## Steinsaltz on Menachot Daf 81a

###### Steinsaltz on Menachot 81a:1
[Steinsaltz on Menachot 81a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:1)

שאין להעלות על הדעת הצעה כזו, **וכי מפרישין** (מקדישים) לכ **תחלה** דבר רק **למותרות?!** ועוד בהצעות שהעלו חכמים למציאת תקנה כשהתערבו בהמת תודה ובהמת תמורת תודה, ומתה אחת מהן.


###### Steinsaltz on Menachot 81a:2
[Steinsaltz on Menachot 81a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:2)

**יתיב** [ישב] **ר' יצחק בר שמואל בר מרתא קמיה** [לפני] **רב נחמן, ויתיב וקאמר** [וישב ואמר]: **ולייתי** [ושיביא] הבעלים **בהמה** אחרת **ולחם, ולימא** [ושיאמר]: **אי הך דקיימא** [אם זו שעומדת] לפני, מבין השתים שהתערבו, בהמת ה**תמורה היא** — תהא בהמה **הא** [זו] המובאת עתה לקרבן **תודה, והא** [וזה] הוא **לחמה.** ו**אי הך דקיימא** [אם זו שעומדת] לפני בהמת ה**תודה היא,** ולא התמורה — יהא **הא** [זה] **לחמה, ו**אילו **הא** [זו] המובאת עתה, **תהוי** [תהיה] **תמורה** של קרבן תודה. שהרי תמורת תודה אינה באה עם לחם, וזמן אכילתה הוא לילה ויום (ולכך אין כאן מיעוט זמן אכילתה)!


###### Steinsaltz on Menachot 81a:3
[Steinsaltz on Menachot 81a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:3)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן לר' יצחק בר שמואל בר מרתא בדחייה: **עני מרי** [ענה אדוני], והרי כל העושה תמורה, הריהו לוקה **ארבעין בכתפיה** [ארבעים מלקות בכתיפו], ככל העוברים על איסור לאו שבתורה, **וכשר** (ראוי) לעשותו?!


###### Steinsaltz on Menachot 81a:4
[Steinsaltz on Menachot 81a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:4)

ועוד מסופר כי **רב עילא חלש** [חלה], **על לגביה** [נכנס אצלו] לבקרו **אביי ורבנן** [וחכמים], **ויתבי וקא אמרי** [וישבו ואמרו] הצעה לפתרונה של בעיה זו, כי **אם איתא** [יש, מקובלת] **ל**דעתו של **ר' יוחנן** ש**אמר** שאם היה לחם התודה בעיר ירושלים (שהיא מקום אכילתו), אף שהיה מ**חוץ לחומת העזרה** בשעה שנשחטה התודה, הריהו **קדוש** בכך, מעתה אם כן יש פתרון לבעיה זו שבברייתא: **לייתי** [שיביא] **לחם ולותבה** [ושיניח אותו] מ**חוץ לחומת העזרה** (ונמצא שאין בכך הכנסת חולין לעזרה), **ולימא** [ושיאמר] לפיכך: **אי הך דקיימא** [אם בהמה זו שעומדת] עתה לפני, מבין השתים שהתערבו, בהמת ה**תודה היא** — הרי **הא** [זה] הוא **לחמה. ואי** [ואם] בהמה זו העומדת עתה לפני **לא** בהמת התודה היא אלא התמורה — **ליפוק** [שיצא] הלחם **לחולין.**


###### Steinsaltz on Menachot 81a:5
[Steinsaltz on Menachot 81a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:5)

ומשיבים: אין בהצעה זו פתרון לבעיה, **משום דאיכא** [שישנם] **ארבע** לחמי תודה מארבעים הלחמים שאותם מצוה **להניף,** וכשהלחמים נמצאים מחוץ לעזרה, **היכי ליעביד** [כיצד יעשה] הנפה זו? אם **לנפינהו אבראי** [יניף אותם מחוץ לעזרה] — והרי בהנפת שלמים (וכן הוא בתודה, שאף בכלל שלמים) "להניף אותו תנופה **לפני ה' "**(ויקרא ז, ל) **כתיב** [נאמר], ואין הנפה הנעשית מחוץ לחומת העזרה נחשבת בכלל "לפני ה' ". ואם יכניס את ארבעת הלחמים הללו **גוואי** [בפנים] העזרה, ויניפם שם — הרי **קא מעייל** [הוא מכניס] **חולין לעזרה! הלכך** (משום כך) **לא אפשר** לעשות כהצעה זו.


