## Steinsaltz on Menachot Daf 85b

###### Steinsaltz on Menachot 85b:1
[Steinsaltz on Menachot 85b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:1)

בעוד שהתנא שב**ברייתא קתני** [הוא שונה] את הביטוי "חורש ו**שונה",** וללמד שבשנה השניה חורשים שתי פעמים, והרי אף אם נכריע כי כוונת דברי משנתנו היא שחורשים וזורעים בשנה השניה, ואולם אין חורשים בה אלא פעם אחת, ולא שתי פעמים. ונמצא איפוא שחלוקות הן משנתנו והברייתא, ומשום כך אין להביא ראיה מהברייתא להבנת דברי משנתנו.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:2
[Steinsaltz on Menachot 85b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:2)

ומשיבים: **הא לא קשיא** [שאלה זו לא קשה], ואפשר לומר שמשנתנו והברייתא מדברות בסוגי שדה שונים: **כאן** במשנתנו מדובר **ב**שדה **עבודה** (מעובדת), שנחרשה (ולא נזרעה) בשנה הקודמת, ולכך די לה בחרישה אחת השנה. ואילו **כאן** בברייתא מדובר **ב**שדה **שאינה עבודה,** שלא נחרשה השדה בשנה שעברה, ולכך יש לחרוש אותה עתה שתי פעמים.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:3
[Steinsaltz on Menachot 85b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:3)

ושואלים: ובסופו של דבר, **מאי הוי עלה** [מה היה עליה, על בעיה זו, כיצד היא נפתרת]? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] את פתרונה ממה **דתניא** [ששנויה ברייתא] בדרך עיבודה הראוי של שדה תבואות: בשנה ראשונה יש לעשות בתחילה **ניר** (חריש) של כל השדה ב**חציה** הראשון של השנה, **ו**לאחר מכן הבעלים **זורע** רק את **חציה** של השדה, ואת חציה השני הריהו משאיר כשדה ניר. וכן בשנה הבאה — בתחילה עושים **ניר** (חריש) של כל השדה ב**חציה** הראשון של השנה, **ו**לאחר **מכן** **זורע** הבעלים את **חציה** השני של השדה (במחצית השדה שלא נזרעה בשנה שעברה), ואת המחצית הראשונה של השדה הריהו משאיר עתה כשדה ניר. והרי מכאן ראיה כי אף בשנה השניה, וכל בכל שנה ושנה, חוזרים וחורשים את השדה.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:4
[Steinsaltz on Menachot 85b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:4)

א **אמר ר' יוחנן: אין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות** (הנמצאות בחלק הדרומי) **שבארץ ישראל, שבהן חמה זורחת** בתחילה, **ומהן** ה**חמה** מעריבה **ו****שוקעת.**


###### Steinsaltz on Menachot 85b:5
[Steinsaltz on Menachot 85b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:5)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא האומרת גם כן כך], **אבא שאול אומר:** ה**עומר היה בא מ**שדה תבואה הנמצא ב**בקעת בית מקלה.** ובתיאורה של שדה זו נמסר, ש**כבת** (שיעור שטחה) **שלש סאין היתה, ושדה מודרמת היתה, ובה חמה זורחת וממנה חמה שוקעת.** בשנה ראשונה היה נעשה **ניר** (חריש) בכל השדה, והיה זה **ב****חציה** הראשון של השנה, **ו**לאחר מכן היה הבעלים **זורע** רק את **חציה** של השדה. ובשנה הבאה היה נעשה שוב **ניר** ב**חציה** הראשון של השנה, **וזורע** את **חציה** השני של השדה.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:6
[Steinsaltz on Menachot 85b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:6)

**ו**מסופר כי **רב חלקיה בר טובי הוה ליה קרנא דארעא** [היתה לו אדמת זוית, קרקע הנמצאת בזוית שבין שתי רוחות השמים**],** ועיבד אותה כך: בשנה זו — **ניר חציה וזרע חציה,** ובשנה שלאחריה — **ניר חציה וזרע חציה. ו**מסופר כי כה גדול היה יבולה של שדה זו, עד ש**עבדה** [עושה, נותנת יבול] בשיעור שהוא **על חד תרי** [אחת שתים, פי שתים] משדה אחרת בגודלה, **ומזבין להו לחיטי לסמידא** [והיה מוכר אותם, את החיטים שמן השדה הזו לצורך סולת מנחות המקדש].


