## Steinsaltz on Menachot Daf 71a

###### Steinsaltz on Menachot 71a:1
[Steinsaltz on Menachot 71a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:1)

**לר' יאשיה דדריה** [של דורו], וככינוי המסביר שאין הכוונה לר' יאשיה התנא: **לא תיתב אכרעיך** [אל תשב על רגליך] אלא עמוד **עד דמפרשת ליה להא מתניתין** [עד שאתה מפרש את הברייתא הזו, הבאה]: **מנין לעומר שמתיר בהשרשה?**


###### Steinsaltz on Menachot 71a:2
[Steinsaltz on Menachot 71a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:2)

ולפני שמביאים את תשובת הברייתא, תוהים על עצם השאלה: מה מקום לשאול **מנלן** [מנין לנו]? שכן ממה **דכתיב** [שנאמר] במנחת העומר "ואם תקריב מנחת בכורים לה'**אביב** קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך" (ויקרא ב, יד), שאמרה תורה שיש להביא את העומר המתיר את התבואה החדשה דווקא מהתבואה שהיא בגדר "אביב" (הבשלה כל צורכה), **לאו** [האם לא] נלמד **מכלל** כך **דאיכא** [שיש] תבואה **דלאו** [שאינה] בכלל **"אביב",** שאינה מובאת כמנחת העומר, ואולם הריהי מותרת על ידו. והיא התבואה שהושרשה וטרם בשלה כדי "אביב", שמותרת על ידי העומר.


###### Steinsaltz on Menachot 71a:3
[Steinsaltz on Menachot 71a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:3)

ודוחים: אפשר לומר שאף התבואה **דלאו** [שאינה] בכלל **"אביב"** מותרת על ידי העומר, **ו**אולם **לעולם** אין היתר זה אלא בתבואה **דעייל** [שהביאה] כבר **שליש** גידולה בזמן העומר, שאף שאינה בכלל "אביב" הריהי מותרת.


###### Steinsaltz on Menachot 71a:4
[Steinsaltz on Menachot 71a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:4)

**אלא אמר שמואל:** היתר התבואה שהשרישה בזמן העומר נלמד ממה שנאמר "שבעה שבועות תספור **לך** **מהחל חרמש** בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (דברים טז, ט). ומתוך שהדגיש הכתוב שקציר העומר נעשה דווקא בקמה שהיא בת קצירה בחרמש, ולא בתבואה אחרת שאינה כזו, **לאו** [האם לא] נלמד **מכלל** כך, **דאיכא** [שיש] יבול תבואה אחר, **דלאו** [שעדיין אינו] **בר** קצירה ב**חרמש**, שאינו בא למנחת העומר, ואולם מותר על ידו. אפשר לומר שאף יבול התבואה **דלאו בר** [שאינו בן] קצירת **חרמש** הריהו מותר על ידי העומר, **ו**אולם **לעולם** אין היתר זה אלא רק לתבואה שגדלה דיה כדי לשמש כ**שחת** (אוכל לבהמות).


###### Steinsaltz on Menachot 71a:5
[Steinsaltz on Menachot 71a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:5)

**אמר ר' יצחק:** למדים את היתר התבואה שהושרשה טרם הבאת העומר ממה שנאמר באותו כתוב "מהחל חרמש ב**קמה",** ומתוך שהדגיש הכתוב כי קציר העומר נעשה דווקא בקמה, **לאו** [האם לא] **מכלל** כך אתה למד שישנה תבואה אחרת, **דלאו בר** [שהיא אינה בת, בגדר] **קמה,** שאמנם אין קצירת העומר נעשית בה, ואולם העומר מתירה, והרי זו התבואה שהשרישה בזמן העומר. ודוחים: אפשר לומר שיש תבואה אחרת **דלאו בר** [שהיא אינה בת] **קמה,** המותרת על ידי העומר, **ולעולם** (ואולם) הוא היתר רק לתבואה שהיא בכלל **אגם** (שגדלה מעט, כדי כיפוף ראשה כלפי מטה)!


