## Steinsaltz on Menachot Daf 75a

###### Steinsaltz on Menachot 75a:1
[Steinsaltz on Menachot 75a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:1)

כי **מה כאן** במנחת מרחשת — הריהי טעונה **מתן שמן בכלי** קודם עשייתה (כדרך שנאמר בה "ואם מנחת מרחשת קרבנך סולת בשמן תעשה". ויקרא ב, ז). **אף להלן** במנחת מחבת הנלמדת ממנה בגזירה שווה — יש **מתן שמן בכלי. ו**מצד אחר, **מה להלן** במנחת מחבת — יש **יציקה ובלילה** (שכן נאמר בה "ואם מנחה על המחבת קרבנך סולת בלולה בשמן מצה תהיה. פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא". שם ה— ו), **אף כאן** במנחת מרחשת — **יש** **יציקה ובלילה.**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:2
[Steinsaltz on Menachot 75a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:2)

א שנינו במשנתנו כי נחלקו רבי וחכמים בדרך בלילת המנחות הבאות חלות מצות (מנחת מאפה תנור, מנחת מחבת, מנחת מרחשת), אם כאשר הן **חלות** הריהו **בוללן** בפתיתיהן, אלו **דברי רבי, ו**אילו **חכמים אומרים** שאף במנחות הללו נעשית הבלילה בעודן **סולת.**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:3
[Steinsaltz on Menachot 75a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:3)

ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] מה שנאמר במנחת מחבת **"סלת בלולה** בשמן" (שם ה), **מלמד ש**מנחת המחבת **נבללת** כשהיא עדיין **סולת,** וכשיטת חכמים. **רבי אומר:** כשהיא **חלות** הריהו **בוללן** בשמן ולא כשהיא עדיין סולת, וטעמו: **ש**כן **נאמר** בפסוק הקודם, במנחת מאפה תנור **"חלות בלולות"** (שם ד), ומכאן שמנחה הבאה חלות נבללת כשהיא חלות. **אמרו לו** חכמים לרבי בפירכה על שיטתו: ומכאן אתה למד? **והלא** אף **לחמי תודה** הבאים עם בהמת השלמים **נאמר בהן** כלשון הזו **"חלות** מצות בלולות בשמן... וסולת מורבכת חלות בלולות בשמן" (שם ז, יב), **ו**הן ודאי נבללות בעודן סולת, שהרי **אי אפשר לבוללן כשהן** כבר **חלות, אלא** בעודן **סולת!**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:4
[Steinsaltz on Menachot 75a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:4)

ומסבירים: **כיצד** בדיוק הוא **עושה** לשיטת חכמים בבלילת המנחה? בתחילה הריהו **נותן** מעט **שמן בכלי** בו תיעשה המנחה **קודם לעשייתן** (וזו היא נתינה ראשונה משלוש נתינות השמן), **ו**לאחר מכן הריהו **נותנה** את הסולת לאותו כלי, **ונותן** פעם נוספת מעט **שמן עליה ובוללה** (וזו היא נתינה שניה מנתינות השמן). **ולשה** במים פושרים, **ואופה** אותה (במחבת או במרחשת, כפי נדרו) עשר מצות. **ו**לאחר שנאפו החלות, **הריהו** **פותתה** את החלה האפויה לפתיתים, **ונותן עליה** שוב **שמן** (וזו היא נתינה שלישית, **וקומץ** ממנה את הקומץ העולה להקטרה.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:5
[Steinsaltz on Menachot 75a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:5)

ואילו לשיטת **רבי** ה**אומר** כי בהיותן **חלות** הריהו **בוללן, ש**כן **נאמר** בלחמי תודה **"חלות בלולת בשמן", כיצד** הוא **עושה** את הבלילה? בתחילה הריהו **נותן שמן בכלי קודם לעשייתה** (וזו היא נתינה ראשונה של שמן), **ונותנה** את הסולת באותו כלי, **ולשה** במים פושרים, **ואופה** אותה בכלי (כנדרו, מחבת או מרחשת), **ופותתה** את החלה האפויה לפתיתים, **ונותן עליה שמן** (וזו היא נתינת שמן שניה, הבלילה), **ובוללה** בפתיתיה, **וחוזר ונותן עליה שמן** (וזו היא נתינת שמן שלישית, היציקה), **וקומץ** ממנה את קומצה, ומקטירה.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:6
[Steinsaltz on Menachot 75a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:6)

