## Steinsaltz on Menachot Daf 78b

###### Steinsaltz on Menachot 78b:1
[Steinsaltz on Menachot 78b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:1)

א משנה **השוחט את** קרבן **התודה לפנים** (בתוך העזרה), כדינה, **ו**אולם באותה שעה נמצאו **לחומה** (לחמיה, ארבעים החלות הבאות עם קרבן התודה) מ**חוץ לחומה,** במקום בו אסורות חלות התודה באכילה — **לא קדש** (התקדש) בשחיטה זו **הלחם.** וכן הוא הדין אם **שחטה** לקרבן התודה **עד שלא** (בטרם) **קרמו** (העלו קרום, התקשו) **פניה** (פני השטח החיצוני) של עיסת הלחמים הנאפית **בתנור, ואפילו** אם שחט את קרבן התודה כאשר כבר **קרמו** פניהם של כל לחמי התודה **כולן חוץ מאחד מהן** שבאותה עת עדיין לא קרמו פניו — **לא קדש** (התקדש) בכך כלל **הלחם,** ואף לא הלחמים שקרמו פניהם קודם שחיטת התודה.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:2
[Steinsaltz on Menachot 78b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:2)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי כאשר החלות הבאות עם התודה מחוץ לחומה בשעת שחיטת קרבן התודה לא התקדשו. ומבררים: **מאי** [מה פירוש, מה הכוונה] **חוץ לחומה,** מחוץ לאיזו חומה מדובר? **ר' יוחנן אמר:** **חוץ לחומת בית פאגי** שבירושלים. **ו**אילו **ריש לקיש אמר:** **חוץ לחומת העזרה** שבהר הבית.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:3
[Steinsaltz on Menachot 78b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:3)

ומסבירים את שיטותיהם: **ריש לקיש** ש**אמר** כי הכוונה לתחום שמ **חוץ לחומת העזרה,** טעמו הוא משום שנאמר בדינם של לחמי התודה שהריהם קרבים "על זבח התודה" ("והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן". ויקרא ז, יב), ולכך **בעינן** [צריכים אנו] בלחמי התודה המתקדשים בשחיטת זבח התודה, שתתקיים משמעות הלשון **"על"** שהוא: **בסמוך.** וכאשר נמצאים לחמי התודה מחוץ לחומת העזרה, שוב אין הם נחשבים סמוכים לקרבן הנשחט בתוך העזרה.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:4
[Steinsaltz on Menachot 78b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:4)

**ור' יוחנן** ש**אמר** כי הכוונה היא לתחום שמ **חוץ לחומת בית פאגי,** טעמו הוא משום שבמקום זה אסורה אכילתו של הלחם, ונפסל הוא משום יוצא. ולכך הוא גם לא מתקדש במקום זה. **אבל** אם היה הלחם בשטח שמ **חוץ לעזרה,** ואולם הריהו נמצא במקום המותר באכילה **—** הריהו **קדוש** על ידי שחיטת זבח התודה, **ולא בעינן** [ולא צריכים אנו] שיתקיים משמע הלשון **"על" בסמוך** ממש.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:5
[Steinsaltz on Menachot 78b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:5)

ושואלים: מדוע נצרכו ר' יוחנן וריש לקיש לחלוק בדין לחמי התודה הנמצאים מחוץ לחומה בשעת שחיטת הזבח, **והא** [והרי] כבר **איפליגו** [נחלקו] **בה,** בשאלה דומה, **חדא זימנא** [פעם אחת]!


###### Steinsaltz on Menachot 78b:6
[Steinsaltz on Menachot 78b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:6)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה] בדין שחיטת קרבן הפסח: **השוחט את** קרבן **הפסח על החמץ,** שעדיין יש חמץ ברשותו באותה עת — הריהו **עובר בלא תעשה** האמור בתורה "לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח". שמות לד, כה). **ר' יהודה אומר: אף** השוחט את קרבן **התמיד** של בין הערביים בערב הפסח על החמץ עובר. **ו**בהגדרת איסור זה של שחיטה בעוד חמץ ברשותו, **אמר ריש לקיש: לעולם אינו חייב** משום "לא תשחט על חמץ" **עד שיהא או לשוחט** את קרבן הפסח, **או** **לזורק** את דמו של הקרבן, **או לאחד מבני חבורה** שנמנו יחד על קרבן פסח זה, חמץ ברשותו באותה עת, ואינו חייב עד שיהא החמץ **עמו בעזרה. ור' יוחנן אמר:** כל אחד מאלה האמורים **אף על פי שאין עמו** חמץ **בעזרה** אלא בביתו מתחייב על "לא תשחט על חמץ"! ואם כן, הרי זו אותה מחלוקת אם "על" משמעו דווקא בסמוך או שלא.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:7
[Steinsaltz on Menachot 78b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:7)

