## Steinsaltz on Menachot Daf 80a

###### Steinsaltz on Menachot 80a:1
[Steinsaltz on Menachot 80a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:1)

**אלא** נאמר כי דברי ר' יוחנן עוסקים לא בחליפי תודת חובה אלא ב**חליפי תודה נדבה** — אף זה קשה, שאין מקום להבחין בין לפני כפרה ובין לאחר כפרה, שכן בבהמת תודה שהובאה במקום זו שאבדה, דינה הוא **בין** שנמצאה הראשונה **לפני כפרה** שהביא את השניה ונרצה לו בה, ו**בין** שנמצאה **הראשונה** **לאחר כפרה טעונות** — בשני האופנים הללו באות שתי התודות עם **לחם,** שכן הרי זה **מרבה בתודות הוא,** שהרי מכיון שלא היה מחויב גם בראשונה, אם הביא עוד אחרת הרי היא כתודה נוספת שרוצה להביא, ולכן אם מוסיף עוד תודה צריך להוסיף לה לחם!


###### Steinsaltz on Menachot 80a:2
[Steinsaltz on Menachot 80a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:2)

**אלא** צריך לומר שדברי ר' יוחנן עוסקים **ב****ולד** הנולד לבהמה שהוקדשה ל**תודה** הבאה ב**נדבה** — אף זה קשה, שאין מקום להבחין בין קרב הולד לפני כפרה (שטרם הוקרבה אמו כקרבן התודה) ובין לאחר כפרה (שכבר הוקרבה אמו לקרבן התודה), שהרי בולד תודה דינו הוא ש**בין לפני כפרה בין לאחר כפרה** — **אין טעונין לחם,** כי נחשב הדבר ל**מותר** (תוסף) של ה**תודה היא,** ואין תוספת התודה באה בלחמים! **אלא** צריך לומר שבענינו של **ולד תודה חובה** אמר ר' יוחנן את דבריו, כי אם הוא קרב **לפני כפרה** — הריהו **טעון לחם,** ואם הוא קרב **לאחר כפרה** — **אין** הוא **טעון לחם.**


###### Steinsaltz on Menachot 80a:3
[Steinsaltz on Menachot 80a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:3)

ומסבירים: **מאי קא משמע לן** [מה הוא, ר' חנניה באיגרתו, משמיע לנו] בדבריו אלה? **דקסבר** [שסבור הוא] **ר' יוחנן** כי **אדם מתכפר בשבח** (תוספת ויתרון) שנוסף על ה**הקדש** המקורי אותו הוא הקדיש. וכגון המקריב את ולד התודה לחובתו, אף שהוא הקדיש את אמו לקרבן, הריהו מתכפר בוולד הנולד לה (שהריהו מכלל שבח ההקדש), ואם הקריב את ולד התודה קודם שהתכפר באמו — הריהו אף מביא אתו את לחמי התודה. **ומוסרים:** **הוי** [עסק, התקשה] **בה** בדברי איגרתו של ר' חנניה, בשיטת ר' יוחנן, **נמי** [גם כן] **אביי כי האי גוונא** [כעין זה] שהתקשה בה רב עמרם, ואף אביי הגיע בסופו של דבר למסקנה כעין זו שהגיע אליה רב עמרם, שדברי ר' יוחנן הינם בעניינו של ולד תודת חובה.


###### Steinsaltz on Menachot 80a:4
[Steinsaltz on Menachot 80a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:4)

ומוסיפים עוד בענין זה, שכהבנה זו של רב עמרם ואביי בדברי ר' יוחנן, **איתמר נמי** [נאמר גם כן] ש**אמר רב יצחק בר יוסף,** **אמר ר' יוחנן:** ב**חילופי תודה נדבה** — אין הבדל בדין **בין לפני כפרה, בין לאחר כפרה,** שכן בשני אופנים הללו **הריהי** **טעונה לחם,** וטעם הדבר: שכן **מרבה בתודות הוא.** וכמו כן, אף ב**ולד תודה נדבה** — אין הבדל בדין **בין לפני כפרה, בין לאחר כפרה,** שכן בשני האופנים הללו הרי התודה **אין טעון לחם,** וטעם הדבר: שכן **מותר** של **תודה הוא,** ואין מותר התודה חייב בחלות. **ו**אולם ב**ולד תודה חובה** — יש הבדל בדין אם קרב לפני כפרה או לאחר כפרה. שכן אם קרב **לפני כפרה** — הריהם **טעונין לחם,** ואם קרב **לאחר כפרה** — **אין** הם **טעונין לחם.**


