## Steinsaltz on Menachot Daf 75b

###### Steinsaltz on Menachot 75b:1
[Steinsaltz on Menachot 75b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:1)

**אמר רבה** בתשובה: אין הכתוב הזה, שיש בו שני מיעוטים ("עליה", "היא") בא אלא למעט דבר הנצרך לשני מיעוטים, שכן יש בו שני מינים שונים. ו**איזהו** ה**דבר שצריך שני מיעוטין? הוי אומר: זו מנחת מאפה,** שיש בה גם חלות וגם רקיקים.


###### Steinsaltz on Menachot 75b:2
[Steinsaltz on Menachot 75b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:2)

א משנה שנינו במשנה הקודמת כי כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה. ומסבירים כיצד נעשית הפתיתה: **מנחת ישראל,** כיצד פותתים אותה? **קופל** (כופל) כל **אחד** מן החלות לאחר אפייתן **לשנים,** ושב **ו**כופל אותן **שנים,** ובכך נכפלו **לארבעה, ומבדיל** (מחלק, שובר) את החלה במקום בו נכפלה. וכיצד פותתים את **מנחת כהנים?** — **קופל** כל **אחד** מן החלות **לשנים,** ושב **ו**כופל אותן **שנים** **לארבעה** כבמנחת ישראל, ובכך הוא מקיים בה מצות פתיתה. **ו**אולם במנחת כהנים **אינו מבדיל** (שוברה במקום שנכפלה), שכיון שאינה נקמצת (שהריהי עולה כולה למזבח), אין צריך הבדלה זו. ואילו **ב****מנחת כהן משיח** (הנקראת גם "מנחת חביתין", מנחתו של הכהן הגדול המוקרבת בכל יום) — **לא היה מקפלה.** אלו דברי חכמים, ואילו **ר' שמעון** חולק ו**אומר** כי **מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין** נוהגת **בהן** כלל מצות **פתיתה,** **מפני שאין** נוהגת **בהן** מצות **קמיצה, ו**כלל הוא: **כל שאין בהן קמיצה** **—** **אין בהן פתיתה. וכולן,** כל המנחות הנזכרות למעלה הריהו **פותתן** לפתיתים שגודלם **כזיתים.**


###### Steinsaltz on Menachot 75b:3
[Steinsaltz on Menachot 75b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:3)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי מנחת ישראל נכפלת אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל, בעוד שמנחת כהנים נכפלת אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל בה. ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: נאמר במנחת מחבת "פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא" (ויקרא ב, ו), ומן האמור בה **"פתות"** — **יכול** אתה לומר כי הכוונה שיש לחלקה פעם אחת, **לשנים** בלבד, ולא יותר. לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו האמור) הנוסף בכתוב זה **"פתים"** — שיהיו השנים שנפתתו, נפתתים שוב, לארבעה. ועדיין יכול אתה לשאול: **אי** [אם] למדים אנו מהכתוב הנוסף **"פתים"** שיש לחזור ולפותת את השנים שנפתתו כבר, **יכול** יהא הדין שהריהו חוזר ופותת אותה עד ש**יעשנה פירורין?** לכך **תלמוד לומר** עוד בכתוב זה בין "פתות" לבין "פתים" **"אתה"** ("פתות אותה פתים") — להדגיש: דווקא **אותה** את המנחה עצמה הריהו פותת **לפתיתים, ולא** עושה **פתיתה לפתיתים.**


###### Steinsaltz on Menachot 75b:4
[Steinsaltz on Menachot 75b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:4)

**הא** [הרי] **כיצד** יעשה? ב**מנחת ישראל** — הריהו **קופל אחד לשנים ושנים לארבעה, ו**לאחר מכן הריהו **מבדיל.** ואילו **מנחת כהנים** היה מקפלה אחד לשנים ושנים לארבעה, ולא היה מבדיל. **ו**מנחת **כהן משיח** — **היה מקפלה** לשנים (שכן נאמר בה "...תופיני מנחת פתים תקריב". ויקרא ו, יד — שהריהי נפתתת). ותוהים על הנאמר בברייתא שאת מנחת כהן משיח היה מקפל לשנים, **והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו] במשנתנו במפורש כי **לא היה מקפלה! אמר רבה** בתשובה: מה שנאמר במשנה שלא היה מקפלה, הכוונה היא ש**אינו מקפלה לארבעה** (שהרי לא נאמר בה, כדרך שנאמר במנחת ישראל "פתות... פתים"), **אבל מקפלה לשנים.**


###### Steinsaltz on Menachot 75b:5
[Steinsaltz on Menachot 75b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:5)

ג עוד שנינו במשנתנו כי **ר' שמעון אומר** ש**מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן פתיתה,** ובהמשך הדברים נאמר כי בכל המנחות הטעונות פתיתה — פותתים אותן לפתיתים שיש בהם כשיעור זית לפחות. **אמר רב יוסף: האי** [זו] ה**חביצא** (תבשיל קדירה שבו פירורי לחם) **דאית** [שיש] **בה פירורין** של לחם ששיעורם **כזית** — **מברכינן** [מברכים אנו] **עליה** לפני אכילתה **"המוציא לחם מן הארץ",** כמו על הלחם. ואולם **אי לית** [אם אין] **בה פירורין** ששיעורם **כזית** — **מברכינן** [מברכים אנו] **עליה** לפני אכילתה ברכת **"בורא מיני מזונות".**