ומבררים: **"אי אפשר** לבוללן כשהן חלות אלא סולת", **דקאמרי ליה רבנן** [שאמרו לו חכמים] **לרבי** בענין לחמי התודה, כפירכה על הוכחתו, **מאי** [מה] **היא,** מה ההסבר לדבריהם, מדוע אין אפשרות לבלול את לחמי התודה לאחר שנאפו? **אמר ר' שמואל בר רב יצחק** בהסבר דברי חכמים: **רביעית** לוג **שמן** בלבד **היא** הניתנת לעשר חלות ולעשרה רקיקים, ו**היאך מתחלקת** מידה כה מועטה של שמן **לכמה חלות** שתיבללנה בו? אלא ודאי הוא שהן נבללות כשהן עדיין סולת.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:7
[Steinsaltz on Menachot 75a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:7)

ב שנינו במשנה ש**החלות** של מנחת מאפה תנור **טעונות** (חייבות) **בלילה** בשמן, **ו**אילו ה**רקיקין** אינם חייבים בלילה בשמן, אלא **ב****משיחה** של שמן עליהם. ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: מה שנאמר במנחת מאפה התנור "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן" (שם ב, ד), בא ללמדנו: דווקא כשהמנחה באה **חלות** מצוותן שיהיו **בלולות** בשמן, **ולא** כשהיא באה **רקיקין** יהיו **בלולין** בשמן. ונצרכים אנו ללימוד זה, **ש**כן **יכול** אדם לטעון: **והלא דין** (קל וחומר) **הוא: ומה חלות** הקלות בדינן מרקיקים, **ש**הרי **אינן טעונות משיחה** בשמן כרקיקים — בכל זאת הריהן **טעונות בלילה,** ה**רקיקין** החמורים בדינם מן החלות, **ש**הרי הם **טעונין משיחה** — **אינו דין ש**יהיו אף הם **טעונין בלילה!** לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו האמור) **"חלות** מצות **בלולות** בשמן" — דווקא חלות הן המצוות להיבלל בשמן, **ולא רקיקין בלולין.**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:8
[Steinsaltz on Menachot 75a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:8)

ומצד שני מה שנאמר **"ורקיקי מצות משוחים בשמן" בא** ללמדנו שדווקא ה**רקיקין** מצוותם שיהיו **משוחין** בשמן, **ולא** ה**חלות משוחות** בשמן. ונצרכים אנו ללימוד זה, שכן **יכול** אדם לטעון: **והלא דין** (קל וחומר) **הוא: ומה רקיקין** הקלים מחלות, **ש**הרי **אינן טעונין בלילה** כחלות — בכל זאת הריהם **טעונין משיחה.** מעתה, ה**חלות** החמורות בדינן מרקיקים, **ש**הרי הן טעונות בלילה — **אינו דין ש**יהיו אף **טעונות משיחה!** לכך **תלמוד לומר** "ורקיקי מצות משוחים בשמן" — ללמדנו: דווקא ה**רקיקין** הם המצווים להיות **משוחים** בשמן, **ולא** ה**חלות** מצוות להיות **משוחות** בשמן.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:9
[Steinsaltz on Menachot 75a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:9)

ושואלים על דרשה זו: **מאי תלמודא** [מה הלימוד, מה ההכרח לדרוש באופן זה], והרי אפשר לומר שהכתוב "בלולות" מוסב על שניהם, כשם שהכתוב "משוחים" מוסב על שניהם! **אמר רבא** בתשובה: אין מקום לומר כן, שהרי בכל המקומות בתורה **לא לישתמיט** [לא נשמט, סוטה] הכתוב מדרכו, ותמיד נאמר במקרא שהחלות הן הבלולות, והרקיקים הם המשוחים, שאם לא כן **ולכתוב** [ושיכתוב] **"חלות משוחות ורקיקין בלולין".**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:10
[Steinsaltz on Menachot 75a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:10)

ג עוד שנינו במשנה בתיאור משיחתם של הרקיקים: **כיצד מושחן? כמין כי, והשאר** (מן השמן) **נאכל** לכהנים. ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"כמין כי"? אמר רב כהנא** בהסבר דברי המשנה: **כמין** האות **כי** שבלשון **יווני.**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:11
[Steinsaltz on Menachot 75a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:11)

ד ועוד בענין בלילת החלות ומשיחת הרקיקים **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **מנחה** (מאפה תנור) **הבאה מחצה** (חמש) **חלות ומחצה** (וחמישה) **רקיקין** (כשיטת ר' שמעון, שאפשר להביא מנחת מאפה תנור אף באופן זה), כיצד נוהגים בשמן הניתן בהם? הריהו **מביא לוג שמן,** כשיעור השמן הניתן לעשרון סולת, **וחוצהו** לשני חצאי לוג. **חציו** האחד מיועד **לחלות, וחציו** האחר מיועד **לרקיקין. ו**את ה


