## Steinsaltz on Menachot Daf 92a

###### Steinsaltz on Menachot 92a:1
[Steinsaltz on Menachot 92a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:1)

**נסכי רחלה** (כבשה בת שנתיים) הבאה כקרבן, **בכמה** יין הוא מביא בנסכיה, האם כשל כבש או כשל איל? **ופשטינא ליה ממתניתין** [ופתרנו לו את שאלתו זו ממשנתנו במסכת שקלים], בסדר הבאת התרומות כי ארבעה סוגי חותמות נהגו במקדש, ועל אחד מהם היה כתוב **"גדי",** והוא היה **משמש** כסימן לצורך **נסכי צאן של גדולים ושל קטנים, של זכרים ושל נקבות, חוץ משל אילים.** ונמצאנו למדים שאין הבדל בין הנסכים של כבש וכבשה, בין שהם מבוגרים בין שהם **צעירים, ואף הרחלה כמותם. ורק נסכי האיל שונים מנסכי שאר הצאן.**


###### Steinsaltz on Menachot 92a:2
[Steinsaltz on Menachot 92a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:2)

א משנה **כל קרבנות הצבור אין** **בהן** דין ה**סמיכה** של הידים על ראש הקרבן **חוץ מן** קרבן **הפר הבא על כל המצו‍ת** (הנקרא כרגיל "פר העלם דבר של ציבור"), מובא כאשר הורו סנהדרין הוראת טעות, והתירו עשייתו של דבר שהוא אסור מן התורה באיסור חמור (שעונש העושה כן במזיד הריהו כרת, ובשוגג — בחטאת), והלך רוב עם ישראל ועשה כן, ולאחר מכן נודע לסנהדרין כי שגגו בהוראתם. וקרבן זה טעון סמיכת ידיהם של שלושה מחברי הסנהדרין עליו. **ו**כן טעון סמיכה גם ה**שעיר המשתלח** לעזאזל ביום הכיפורים, שהכהן הגדול סומך את ידיו עליו. **ר' שמעון אומר:** בדומה לפר העלם דבר של ציבור, כן הדין **אף** בקרבן חטאת **ה****שעיר** הבא על הוראת הסנהדרין בטעות להתיר מעשה **עבודה זרה,** ועשה רוב עם ישראל על פי הוראתם זו, ולאחר מכן נודעה להם טעות הוראתם זו — סומכים בית דין ידיהם עליו.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:3
[Steinsaltz on Menachot 92a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:3)

אבל **כל קרבנות היחיד טעונין סמיכה, חוץ מן** קרבנות **הבכור והמעשר והפסח. ו**קרבנו של


###### Steinsaltz on Menachot 92a:4
[Steinsaltz on Menachot 92a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:4)

**היורש,** המביא את קרבן מורישו (כגון שהקדיש האב בהמה לקרבן עולה או שלמים, ומת) הריהו **סומך** על קרבן זה **ומביא** עימו מנחת **נסכים. ו**כיוצא בדבר, נחשב היורש כבעלים של הקרבן אף לענין שהוא **מימר** (שיש בו דין תמורה: שאם המיר בהמת חולין בבהמת קרבן זו של אביו — הרי זו תמורה, שעבר על איסור תמורה, ושתיהן קדושות).


###### Steinsaltz on Menachot 92a:5
[Steinsaltz on Menachot 92a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:5)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי לדעת תנא קמא כל קרבנות הציבור אינם טעונים סמיכה, חוץ מקרבן פר העלם דבר של ציבור ("פר הבא על כל המצוות") ושעיר המשתלח ביום הכיפורים. ולדעת ר' שמעון אף שעיר שגגת עבודה זרה של ציבור טעון סמיכה. ובענין מחלוקת זו עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **כל קרבנות הצבור אין בהן סמיכה, חוץ מפר הבא על כל המצו‍ת ושעירי עבודה זרה,** אלו **דברי ר' שמעון. ר' יהודה אומר: שעירי עבודה זרה אין בהן סמיכה, ואת מי** מכלל קרבנות הציבור **אביא** בדין הסמיכה **תחתיהם** של שעירי עבודה זרה? את **שעיר המשתלח.**


