## Steinsaltz on Menachot Daf 93b

###### Steinsaltz on Menachot 93b:1
[Steinsaltz on Menachot 93b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:1)

ומשיבים: לדעתו ראוי ללמוד את פטור הסמיכה בסומא מעולת ראייה, ולא מפר העלם דבר של ציבור, שכן **דנין** (למדים דין) קרבנו של **יחיד מ**קרבנו של **יחיד,** כעולת **ראייה,** **ואין דנין** קרבנו של **יחיד מ**קרבנו של **ציבור,** כפר העלם דבר של ציבור.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:2
[Steinsaltz on Menachot 93b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:2)

ושואלים לצד האחר: **ולמאן דיליף** [ולמי שלמד] את פטור הסמיכה בסומא **מזקני עדה, מאי טעמא** [מה טעם] **לא יליף** [לא למד] זאת **מעולת ראייה?** ומשיבים: **דנין מידי דכתיב ביה** [דבר שכתוב בו] מצות ה**סמיכה בגופיה** [בעצמו, מפורש בתורה], **ממידי דכתיב ביה** [מדבר שכתוב בו] מצות ה**סמיכה בגופיה** [בעצמו], כבפר העלם דבר של **ציבור. ו****לאפוקי** [להוציא, למעט] מן האמור ב**עולת ראייה,** שכן **היא גופה** [עצמה] שצריכה סמיכה לא נאמר במפורש, אלא **מעולת נדבה גמרה** [נלמדת].


###### Steinsaltz on Menachot 93b:3
[Steinsaltz on Menachot 93b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:3)

**דתני** **תנא קמיה** [ששנה חוזר המשניות לפני] **רב יצחק בר אבא:** נאמר בפרשת היום השמיני לימי המילואים, בדין קרבן חובתו של אהרן ("עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה". ויקרא ט, ב), **"ויקרב את העלה ויעשה כמשפט"** (שם טז). ובאה לשון "כמשפט" לומר: דין עולת חובתו של אהרן הריהו **כמשפט עולת נדבה.** ומכאן **לימד** הכתוב **על** כל **עולת חובה ש**הריהי **טעונה סמיכה.** ואף דין עולת ראייה שטעונה סמיכה נלמד מכאן.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:4
[Steinsaltz on Menachot 93b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:4)

א שנינו במשנתנו כי אין **העבד והשליח והאשה** סומכים. ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: נאמר בדין הסמיכה על הקרבן "וסמך **ידו** על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו" (שם א, ג), והרי הדגשה זו של המלה **"ידו"** באה לומר: דווקא ידו של בעל הקרבן היא הסומכת, **ולא יד עבדו.** **"ידו"** — דווקא של בעל הקרבן **ולא יד שלוחו.** **"ידו"** — דווקא של בעל הקרבן **ולא יד אשתו.**


###### Steinsaltz on Menachot 93b:5
[Steinsaltz on Menachot 93b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:5)

ושואלים: **כל הני** [אלה] שלושת המיעוטים **למה לי?** והרי לכאורה, די היה להשמיענו דבר אחד, ללמדנו שרק בעל הקרבן הוא הסומך, ואין אחרים סומכים. ומשיבים: **צריכא** [נצרך] הדבר להיאמר באופן זה, שכן **אי כתב רחמנא חד** [אם היתה כותבת התורה רק מיעוט אחד], **הוה אמינא** [הייתי אומר] כי בא מיעוט זה **למעוטי** [למעט] מסמיכה רק את ה**עבד,** וטעם הדבר: משום **דלאו בר** [שכן אינו בן] חיוב ב**מצו‍ת,** **אבל שליח דבר** [שבן] **מצוה הוא ו**כלל הוא בדיני השליחות כי **שלוחו של אדם** הריהו **כמותו, אימא לסמוך** [אמור שיסמוך] על קרבן משלחו, לכך נצרכים אנו למיעוט נוסף, לגבי השליח.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:6
[Steinsaltz on Menachot 93b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:6)

