## Steinsaltz on Menachot Daf 70b

###### Steinsaltz on Menachot 70b:1
[Steinsaltz on Menachot 70b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:1)

קרויים בארמית **גולבא, שיפון** — הצמח הנקרא בארמית **דישרא, שיבולת שועל** — זו הקרויה אף בארמית **שבולי תעלא** [שיבולת שועל]. א שנינו במשנה כי העיסה הנעשית מחמשת המינים הללו חייבת בהפרשת חלה, ומדייקים: דווקא זו הנעשית מ**הני** [אלה] — **אין** [כן] חייבת בהפרשת חלה, אבל הנעשית מ**אורז ו**מ**דוחן** — **לא.**


###### Steinsaltz on Menachot 70b:2
[Steinsaltz on Menachot 70b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:2)

ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין אלה הדברים, מה מקורם]? **אמר ריש לקיש: אתיא** [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של המלה **"לחם"** האמורה בתורה בדין הפרשת חלה, והמלה **"לחם" מ**תוך הנאמר בתורה בדין אכילת **מצה** בפסח. ומפרטים: **כתיב הכא** [נאמר כאן, בחלה]: **"והיה באכלכם מלחם הארץ** תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה... מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם" (במדבר טו, יט— כא), **וכתיב התם** [ונאמר שם, במצות אכילת מצה בפסח]: "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות **לחם עני** כי בחפזון יצאת מארץ מצרים..." (דברים טז, ג). ומתוך השוואת דין הפרשת חלה לדין אכילת מצה למדים אנו, כי כשם שאין המצה נאכלת בפסח אלא מחמשת מיני דגן אלה בלבד, אף הפרשת חלה אינה נעשית אלא מעיסה שנעשתה מחמשת מיני דגן אלה בלבד.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:3
[Steinsaltz on Menachot 70b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:3)

ושואלים: **והתם גופה מנלן** [ושם במצה עצמה מנין לנו] שאין מצוותה אלא בחמשת מיני דגן אלה בלבד? **אמר ריש לקיש, וכן תנא דבי** [שנה החכם מבית המדרש] של **ר' ישמעאל, וכן תנא דבי** [שנה החכם מבית המדרש] של **ר' אליעזר בן יעקב: אמר קרא** [המקרא] בדין המצה: **"לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני"** — ומה שהוזכרו בכתוב אחד איסור אכילת חמץ ומצות אכילת מצה, הרי זה להורות כי רק ב**דברים הבאים** (העלולים, שיש ביכולתם להגיע) **לידי חימוץ** (שהם חמשת מיני הדגן), **אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. יצאו** מכלל זה **אלו** (אורז ודוחן) **שאין** הן **באין** לעולם **לידי חימוץ** אם באו במגע עם מים, **אלא** רק **לידי סירחון** (קלקול), שאין מקיימים בהם מצות אכילת מצה.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:4
[Steinsaltz on Menachot 70b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:4)

ב **ו**עוד שנינו במשנתנו כי חמשת מיני הדגן הללו **מצטרפין זה עם זה.** ומציינים כי בענין זה עוד **תנא** [שנה החכם] בברייתא: גרגרי **התבואה והקמחים** הבאים מהם לאחר טחינתם, **והבציקות** הנעשות מהקמח — כל אלה **מצטרפין זה עם זה** לשיעור הנדרש כדין. ושואלים: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] נאמרו הדברים?


###### Steinsaltz on Menachot 70b:5
[Steinsaltz on Menachot 70b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:5)

**אמר רב כהנא:** נאמרו הדברים **לענין** איסור האכילה מן היבול ה**חדש** לפני התרתו בפסח, שאם אכל מן החדש כשיעור כזית המורכב מגרגרי תבואה ומקמח ומבצק, הריהו לוקה על כך. **רב יוסף אמר:** נאמרו הדברים **לענין** איסור אכילת **חמץ בפסח,** ולהשמיענו שאם אכל בפסח כזית חמץ המורכב מגרגרים ומקמח ומבצק שהוחמצו, הריהו נענש על כך ככל האוכל כזית חמץ. **רב פפא אמר:** נאמרו הדברים **לענין** איסור אכילת פירות **מעשר שני** מחוץ לחומת ירושלים, וללמדנו **דאי אכיל ליה** [שאם אוכל את אותו] מעשר שני בשיעור כזית המורכב מגרגרי תבואה ומקמח ומבצק של מעשר שני **חוץ לחומה** של ירושלים הריהו **לקי** [לוקה] על כך.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:6
[Steinsaltz on Menachot 70b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:6)