###### Steinsaltz on Menachot 80a:5
[Steinsaltz on Menachot 80a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:5)

א ומביאים עוד בענין לחמי תודה בקרבן תודה שאבד והופרש אחר תחתיו, **אמר שמואל** כלל בדין חיוב לחמי תודה: ב**כל** אחד מהאופנים **ש**ארעו **ב**קרבן **חטאת** ונקבע בהם שה**ריהי** **מתה** (יש להביא אותה לכלל מיתה), אם ארע כדבר הזה **ב**קרבן **תודה** — **אין** היא **טעונה לחם.** וב**כל** אחד מהאופנים **ש**ארעו **ב**קרבן **חטאת** ונקבע בהם שהריהי **רועה** (יוצאת למרעה עד שיפול בה מום, ותיפדה), אם ארע כדבר הזה **ב**קרבן **תודה** — הריהי **טעונה לחם.**


###### Steinsaltz on Menachot 80a:6
[Steinsaltz on Menachot 80a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:6)

**מתיב** [מקשה] **רב עמרם** על קביעה זו המשווה את דין הלחמים בתודה לדין מיתה או רעייה בחטאת, מן הברייתא שהובאה למעלה, בה שנינו: **מהו אומר** (מה מלמדנו האמור) **"התודה יקריב"? מנין למפריש** בהמה לקרבן **תודתו, ואבדה** הבהמה, ועמד **והפריש** בהמה **אחרת תחתיה, ו**לאחר מכן **נמצאת** הבהמה **הראשונה, והרי** עתה **שתיהן עומדות** (מזומנות) לפניו להקרבה, **מנין** לנו **ש**הלכה היא כי **איזו מהן שירצה,** אותה **יקריב ולחמה** בא **עמה?** לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו האמור) **"התודה יקריב". יכול** יהא הדין ש**תהא** אף התודה הקרבה **שניה טעונה לחם?** לכך **תלמוד לומר: "יקריבנו"** — בקרבן תודה **אחד** בא הלחם, **ולא** ב**שנים.**


###### Steinsaltz on Menachot 80a:7
[Steinsaltz on Menachot 80a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:7)

**ואילו גבי** [אצל] קרבן **חטאת** במקרה **כי האי גונא** [כגון זה] אין דינה של החטאת למיתה, אלא שהיא **רועה,** **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הפריש** בהמה ל**חטאתו** שהוא חייב בה, **ואבדה** בהמה זו, ועמד **והפריש אחרת תחתיה, ו**לאחר מכן **נמצאת** הבהמה **הראשונה, ו**עתה **הרי שתיהן עומדות** לפניו להקרבה — הריהו **מתכפר באחת מהן** שירצה, **ו**הבהמה **ה****שניה תמות** (תובא למיתה), אלו **דברי רבי. ו**אילו **חכמים** חולקים ו**אומרים** שבאופן זה אין דין מיתה בחטאת השניה, שכן כלל הוא כי **אין** קובעים בדינה של ה**חטאת** שהיא **מתה אלא** רק בזמן **שנמצאת** הראשונה שאבדה **לאחר ש**כבר קרבה השניה ו**נתכפרו** בה ה**בעלים. הא** [הרי] מכאן נלמד כי אם נמצאה החטאת הראשונה **קודם שנתכפרו בעלים** בשניה, ועתה הרי שתיהן עומדות לפניו להקרבה — הריהו מקריב אחת מהן, והאחרת **רועה!**


###### Steinsaltz on Menachot 80a:8
[Steinsaltz on Menachot 80a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:8)

ומשיבים: **שמואל כ**דעת **רבי סבירא ליה** [סבור הוא], שכך **אמר** רבי: בהמת חטאת שהיתה **אבודה בשעת הפרשה** של בהמה שניה, אף שנמצאה לפני שהוקרבה השניה והתכפרו בה הבעלים — הריהי **מתה,** ולא מוצאת לרעייה. והרי זה ככלל של שמואל המשווה בין דין מיתה בחטאת לבין פטור לחמים בתודה.