###### Steinsaltz on Menachot 81a:6
[Steinsaltz on Menachot 81a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:6)

ועוד בענין קביעתה של הברייתא כי כשהתערבו תודה ותמורת תודה ומתה אחת מהן אין להן תקנה, **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי,** **אם איתא** [יש, מקובלת] **ל**דעתו של **חזקיה** ש**אמר** בדינה של התודה שנשחטה על שמונים לחמים (ולא על ארבעים, כדין) כי **קדשו ארבעים** לחמים **מתוך** ה**שמונים** שהביא, הרי יש לדבר **פתרון, ש****לייתי** [שיביא] הבעלים **בהמה** אחרת **ולייתי** [ושיביא] **שמונים** חלות **בהדה** [עימה], **ולימא** [ושיאמר]: **אי הך דקיימא** [אם בהמה זו שעומדת] עתה לפני, בהמת ה**תודה היא** — הרי **הא נמי תיהוי** [זו הבהמה המובאת עתה גם כן תהיה] **תודה, והא** [ואלה] ה**שמונים** לחמים המובאים הריהם **דתרוייהו** [של שתיהן], של שתי התודות. ו**אי הך דקיימא** [אם זו שעומדת] עתה לפני בהמת ה**תמורה היא** — **הא** [זו] המובאת עתה הריהי ל**תודה, והא** [וזה] **לחמה, וליקדשו להו** [ושיתקדשו להם], כשיטת חזקיה, **ארבעים** לחמים **מתוך** ה**שמונים!**


###### Steinsaltz on Menachot 81a:7
[Steinsaltz on Menachot 81a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:7)

ודוחים: אין זה פתרון, שאין לעשות כן **משום דקא** [שבכך הוא] **ממעט ב**אפשרות ה**אכילה** של לחמי התודה. שכן מתוך **ארבעים** הלחמים ניתנים ארבעה לחמים כתרומה לכהנים. ומעתה, שהריהו מביא, כהצעה זו, שמונה לחמים (ארבעה לחמים כודאי, וארבעה מן הספק), וכיון שאין כולן נאכלות, נמצא שמתמעט מספר החלות הנאכלות.


###### Steinsaltz on Menachot 81a:8
[Steinsaltz on Menachot 81a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:8)

ועוד הצעה הקודמת לפתרון הבעיה המובאת בברייתא, **אמר ליה** [לו] **רב אשי לרב כהנא:** **אם איתא** [יש, מקובלת] **ל**דעתו של **ר' יוחנן** ש**אמר** בדין החטאת, שאם **הפריש** בהמה לקרבן **חטאת** והיתה בהמה זו **מעוברת, וילדה.** אם **רצה** — מביא את האם לקרבן, ו**בה** הוא **מתכפר,** ואם **רצה** — הריהו מביא את הוולד, ואותו הוא מקריב, ו**בוולדה** הוא **מתכפר,** הרי שלדעת ר' יוחנן הולד הוא ברשותו של המקדיש, ויכול הוא לקובעו לקרבן כרצונו. ומעתה אף במקרה זה שלפנינו, **לייתי** [שיביא] לקרבן תודתו **בהמה מעוברת, ו**לא יקריבנה מיד אלא **ימתין לה עד שתלד, ולייתי** [ושיביא] **שמונים** חלות **בהדה** [עימה], **ולימא** [ושיאמר] בדרך תנאי: **אי הך דקיימא** [אם בהמה זו שעומדת] עתה לפני בהמת ה**תמורה היא** ולא בהמת התודה — **הא** [זו] הבהמה **ו**כן **וולדה תודה היא, והא** [והרי אלה] ה**שמונים** הינם **דתרווייהו** [של שתיהן]. **ואי הך דקיימא** [ואם בהמה זו שעומדת] לפני, בהמת ה**תודה היא** ולא בהמת התמורה — **הא נמי** [בהמת האם הזו גם כן] **תודה היא, והא** [ואלה] ה**שמונים דתרווייהו** [של שתיהן] **הוא, ו**אילו **האי** [זה, הולד] **ליהוי** [יהיה] **מותר** של ה**תודה,** שאינו בא עם לחם!


###### Steinsaltz on Menachot 81a:9
[Steinsaltz on Menachot 81a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:9)

**אמר ליה** [לו] רב כהנא לרב אשי בדחיית דבריו: **מאן לימא לן** [מי יאמר לנו, מנין לנו] שאכן **אמר ר' יוחנן** כי הולד הוא ברשותו של המקדיש את האם המעוברת, ולכך **אם** הוא **שיירו** (קובעו להקדש מסויים) הריהו **משוייר** (נקבע לאותו הקדש)? **דלמא** [שמא] סבור ר' יוחנן כי אין הולד ברשותו של המקדיש לקובעו שירצה, ו**אם שיירו** — **אינו משוייר, ו**אולם **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **ר' יוחנן** שאמר שאפשר לו להתכפר אף בולד הנולד לחטאת המעוברת, משום ש**אמר** ר' יוחנן כי **אדם מתכפר** אף **בשבח הקדש,** כגון הולד הנולד לבהמת הקדש מעוברת.


###### Steinsaltz on Menachot 81a:10
[Steinsaltz on Menachot 81a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:10)

ועוד בענין בעיה זו שבברייתא ובדרכים למצוא לה פתרון, מסופר כי **רבינא איקלע** [הזדמן] **ל**מקום הנקרא **דמהוריא, אמר ליה** [לו] **רב דימי בריה** [בנו] של **רב הונא מדמהוריא לרבינא:** יש פתרון לבעיה זו, **ו**באופן זה: **לייתי** [שיביא] הבעלים **בהמה** נוספת, **ולימא** [ושיאמר] בלשון נדר שיש בו אחריות: **"הרי עלי** להביא תודה", ויפריש בהמה זו לנדרו. **ו**לאחר מכן **לייתי** [שיביא] **בהמה אחריתי** [אחרת], שלישית, **ולייתי** [ושיביא] **שמונים** חלות **בהדה** [עימה], **ולימא** [ושיאמר]: **אי הך דקיימא** [אם בהמה זו שעומדת] לפני, בהמת ה**תמורה היא,** ולא בהמת התודה — **הני תרתי** [אלה שתיהן] הריהן **תודות** (אחת — הבאה בנדרו, והאחרת — כנדבה), **והא** [ואלה] ה**שמונים** חלות הריהן **דתרוייהו** [של שתיהן], **ואי הך דקיימא** [ואם בהמה זו שעומדת] לפני, בהמת ה**תודה היא,** ולא בהמת התמורה. **ו**כן **הא** [זו] הבהמה **דאמרי** [שאמרתי] עליה "הרי **עלי** תודה" והפרשתיה לצורך זה, **נמי ליהוי** [גם שתהיה] **תודה, והא** [ואלה] ה**שמונים** חלות הן **דתרוייהו** [של שתיהן], **ואידך תהוי** [והבהמה האחרת, השלישית, תהיה, תשמש] **לאחריות** שאם תאבד תודתי, היא תקרב. ודינה שהיא קרבה בלא לחם!


###### Steinsaltz on Menachot 81a:11
[Steinsaltz on Menachot 81a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:11)

**אמר ליה** [לו] רבינא לרב דימי בנו של רב הונא מדמהוריא בדחיית דבריו: אין זו הצעה ראויה, שכן **התורה אמרה: "טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם"** (קהלת ה, ד), שאין ראוי לנדור מפני החשש שמא ייכשל ולא ישלם נדרו, **ואת אמרת** [ואתה אומר] כהצעה לפתרון הבעיה הזו **ליקום ולינדור** [שיקום וינדור] **בתחילה** (לכתחילה)?! ונשארו דברי הברייתא, כי אכן במקרה זה של בהמת תודה ובהמת תמורה שהתערבו ומתה אחת מהן, אין תקנה לבהמה שנותרה.


###### Steinsaltz on Menachot 81a:12
[Steinsaltz on Menachot 81a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/81a:12)

א משנה **האומר "הרי עלי תודה"** — **יביא היא** (התודה עצמה) **ו**את **לחמה מן** מעות **החולין** שבידו, ולא ממעות מעשר שני שבידו. שכן כיון שאמר "הרי עלי" — נתחייב בדבר, וכל דבר שאדם נתחייב בו, אין יוצא ידי חובתו זו במעות מעשר שני, אלא במעות חולין.