**רבא אמר:** נאמרו הדברים **לענין** צירוף כל אלה לכלל שיעור כביצה, ולטמא ב**טומאת אוכלין.** **ו**מסביר רבא את דבריו, כי **הא קא משמע לן** [דבר זה היא, הברייתא משמיעה, מחדשת לנו], שאין גרגרי ה**תבואה** (הבאים מן השעורים) **ו**ה**קמחין** מצטרפים לשיעור המטמא אלא רק כשהם **דומיא** [בדומה] ל**בצקות: מה התם** [שם, הבצקות] — הרי זה **אוכלא בעיניה** [אוכל בעינו, כשלעצמו, וללא תוספת וקליפה], **אף הכא נמי** [כאן, בתבואה ובקמחים גם **כן]** — **אוכלא בעיניה** [אוכל בעינו]!


###### Steinsaltz on Menachot 70b:7
[Steinsaltz on Menachot 70b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:7)

ומוסיף רבא עוד: **והתניא** [והרי כך גם שנויה ברייתא]: גרגר ה**חטה** הטמאה, **בין** שהיא **קלופה, בין שאינה קלופה** — **מצטרפת** החיטה בגרגריה ובקליפתם לאוכל אחר, להשלים לשיעור כביצה לענין טומאת אוכלין, ואין הדברים אמורים אלא בחיטה, מה שאין כן ב**שעורה,** שה**קלופה** — **מצטרפת** לאוכל אחר לכלל שיעור כביצה. ואילו זו **שאינה קלופה** — **אין מצטרפת.** ואף הלכה זו אמורה בשעורה, ולכך אין מצטרפים הגרגרים והקמח אלא כשהם ללא קליפה, ובדומה לבצקות.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:8
[Steinsaltz on Menachot 70b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:8)

ותוהים: **איני** [כך הוא] הדין, שאין גרגרי השעורה מצטרפים לשיעור טומאה אלא בלא קליפתם? **והא תנא דבי** [והרי שנה החכם מבית המדרש] של **ר' ישמעאל:** נאמר בתורה לענין קבלת טומאה של דברי המאכל על ידי הדברים המטמאים בטומאת שרץ "וכי יפול מנבלתם **על כל זרע זרוע אשר יזרע** טהור הוא" (ויקרא יא, לז), שכל עוד לא הוכשרו הזרעים לקבל טומאה בנפילת מים (או שאר משקים המכשירים לקבל טומאה) אינם מקבלים טומאה. ואם הוכשרו — הריהם מקבלים טומאה, כנאמר בהמשך פסוק זה "וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם" (שם לח), ולמדנו מכאן שהאוכל המקבל טומאה הריהו כ"זרע זרוע אשר יזרע", **כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה,** ובפועל: גרגרי **חטה בקליפתה ו**גרגרי **שעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן,** משמע מכאן שלטומאת אוכלין נחשבות גם הקליפות של השעורים!


###### Steinsaltz on Menachot 70b:9
[Steinsaltz on Menachot 70b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:9)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] שאמרנו שקליפת השעורים מצטרפת לקבלת הטומאה — הרי זה דווקא **ב**שעורים **לחות,** ואילו **הא** [זה] שאמרנו שאין קליפת השעורים מצטרפת לקבלת טומאה — הרי זה **ב**שעורים **יבשות.**


###### Steinsaltz on Menachot 70b:10
[Steinsaltz on Menachot 70b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:10)

ג **ו**עוד נאמר במשנתנו בדינם של חמשת מיני הדגן הנזכרים, שכל אלה **אסורין ב**אכילה מן ה**חדש מלפני הפסח,** ואין שאר מינים אסורים באכילת החדש. ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו, מה מקורם] שאין איסור החדש אלא בחמשת המינים הללו בלבד? **אמר ריש לקיש: אתיא** [נלמד הדבר] בגזירה שווה **"לחם" "לחם" ממצה,** וכדרך שהתבאר למעלה שכשם שהמצה באה מחמשת המינים הללו בלבד, אף איסור אכילת חדש נוהג בחמשת המינים הללו בלבד.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:11
[Steinsaltz on Menachot 70b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:11)

