חנטה דפירא** [של הפרי] — אין לומר כן, שכן **השתא** [עכשיו, הרי] בהיתר התבואה החדשה להקרבה במקדש שעל ידי הבאת שתי הלחם למדנו (להלן מנחות ע,א) כי כאשר התבואה היתה בזמן הבאת שתי הלחם עדיין בשלב ה**השרשה** שלה, **שריא** [מתירה] הבאת שתי הלחם, ואם כן כאשר פרי האילן בזמן הבאת שתי הלחם בשלב ה**הנצה ו**ה**חנטה** שלו **מיבעיא** [נצרך] להישאל מה דינו, והרי ברור שהוא מותר.


###### Steinsaltz on Menachot 69a:3
[Steinsaltz on Menachot 69a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:3)

**אלא** הכוונה היא ל**הנצה** של **עלה** האילן **ו**ל**חנטה** של **עלה** האילן שהם בשלב מוקדם בהרבה מהנצה וחנטת הפרי. והשאלה היא: **מי הוי כי** [האם הריהם כמו] **השרשה** בתבואה, המותרת על ידי הבאת שתי הלחם **או לא?** שאלה זו לא נפתרה, ו**תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 69a:4
[Steinsaltz on Menachot 69a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:4)

ב ועוד שאלה בדין היתר החדש על ידי העומר **בעי** [שאל] **רבא בר רב חנן: חטין שזרען בקרקע,** האם הבאת ה**עומר מתירן** מאיסור חדש, **או אין** הבאת ה**עומר מתירן?** ומקשים על רבא בר רב חנן: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי דאשרוש** [אם מדובר שכבר השרישו] החיטים הללו באדמה לפני שהובא העומר — הרי כבר **תנינא** [שנינו] במשנה (להלן מנחות ע,א) שאם השרישו התבואות לפני הבאת העומר, מותר לקוצרן בעת שיבשילו, והרי פירותיהם מותרים באכילה! ו**אי** [אם] המדובר כאשר עדיין **לא אשרוש** [לא השרישו] החיטים הללו בזמן הבאת העומר — אף בזאת כבר **תנינא** [שנינו] במשנה זו שבאופן זה אין העומר מתירם.


###### Steinsaltz on Menachot 69a:5
[Steinsaltz on Menachot 69a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:5)

**דתנן** [שכן שנינו]: **אם השרישו** התבואות **קודם לעומר** — ה**עומר מתירן, ואם לאו** [לא] — הריהם **אסורין עד שיבא** ה**עומר הבא.** ונמצא איפוא שאין מקום לבעיה זו!


###### Steinsaltz on Menachot 69a:6
[Steinsaltz on Menachot 69a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:6)

ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] בעיה זו אלא באופן הבא, **דחצדינהו וזרעינהו** [שקצר אותן, את החיטים הללו, וחזר וזרע אותן שוב] **קודם ל**הבאת ה**עומר, ואתא** [ובא] ה**עומר וחליף עלייהו** [וחלף עליהן], **וקא מיבעיא ליה** [והיא השאלה שנשאלה לו]: **מהו** דינן של החיטים הללו **לנקוטי ומיכל מינייהו** [לקחתן ולאכול מהן, מהחיטים הללו שבאדמה]? ועיקרה של השאלה: כיצד יש להתייחס לחיטים הללו המונחים עתה בקרקע. וצדדי השאלה: האם נאמר שהריהן כשאר חיטים קצורות **ו****כמאן דשדייא בכדא דמיא, ושרינהו** [כמי שמוטלות בכד הן נחשבות, והתירן] ה**עומר,** כדרך שהוא מתיר את החיטים הנמצאות במקומות איחסון אחרים. **או דלמא** [שמא] יש לומר כי בזריעתו את החיטים הללו בקרקע הרי זה נחשב כמי ש**בטיל להו לגבי ארעא** [ביטל אותן אצל הקרקע], ואין העומר מתיר את התבואות הזרועות בקרקע.


###### Steinsaltz on Menachot 69a:7
[Steinsaltz on Menachot 69a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:7)

וכיוצא בדבר, יש עוד לשאול בדינן של החיטים הללו הנתונות עתה בקרקע, שאין זה ברור אם כמטלטלין הן נחשבות או כקרקע, לענין דין אונאה בהן: האם **יש להן** דין **אונאה** כדברים המטלטלים (שאם המחיר שניתן בעדם היה גבוה או נמוך בשישית ממחירם — נקנה המקח, ואולם המאנה חייב להחזיר למתאנה את דמי האונאה. ואם היה המחיר שניתן בעד המקח גבוה או נמוך ביותר משישית מערכם — המקח בטל), **או אין להן** דין **אונאה,** כדין הקרקעות?