###### Steinsaltz on Menachot 75a:12
[Steinsaltz on Menachot 75a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:12)

**חלות** **בוללן** בשמן, כדינן. **ו**את ה**רקיקין** **מושחן** בשמן, כדינם. **ומושח את הרקיק על פני כולו,** ולא כצורת האות היוונית כי. **ו**את **שאר השמן** שנשאר אחרי המשיחה הריהו **מחזירו ל**בלילת ה**חלות. ר' שמעון בן יהודה משום** [בשם] **ר' שמעון אומר:** הריהו **מושחן** לרקיקים **כמין** האות היוונית **כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:13
[Steinsaltz on Menachot 75a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:13)

ובענין זה **תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: עשרה **רקיקין הבאים בפני עצמן** כמנחת מאפה תנור, כיצד נוהגים בנתינת השמן עליהם? **מביא לוג שמן, ומושחן, ו**מן הנשאר מהשמן הריהו **חוזר ומושחן** שוב ושוב, **עד שיכלה כל** ה**שמן שבלוג.** ואילו **ר' שמעון בן יהודה אומר משום** [בשם] **ר' שמעון: מושחן כמין כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.**


###### Steinsaltz on Menachot 75a:14
[Steinsaltz on Menachot 75a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:14)

ה משנה **כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה** (שבירה), וכדרך שתתבאר במשנה הבאה.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:15
[Steinsaltz on Menachot 75a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:15)

ו גמרא שנינו במשנתנו כי כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה, ולשון זו באה למעט את הקדשים שאינם נעשים בכלי שאינם טעונים פתיתה. ומבררים: **למעוטי מאי** [למעט את מה] באו הדברים? **אמר רב פפא: למעוטי** [למעט] את **שתי הלחם ו**את **לחם הפנים,** שאין הם נאפים בכלי אלא בתנור, ואינם טעונים פתיתה.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:16
[Steinsaltz on Menachot 75a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:16)

ז למדנו למעלה, כי אין שתי הלחם ולחם הפנים טעונים פתיתה. ובענין זה מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: מה שנאמר בדין מנחת המחבת **"פתות אתה פתים** ויצקת עליה שמן **מנחה** היא" (ויקרא ב, ו) בלשון הפותחת בדין הפתיתה, ומסיימת בלשון כוללת "מנחה היא", מורה כי דין הפתיתה נוהג בכל מנחה, ולמדנו **לרבות** דין **כל המנחות ל**חיוב **פתיתה.** ומעתה יש מקום לומר: **יכול** שמכאן **אני מרבה אף** את **שתי הלחם ולחם הפנים** לפתיתה? לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו האמור) באותו כתוב "פתות **אתה"** — דווקא היא ולא אחרת, ולמעט את שתי הלחם ואת לחם הפנים.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:17
[Steinsaltz on Menachot 75a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:17)

ובדומה לכך, דורשים עוד: מה שנאמר בכתוב זה **"ויצקת** עליה **שמן מנחה** היא" — **הרי בלשון הפותחת בדין היציקה, ומסיימת בלשון הכוללת** "מנחה היא", מורה כי דין היציקה נוהג בכל מנחה, ולמדנו מכאן **לרבות** את דינן של **כל המנחות ליציקה.** ומעתה יש מקום לומר: **יכול ש**מכאן **אני מרבה אף** את **מנחת מאפה** לדין היציקה? לכך **תלמוד לומר** באותו כתוב "ויצקת **עליה שמן"** כי דווקא היא ולא אחרת, ולמעט את מנחת המאפה מדין היציקה.


###### Steinsaltz on Menachot 75a:18
[Steinsaltz on Menachot 75a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75a:18)

ועדיין יש מקום לשאול: האם **אוציא** מכלל דין היציקה **את החלות** של מנחת מאפה תנור, **ולא אוציא** מכלל דין היציקה **את הרקיקין?** לכך **תלמוד לומר** אותו כתוב "מנחה **היא",** למעט גם את הרקיקים מכלל דין היציקה. ושואלים: **מאי תלמודא** [מה הלימוד, מה ההכרח ללמוד באופן זה], שבא המיעוט "היא" למעט רקיקים, שמא **אימא** [אמור] כי הריהו בא **להוציא מנחת כהנים** מכלל דין היציקה!