## Steinsaltz on Menachot Daf 90a

###### Steinsaltz on Menachot 90a:1
[Steinsaltz on Menachot 90a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:1)

ומשום כך יש מקום לומר ש**אי** [אם] **לא חזו** [אינם ראויים] **ל**היות קרבים שוב כ**עולת חובה** (משום שנשחטו שלא לשמם, ולא עלו לחובתם) — לכך **קרבי** [יקרבו] **לעולת נדבה,** ויהא דינם כשאר עולות הנדבה. **אלא הכא** [כאן, באשם מצורע שנשחט שלא לשמו], **אי לא מוקמית ליה במילתיה** [אם אתה לא מעמיד אותו בעניינו, בדינו הראשון], ולכך מחייבו אף בנסכים — אין לו עוד תקנה כאשם, שהרי **אשם** הבא ב**נדבה מי איכא** [האם יש]?


###### Steinsaltz on Menachot 90a:2
[Steinsaltz on Menachot 90a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:2)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] זו של **ר' יוחנן: אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, או שלא נתן** הכהן **מדמו** של הקרבן **על גבי** ה**בהונות** של המצורע, כנדרש לטהרתו — אין הקרבן עולה למצורע לחובתו, ו**הרי** בהמה **זו** תקרב כקרבן **עולה לגבי מזבח, ו**קרבן זה הריהו **טעון נסכים** כדין נסכי אשם מצורע, **ו**המצורע **צריך אשם אחר** כדי **להתירו** מטומאת צרעתו.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:3
[Steinsaltz on Menachot 90a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:3)

א משנה **כל** ה**מדות** (כלי המדידה) **ש**היו **ב**בית ה**מקדש היו נגדשות** (שפני הדבר הנמדד בכלים אלה היה נישא מעל לשפת הכלי), **חוץ מ**כלי המידה בו נמדד עשרון הסולת למנחת חביתין **של כהן גדול** המובאת בכל יום, **שהיה גודשה לתוכה,** שהיו מודדים עשרון זה במידה גדולה מהרגיל, המכילה עשרון גדוש כשפני הדבר הנמדד בתוך הכלי משתווים לשפת הכלי.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:4
[Steinsaltz on Menachot 90a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:4)

בכלי המשמש **ל****מדת הלח,** דין **בירוציהן** (הדבר הגודש את הכלי וגולש אל מחוצה לו) שהם **קדש. ו**אילו ב**מדת היבש בירוציהן** **חול,** שהכלי אינו מקדש אלא את שבתוכו ממש.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:5
[Steinsaltz on Menachot 90a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:5)

**ר' עקיבא אומר:** בכל **מדת הלח** כיון שהם עצמם **קדש, לפיכך** אף **בירוציהן קדש.** מה שאין כן ב**מדת היבש,** כיון שהם **חול, לפיכך** אף **בירוציהן חול. ר' יוסי אומר** כנגד דברי ר' עקיבא הללו: **לא משום** טעם **זה,** **אלא** הטעם להבדל הוא, **ש**כן הדבר **הלח** מטבעו **נעקר** (נייד, נוזלי), ולכך יש מקום לומר שהדבר הלח שנשפך אל מחוץ לכלי עתה, הוא זה שהיה בתוכו בתחילה (והתקדש בו), ובא הנוזל שגדש את הכלי ודחהו אל מחוץ לכלי. **ו**אילו הדבר **היבש** מטבעו **אינו נעקר**, ולכך יש לומר שהדבר הנגדש אל מחוץ לכלי, לא היה בו אף בתחילתו, ולא התקדש בו.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:6
[Steinsaltz on Menachot 90a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:6)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי כל המידות שהיו במקדש היו נגדשות. ותוהים: שנינו לעיל (מנחות פז,א) שנחלקו חכמים ור' מאיר באשר למידות היבש שהיו במקדש, שלדעת חכמים לא היו אלא שני סוגי כלי מדידה, של חצי עשרון ושל עשרון (ובסוגיה למעלה, פז,ב, הוכח כי מחוק היה). ולדעת ר' מאיר היו שלושה: של עשרון מחוק ועשרון גדוש וחצי עשרון. ומעתה יש לשאול, כשיטת **מני** [מי, מדעות אלה, היא] משנתנו? שכן **אי** [אם] היא שיטת **ר' מאיר** — והלוא לשיטתו רק כלי עשרון **חד** [אחד] **גדוש הוה** [היה], והאחר היה מחוק, ואילו במשנתנו שנינו שכל המידות שבמקדש היו נגדשות. ו**אי** [אם] משנתנו היא כשיטת **רבנן** [חכמים] — והרי לשיטתם, רק עשרון **חדא** [אחד] היה, **ומחוק הוה** [היה], ושלא כדברי משנתנו!