###### Steinsaltz on Menachot 71a:6
[Steinsaltz on Menachot 71a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:6)

**אלא אמר רבא:** למדים אנו שהתבואה שהשרישה טרם לעומר הריהי מותרת על ידו מן הנאמר "וחג הקציר בכורי מעשיך **אשר תזרע** בשדה" (שמות כג, טז), שאף שאמורים הדברים בשתי הלחם הבאים בחג השבועות ("חג הקציר") ומתירים את התבואה החדשה למקדש, הרי הכתוב מתייחס גם לעומר (הבא בפסח, ומתיר את התבואה להדיוט), ולמדנו איפוא מן האמור בו "אשר תזרע" כי כל התבואה החל **משעת זריעה** שנזרעה, הריהי מותרת (להדיוט — על ידי העומר, ולמקדש — על ידי שתי הלחם). **אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבא** בשאלה: **אי הכי** [אם כך], שזה המקור להיתר התבואה שהשרישה טרם העומר על ידו, יש מקום לומר שכל מין דגן שנזרע, ו**אף על גב** [אף על פי] שעדיין **לא השריש** בזמן העומר **נמי** [גם כן] נתיר אותו, שהרי בכתוב זה מדובר על הדגן משעת זריעתו! **אמר ליה** [לו] רבא לרב פפא בתשובה, בדרך חיבה וכבוד: **סודני** (תלמיד חכם), "אשר תזרע **בשדה" כתיב** [נאמר] בכתוב זה, וללמדנו שלא בכל דבר שנזרע העומר מתיר, אלא רק זה שנעשה כשדה, נזרע ונקלט ונשרש בשדה.


###### Steinsaltz on Menachot 71a:7
[Steinsaltz on Menachot 71a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:7)

א משנה אף לפני העומר **קוצרין** (מותר לקצור) את התבואה הגדלה בשדה **בית השלחין** (מקום המושקה בידי אדם, ולא על ידי גשמים בלבד) **ש**נמצאים **בעמקים. אבל לא גודשין** (עושים גדיש, ערימת תבואה קצורה) לפני העומר אותה תבואה לאחר שנקצרה. ובענין זה נמסר כי **אנשי** העיר **יריחו,** ששדות תבואותיהם היו של בית השלחין שבעמקים, היו **קוצרין** את תבואות שדותיהם לפני העומר, והיה הדבר נעשה **ברצון** (בהסכמת) **חכמים, ו**אולם אנשי יריחו היו גם **גודשין** לפני העומר אותה התבואה, והיה דבר זה נעשה **שלא ברצון חכמים. ו**למרות שלא היה הדבר לרצונם של חכמים, **לא מיחו בידם** חכמים למונעם מלעשות כן. ודין נוסף: לפני העומר **קוצר** אדם את התבואה שבכל מקום (ואף בשדה בעל, שאינה בית השלחין) קודם לעומר **ל**צורך **שחת** (מאכל בהמה), ו**מאכיל** אותה **לבהמה. אמר ר' יהודה: אימתי** מותר לקצור לשחת ולהאכיל בה את הבהמה? רק **בזמן שמתחיל** לקצור לצורך מאכל בהמתו **עד שלא** (בטרם) **הביא שליש** (גודל צמח התבואה כדי שליש בישולו). שאם בתחילת קצירתו עדיין לא נגמר שליש גידולו של הצמח — מותר להמשיך ולקוצרו למאכל בהמה אף לאחר שהביא שליש. ואילו **ר' שמעון אומר: יקצור ויאכיל** (רשאי אדם **לקצור קודם לעומר לצורך בהמתו ולהאכילה)** **אף משהביא** (לאחר שהביא) צמח התבואה **שליש** בישולו.


