## Steinsaltz on Menachot Daf 83b

###### Steinsaltz on Menachot 83b:1
[Steinsaltz on Menachot 83b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:1)

**מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו], מה הוא לומד ממנו? ומשיבים: **מבעי ליה** [צריך ר' עקיבא אותו] כתוב **ל**למוד על הדין שאמר **רב נחמן,** ש**אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה: מנין למותר** קרבן **הפסח** (וכגון שהפריש מעות לצורך הפסח, וקנה בחלק מהן את הקרבן, ונותרו בידו מן המעות הללו) **שקרב** כקרבן **שלמים? שנאמר: "וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר"** (דברים טז, ב). שכן יש לשאול: **והלא אין** קרבן ה**פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים,** ולמה נאמר "צאן ובקר"? **אלא** ללמדנו לענין **מותר הפסח** ש**יהא** קרב **לדבר** (קרבן) **הבא מן הצאן ומן הבקר,** והוא קרבן השלמים.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:2
[Steinsaltz on Menachot 83b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:2)

ושואלים: **ו**האם דין **הא** [זה] שמותר הפסח קרב שלמים **מהכא נפקא** [מכאן, מפסוק זה הוא יוצא, נלמד]? והלא **מדאבוה** [מדברים של אביו] של **שמואל נפקא** [יוצא, נלמד הדבר], **דכתיב** [שכן נאמר] בפרשת השלמים "ו **אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים"** (ויקרא ג, ו), ומקרא יתר הוא, **ואמר אבוה** [אביו] של **שמואל** כי בא הכתוב ללמדנו: ש**דבר** (קרבן) **הבא מן הצאן** בלבד, קרבן הפסח, מותרו **יהא לזבח שלמים!**


###### Steinsaltz on Menachot 83b:3
[Steinsaltz on Menachot 83b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:3)

וממשיכים: **ואכתי** [ועדיין, ועוד] יש להוסיף ולשאול: האם דין זה **מהכא נפקא** [מכאן, הוא יוצא, נלמד]? והלא **מהתם נפקא** [משם, מן הכתוב שיובא להלן בברייתא, הוא יוצא, נלמד]! **והתניא** [וכך היא שנויה בברייתא], אף שנאמר שהשלמים באים מן הצאן ("ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה' זכר או נקבה תמים יקריבנו"), מוסיף הכתוב ומפרט "אם כשב הוא מקריב את קרבנו... ואם עז קרבנו" (שם ג, ו— יב). ובא המקרא הנוסף **"כבש" לרבות את** קרבן **הפסח ל**חובת הקרבת ה**אליה** שלו על המזבח, וכדרך שמקריבים בכבש השלמים.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:4
[Steinsaltz on Menachot 83b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:4)

ו**כשהוא** (כתוב **זה)** **אומר: "אם כבש",** המלה "אם" הריהי מקרא יתר, ובאה ללמד — **להביא** (לרבות) את קרבן ה**פסח שעברה שנתו** ונפסל בכך מלהיקרב לפסח (שכן דינו הוא דווקא בן שנתו), ועמד והביא שה אחר לקרבנו, ואילו קרבן זה הריהו בכלל "מותר פסח". **ו**כן יש לרבות את קרבנות ה**שלמים הבאים מחמת** (מכח) קרבן ה**פסח** (שנוספו אלה, כדי שיתוסף על ידם בשר, וייאכל קרבן הפסח על השובע), שדינם **ל**ענין **כל** ה**מצות** כקרבן **שלמים:** **שיטענו סמיכה** עליהם, **ונסכים ותנופת חזה ושוק.**


###### Steinsaltz on Menachot 83b:5
[Steinsaltz on Menachot 83b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:5)

ומוסיפים ודורשים עוד על הנאמר בפרשת השלמים: **כשהוא** (הכתוב**)** **אומר** לאחר מכן **"ואם עז"** — הרי זה כפותח ענין חדש, ו**הפסיק הענין** הקודם, ומכאן **לימד** הכתוב **על העז** הבאה בקרבן שלמים, **שאינה טעונה** הקרבת ה**אליה.** ויש לשאול: מדוע נצרכים מקראות אלה ללמדנו לענין מותר הפסח שהוא קרב כשלמים, והרי לדעת ר' עקיבא נדרש הדבר מן האמור "וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר"!