###### Steinsaltz on Menachot 75b:6
[Steinsaltz on Menachot 75b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:6)

**אמר רב יוסף: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר, למד אותה] הלכה? — **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] אדם מישראל שלא הקריב מנחה מימיו, ש**היה עומד ו**מוסר לכהן שיהיה **מקריב** עבורו **מנחות בירושלים,** הריהו **אומר: "ברוך** אתה ה' אלקינו מלך העולם, **שהחיינו וקימנו** והגיענו לזמן הזה". ולאחר שנקמצו המנחות, ואת שיירי המנחה **נטלן** הכהן על מנת **לאכלן,** בטרם שיאכלן **אומר** הכהן: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם **המוציא לחם מן הארץ". ו**הרי **תנן** [שנינו] במשנתנו כי המנחות שנפתתות **וכולן** ה**פתיתים** הריהם **ב**שיעור **כזית** לפחות. ומכאן, שכאשר יש פתיתי לחם בגודל של כזית מברכים עליהם "המוציא".


###### Steinsaltz on Menachot 75b:7
[Steinsaltz on Menachot 75b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:7)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרב יוסף בקושיה על דבריו: **ול**דברי **תנא דבי** [חכם בית המדרש] של **ר' ישמעאל** ש**אמר** כי כל המנחות שדינן בפתיתה, לאחר אפייתן הכהן **מפרכן** (משברן) שוב ושוב, **עד ש**הוא **מחזירן ל**מצב שהיו בו בתחילתן, כשהן ב**סלתן** (קמחן), האם **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר ש**לא מברך** הכהן על אכילתן ברכת **"המוציא"!**


###### Steinsaltz on Menachot 75b:8
[Steinsaltz on Menachot 75b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:8)

**וכי תימא** [ואם תאמר] כי **הכי נמי** [אכן כך הוא הדין גם כן] לשיטת חכם זה, **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] שאם **ליקט** אדם **מכולן,** מפירורים שאין בכל אחד מהם שיעור כזית, וצברם לכלל **כזית, ואכלו** — הרי זו נחשבת כאכילה, ולכך **אם** מפירורי **חמץ הוא** ואכלם בפסח — הריהו **ענוש כרת** על כך, ככל האוכל כזית חמץ בפסח. ו**אם** מפירורי **מצה הוא** זה — **אדם יוצא בהן ידי חובתו** לאכול מצה **בפסח.** הרי שנחשבים אף הפירורים שאין בהם כזית לענין אכילה, ומכאן שיש לברך אף עליהם "המוציא"!


###### Steinsaltz on Menachot 75b:9
[Steinsaltz on Menachot 75b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:9)

ענה לו רב יוסף: **הכא** [כאן], בברייתא זו המלמדת שאף בפירורים שאין בהם כזית נחשבת האכילה, **במאי עסקינן** [במה עוסקים אנו]? **ב**מקרה שלא רק ליקט את הפירורים לכדי שיעור כזית, אלא **ש**אף **עירסן** (לש וצירף אותם לכלל יחידה אחת), ולכך נחשבת אכילתם כאכילה.


###### Steinsaltz on Menachot 75b:10
[Steinsaltz on Menachot 75b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:10)

הקשה אביי על תירוץ זה: **אי הכי** [אם כך] הוא, יש להקשות: **היינו דקתני עלה** [זהו, אותו משפט מסייג ששנינו עליה, כתוספת הסבר לאותה ברייתא]: **"והוא** (אין דין זה אמור אלא בזמן) **שאכלן** את אותם פירורים **ב**שיעור זמן שהוא **כדי אכילת פרס** (מחצית ככר לחם)". **ואי** [ואם] מדובר, כהסברך **ב**מקרה **שעירסן** את פירורי הלחם — "והוא **שאכלו** בכדי אכילת פרס" **מיבעי ליה** [נצרך היה לו] לומר, שהרי המדובר בלחם אחד! **אלא** יש לומר תירוץ אחר: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה עוסקים אנו]? **ב**פירורי לחם ה**בא מלחם גדול.** ולכן אף שכשלעצמם אין בהם חשיבות אכילה (בהיותם פחות מכשיעור כזית), ואולם משום שבאו מלחם גדול הריהם נחשבים ויש לברך עליהם ברכת "המוציא".


###### Steinsaltz on Menachot 75b:11
[Steinsaltz on Menachot 75b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/75b:11)

ושואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה עליה, מה סוכם בה] על ברכתה של החביצה שיש בה פירורים שהם פחות מכזית? **רב ששת אמר:** מברכים על אכילתה ברכת "המוציא" **אפילו** כשיש בה **פירורין שאין בהן כזית. אמר רבא** בתוספת הגדרה: **והוא** (ובלבד) **דאיכא תוריתא** **דנהמא עלייהו** [שיש תואר, מראה של לחם עליהם, על אותם פירורים שבה].