**ואי אשמעינן הני תרתי** [ואם היה הכתוב משמיע לנו רק את אלה שני המיעוטים], הייתי אומר כי דווקא שני אלה (עבד, ושליח) אינם סומכים על קרבן האדון והמשלח, וטעם הדבר: משום **דלאו כגופיה דמיא** [שאינם נחשבים כגופו], **אבל אשתו, דכגופיה דמיא** [שכגופו של בעלה הריהי נחשבת] **אימא תיסמך** [אמור שתסמוך] על קרבנו של בעלה, על כן **צריכא** [צריך] לומר מיעוט נוסף, שאף האשה אינה סומכת.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:7
[Steinsaltz on Menachot 93b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:7)

ב שנינו במשנתנו שאין ה**סמיכה** אלא **שירי מצוה,** ולכך אינה מעכבת את כפרת הקרבן. ועוד בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא על הכתוב **"וסמך** ידו על ראש העולה **ונרצה** לו לכפר עליו". ויש לשאול: **וכי** ה**סמיכה** היא ה**מכפרת? והלא אין** ה**כפרה** באה **אלא ב**הזאת ה**דם, ש**כן **נאמר** במפורש בעניינו של הדם "כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם **כי הדם הוא בנפש יכפר"** (שם יז, יא)! **אלא** בא הכתוב **לומר לך, שאם עשאה לסמיכה,** מתוך זלזול שהיא רק **שירי מצוה,** ולא כחלק מההקרבה, **מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר** כפרה גמורה בקרבן זה, **ו**אף שלהלכה למעשה הרי בכל זאת **כיפר** הקרבן.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:8
[Steinsaltz on Menachot 93b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:8)

**ו**בדומה לכך גם **תניא** [שנויה] ברייתא נוספת ל**גבי** [אצל] מצות ה**תנופה** בקרבן המצורע **כי האי גוונא** [כעין זה]. שכן נאמר בקרבן המצורע הדל "...ולקח כבש אחד אשם **לתנופה לכפר** עליו..." (שם יד, כא). ואף על הנאמר בכתוב זה יש לתהות: **וכי** ה**תנופה** היא ה**מכפרת?** **והלא אין** ה**כפרה** באה **אלא ב**הזאת ה**דם, ש**כן **נאמר "כי הדם הוא בנפש יכפר"** (שם יז, יא)! **אלא** בא הכתוב **לומר לך שאם עשאה לתנופה,** מתוך התייחסות אליה רק כ**שירי מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר** כפרה של ממש בקרבן זה, **ו**הגם שלהלכה למעשה הרי בכל זאת **כיפר** הקרבן.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:9
[Steinsaltz on Menachot 93b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:9)

ג שנינו במשנה במעשה הסמיכה שהריהי נעשית **על הראש** של הקרבן. ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא על הכתוב "וסמך **ידו על** ראש העולה": הדגשה זו על **הראש** באה להוראה: דווקא על ראש הקרבן תהא ידו של הסומך, **ולא** שתהא **ידו על הצואר** (גרון הבהמה) וכן שתהא **ידו** של הסומך **על הראש** של הקרבן, **ולא** שתהא **ידו על ה****גביים** (גב הבהמה). וכן שתהא **ידו על הראש** של הקרבן, **ולא** שתהא **ידו על** **החזה** של הבהמה.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:10
[Steinsaltz on Menachot 93b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:10)

ושואלים: **כל** ההוראות **הני** [הללו] **למה לי?** ומשיבים: **צריכי** [נצרכות] כולן להיאמר, **דאי כתב רחמנא חד** [שאם היתה כותבת התורה רק אחת מהם], הייתי אומר כי באה הוראה זו **למעוטי** [למעט] דווקא את מקום ה**צואר** מכלל הסמיכה, וטעם הדבר: משום **דלא קאי בהדי** [שהצואר, הגרון אינו עומד בגובה שווה יחד] עם **ראשו** של הקרבן. **אבל גבו** של הקרבן, **דקאי להדי** [שעומד הוא ביחד] עם **ראשו אימא** [אמור] ש**לא,** ואפשר לסמוך עליו כך. לכך **צריכא** [צריך] שתיאמר גם הוראה זו.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:11
[Steinsaltz on Menachot 93b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:11)