ומשיבים: אף שנחלקו ר' יוחנן וריש לקיש בשאלה דומה, עדיין **צריכא** [צריך] להשמיענו אף את מחלוקתם זו. משום **דאי איתמר בההיא** [שאם היתה נאמרת מחלוקתם רק באותה הלכה, בקרבן הפסח], ולא בדין לחמי התודה, הייתי אומר כי דווקא **ב**הלכה **ההיא קא** [הוא] ש**אמר ר' יוחנן** שעוברים על האיסור אף בזמן שאין החמץ נמצא בעזרה, וטעם הדבר: משום ש**כל היכא דאיתיה** [היכן שנמצא] בו החמץ — **באיסורא קאי** [באיסור "בל ימצא" הוא עומד]. **אבל לענין** שיהא **מקדש** [מתקדש] ה**לחם** הבא עם קרבן התודה על ידי שחיטת קרבן התודה — שמא **אימא** [אומר] כי **מודי ליה** [מודה לו] ר' יוחנן **לריש לקיש, דאי איתיה** [שאם ישנו] הלחם בשעת השחיטה **בפנים** — הריהו **קדוש,** ואולם אם הוא נמצא **אבראי** [מבחוץ] למקדש — **הוא** **לא קדוש. ו**


###### Steinsaltz on Menachot 78b:8
[Steinsaltz on Menachot 78b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:8)

להיפך, **אי איתמר בהא** [ואם היתה נאמרת מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש רק בהלכה זו, בדין קידוש לחמי תודה] היינו אומרים כי דווקא **בהא קאמר** [בהלכה זו אמר] **ריש לקיש** שאם היו הלחמים בשעת שחיטת הקרבן שלא בעזרה — הם לא התקדשו, **אבל בהך** [בזו בענין קרבן הפסח] **אימא** [אומר] ש**מודה** ריש לקיש **ליה** [לו] **לר' יוחנן,** שהריהו עובר על איסור "לא תשחט על חמץ" אף שאין החמץ עמו בעזרה. על כן **צריכא** [צריך] שתובאנה שתי המחלוקות.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:9
[Steinsaltz on Menachot 78b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:9)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן: השוחט את** קרבן **התודה** כדינה, כשהיא **לפנים** (בעזרה), **ו**באותה עת היה **לחמה חוץ לחומת בית פאגי** — **לא קדש** בכך **הלחם.**


###### Steinsaltz on Menachot 78b:10
[Steinsaltz on Menachot 78b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:10)

ג שנינו במשנתנו כי אם **שחטה** לקרבן התודה **עד שלא** (בטרם) **קרמו פניה** של הלחמים **בתנור** — אין הלחמים מתקדשים. וכן שנינו עוד שאם נשחט קרבן התודה שלא לשמו אין מתקדשים לחמי התודה.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:11
[Steinsaltz on Menachot 78b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:11)

ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין, מה מקור הדברים הללו]? — **דתנו רבנן** [שכן שנו חכמים] על הנאמר בלחמי התודה **"על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח** תודת שלמיו" (ויקרא ז, יג) — **מלמד שאין הלחם קדוש** (מתקדש) בשחיטת קרבן התודה **אלא אם כן** כבר **קרמו פניה בתנור,** שרק לאחר שהם כבר מוגדרים כ"חלות לחם" — "יקריב קרבנו". והכתוב **"יקריב קרבנו על זבח"** — **מלמד שאין הלחם קדוש אלא בשחיטת הזבח.** והכתוב **"זבח תודת** שלמיו" — **מלמד שאם שחט** את קרבן התודה **שלא לשמן** — **לא קדש** בכך **הלחם.**