###### Steinsaltz on Menachot 85b:7
[Steinsaltz on Menachot 85b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:7)

ב **ו**עוד שנינו במשנתנו ש**אם** הסולת **התליעה** — הריהי **פסולה** מלהיקרב. ועוד בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **סולת שהתליעה רובה** — הריהי **פסולה** ליקרב במקדש, **ו**כן **חיטין** שעדיין לא נטחנו לקמח, **שהתליעו רובן —** הריהן **פסולות,** שאין לעשות מהן קמח שיוקרב. ובבירורם של דברים אלה **בעי** [שאל] **ר' ירמיה:** למה הכוונה בלשון "חיטין שהתליעו רובן" **רוב** של כל **חטה** שאם התליעה ברובה — הריהי פסולה. **או** שהדברים מתייחסים לכלל החיטים המובאות עתה, ולהורות שאם באה לפנינו כמות של חיטים יש לבדוק אם ישנם תולעים **ברוב** ה**סאה** שלפנינו. ואם נמצאת רוב הסאה מתולעת — פסולה כולה? ומציינים כי שאלה זו לא נפתרה, ולכך **תיקו** [תעמוד, תישאר] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:8
[Steinsaltz on Menachot 85b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:8)

ג ועוד שאלה הנוגעת לחיטים שהתליעו הפסולות להקרבה במקדש **בעי** [שאל] **רבא:** אדם שעבר ו**הקדישן** את החיטים שהתליעו, **מהו** דינו לענין זה **שילקה עליהן** **משום** שהקדיש דבר שהוא **בעל מום** (הפסול בגופו) להקרבה? וצדדי השאלה: האם **כיון דפסיל** [שפסול] הדבר המתולע להקרבה **כבעל מום** הוא **דמי** [נחשב], וילקה על הקדשתו כשאר מקדיש בעל מום. **או דלמא** [שמא] יש לומר כי **אין בעל מום אלא בבהמה** הפסולה להקרבה, ואין המקדיש חיטים מתולעות לוקה על כך. אף שאלה זו לא נפתרה, ולכך **תיקו** [תעמוד, תישאר] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:9
[Steinsaltz on Menachot 85b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:9)

ד ובדומה לכך **תנן התם** [שנינו שם, במשנה במסכת מידות] בתיאור הלשכות במקדש ובכללן לשכת העצים, בה היו בודקים את העצים, משום ש**כל עץ שנמצא בו תולעת** — **פסול** להקרבה **לגבי** ה**מזבח.** **אמר שמואל: לא שנו** חכמים שהעץ המתולע נפסל, **אלא** רק בעץ **לח** שאין המקום המתולע בעץ ניתן לעקירה, **אבל** אם היה זה עץ **יבש** — אין הוא נפסל בכך, אלא הכהן **גוררו** (חותך את המקום המתולע, ועוקרו), **וכשר** העץ בכך.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:10
[Steinsaltz on Menachot 85b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:10)

ובדין זה של עצים המתולעים **בעי** [שאל] **רבא:** אם עבר אדם ו**הקדישו** את העץ המתולע, **מהו** דינו לענין זה **שילקה עליו** כעובר על איסור תורה, ו**משום** שהקדיש דבר שהוא **בעל מום** (הפסול בגופו) להקרבה? וצדדי השאלה: האם **כיון** ש**פסול** העץ המתולע להקרבה **כבעל מום** הוא **דמי** [נחשב], וילקה על הקדש זה כשאר מקדיש בעל מום. **או דלמא** [שמא] יש לומר כי **אין בעל מום אלא בבהמה,** ולא בשאר דברים, לוקה על כך. אף שאלה זו לא נפתרה, ולכך **תיקו** [תעמוד, תישאר] במקומה.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:11
[Steinsaltz on Menachot 85b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:11)