###### Steinsaltz on Menachot 83b:6
[Steinsaltz on Menachot 83b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:6)

ומשיבים: **תלתא קראי כתיב** [שלושה מקראות כתובים בפרשת השלמים] ונצרכים כולם כדי להשמיענו שלוש הלכות: כתוב **חד** [אחד] בא ללמדנו **ל**עניינו של מותר הפסח ש**עברה זמנו** (זמן הקרבת הפסח), **ו**אף **עברה שנתו** שעתה הוא בן יותר משנה, ופסול מלשמש לקרבן פסח. **ו**כתוב **חד** [אחד], שני, בא ללמדנו **ל**עניינו של קרבן הפסח ש**עברה זמנו ו**אולם **לא עברה שנתו. ו**כתוב **חד** [אחד] נוסף, שלישי, בא ללמדנו **ל**זה ש**לא עברה זמנו ולא עברה שנתו,** וכגון שאבד הפסח קודם חצות היום, והפריש אחר תחתיו, והריהו "מותר הפסח", וכל אלה קרבים כשלמים.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:7
[Steinsaltz on Menachot 83b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:7)

ומסבירים: **וצריכי** [וצריכים] כל שלושת הכתובים הללו להיאמר, משום **דאי אשמעינן** [שאם היה הכתוב משמיע לנו] רק דינו של זה שגם **עברה זמנו ו**גם **עברה שנתו,** שהריהו קרב כשלמים, היינו אומרים כי כך הדין בזה דווקא — **משום דאידחי ליה** [שנדחה לו] **לגמרי, אבל** קרבן פסח ש**עברה זמנו ולא עברה שנתו, דחזי** [שעדיין ראוי] הוא **ל**הקרבה ב**פסח שני,** בחודש אייר, **אימא** [אמור] ש**לא** יביאו אותו לשלמים — לכך נצרך כתוב נוסף.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:8
[Steinsaltz on Menachot 83b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:8)

**ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] שכך הדין רק ב**עברה זמנו ולא עברה שנתו** בלבד, היינו אומרים כי דווקא הוא קרב כשלמים — משום **דאידחי ליה** [שנדחה הוא] **מ**הקרבה ב**פסח ראשון, אבל** **לא עברה זמנו ולא עברה שנתו,** ש**אפילו לפסח ראשון נמי חזי** [גם כן ראוי] להקרבה, **אימא** [אמור] ש**לא** יהיה לשלמים — על כן **צריכא** [צריך] שייאמר כתוב שלישי, להשמיענו שגם זה קרב כשלמים.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:10
[Steinsaltz on Menachot 83b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:10)

א משנה **כל** המנחות הקרבות במקדש, הן אלה הבאות כ**קרבנות הציבור ו**הן אלה הבאות כקרבנות **היחיד,** הריהן **באין** (מובאים, נלקחים) מכל יבולי התבואה: **מן ה**תבואה שגדלה ב**ארץ** ישראל, **ומ**התבואה שגדלה ב**חוצה לארץ,** הן **מן החדש** (תבואת שנה זו, שנקצרה לפני הנפת העומר בפסח) **ו**הן **מן** **הישן** (שנקצר בשנים קודמות). **חוץ מן העומר ושתי הלחם** **ש**שני אלה **אינן באין** **אלא מן החדש ו**רק **מן ה**תבואה הגדלה ב**ארץ. ו**אולם בדבר זה שוות כל המנחות


###### Steinsaltz on Menachot 83b:11
[Steinsaltz on Menachot 83b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:11)

**כולן** — שהן **אינן באין אלא מן ה**יבול היותר **מובחר** (משובח). **ואיזהו** ה**מובחר שלהם** ממנו תובא הסולת למנחה? התבואה הגדלה במקום הנקרא **מכניס ו**כן זו הגדלה במקום הנקרא **זטחא** — הריהי **אלפא** (הראשונה במעלה) הקודמת **לסלת** הבאה משאר כל המקומות. **שנייה להן** — היא הסולת הבאה מהתבואה שגדלה במקום הנקרא **עפוריים** ש**בבקעה.**


###### Steinsaltz on Menachot 83b:12
[Steinsaltz on Menachot 83b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:12)

ומסבירים: אכן מעיקר הדין תבואות **כל הארצות** (האיזורים) **היו כשרות** להבאת סולת המנחה, **אלא** ש**מכאן** (מהמקומות הללו המנויים למעלה) **היו מביאין,** שהם היו המובחרים.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:13
[Steinsaltz on Menachot 83b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:13)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי העומר ושתי הלחם באים דווקא מהיבול החדש, ומכאן יש להסיק כי אם הביא מנחות אלה מהיבול הישן — הרי אלה פסולות. ומעירים: דעת **מתניתין** [משנתנו] זו הריהי ש**לא כי** [כמו] דעתו של **האי** [זה] ה**תנא,** **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: ה**עומר הבא מן** היבול **הישן,** ולא מהתבואה החדשה, כמצוותו הראויה — הריהו **כשר.** וכן **שתי הלחם הבאות מן** היבול **הישן,** ולא מן החדש, כמצוותם הראויה — הריהם **כשרות, אלא שחיסר מצוה.**


###### Steinsaltz on Menachot 83b:14
[Steinsaltz on Menachot 83b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:14)