###### Steinsaltz on Menachot 80a:9
[Steinsaltz on Menachot 80a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:9)

ושואלים על כך: **אלא** מעתה, שאף באופן זה סבור רבי שבהמת החטאת האחרת הריהי מוצאת למיתה, אם כן הלכה זו בחטאת ה**רועה, ל**דעת **רבי היכי משכחת לה** [כיצד אתה מוצא אותה] שתהיה רועה? אין זה אלא **כ**דברי **ר' אושעיא,** שכן **אמר ר' אושעיא: הפריש** אדם **שתי חטאות,** וטעם הפרשת שתי חטאות: האחת — לחובתו, והשניה — **לאחריות,** שאם האחת תאבד, יביא את השניה. מה דינן של אלה? הריהו **מתכפר באיזה מהן שירצה, והשניה** — **תרעה. ו**אולם


###### Steinsaltz on Menachot 80a:10
[Steinsaltz on Menachot 80a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:10)

**הא** [הרי] **גבי** [אצל] מקרה בקרבן **תודה כי האי גוונא** [כגון זה] **אין טעונה לחם,** ואילו לדעת שמואל כל שבחטאת רועה, בתודה הריהי חייבת בלחם. ואין איפוא מקום לומר ששמואל סבור כרבי! **אלא** יש לומר כי **שמואל כ**שיטת **ר' שמעון סבירא ליה** [סבור הוא], שכך **אמר** ר' שמעון: יש **חמש חטאות** שנקבע בדינן שהן **מתות,** ובכלל החמש הללו חטאת שאבדה ונמצאה לפני שהוקרבה השניה, שהאחת קריבה והשניה מתה, וכן המפריש שתי חטאות לאחריות.


###### Steinsaltz on Menachot 80a:11
[Steinsaltz on Menachot 80a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:11)

ומקשים גם על תירוץ זה: **והא** [והרי] אי אפשר להעמיד את דברי שמואל כשיטת ר' שמעון, שכן דין חטאת ה**רועה לר' שמעון לית ליה** [אין לו] **כלל,** ואילו שמואל אמר כי כל שבחטאת רועה — בתודה חייבת בלחם?


###### Steinsaltz on Menachot 80a:12
[Steinsaltz on Menachot 80a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:12)

ומשיבים: **שמואל נמי חדא קאמר** [גם כן רק אימרה אחת אמר] ולא שתים, שכך אמר: **כל שבחטאת מתה** — **בתודה אין טעונה לחם** ואת האימרה הבאה "כל שבחטאת רועה — בתודה טעונה לחם" לא אמר שמואל. ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה הוא, שמואל, השמיע לנו] בכך? ומסבירים: **לאפוקי** [להוציא, למעט] **מ**דברי **ר' יוחנן,** ש**אמר** כי **אדם מתכפר** אף **בשבח הקדש,** ולכך לשיטת ר' יוחנן ולד תודת חובה הקרב לפני שקרבה אמו הריהו טעון לחם, **קמשמע לן** [הוא, שמואל, משמיע לנו] ש**לא** כך הוא הדין, שאין אדם מתכפר בשבח הקדש, ולכך ולד תודה אינו טעון לחם, ובדומה לולד חטאת שדינו למיתה.


###### Steinsaltz on Menachot 80a:13
[Steinsaltz on Menachot 80a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:13)

ב ועוד בדין לחמי התודה **אמר ר' אבא:** מי שנדב להקדש ואמר **"זו** הבהמה הריהי לקרבן **תודה וזו** הסולת הריהי ל**לחמה".** אם **אבד הלחם** ולא אבדה התודה — הריהו מקריב את התודה הזו ו**מביא** עימה **לחם אחר.** ואם **אבדה** ה**תודה** ולא אבד הלחם — **אינו מביא תודה אחרת** שיוקרב עם לחם זה, למרות שיש לו לחם. ומסביר: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר], שנשתנה דין הלחם שאבד מדין התודה שאבדה? **לחם** התודה הריהו בא **לגלל** (בגלל) ה**תודה,** ולכך אם אין **קרבן תודה** — אין מקום להבאת הלחם. **ואין תודה** באה **לגלל** (בגלל) **לחם,** ולכך אם אבד הלחם — הריהו מקריב את התודה, ומביא לחם אחר עימה.


###### Steinsaltz on Menachot 80a:14
[Steinsaltz on Menachot 80a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/80a:14)

ג **ו**עוד הלכה דומה, המבדילה בין דין התודה לדין לחמיה, **אמר רבא:** מי שנדר להביא קרבן תודה, ו**הפריש מעות לתודתו,**