###### Steinsaltz on Menachot 92a:6
[Steinsaltz on Menachot 92a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:6)

ותחילה דנים בדבריו, וכי **לא סגיא** [לא די] לדעת ר' יהודה בכך ש**לא מעייל** [לא יכניס] קרבן ציבור אחר במקום שעירי עבודה זרה, ויהיה דין הסמיכה נוהג רק בפר העלם דבר של ציבור? **אמר רבינא** בהסבר הדברים: **גמירי** [למודים, מקובל במסורת בידי חכמים] כי **שתי סמיכות** יש **ב**קרבנות **צבור.** ולכך, כאשר הוציא ר' יהודה את שעירי עבודה זרה מדין סמיכה, צריך הוא להביא תחתם קרבן ציבור אחר שנוהג בו דין סמיכה.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:7
[Steinsaltz on Menachot 92a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:7)

**אמר לו ר' שמעון** לר' יהודה כקושיה על שיטתו: **והלא** אי אפשר לומר שינהג דין סמיכה בשעיר המשתלח, שהרי **אין** ה**סמיכה** נעשית **אלא ב**ידי ה**בעלים** של הקרבן, **ו**אילו **זה,** השעיר המשתלח, **אהרן** הכהן הגדול **ו**כמותו כן הכהן שיעמוד מ**בניו** לשמש ככהן גדול, הם ה**סומכין בו,** ואין הם בעליו של הקרבן המתכפרים בו בסמיכתם עליו! **אמר לו** ר' יהודה לר' שמעון בתשובה לשאלתו זו: **אף זה** השעיר המשתלח גם **אהרן ובניו מתכפרין בו,** והרי זו איפוא סמיכה בבעלים.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:8
[Steinsaltz on Menachot 92a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:8)

ובהסבר מחלוקת זו **אמר ר' ירמיה: ואזדו לטעמייהו** [והולכים ר' יהודה ור' שמעון במחלוקתם זו לפי טעמיהם, לשיטתם],


###### Steinsaltz on Menachot 92a:9
[Steinsaltz on Menachot 92a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:9)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] על הפסוק (האמור בסוף סדר כפרת יום הכיפורים) העוסק בהזאת דם פר החטאת שמביא הכהן הגדול, ובהזאת דם שעיר החטאת המובא מאת בני ישראל: "וכפר את מקדש הקודש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר" (ויקרא טז, לג), ובכוונת הדברים האמורים בכתוב זה אמרו: **"וכפר את מקדש הקדש"** — כתוב **זה** עניינו בכפרה על טומאת מקדש וקדשיו שאירעה בתחום **לפני ולפנים** (קודש הקדשים). **"ואת אהל מועד"** — כתוב **זה** עניינו בכפרת הטומאה שאירעה ב**היכל.** "ואת ה**מזבח** יכפר" — הרי זה **כמשמעו.** והכתוב היתר **"יכפר"** האמור בכתוב "ואת המזבח יכפר" (שהרי די היה לומר "ואת המזבח") — כוונתו: **אלו** טומאות שאירעו בתוך **העזרות,** שאף הן מתכפרות בהזאת דם הפר ודם השעיר של יום הכיפורים. "ועל **ה****כהנים"** — **כמשמען,** שהזאת דם הפר מכפרת על טומאת מקדש וקדשיו שנעשתה על ידי הכהנים. "ו **על כל עם הקהל"** — **אלו ישראל,** שאף הם מתכפרים, בהזאת דם השעיר, על טומאות מקדש וקדשיו שעשו. והכתוב היתר **"יכפר"** האמור בכתוב "ועל כל עם הקהל יכפר" — כוונתו: **אלו הלוים,** שמתכפרים על טומאת מקדש וקדשיו שעשו.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:10
[Steinsaltz on Menachot 92a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:10)

ולאחר שלמדנו מכתובים נפרדים כי הכהנים והישראליים והלויים מתכפרים על טומאת מקדש וקדשיו בדם הפר ובדם שעיר החטאת, נמצא ש**הושוו כולן לכפרה אחת** על שאר עבירות, **שמתכפרין** הם כולם **ב**וידוי הנעשה על ה**שעיר המשתלח** לעזאזל. אלו **דברי ר' יהודה.** הרי שר' יהודה מגלה דעתו שאף הכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:11
[Steinsaltz on Menachot 92a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:11)

ואילו **ר' שמעון אומר: כשם ש**הזאת **דם** ה**שעיר הנעשה בפנים** בקדש הקדשים **מכפר על ישראל על** חטא **טומאת מקדש וקדשיו, כך** הזאת **דם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו.** ו**כשם שוידוי של שעיר המשתלח מכפר על ישראל בשאר עבירות, כך וידוי של פר מכפר על הכהנים בשאר עבירות.** נמצא שלדעת ר' שמעון אין הכהנים מתכפרים על שאר עבירות בשעיר המשתלח, ומכאן שאין סמיכתם עליו סמיכת בעלים.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:12
[Steinsaltz on Menachot 92a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:12)