ומסבירים את מקור הדברים: ה**עומר** — שכן אף **דכתיב** [שנאמר] במנחת העומר "ואם תקריב מנחת בכורים לה' אביב קלוי באש גרש כרמל", נאמר עוד **"תקריב את מנחת בכוריך"** (ויקרא ב, יד), ובאה הלשון הנוספת "תקריב את מנחת בכוריך" להשמיענו כי בדיעבד יכולה זו להיות ישנה, **ואפילו מן ה**תבואה של השנה שעברה, הנמצאת זה מכבר ב**עלייה.**


###### Steinsaltz on Menachot 83b:15
[Steinsaltz on Menachot 83b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:15)

וכן **שתי הלחם** הבאים מהתבואה הישנה **כשרים** — **דכתיב** [שכן נאמר] בשתי הלחם "...והקרבתם מנחה חדשה לה'. **ממושבתיכם תביאו** לחם תנופה שתים..." (שם כג, טז—יז). והלשון "ממושבותיכם" באה למעט: דווקא מתבואת ארץ ישראל — **ולא מן** תבואת **חוצה לארץ. "ממושבתיכם"** בא לרבות — מכל תבואת הארץ אתה מביא, **ואפילו מן** התבואה הנמצאת ב**עלייה.**


###### Steinsaltz on Menachot 83b:16
[Steinsaltz on Menachot 83b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:16)

ותוהים: כיצד יכול אתה ללמוד ממלה זו **לרבות,** **הא אפיקתיה** [הרי כבר הוצאת, דרשת אותו פסוק] למעט את תבואת חוצה לארץ! ומסבירים: **אמר קרא** [המקרא] "ממושבותיכם **תביאו", ו**מן הכתוב "תביאו" אנו למדים — **אפילו מן העלייה.**


###### Steinsaltz on Menachot 83b:17
[Steinsaltz on Menachot 83b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:17)

וחוזרים ושואלים: **והאי מיבעי ליה** [והרי אף כתוב זה נצרך לו] ללימוד אחר, **שכל** מקרה **שאתה מביא** חמץ **ממקום אחר,** כלומר, בשאר מנחות (כלחמי תודה) — דינו ש**הרי הוא כזה!** ומשיבים: **אם כן** שבא הכתוב ללמד רק לענין זה, **ליכתוב קרא** [שיכתוב המקרא] **"תביא"** בלבד, ולא "תביאו", ו**מאי** [מה] תוספת ה_ו' **"תביאו"? שמע מינה** [למד מכאן] כי **תרתי** [שני] לימודים נלמדים מכאן, לענין דין החמץ שבלחמי התודה, ולענין דין התבואה הישנה בשתי הלחם.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:18
[Steinsaltz on Menachot 83b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:18)

ושואלים על עצם הדין: מדוע העומר ושתי הלחם הבאים מתבואה ישנה כשרים, **והכתיב** [והרי נאמר] בשני אלה הלשון **"ראשית"** (בעומר: "...וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן". שם כג, י. ובשתי הלחם: "קרבן ראשית תקריבו אותם לה'...". שם ב, יב), ללמד שאין להביא אלא מן התבואה החדשה! ומשיבים: אין זה אלא **למצוה,** לעשות לכתחילה, ואולם אם הביאו מן התבואה הישנה, הרי זה כשר. ושואלים עוד: **הכתיב** [הרי נאמר] בשתי הלחם במפורש "והקרבתם מנחה **חדשה",** ומדוע שתי הלחם הבאים מהתבואה הישנה כשרים?


###### Steinsaltz on Menachot 83b:19
[Steinsaltz on Menachot 83b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:19)

ומתרצים: **האי מיבעי ליה** [כתוב זה נצרך לו] **ל**למד הלכה אחרת, **כדתניא** [כמו ששנויה בברייתא]: **ר' נתן ור' עקיבא אמרו: שתי הלחם הבאות מן הישן** — הריהם **כשרות, ומה** (וכיצד) **אני מקיים** (מסביר) את האמור בשתי הלחם "מנחה **חדשה"?** — **שתהא חדשה לכל המנחות,** שיש להביא תחילה את שתי הלחם לפני שיביאו כל מנחה אחרת מן החדש, שאין שאר מנחות באות מן היבול החדש אלא אם כן כבר הוקרבו שתי הלחם, ואולם שתי הלחם עצמם יכולים לבוא אף מן התבואה הישנה.


###### Steinsaltz on Menachot 83b:20
[Steinsaltz on Menachot 83b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/83b:20)

ג למעלה נאמר כי חלוקים התנא של משנתנו והתנא של הברייתא בדין העומר ושתי הלחם שהביאום מן הישן, אם הם כשרים בדיעבד. ועתה דנים בדינם של העומר והחדש מחוצה לארץ אם כשרים הם בדיעבד. ומעירים: **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי** [נחלקו] התנאים הללו **אלא ב**דינם של המנחות שהביאם שלא מן ה**חדש,**