###### Steinsaltz on Menachot 90a:7
[Steinsaltz on Menachot 90a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:7)

**אמר רב חסדא: לעולם** משנתנו הריהי כשיטת **ר' מאיר, ומאי** [ומה פירוש] הנאמר בה **"כל מדות** שהיו במקדש"? אין הכוונה לכלי המידה אלא ל**כל** ה**מדידות** שהיו במקדש, שכולן נעשו בעשרון גדוש.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:8
[Steinsaltz on Menachot 90a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:8)

ג עוד שנינו במשנתנו כי **מדת הלח בירוציהן קדש** ואילו בירוצי מידות היבש אינם קדושים. ובעקבות דברי תנא קמא אלה הובאו דברי ר' עקיבא ודברי ר' יוסי בהסברת ההבדל. ושואלים: מאחר ומוסכם על שלושת החכמים הללו דין הבירוצים **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עקרון הלכתי, הם חלוקים]?


###### Steinsaltz on Menachot 90a:9
[Steinsaltz on Menachot 90a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:9)

ומשיבים: **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור] כי **מדת הלח נמשחה** בשמן המשחה, כשאר כלי השרת שבמקדש, **בין** על פני דפנותיה **מבפנים** ו**בין** על פני דפנותיה ש**מבחוץ,** והתקדשו איפוא גם צדדיה החיצוניים, ולכך הבירוצים הנשפכים על צידו החיצוני של כלי למדידת לח הריהם קדושים. ואילו **מדת** ה**יבש נמשחה מבפנים** בלבד, **ולא נמשחה מבחוץ,** ולכך אין בירוצי מידת היבש מתקדשים.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:10
[Steinsaltz on Menachot 90a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:10)

**ו**אילו **ר' עקיבא סבר** [סבור] כי **מדת הלח נמשחה בין מבפנים בין מבחוץ,** ולכך בירוציה התקדשו. בעוד ש**מדת** ה**יבש לא נמשחה כל עיקר,** ולכך **אמר ר' עקיבא במשנתנו כי מידת היבש היא עצמה חול, וברור הוא כי בירוציה גם הם חול.**


###### Steinsaltz on Menachot 90a:11
[Steinsaltz on Menachot 90a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:11)

**ור' יוסי סבר** [סבור] כי **אידי ואידי** [זו וזו, מידת הלח ומידת היבש] **נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ, והכא** **היינו טעמא** [וכאן, במידת הלח זהו הטעם] שבירוציה מתקדשים — משום שטיבו של ה**לח** שהוא **נעקר** ממקומו, **ו**יש מקום לומר כי **מגווה דמנא קא אתי** [מתוכו של הכלי הוא, חלק הבירוצים, בא], וכבר התקדש מה שנשפך אל מחוץ לכלי, בהיותו בתוך הכלי. **ו**אילו **היבש אינו נעקר** ממקומו, ולכך הבירוצים לא באו מתוך הכלי, ואין הם קדושים.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:12
[Steinsaltz on Menachot 90a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:12)

ושואלים על טעם זה: **וכי** [וכאשר] **נעקר מאי הוי** [מה נהיה], שיתקדשו בכך הבירוצים, והלא **גברא** [האדם] הנותן את הלח לכלי מדידתו, רק **למאי** [למה] שהוא **צריך קא מכוין** [הוא מכוין] שיתקדש, ולא ליותר מזה, ואם כן לא התכוון לקדש את חלק הבירוצים!


###### Steinsaltz on Menachot 90a:13
[Steinsaltz on Menachot 90a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:13)

**אמר רב דימי בר שישנא משמיה** [משמו] של **רב, זאת אומרת** (מכאן נסיק) כי **כלי שרת מקדשין** את הנמצא בהם, אף **שלא מדעת** האדם שנתנו בהם. **רבינא אמר** הסבר אחר לשאלה זו: **לעולם אימא** [אומר] **לך** כי אכן **כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת** האדם. **ו**מה שהתקדשו הבירוצים, אף שלא היתה כוונת האדם עליהם — אין זה מדין תורה, אלא **גזרה** היא שגזרו חכמים שיתקדשו, מתוך החשש שאם לא ינהגו קדושה בבירוצים, **שמא** מתוך כך **יאמרו** (יבואו אנשים לומר) ש**מוציאין** (מותר להוציא) **מ**דבר שהתקדש ב**כלי שרת לחול.**


###### Steinsaltz on Menachot 90a:14
[Steinsaltz on Menachot 90a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:14)