###### Steinsaltz on Menachot 71a:8
[Steinsaltz on Menachot 71a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:8)

**ו**עוד בדינים הנוהגים לפני העומר: **קוצרין** את התבואה הגדלה בין הנטיעות, לא לצורך אכילה אלא **מפני** (על מנת) שלא יגרם על ידן הפסד ל**נטיעות** שבצידה. וכן מותר לקצור את התבואה לפני העומר **מפני** (כדי) לפנות את מקום התבואה שישמש ל**בית האבל** (מקום בו מברכים את האבלים בשובם מקבורת מתם). או **מפני** שישמש אותו מקום את התלמידים הלומדים תורה, שאלמלא כן היה נגרם **ביטול בית המדרש** בשל חוסר מקום. ואולם בכל האופנים שבהם הותר לקצור קודם העומר, **לא יעשה אותן** לאחר קצירתן **כריכות** (אלומות אגודות), **אבל מניחין** אותן כ**צבתים** (אלומות לא אגודות).


###### Steinsaltz on Menachot 71a:9
[Steinsaltz on Menachot 71a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:9)

והלכה נוספת: האופן הראוי לקיום **מצות העומר** הוא **לבא מן ה**שעורים בעודן **קמה** (העומדת בשדה בקומתה, שטרם נקצרה). ואולם אם **לא מצא** קמה לקצור ולהביאה כעומר, שכן כבר נקצר הכל — **יביא** את העומר **מן העמרים** (שיבולים קצורות שנאגדו באלומות). ועוד הלכה: האופן הראוי לקיום **מצותו** הוא **לבא מן** צמח השעורה **הלח** והמלא. ואולם אם **לא מצא** מן הלח — **יביא** מיבול השעורים ה**יבש.** ועוד, האופן הראוי לקיום **מצותו** הוא **לקצור** את העומר **בלילה,** במוצאי יום טוב ראשון של פסח. ואולם אם לא נקצר העומר בלילה, ו**נקצר ביום** — הריהו **כשר. ו**עוד, קציר העומר **דוחה את השבת.**


###### Steinsaltz on Menachot 71a:10
[Steinsaltz on Menachot 71a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:10)

ב גמרא שנינו במשנתנו שמותר לקצור את התבואות הגדלות בבית השלחין שבעמקים לפני העומר. ובענין זה **תניא** [שנויה ברייתא]: **ר' בנימין אומר** על הנאמר בתורה בדין העומר "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן" (ויקרא כג, י): בפסוק זה יש כעין סתירה, שהרי **כתוב אחד אומר "וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר"** — בתחילה "וקצרתם", ורק אחר כך "והבאתם את עומר", ולכאורה הכוונה שבתחילה קוצרים את קציר הארץ לצורככם, ולאחר מכן יש להביא את העומר, ונמצא איפוא שאין קציר העומר ראשית הקציר. **ו**אולם לאחר מכן **כתיב** [נאמר]: בפסוק **"ראשית קצירכם אל הכהן"** — והרי זה מורה שהעומר הוא ראשית הקציר.


###### Steinsaltz on Menachot 71a:11
[Steinsaltz on Menachot 71a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:11)

**הא** [הרי] **כיצד** ניישב את הסתירה? אלא שני חלקי הפסוק עוסקים בקצירת תבואות שונות, ובאופן זה: **ממקום** תבואות **ש**ממנו **אתה מביא** (רשאי להביא) את העומר — **אי** (אין) **אתה קוצר** לפני העומר (ואז העומר הוא "ראשית קצירכם"). ואילו **ממקום** תבואות **שאי** (שאין) **אתה מביא** ממנו את העומר — **אתה קוצר** לפני העומר (ובאופן זה מתקיים האמור בכתוב "וקצרתם... והבאתם את עומר", שיש תבואה הנקצרת לפני העומר).


###### Steinsaltz on Menachot 71a:12
[Steinsaltz on Menachot 71a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:12)

ומקשים: והרי ניתן ליישב את הסתירה שבכתובים הללו באופן אחר, ו**אימא** [אמור] כך: **ממין** הדגן **שאתה מביא** ממנו את העומר (כלומר, ממין השעורים) — **אי** (אין) **אתה קוצר** לפני העומר, ואילו **ממין** הדגן **שאי** (שאין) **אתה מביא** ממנו את העומר (כלומר, בשאר מיני הדגן) — **אתה קוצר** לפני העומר. ומעתה אם כן אין אנו יודעים שמותרת לפני העומר קצירת תבואות השעורים שבבית השלחין שבעמקים! ודוחים: האופן **ההוא** של הסבר **לא מצית אמרת** [אינך יכול לומר], **מ**דברי **ר' יוחנן** בעמוד הקודם שלימדנו מדרשת גזירה שווה "ראשית" "ראשית" האמורות בעומר ובמצות חלה, שאסורה הקצירה לפני העומר בכל סוגי התבואה, ולא רק בשעורים שמהן בא העומר.