###### Steinsaltz on Menachot 78b:12
[Steinsaltz on Menachot 78b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:12)

ד שנינו במשנתנו דינם של לחמי תודה שטרם נאפו בשעת שחיטת הקרבן, ומביאים עוד בענין דומה. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **יוצאין** ידי חובת אכילת מצה בחג הפסח אף **במצה** שאינה אפויה כל צורכה, אלא **נא** (אפויה חלקית), **ו**כן **במצה העשויה ב**כלי ה**אילפס,** ולא נאפתה בתנור. ושואלים: **מאי** [מה היא] ההגדרה של **מצה נא** שיוצאים בה ידי חובת המצוה? **אמר רב יהודה,** **אמר שמואל: כל** מצה **ש**אף שנאפתה חלקית אדם **פורסה** (חותך אותה). **ואין חוטין** של בצק **נמשכין הימנה,** הרי זו היא מצה נא הכשרה למצות מצה.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:13
[Steinsaltz on Menachot 78b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:13)

**אמר רבא: וכן** הוא הדין **לענין לחמי תודה,** שאם בשעת שחיטת קרבן התודה היו כבר לחמי התודה בשלב אפיה שכזה, הריהם מתקדשים בשחיטה זו. ושואלים: מדוע נזקק רבא להשמיענו זאת, **והרי** **פשיטא** [פשוט הוא], שכך הדין אף בלחמי תודה, **שהרי** **הכא** [כאן, במצה] **"לחם" כתיב** [נאמר], כנאמר "לחם עוני" ("...שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני...". דברים טז, ג), **ו**כמו כן אף **הכא** [כאן, בלחמי תודה] **"לחם" כתיב** [נאמר], ושווים הם בדינם!


###### Steinsaltz on Menachot 78b:14
[Steinsaltz on Menachot 78b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:14)

ומשיבים: נצרך **רבא להשמיענו, שכן** **מהו דתימא** [שתאמר] כיון שכלל הלכתי הוא בדין לחמי התודה: **"אחד"** ("והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' ". ויקרא ז, יד) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] — ומכאן הוראה, **שלא יטול** ללחמי התודה חלק לחם שהוא **פרוס,** אלא לחם שלם. **ו**אילו **הא** [זו, חלת נא], אף היא הריהי **כמאן דפריסא דמיא** [כמי שפרוסה דומה, נחשבת], ותהא פסולה ללחמי תודה. לכך **קמשמע לן** [הוא, רבא, משמיע לנו] שמכיון שהיא אפויה עד כדי כך הריהי נחשבת כלחם אחד, וכשרה לתודה.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:15
[Steinsaltz on Menachot 78b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:15)

ה ועוד בדיני לחמי התודה. **איתמר** [נאמר] שחלקו אמוראים בדינה של **תודה ששחטה על שמונים חלות,** ולא על ארבעים חלות, כראוי. **חזקיה אמר: קדשו ארבעים** חלות **מתוך** ה**שמונים, ו**אילו **ר' יוחנן אמר: לא קדשו** אפילו **ארבעים מתוך** ה**שמונים.**


###### Steinsaltz on Menachot 78b:16
[Steinsaltz on Menachot 78b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:16)

ובהסבר מחלוקת זו **אמר ר' זירא: הכל,** ואף ר' יוחנן, **מודים** ש**היכא** [במקום] ש**אמר** המקדיש את התודה בשעת הקדשתו אותה **"ליקדשו** [שיתקדשו] **ארבעים** חלות **מתוך** ה**שמונים"** — אכן **קדשו** ארבעים, אף שהיו בשעת השחיטה שמונים חלות. וכן הכל מודים, ואף חזקיה, שאם המקדיש את התודה אמר בשעת הקדשתו אותה **"אל יקדשו ארבעים** חלות, **אלא אם כן יקדשו** כל ה**שמונים** חלות" — **לא קדשו** כלל החלות. ו**כי פליגי** [כאשר נחלקו] חזקיה ור' יוחנן, הרי זה כשהביא **בסתמא** [בסתם] את קרבן התודה ושמונים חלות אתו. ונחלקו חכמים אלה בפירוש כוונתו של המקדיש: **מר סבר** [חכם זה, חזקיה, סבור] כי אף על פי שהביא שמונים חלות — לא התכוון אלא שיקדשו ארבעים מהן, ואילו הארבעים האחרות שהביא — **לאחריות קא מיכוין** [הוא מתכוון], שאם יאבדו הארבעים הראשונות, יבואו לחמי התודה מהארבעים הנוספים, אך לא התכוון לקדשם מלכתחילה, ולכך לא חלה קדושה עליהם, אלא על ארבעים מתוך השמונים. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי **לקרבן גדול** של שמונים חלות **קא מיכוין** [הוא מתכוון], ומשום כך לא חלה קדושה עליהם כלל.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:17
[Steinsaltz on Menachot 78b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:17)