**ו**שואלים על שיטתו זו של **ר' שמעון: הא** [הרי] **ודאי** למדים אנו מן הכתוב שלפנינו כי **הושוו** כולם, כהנים וישראליים, לכפרה על שאר עבירות, ומדוע הוא מחלק ביניהם, שכהנים מתכפרים בוידויו של פר ואילו ישראל מתכפרים בוידוי של שעיר המשתלח? ומשיבים: **אין** [כן], אמנם **הושוו** כהנים וישראליים לענין זה **ש****בני כפרה נינהו** [הם] על שאר עבירות שעשו, **מיהו** [ואולם] **כל חד וחד** [אחד ואחד] מהם הריהו **מכפר בדנפשיה** [מתכפר בשל עצמו]: כהנים מתכפרים בוידויו של פר (המובא על ידי הכהן), וישראליים מתכפרים בוידויו של שעיר המשתלח.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:13
[Steinsaltz on Menachot 92a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:13)

ובסיכום: **ל**שיטת **ר' יהודה** — על **טומאת מקדש וקדשיו ישראל מכפרי** [מתכפרים] **ב**הזאת ה**דם** של ה**שעיר הנעשה בפנים** (שעיר החטאת), **ו**ה**כהנים** מתכפרים על טומאה זו **ב**הזאת דם ה**פר של אהרן,** ואילו **בשאר עבירות אלו ואלו** (כהנים וישראליים) **מכפרי** [מתכפרים] **בוידוי שעיר המשתלח** לעזאזל. **ול**שיטת **ר' שמעון** — **בשאר עבירות נמי** [גם כן] **כהנים בוידוי** של **פר מתכפרי** [מתכפרים],


###### Steinsaltz on Menachot 92a:14
[Steinsaltz on Menachot 92a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:14)

**כדקתני** [כמו ששנינו] בברייתא אחרת: **אחד** (בין) **ישראל ואחד** (ובין) **כהנים ואחד** (ובין) **כהן משיח** כולם שווים לכפרה ביום הכיפורים על שאר עבירות שעשו, שכולם מתכפרים בשעיר המשתלח לעזאזל. **מה** איפוא הוא ההבדל **בין** כפרתם של **ישראל ל**כפרה ל**כהנים ולכהן משיח? אלא שדם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו,** ואילו הישראליים מתכפרים על טומאת מקדש וקדשיו בדם שעיר החטאת. **זו דברי ר' יהודה. ו**אילו


###### Steinsaltz on Menachot 92a:15
[Steinsaltz on Menachot 92a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:15)

**ר' שמעון אומר: כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל, כך דם הפר מכפר על הכהנים.** ו**כשם שוידויו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל, כך וידויו של פר** **מכפר על הכהנים.**


###### Steinsaltz on Menachot 92a:16
[Steinsaltz on Menachot 92a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:16)

ג ועוד במחלוקתם של ר' יהודה ור' שמעון, **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא] נאמר בפר העלם דבר של ציבור **"וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר"** (ויקרא ד, טו), ובא לשון הדגשה זו ("הפר") להורות כי דווקא **פר** העלם דבר של ציבור **טעון סמיכה, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה,** אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Menachot 92a:17
[Steinsaltz on Menachot 92a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:17)

**ר' שמעון אומר:** בא הכתוב להורות כי דווקא **פר טעון סמיכה בזקנים, ואין שעירי עבודה זרה טעון סמיכה בזקנים, אלא באהרן,** כלומר, הכהן הגדול סומך עליו.


###### Steinsaltz on Menachot 92a:18
[Steinsaltz on Menachot 92a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/92a:18)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במקום אחר על הנאמר בשעיר המשתלח לעזאזל "וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר **החי** והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם..." (שם טז, כא), ובא לשון הדגשה זו ("החי") לומר — דווקא השעיר **החי** (שעיר המשתלח לעזאזל) הוא ה**טעון סמיכה, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה,** אלו **דברי ר' יהודה.** ואילו **ר' שמעון אומר:** הכתוב בא להורות כי דווקא השעיר ה**חי טעון סמיכה באהרן,** כלומר, בכהן גדול,