###### Steinsaltz on Menachot 69a:8
[Steinsaltz on Menachot 69a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:8)

ומקשים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר באופן ש**אמר ליה** [לו] מוכר החיטים הללו לקונה אותן: **שדאי** [הטלתי, זרעתי] **בה** בקרקע זו שבה הן מונחות עתה **שיתא** [שש] מידות מסויימות של חיטים, **ואתו סהדי ואמרי** [ובאו עדים **ואמרו]** ש**לא שדא** [לא הטיל] **בה אלא חמשה** מידות אלה של חיטים, והרי זו איפוא אונאה בשיעור שישית — **ו**אולם באופן זה **האמר** [הרי כבר אמר] **רבא: כל דבר** אונאה **ש**נעשתה ב**מדה ושבמשקל ושבמנין** (שלא ניתנו המידה או המשקל או המנין המוסכם בין הקונה והמוכר), **אפילו** אם היה ההפרש בין מה שהוסכם לבין מה שניתן **פחות מכדי** דין **אונאה** (שהוא שישית) **חוזר** בו הצד המתאנה מן המקח!


###### Steinsaltz on Menachot 69a:9
[Steinsaltz on Menachot 69a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:9)

**אלא** יש לומר שכך היא הבעיה בדין אונאה בחיטים הללו: ש**אמר ליה** [לו] המוכר את החיטים לקונה אותן: **שדאי** [הטלתי, זרעתי] **בה** בקרקע זו כמות גרעיני חיטה **כדבעי** [כמו שצריך, כראוי] **לה,** ולא נקב במידה מסויימת, **ואתו סהדי ואמרי** [ובאו עדים ואמרו] **דלא שדא** [שלא הטיל] **בה כדבעי** [כמו שצריך] **לה.** וכאן יש לשאול: האם במקרה כזה **יש להן אונאה,** כדברים המטלטלין, **דכמאן דשדייא בכדא דמיא** [שכמו שמוטלות בכד הן נחשבות], **ויש להן אונאה. או דלמא** [שמא], בזריעתו אותן בקרקע, **בטיל להו לגבי ארעא** [ביטל אותן אצל הקרקע], וכקרקע הן נחשבות, ואין להם אונאה כקרקע?


###### Steinsaltz on Menachot 69a:10
[Steinsaltz on Menachot 69a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:10)

כיוצא בדבר יש לשאול בדינן של החיטים הללו: האם החיטים הללו נחשבות כמטלטלין ו**נשבעין עליהן,** כדרך שנשבעים על מטלטלין, **או** ש**אין נשבעין עליהן,** כדרך שאין נשבעים על הקרקעות. וצדדי השאלה הריהם כעין אלה שנאמרו למעלה: האם **כדשדייא בכדא דמיא** [כמו שמוטלות בכד הן נחשבות], **וכמטלטלי דמו** [וכמטלטלים הן נחשבות], **ו**משום כך אף **נשבעין עליהן. או דלמא** [שמא] בזריעתו אותן בקרקע, **בטיל להו אגב ארעא** [ביטל אותן אצל הקרקע], **וכמקרקעי דמו** [וכקרקעות הן נחשבות], **ואין נשבעין עליהן?** אף שאלות אלה לא נפתרו, ו**תיקו** [תעמודנה] במקומן.


###### Steinsaltz on Menachot 69a:11
[Steinsaltz on Menachot 69a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:11)

ג ועוד שאלה **בעי** [שאל] **רמי בר חמא: חטין ש**נמצאים **ב**תוך **גללי בקר** (שפלטתן הבהמה בתוך צואתה), **ו**כן **שעורין ש**נמצאים **ב**תוך **גללי בהמה, מהו** דינם? וכיון שלא הסביר רמי בר חמא במה עוסקת בעייתו זו שואלים: **למאי** [למה], לאיזה ענין הוא שואל? ומציעים: **אילימא** [אם תאמר] ששאל אם חיטים או שעורים אלה נחשבים בכלל אוכלים לענין **לטמויי** [שייטמאו] ב**טומאת אוכלין** אם נגע בהן דבר המטמא אוכלים, אין מקום לבעיה זו, שהרי כבר **תנינא** [שנינו] בתוספתא: **חטין** שנמצאות **ברעי** (גללי) **בקר ו**כן **שעורין** שנמצאות **בגללי בהמה,** אם בעליהן רק **חישב עליהן** להשתמש בהן **לאכילה,** ועדיין לא עשה כל מעשה המבטא את מחשבתו זאת — **אין מטמא טומאת אוכלין,** שאין מחשבה מספיקה כדי להוציאן מביטולן בהיותן בגללים. ואולם אם **לקטן** מתוך הגללים **ל**צורך **אכילה** — החיטים והשעורים הללו **מטמא טומאת אוכלין!**