**מותיב** [מקשה] **ר' זירא** על סברה זו, ממה ששנינו: שולחן הפנים עורכים עליו את לחם הפנים ואת בזיכי הלבונה בשבת, והריהם מונחים על השולחן עד לשבת הבאה, ובשבת הבאה מוקטרת הלבונה שבבזיכים, והלחמים הותרו לאכילה על ידי הקטרה זו. ו**אם** **סידר** (ערך) **את הלחם ו**כן **את הבזיכין** שלא בזמנם הראוי אלא **לאחר השבת, והקטיר את הבזיכין בשבת** הקרובה — הקטרה זו **פסולה,** ופוסלת את הלחם (שלא היה ערוך על השולחן משבת לשבת). **כיצד יעשה** (ינהג) בלחם ובבזיכים הללו כדי שלא ייפסלו? — **יניחנו** (ישאיר) את הלחם ואת הבזיכים על שולחן הפנים אף **לשבת הבאה,** ולא יסלק אותם מעל השולחן בשבת הקרובה. וכך יימצא שיתקדשו הלחם והבזיכים בשבת הקרובה, שהרי היו על השולחן משבת לשבת, ובשבת שלאחריה יוחלפו בלחם אחר, וייאכל הלחם. ומותר הדבר, **ש**הרי **אפילו הוא** הלחם והבזיכים נמצאים **על** ה**שלחן ימים רבים** — **אין בכך כלום.** שכל זמן שלא הורידום מהשולחן, אין בהם דין לינה.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:15
[Steinsaltz on Menachot 90a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:15)

**ו**עתה שאמרנו שחכמים גזרו מפני האומרים מוציאים מכלי שרת לחול, יש לשאול: **אמאי** [מדוע] הותר הדבר להיעשות כן, והרי **התם נמי לימא** [שם, בלחם הפנים גם כן יש מקום לומר] שאין לעשות כן, משום **גזירה, שמא יאמרו** האנשים הרואים שמשאירים לחם על שולחן הפנים מעבר למידת הזמן הרגילה כי **מפקידין** (מותר להפקיד, לשמור) דברים **בכלי שרת!**


###### Steinsaltz on Menachot 90a:16
[Steinsaltz on Menachot 90a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:16)

ודוחים את הקושיה: וכי מדבר הנעשה ב**פנים** (היכל המקדש), כמעשה לחם הפנים, על דבר שנעשה ב**חוץ** (בעזרה שבמקדש), כמדידה לצורך המנחות, **קא רמית** [אתה משליך, מראה סתירה]?! שהרי בדבר הנעשה ב**פנים** בתוך ההיכל — **לאו כולי עלמא ידעי** [אין הכל יודעים] מה נעשה בו. ואין חשש שהבריות יראו ויבואו לכלל טעות. מה שאין כן בדבר שנעשה ב**חוץ,** כמדידה לצורך המנחות, **כולי עלמא ידעי** [הכל יודעים] מה נעשה, ויש לחשוש שעלולים הם להסיק מסקנות מוטעות ממה שראו, ולכך גזרו חכמים בדבר.


###### Steinsaltz on Menachot 90a:17
[Steinsaltz on Menachot 90a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:17)

ד מתוך שנידון דינם של בירוצי המידות, מביאים עוד מהנשנה בעניינם. **תנן התם** [שנינו שם, במסכת שקלים]: הדבר ה**מותר** (הנשאר) מן ה**נסכים** הריהו מיועד לקניית עולות שיוקרבו **ל**צורך קרבנות **קיץ המזבח.**


###### Steinsaltz on Menachot 90a:18
[Steinsaltz on Menachot 90a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:18)

ושואלים: **מאי** [מהו] **"מותר נסכים"?**


###### Steinsaltz on Menachot 90a:19
[Steinsaltz on Menachot 90a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/90a:19)

**ר' חייא בר יוסף אמר:** הכוונה ל**בירוצי** ה**מדות.** שבירוצים אלה נאספים, ובדמיהם קונים עולות לקיץ המזבח. ו**ר' יוחנן אמר:** משמעות "מותר נסכים" היא **כאותה** הלכה **ששנינו** במסכת שקלים: אדם **המקבל** (המתחייב) בהסכם עם גזבר המקדש כי **עליו** **לספק** למקדש **סלתות** (מידות רבות של סולת) למקדש כל השנה כולה, תמורת תשלום הניתן לו מקופת ההקדש. ובשעת ההסכם היה שער הסולת ארבע סאים בסלע אחד. ובמהלך השנה התייקרו הסאים, ועלה שערם **מארבע** סאים בסלע, **ועמדו בשלש** סאים בסלע — **יספק** למקדש ככל כמות הסולת שהתחייב לה, וכשער הקודם, שהוא **מארבע** סאים בסלע.