**אביי אמר** הסבר אחר למחלוקת זו של חזקיה ור' יוחנן: דעתם **דכולי עלמא** [של הכל], ואף של ר' יוחנן, כי המביא שמונים חלות בתודתו במקום ארבעים, הרי זה משום ש**לאחריות קא מיכוין** [הוא מתכוון], ולא שתתקדשנה כל השמונים חלות, **ו**אולם **ב**שאלה אחרת, האם **כלי שרת** (כגון הסכין בו נשחט קרבן התודה, המקדש בשחיטתו את חלות התודה), הריהם **מקדשין** אף **שלא מדעת** מביא הקרבן, **קא מיפלגי** [הם נחלקו]. שכך נחלקו: **מר סבר** [חכם זה, חזקיה, סבור] **כלי שרת מקדשין** גם **שלא מדעת** מביא הקרבן, שכיון שנעשתה בהם מלאכה בכלי שרת הרי נתקדשו, ולכך מתקדשות אף ארבעים החלות הנוספות (הגם שנועדו, לדעת המקדיש, לשמש רק כאחריות), שכן קידשן הסכין בשחיטת הקרבן. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי **כלי שרת אין מקדשין שלא מדעת** המקדיש, ולכך אין מתקדשות אלא ארבעים חלות, וכדעת המקדיש.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:18
[Steinsaltz on Menachot 78b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:18)

**רב פפא אמר** הסבר אחר למחלוקת זו של חזקיה ור' יוחנן: דעתם **דכולי עלמא** [של הכל], ואף של ר' יוחנן, כי **כלי שרת מקדשין** גם **שלא מדעת** המקדיש, **ו**אולם **הכא** [כאן] בדינו של **סכין** השחיטה **קא מיפלגי** [הם חלוקים], **מר סבר** [חכם זה, חזקיה, סבור]: **סכין מקדשת כ**שאר **כלי שרת,** ולכך מתקדשות כל השמונים חלות בשחיטת הקרבן, **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי **סכין** שחיטה, **כיון דלית ליה** [שאין לה] **תוך** (בית קיבול), שהרי היא שטוחה — **אינה מקדשת,** ולענין זה אין הסכין **ב**כלל **כלי שרת.**


###### Steinsaltz on Menachot 78b:19
[Steinsaltz on Menachot 78b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:19)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שכך **רב פפא אמר** בהסבר מחלוקת חזקיה ור' יוחנן, ובאופן אחר: דעתם **דכולי עלמא** [של הכל], ואף של חזקיה כי כל **כלי** ה**שרת** אכן **אין מקדשין אלא מדעת** המקדיש, **ו**אולם **הכא** [כאן] **ב**דינו של **סכין** השחיטה לענין קידוש לחמי התודה **קא מיפלגי** [הם, חזקיה ור' יוחנן, חלוקים], **מר סבר** [חכם זה, חזקיה, סבור] כי **סכין אלימא** [תקיפה, גדול כוחה] יותר **מכלי שרת,** ולכך הסכין מקדשת אף שלא מדעת המקדיש, ומשום כך התקדשו גם הארבעים החלות הנוספות. וטעם הדבר שגדול כח הסכין מכח שאר כל שרת: שכן הסכין, **אף על גב דלית ליה** [אף על פי שאין לה] **תוך,** בכל זאת הריהי **מיקדשה** [מקדשת], ושלא כשאר כלי השרת, שאמנם מקדשים, אבל רק בהיותם בעלי בית קיבול. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי **סכין לא אלימא ליה** [אינה חזקה לו, לדעתו] יותר **מ**שאר **כלי שרת,** וכשם ששאר כלי שרת אין מקדשים שלא מדעת, אף סכין השחיטה אינה מקדשת שלא מדעת, ולכך לא התקדשו אלא ארבעים חלות מתוך השמונים.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:20
[Steinsaltz on Menachot 78b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:20)