ד **ו**עוד שנינו במשנתנו בדינם של חמשת מיני דגן אלה שאסור **לקצור** אותם **לפני העומר.** ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו, מה מקורם]? **אמר ר' יוחנן: אתיא** [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של המלה **"ראשית"** האמורה בדין קצירת העומר ("...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן". ויקרא כג, י), והמלה **"ראשית" מ**תוך הנאמר בדין הפרשת **חלה** ("ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה...". במדבר טו, כ). וכשם, שאין החלה באה אלא מעיסה העשויה מחמשת מיני הדגן הללו, אף איסור קצירה לפני העומר אינו נוהג אלא באלה.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:12
[Steinsaltz on Menachot 70b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:12)

ה שנינו במשנתנו שאסורים כל חמשת מיני הדגן הללו באיסור חדש קודם לעומר, **ו**שואלים: **מאי** [מה הכוונה] בלשון זו **"קודם לעומר",** שהרי בהבאת העומר ישנם שלבים שונים, המתחילים בקצירתו בלילה, ולאחר מכן מאירים פני המזרח של יום הבאת העומר, ועד להנפתו של העומר במקדש, ולא פירשה המשנה למה כוונתה? ונחלקו חכמים בדבר, ש**ר' יונה אמר** כי הכוונה היא לזמן ש**קודם קצירת העומר,** כלומר, בכל הלילה, שהוא הזמן הכשר לקצירה, ובהארת פני המזרח של יום ט"ז בניסן הותרה אכילת היבול החדש. ואילו **ר' יוסי בר זבדא אמר** שהכוונה היא לזמן ש**קודם הבאת העומר** במקדש, שעדיין אסורה אכילת החדש, אף משהאירו פני מזרח של יום ט"ז בניסן, עד שיובא ממש העומר.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:13
[Steinsaltz on Menachot 70b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:13)

ודנים בשיטותיהם: **תנן** [שנינו במשנתנו] כי חמשת המינים הללו **אסורין ב**אכילת היבול ה**חדש לפני פסח ו**כמו כן הריהם אסורים מ**לקצור לפני העומר. בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] שהכוונה באיסור אכילת החדש לזמן ש**קודם הבאת העומר** — **היינו** [זהו] הטעם לכך שהתנא במשנתנו **לא קא עריב להו** [אין הוא מערב אותם, את איסור אכילת החדש ואת איסור קצירתו] **ותני להו** [ושונה אותם יחד], שהרי אין האכילה אסורה עד הבאת העומר ביום השני של פסח, ואילו הקצירה אסורה רק עד תום זמן קצירת העומר בלילה.


###### Steinsaltz on Menachot 70b:14
[Steinsaltz on Menachot 70b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:14)

**אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] שהכוונה באיסור אכילת החדש לזמן ש**קודם קצירת העומר** — אם כן **ליערבינהו וליתנינהו** [שיערב אותם וישנה אותם] באופן זה: **אסורין בחדש ולקצור לפני הפסח!**


###### Steinsaltz on Menachot 70b:15
[Steinsaltz on Menachot 70b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:15)

אלא יש לומר שלא נחלקו ר' יונה ור' יוסי בר זבדא בפירוש כוונת תחילת דברי משנתנו **אלא אי איתמר אסיפא איתמר** [אם נאמרה מחלוקת זו, הרי שעל הדברים שבסוף משנתנו נאמרה], שכך שנינו במשנה: **אם השרישו קודם לעומר** — **העומר מתירן.** ובשאלה **מאי** [מה] הכוונה בביטוי **"קודם לעומר",** ש**ר' יונה אמר** שהכוונה היא לזמן ש**קודם הבאת העומר,** ואילו **ר' יוסי בר זבדא אומר** שהכוונה היא לזמן ש**קודם קצירת העומר.**


###### Steinsaltz on Menachot 70b:16
[Steinsaltz on Menachot 70b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/70b:16)

ו שנינו במשנתנו שהעומר מתיר את האסורים באיסור חדש אם השרישו קודם לעומר. ובענין זה **אמר ליה** [לו] **ר' אלעזר**