ה משנה השמן הבא מהיישוב **תקוע** — הריהו **אלפא** (ראשון במעלה) **ל**כל **שמן** הבא ממקום אחר, והוא הראוי להיות מובא למקדש למנחות. **אבא שאול** מוסיף ו**אומר** כי **שניה לה** לתקוע בחשיבות שמניה היא העיר **רגב** הנמצאת **בעבר הירדן.** ומסבירים: אף שמצד הדין **כל הארצות היו כשרות** להבאת שמן מהן למנחות, לא היו מביאים מהן שמן **אלא** דווקא **מיכן** (מתקוע, ומרגב) **היו מביאין.**


###### Steinsaltz on Menachot 85b:12
[Steinsaltz on Menachot 85b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:12)

**אין מביאין** שמן למנחות **לא מבית הזבלים** (שדה מזובלת), **ולא מבית השלחים** (שדה המושקית בידי אדם), **ו**כן **לא** מביאים שמן **מן מה** (מאותם עצים) **שנזרע ביניהם. ו**בכל אלה **אם הביא** מהם שמן — הריהו **כשר** למנחות. וכן **אין מביאין אנפקטן** (שמן הנעשה מזיתים שלא נגמר בישולם), **ו**אף אלה **אם הביא** מהם — הריהו **כשר.** אבל **אין מביאין** שמן למקדש **מן הגרגרין** של הזיתים **שנשרו במים, ולא מן** הזיתים **הכבשים** (הכבושים במלח ובחומץ), **ולא מן** הזיתים **השלוקים** (המבושלים קצת או הרבה), **ואם הביא** שמן מאלה — הריהו **פסול.**


###### Steinsaltz on Menachot 85b:13
[Steinsaltz on Menachot 85b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:13)

ו גמרא שנינו במשנתנו כי השמן הבא מתקוע הריהו המשובח ("אלפא") בשמנים. ומביאים עוד בענין שמנה של תקוע. נאמר: **"וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה"** (שמואל ב יד, ב), על מנת שאותה אשה תאמר דברים לפני המלך. ושואלים: **מאי שנא** [מה שונה, מדוע דווקא] שלח יואב אנשים **תקועה? אמר ר' יוחנן: מתוך שרגילין** בני המקום תקוע בשימוש **בשמן זית, חכמה מצויה בהן.** ולכך אף אשה זו היתה חכמה ביותר.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:14
[Steinsaltz on Menachot 85b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:14)

ז ומתוך שדובר בשמנה של תקוע המצויה בנחלת שבט אשר, מביאים מה שנאמר בשבחה של נחלה זו. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בברכת משה לשבט אשר "יהי רצוי אחיו **וטובל בשמן רגלו"** (דברים לג, כד) — **זה חלקו** (נחלתו) **של** שבט **אשר, שמושך** (זורם) בה ה**שמן כמעין.** ומסופר ש**אמרו: פעם אחת** אירע ש**נצרכו להן אנשי** העיר **לודקיא** שבאסיה **בשמן. מינו** **להן פולמוסטוס** (ממונה) **אחד,** ו**אמרו לו: לך והבא לנו** כמות **שמן ב**מחיר של **מאה ריבוא** (רבבות) מנים.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:15
[Steinsaltz on Menachot 85b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:15)

**הלך** אותו ממונה בתחילה **לירושלים** כדי לקנות כמות כזו של שמן, **אמרו לו** בני ירושלים שאין להם שמן כדי כך, ולשם קניית כמות כזו של שמן **לך לצור** שהיא מרכז המסחר. **הלך לצור, אמרו לו** בני צור שאף להם אין כמות כזו של שמן למכירה, ואולם **לך לגוש חלב. הלך לגוש חלב, אמרו לו** בני גוש חלב: **לך אצל פלוני לשדה הלז.** הלך אותו ממונה **ומצאו** את בעל הבית **בעת** **שהיה עוזק** (עודר) **תחת זיתיו. אמר לו** אותו ממונה: **יש לך** למכור לי כמות **שמן ב**מחיר של **מאה ריבוא** מנים, **שאני צריך? אמר לו** בעל הזיתים: **המתן לי עד שאסיים מלאכתי** בעידור. **המתין עד שסיים מלאכתו.**


###### Steinsaltz on Menachot 85b:16
[Steinsaltz on Menachot 85b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:16)

**לאחר שסיים מלאכתו, הפשיל** בעל הזיתים את **כליו לאחוריו,** כדרכם של פועלים, **והיה מסקל ובא בדרך,** כשהיה מוצא שם אבן היה מסלק אותה. סבור היה אותו ממונה כי פועל עני עומד לפניו, **אמר לו** בתמיהה: האם אמנם **יש לך שמן במאה ריבוא?** והוסיף ואמר: **כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים,** אותם בני גוש חלב ששלחו אותי לאדם עני זה. **כיון שהגיע** בעל הזיתים **לעירו** ולביתו, **הוציאה לו שפחתו** בתחילה **קומקמום של** מים **חמין, ורחץ בו ידיו ורגליו.** ולאחר מכן עמדה ו**הוציאה לו ספל של זהב מליאה שמן, וטבל בו** את **ידיו ו**את **רגליו, לקיים מה שנאמר** בבני שבט אשר: **"וטובל בשמן רגלו".**


###### Steinsaltz on Menachot 85b:17
[Steinsaltz on Menachot 85b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:17)

**לאחר שאכלו ושתו,** עמד בעל הזיתים ו**מדד לו** מאוצרותיו **שמן ב**מחיר של **מאה ריבוא** מנים. **אמר לו** בעל הזיתים לשליח: **כלום** (האם) **אתה צריך ליותר** מכמות זו של שמן? **אמר לו: הן, אלא שאין לי** עוד **דמים** (כסף) לשלם עבור תוספת שמן, שלא הבאתי אתי אלא מיליון מנים. **אמר לו** בעל הזיתים: **אם אתה רוצה ליקח** (לקנות) כמות שמן גדולה יותר — **קח** (קנה), **ואני אלך עמך** חזרה ללודקיא, **ואטול** שם את **דמיו** (הכסף) עבור תוספת השמן. ומסופר כי **מדד לו** כמות **שמן ב**עוד **שמונה עשר ריבוא** מנים. הוסיפו ו**אמרו** חכמים שכה גדול היה משא השמן שלקח אותו השליח, עד ש**לא הניח** (השאיר) אחריו **אותו האיש** (השליח מלודקיא) **לא סוס ולא פרד ולא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו.**


###### Steinsaltz on Menachot 85b:18
[Steinsaltz on Menachot 85b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:18)

ועוד מסופר כי **כיון** (בזמן) **שהגיע** אותו השליח **לעירו, יצאו** לקראתו כל **אנשי עירו** על מנת **לקלסו** (לשבחו) על שהצליח להביא כל כך הרבה שמן, **אמר להם** אותו השליח לבני עירו: **לא לי קלסוני, אלא ל**אדם **זה שבא עמי, שמדד לי שמן במאה ריבוא** מנים, **והרי** הוא עוד **נושה בי בשמונה עשרה ריבוא** מנים. ובא סיפור זה **לקיים** (להמחיש) **מה שנאמר: "יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב"** (משלי יג, ז), שיש אדם הנוהג כעשיר ואין בידו כלום ("מתעשר ואין כל"). ויש הנוהג כעני, והריהו עשיר מופלג ("מתרושש והון רב"), כבעל זיתים זה שמגוש חלב.


###### Steinsaltz on Menachot 85b:19
[Steinsaltz on Menachot 85b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/85b:19)

ח שנינו במשנתנו כי **אין מביאין** שמן למקדש **לא מבית הזבלים** ולא מבית השלחים... אין מביאין אנפקטן, ואם הביא — פסול. ומכאן יש להסיק כי אף שמן האנפקטן הריהו בכלל השמנים, אלא שפסול הוא, ועל כך שואלים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **אין מביאין אנפקטן,**