###### Steinsaltz on Menachot 69a:12
[Steinsaltz on Menachot 69a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:12)

**אלא** אם תאמר שבעייתו של רמי בר חמא היא לענין לקיחתן של החיטים והשעורים הללו **למנחות** — אף בזה אין מקום לבעיה, **שהרי** **פשיטא** [פשוט] הוא ש**לא** ניתן לעשות כן, כמו שנאמר בתוכחת הנביא מלאכי את המביאים למקדש מן הדברים המאוסים, ומבזים את שם ה': "...לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך. מגישים על מזבחי לחם מגואל... וכי תגישו עור לזבוח אין רע וכי תגישו פסח וחולה אין רע **הקריבהו נא לפחתך** **הירצך או הישא פניך..."**(מלאכי א, ז—ח)!


###### Steinsaltz on Menachot 69a:13
[Steinsaltz on Menachot 69a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:13)

ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] בעייתו של רמי בר חמא אלא באופן מסויים זה, **דנקטינהו** [שאסף אותן] בתחילה מתוך הגללים, **ו**לאחר מכן **זרעינהו** [זרע אותן] באדמה, ועמד וקצרן, **וקא בעי לאיתויי** [ועתה הוא רוצה להביא] **מנחות מינייהו** [מהן], והשאלה היא: **מאי** [מה] הדין? וצדדי הבעיה: האם עיקר פסולן בתחילה של החיטים והשעורים הללו שנלקטו מתוך הגללים, **משום דמאיסותא** [של מאיסות] **הוא** זה, **ו**מעתה יש מקום לומר כי **כיון דזרעינהו אזדא למאיסותייהו** [כיון שזרע אותו הלכה, נעלמה, מאיסותן], ותהיינה מותרות למנחה. **או דלמא** [שמא] יש לומר כי עיקר פסולן בתחילה **משום כחישותא** [רזון] **הוא,** שבזמן שהיו במעי הבקר איבדו את מלאותן ובריאותן, **ו**מעתה יש מקום **לומר כי אף** **השתא** [עכשיו], לאחר שעמד וזרען וצמחו מחדש, **נמי** [גם כן] התבואה הגדלה מגרגרים אלה היא **כחושה,** ולכך היא פסולה למנחה. ומסכמים כי אף שאלה זו לא נפתרה, ו**תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 69a:14
[Steinsaltz on Menachot 69a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:14)

ד ועוד שאלה דומה **בעי** [שאל] **רמי בר חמא: פיל שבלע כפיפה מצרית** (סל העשוי מנצרים) **והקיאה** (פלט אותה) **דרך בית הרעי** (פי הטבעת), **מהו** דינה של כפיפה זו? ואף בבעיה זו מבררים: **למאי** [למה], לאיזה ענין הוא שואל?


###### Steinsaltz on Menachot 69a:15
[Steinsaltz on Menachot 69a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:15)

ומציעים: **אילימא** [אם תאמר] שמדובר בכפיפה שהיתה טמאה, והשאלה היא **למבטל** [לענין שתיבטל] **טומאתה** על ידי הבליעה שבלעה הפיל — אין מקום לשאלה זו, שהרי כבר **תנינא** [שנינו] במשנה: **כל הכלים יורדין** (נכנסים) **לידי טומאתן** (שיהיו ראויים לקבלת טומאה) אף **במחשבה** שחשב עליהם הבעלים להשתמש בהם. **ו**אולם **אין** הם **עולין** (יוצאים) **מטומאתן** (מקבלת טומאה) **אלא בשינוי מעשה.** ואם לא היה שינוי מעשה בכפיפה זו, והכפיפה נשארה בעינה כפי שהיתה לפני שנבלעה — הריהי עדיין טמאה!


###### Steinsaltz on Menachot 69a:16
[Steinsaltz on Menachot 69a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/69a:16)

ומסבירים: **לא צריכא** [לא נצרכה] השאלה של רמי בר חמא אלא באופן שהפיל **בלע הוצין** (עלים של דקל), ולא השתנו העלים הללו בתוך מעיו של הפיל, שלא לעסם. ולאחר מכן, כשהוציאם מתוך מעיו עמדו **ועבדינהו** [ועשו את אותם] עלים ל**כפיפה מצרית.** ואלו צדדי השאלה: **מי** [האם] הבליעה שבלע הפיל את העלים **הוה** [הינה] נחשבת **כ****עיכול** של העלים, והריהם נחשבים כגללים, ומעתה הכפיפה שנעשתה מהם **הוה ליה** [הרי היא]