###### Steinsaltz on Menachot 71a:13
[Steinsaltz on Menachot 71a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:13)

ג שנינו במשנתנו כי **אנשי יריחו** היו **קוצרין** את תבואותיהם לפני העומר, והיה הדבר **ברצון חכמים, ו**היו אנשי יריחו **גם** **גודשין** את התבואה שנקצרה לפני העומר, ודבר זה היה **שלא ברצון חכמים,** ואולם חכמים לא מיחו בידם על כך, למונעם מלעשות כן. ושואלים: **מאן** [מיהו] התנא **ש****שמעת ליה** [אותו] ש**אמר** בלשון של **מיחו** חכמים **ולא מיחו** חכמים? הלא **ר' יהודה** הוא זה (שדבריו בענין זה יובאו להלן), ומכאן יש איפוא להסיק כי דברי משנתנו **הריהם דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Menachot 71a:14
[Steinsaltz on Menachot 71a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:14)

**ו**אולם על כך יש לשאול: האם **סבר ר' יהודה** שה**קצירה** של התבואות לפני העומר על ידי **אנשי יריחו ברצון חכמים הואי** [היתה], כנאמר במשנתנו, **והא תניא** [והרי שנויה ברייתא] כי **ששה דברים עשו אנשי יריחו, שלשה** מהם היו **ברצון חכמים, ושלשה** מהם היו **שלא ברצון חכמים.**


###### Steinsaltz on Menachot 71a:15
[Steinsaltz on Menachot 71a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:15)

ומפרטים, **ואלו** הם שלושת הדברים **ש**היו **ברצון חכמים:** אנשי יריחו היו **מרכיבין דקלים כל היום** של ערב פסח; **ו**היו אנשי יריחו **כורכין** (אומרים במחובר, בלא הפסק בין מלה למלה) **את** מלותיה של פרשת **"שמע** ישראל"; **ו**היו **קוצרין לפני העומר,** ואלה היו **ברצון חכמים. ואלו** שלושת הדברים שעשו **שלא ברצון חכמים:** היו **גודשין לפני העומר;** **ו**היו **מתירין** ליהנות מן ה**גמזיות** (ענפים) **של הקדש של** עץ ה**חרוב ושל** עץ ה**שקמה; ו**היו **פורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן** על מנת **להאכיל נשר** (הפירות הנושרים מן העצים שבגנות ובפרדסים) **לעניים בשני** (בשנות) **בצורת בשבתות ובימים טובים,** אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Menachot 71a:16
[Steinsaltz on Menachot 71a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:16)

**אמר לו ר' יהודה:** אי אפשר לומר כדבריך, שהרי **אם ברצון חכמים הן** היו **עושין, יהו כל אדם עושין כן,** ומדוע לא היה זה אלא מנהגם של אנשי יריחו בלבד! **אלא אלו ואלו** כולם נעשו **שלא ברצון חכמים.** **ו**אולם **על שלשה** מתוך אלה **מיחו** חכמים **בידם** של אנשי יריחו, למונעם מלעשות כן, **ו**אילו **על שלשה** האחרים **לא מיחו בידם.**


###### Steinsaltz on Menachot 71a:17
[Steinsaltz on Menachot 71a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/71a:17)

ומפרט ר' יהודה את דבריו: **ואלו** שלושת הדברים **שלא מיחו** חכמים **בידם:** על זה שהם היו **מרכיבין דקלים כל היום; ו**על זה שהם היו **כורכין את שמע; ו**על זה שהם היו **קוצרין וגודשין לפני העומר. ואלו** שלושת הדברים **שמיחו** חכמים **בידם** של אנשי יריחו: