## Steinsaltz on Menachot Daf 82a

###### Steinsaltz on Menachot 82a:1
[Steinsaltz on Menachot 82a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:1)

**ו**אילו דין ה**שלמים** שהם באים אף ממעות מעשר, אתה למד מגזירה שווה של המלים **"שם"** הנאמרת בשלמים ("וזבחת שלמים ואכלת שם", דברים כז, ז), **ו****"שם"** הנאמר ב**מעשר** ("ואכלת... במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך..." שם יד, כג). **ומינה** [וממנה, מגזירה שווה זו] נסיק: **מה** קרבנות ה**שלמים** — **אין גופן** (הם עצמם) באים מן ה**מעשר** עצמו (שהרי המעשר הוא מן הצומח), **אף** לחמי ה**תודה נמי** [גם כן] — **אין גופה** באה מן **ה****מעשר** עצמו, **והני** חיטי [ואותן חיטים] **הלקוחות במעות מעשר שני, נמי** [גם כן] כיון ש**אין גופן מעשר,** יכול להביא בהן לחמי תודה.


###### Steinsaltz on Menachot 82a:2
[Steinsaltz on Menachot 82a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:2)

ועתה, **אימא טעמא דידי** [אומר מה הטעם שלי], שאין מביאים לחמי תודה אף מחיטים הלקוחות ממעות מעשר שני: דין ה**תודה** עצמה, **מהיכא קא ילפינא לה** [מהיכן אנו לומדים אותה]? **משלמים,** ואת דין ה**שלמים** שהם באים אף ממעות מעשר, אתה למד מגזירה שווה **"שם" "שם"** **ממעשר.** ומכאן נסיק: **מה** קרבנות ה**שלמים** — **אין** הם מ**מין מעשר, אף תודה** — **אין מין מעשר,** ולכך נלמד מכאן **לאפוקי** [להוציא, למעט] את לחמי התודה שאינם באים מ**חיטין הלקוחות במעות מעשר שני,** שכן **מין מעשר נינהו** [הם].


###### Steinsaltz on Menachot 82a:3
[Steinsaltz on Menachot 82a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:3)

א ועוד בדין הבאת שלמים ממעות מעשר שני, **אמר ר' אמי: המתפיס** (המקדיש) **מעות** שחילל עליהן **מעשר שני** (והריהן עתה קדושות בקדושת מעשר שני) **ל**דמי קרבן ה**שלמים** — **לא קנו** (כלומר, לא חלה עליהן קדושת) **שלמים.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? שכן **לא אלימא** [אין תקיפה, חזקה] **קדושת השלמים למיחל** [שתחול] על **קדושת מעשר שני** שבמעות אלה.


###### Steinsaltz on Menachot 82a:4
[Steinsaltz on Menachot 82a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:4)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו במסכת מעשר שני כי עיקר מצות דמי פדיון מעשר שני (המועלים לירושלים לקנות בהם דברי אכילה), הוא להביא בהם זבחי שלמים והקונה בהם בהמה לשלמים — רק בשרה נתפס בקדושת מעשר שני, ולא עורה, והריהו יוצא לחולין. ואף שמעיקר הדין יכול לקנות בהם שאר דברי מאכל ואף בהמה לאכילת חולין, גזרו חכמים שאין לקנות בהם אלא בהמה לזבחי שלמים ולא לאכילה סתם ("בשר תאוה"). ומעתה, **הלוקח** (הקונה) בכסף מעשר שני שלא כהוגן, וכגון שקנה **חיה** (שאינה עולה לקרבן) **לזבחי שלמים, ו**כן **בהמה לבשר תאוה** — קנסוהו חכמים, ו**לא יצא העור לחולין.** ויש לדון בדברים הללו: **לאו למימרא דקני** [האם אין כוונת הדבר אלא לומר שקונים, שחלה קדושת] דמי **שלמים** על העור, והרי זה שלא כדברי ר' אמי האומר שאין קדושת שלמים חלה על קדושת מעשר שני!


###### Steinsaltz on Menachot 82a:5
[Steinsaltz on Menachot 82a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:5)

ודוחים: אין זו כוונת הדברים, שכן **הא איתמר עלה** [הרי כבר נאמר עליה, בפירוש משנה זו], ש**אמר רב:** הכוונה היא ש**לא קני** [לא קנו, לא חלה קדושת] **שלמים** על העור. **ומאי** [ומה פירוש] הנאמר באותה משנה **"לא יצא העור לחולין"? הכי קאמר** [כך הוא אומר, זו הכוונה]: החיה **אינו בתורת** שלמים כלל **לצאת** (לענין הוצאת) **העור** מקדושת מעשר שני **לחולין,** שבכלל לא חלה קדושת מעשר שני על החיה, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אמר רבה:** כיון שלקחה שלא כדין, הריהו **נעשה** (נחשב) **כ**מי ש**לוקח** בדמי מעשר שני **שור ל**צורך **חרישה,** שאין חלה עליו כלל קדושת מעשר שני.


###### Steinsaltz on Menachot 82a:6
[Steinsaltz on Menachot 82a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:6)

ב ועוד בענין זה, **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בדין **המתפיס מעות מעשר שני לשלמים,** ש**ר' יוחנן אמר: קני** [קונה, חלה עליהם קדושה], של שלמים. ואילו **ר' אלעזר אומר: לא קני** [לא קונה, לא חלה] קדושת שלמים.


###### Steinsaltz on Menachot 82a:7
[Steinsaltz on Menachot 82a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:7)

**ו**מסבירים את מחלוקתם: **אליבא** [על פי שיטת] **ר' יהודה** ש**אמר** כי **מעשר** שני כ**ממון** של **הדיוט** (הבעלים) **הוא** נחשב — **דכולי עלמא** [שהכל, ואף ר' אלעזר] **לא פליגי דקני** [אינם חלוקים שקונה, שחלה קדושה], **כי פליגי** [כאשר נחלקו] ר' יוחנן ור' אלעזר הרי זה **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' מאיר** ש**אמר** כי **מעשר** שני כ**ממון גבוה הוא** נחשב. ובזאת נחלקו: **מאן דאמר** [מי שאומר, ר' אלעזר] כי **לא קני** [לא קונה], הריהו סבור בפשטות **כר' מאיר,** שהמעשר הריהו ברשות ההקדש. **ומאן דאמר** [ומי שאומר, ר' יוחנן] כי **קני** [קונה] הריהו סבור כי **כיון** ש**מעשר קרי ליה** [הריהו קרוי] **שלמים,** שכן בהמה הנקנית בסתם מדמי מעשר שני קריבה למזבח כשלמים, לכך **כי מיתפסת ליה** [כאשר מתפיסים אותם, את דמי מעשר שני בשלמים] — **נמי תפיס** [גם כן תופסת בהם קדושת שלמים].


###### Steinsaltz on Menachot 82a:8
[Steinsaltz on Menachot 82a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:8)

**מיתיבי** [מקשים] על דברי ר' אלעזר הסבור שאין נתפסת קדושת שלמים על דמי מעשר שני, מברייתא ששנינו בה כי **המתפיס מעות מעשר שני לשלמים** — חלה קדושת שלמים עליהן, ויש בהן קדושת מעשר שני וקדושת שלמים. ולכך **כשהוא פודן** את המעות הללו (ודין הפודה שהוא מוסיף חומש בפדיונו) — הריהו **מוסיף עליהם שני חומשין:** חומש **אחד** — **לקדש** (קדושת שלמים) שבו, **ו**חומש **אחד** — **למעשר** (קדושת מעשר שני) שבו. הרי איפוא שחלה קדושת שלמים על מעות מעשר שני!


###### Steinsaltz on Menachot 82a:9
[Steinsaltz on Menachot 82a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:9)

ומשיבים: מכאן אין קושיה, שכן **מי סברת** [האם סבור אתה] שברייתא זו כ**דברי הכל היא?** — אין כך הדבר, **אלא** **הא** [זו] הברייתא כשיטת **מני** [מי היא]? כשיטת **ר' יהודה היא,** הסבור שמעשר שני הריהו ממון הדיוט, ולכך חלה עליו קדושת שלמים. ואילו ר' אלעזר אמר את דבריו לשיטת ר' מאיר, הסבור שמעשר שני הריהו ממון גבוה.


###### Steinsaltz on Menachot 82a:10
[Steinsaltz on Menachot 82a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:10)

ג משנה שנינו במשנה הקודמת (פא,ב) כי הנודר "הרי עלי תודה" מביא את התודה ואת לחמיה מן החולין, ואסור לו להביאם ממעשר שני. ומרחיבים עוד בענין זה: **מנין לאומר "הרי עלי תודה", שלא יביא** את התודה ואת לחמה **אלא מן החולין?** — **תלמוד לומר** בקרבן הפסח **"וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר"** (דברים טז, ב), ויש לדון בכתוב זה: **והלא** קרבן **פסח אין בא אלא מן הכבשים ומן העזים** (כנאמר בו "שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו", שמות יב, ה), **אם כן מה תלמוד לומר "צאן ובקר"? להקיש כל** קרבן חובה **הבא מן הצאן ומן הבקר ל**קרבן ה**פסח,** וללמדנו: **מה** קרבן ה**פסח** הריהו **דבר שבחובה, ואין** הוא **בא אלא מן החולין,** שדין פסח הנוהג לדורות כפסח הראשון שקרב בהיות בני ישראל במצרים, שבא מן החולין ולא מן המעשר (שהרי לא חלו דיני מעשר שני אלא לאחר שנכנסו ישראל לארץ), **אף כל דבר** קרבן אחר **שבחובה אין בא אלא מן החולין.**


###### Steinsaltz on Menachot 82a:11
[Steinsaltz on Menachot 82a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:11)

**לפיכך, האומר "הרי עלי תודה",** או **"הרי עלי שלמים", הואיל ו**קרבנות אלה **באין חובה** (בחיוב נדרו) — **לא יביאו אלא מן החולין. ו**אילו ה**נסכים** הבאים עם התודה והשלמים — **בכל מקום** (בכל אופן) את נסכיהם **לא יביאו אלא מן החולין** ולא ממעות מעשר שני. שאין מביאים ממעשר שני אלא דברים הנאכלים לאדם, מה שאין כן הנסכים הקרבים על המזבח.


###### Steinsaltz on Menachot 82a:12
[Steinsaltz on Menachot 82a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:12)

ד גמרא שנינו במשנתנו שלמדים שאין מביאים דבר שבחובה ממעות מעשר שני נלמד מקרבן פסח, ושואלים: **ו**קרבן **פסח גופיה** [עצמו] **מנא לן** [מנין לנו] שאינו בא אלא מן החולין? ומסבירים: **דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' אליעזר אומר: נאמר** בתורה (שמות יב) דין קרבן **פסח** שהוקרב **במצרים** ("פסח מצרים") בלבד, **ונאמר** בתורה דין **קרבן** **פסח** הקרב **לדורות.** ומן ההשוואה ביניהם יש ללמוד: **מה פסח האמור במצרים לא בא אלא מן החולין, אף פסח האמור לדורות לא בא אלא מן החולין.**


###### Steinsaltz on Menachot 82a:13
[Steinsaltz on Menachot 82a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:13)

**אמר לו ר' עקיבא** לר' אליעזר בשאלה: **וכי דנין** (למדים דין) דבר ש**אפשר** (שניתן במציאות להיעשות, וכגון להביא קרבן פסח דורות ממעשר שני) **מ**דבר **שאי אפשר** (שלא ניתן במציאות להיעשות, וכגון בפסח מצרים, שלא היו להם באותה עת מעשר שני)?! **אמר לו** ר' אליעזר לר' עקיבא: **אף על פי ש**אכן פסח מצרים מוגדר כ**"אי אפשר",** ואולם בכל זאת **ראייה גדולה היא, ונלמד הימנה.**


###### Steinsaltz on Menachot 82a:14
[Steinsaltz on Menachot 82a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/82a:14)

**חזר ר' עקיבא ודנו דין** (והקשה קושיה) **אחר** על דברי ר' אליעזר: אין ללמוד דין פסח דורות מהשוואתו לפסח מצרים, שהרי יש לומר כי **מה לפסח מצרים** דווקא הוא אינו בא אלא מן החולין **שכן אין** הוא **טעון מתן** (נתינת) **דמים** על המזבח, **ו**הקרבת ה**אימורין** (חלקי הקרבן הקרבים) **לגבי** [אצל] **מזבח,**