ו משנה אם הכהן השוחט את קרבן התודה **שחטה** במחשבה על מנת לאוכלה למחרת היום, או להקטיר את החלקים הקרבים על המזבח (אימורים), שהוא **חוץ** (מעבר) **לזמנה** הראוי (שכן התודה אינה נאכלת אלא ליום ולילה), או ששחטה הכהן על מנת לאכול מבשרה מ**חוץ למקומה** הראוי לאכילה — **קדש הלחם** (החלות הבאות עם התודה) והתפגלו (במחשבת חוץ לזמן) או נפסלו (במחשבת חוץ למקום). אם **שחטה** את התודה **ו**לאחר מכן **נמצאת** שהיא **טריפה** (שיש בה מום מסויים שיביאנה לכלל מיתה, והריהי טריפה בכך, ופסולה להקרבה) — **לא קדש הלחם** בשחיטה זו, שכן קדם פסולו של הקרבן לשחיטתו.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:21
[Steinsaltz on Menachot 78b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:21)

אם **שחטה** לקרבן התודה, **ו**לאחר **מכן** **נמצאת** שהיא **בעלת מום** (שדינה של בהמה שיש בה מום שכזה, שמלכתחילה אין היא קריבה על המזבח, ואולם אם העלוה למזבח — לא תורד ממנו, ותוקרב). ונחלקו חכמים בדינם של הלחמים. ש**ר' אליעזר אומר: קידש** (התקדשו) לחמי התודה הזו, שהרי דינה הוא שאם עלתה — שוב לא תרד, ותוקרב. **ו**אילו **חכמים אומרים** כי לחמי התודה **לא קידש,** שכן דינה של זו, שלכתחילה אין היא קריבה על המזבח.


###### Steinsaltz on Menachot 78b:22
[Steinsaltz on Menachot 78b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:22)

אם **שחטה** לקרבן התודה **שלא לשמה** (לשם קרבן תודה) אלא לשם קרבן אחר, **וכן** הוא הדין בלחמים הבאים עם **איל המילואים** (שהובא בשעה שנכנסו אהרן ובניו לעבודת כהונתם במשכן במדבר סיני), שנשחט שלא לשמו, אלא לשם קרבן אחר. **וכן** הוא הדין בלחמים הבאים בחג השבועות עם **שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן** אלא לשם קרבן אחר — שבכל אלה **לא קדש הלחם.**


###### Steinsaltz on Menachot 78b:23
[Steinsaltz on Menachot 78b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:23)

ז גמרא שנינו במשנתנו שאם שחט את התודה במחשבת אכילה חוץ לזמנה הראוי או חוץ למקומה הראוי — התקדשו לחמי התודה. ועוד שנינו כי אם נשחטה התודה ולאחר מכן נמצא שהיא טריפה — לא קדשו הלחמים, ואם נמצאה לאחר שנשחטה שהיא בעלת מום, נחלקו בדבר ר' אליעזר וחכמים, שר' אליעזר אומר שהתקדשו הלחמים, וחכמים אומרים שלא התקדשו. ושואלים: **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי היא]? כשיטת **ר' מאיר,**


###### Steinsaltz on Menachot 78b:24
[Steinsaltz on Menachot 78b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/78b:24)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] בדין התקדשותם של לחמי התודה בשחיטת הקרבן שנמצא פסול לאחר מכן, **זה הכלל: כל שפיסולו** (גורם פסילתו) של קרבן התודה היה כבר קיים **קודם** ה**שחיטה** של הקרבן — **לא קדש הלחם** בשחיטה. וכל ש**פיסולו** של הקרבן אינו אלא **ל****אחר** ה**שחיטה** — **קדש הלחם.** ולכן, אם **שחטה** במחשבת אכילה **חוץ לזמנה וחוץ למקומה,** כיון שהשחיטה עצמה היתה כשרה — **קדש הלחם.** אבל אם **שחטה ונמצאת טריפה,** והרי איפוא סיבת הפסול היתה בקרבן קודם השחיטה — **לא קדש הלחם.**