**ואי אשמעינן הני תרי** [ואם הכתוב היה משמיע לנו רק את שתי ההוראות הללו], היינו אומרים כי דווקא שני מקומות אלה אינם ראויים לסמיכה בבהמה, וזאת **משום** ש**לא** **איתרבי** [לא התרבו] שני איברים אלה בקרבן **ל**ענין דין ה**תנופה,** **אבל חזה דאיתרבי** [שהתרבה] **לתנופה** בקרבן (תנופת חזה ושוק), **אימא** [אמור] ש**לא,** ואפשר לסמוך עליו כך. לכך **צריכא** [צריך] שתיאמר גם הוראה זו.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:12
[Steinsaltz on Menachot 93b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:12)

ד שנינו במשנה שהסמיכה צריכה להיות על ראש הבהמה, ומעתה **איבעיא להו** [נשאלה להם, לחכמי בית המדרש]: אם היתה הסמיכה על ראש הבהמה, ואולם הסומך שם **ידו על הצדדין** של ראש הקרבן, **מהו** דינו, האם עלתה לו בכך סמיכה? ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו מהלכה זו **דתניא** [ששנויה בברייתא**],** **אבא ביראה בר' אליעזר בן יעקב אומר:** הכתוב "וסמך **ידו** על ראש העולה" בא להורות כי דווקא **על** גובה **ראשו** של הקרבן, **ולא** שתהא **ידו על הצדדין** של ראש הקרבן.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:13
[Steinsaltz on Menachot 93b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:13)

ה ועוד בדיני הסמיכה, **בעי** [שאל] **ר' ירמיה:** כרך הסומך **מטלית** על ידו, **מהו** הדין **שתחוץ** (שתיחשב המטלית לחציצה) בין ידו של הסומך לבין ראש הקרבן? ואומרים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו מברייתא, ששנינו בה: **ובלבד שלא תהא דבר חוצץ בינו לבין הזבח.**


###### Steinsaltz on Menachot 93b:14
[Steinsaltz on Menachot 93b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:14)

ו **ו**עוד שנינו במשנתנו כי הסמיכה נעשית **ב**הנחת **שתי** ה**ידים** של הסומך על ראש הקרבן. ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו], מה מקורם בתורה? **אמר ריש לקיש,** שכן **אמר קרא** [הכתוב] בסדר עבודת יום הכיפורים **"וסמך אהרן את שתי ידו** על ראש השעיר החי והתודה עליו..." (ויקרא טז, כא), ואף שהקריאה בכתוב היא "ידיו", **כתיב** [נאמר] בו, בכתיב חסר, **"ידו", ו**כן **כתיב** [נאמר] בו עוד המלה **"שתי"** — הרי **זה בנה** (בנין) **אב,** הנוגע להלכות אחרות, המלמד כי ב**כל מקום** בתורה **שנאמר** בו **"ידו"** — **הרי** הכוונה **כאן** היא ל**שתים, עד שיפרט לך הכתוב** ויאמר במפורש **"אחת".**


###### Steinsaltz on Menachot 93b:15
[Steinsaltz on Menachot 93b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:15)

מסופר כי **אזל** [הלך] **ר' אלעזר** ו**אמרה להא שמעתא בבי מדרשא** [את השמועה, ההלכה, הזו שאמר ריש לקיש בבית המדרש], **ולא אמרה משמיה** [משמו] של **ריש לקיש. שמע** על כך **ריש לקיש ואיקפד** [והקפיד] על שלא נמסרו הדברים בשם אומרם. ומשום שהקפיד הקשה עליו, ו**אמר ליה** [לו] לר' אלעזר: **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר **כי** **כל היכא דכתיב** [מקום שכתוב] בו **"ידו"** — **תרתי נינהו** [שתי ידיים הן], אם כן, **למה לי למכתב** [לכתוב] בתורה **"ידיו" "ידיו"** בלשון רבים, והרי די לומר "ידו"?


###### Steinsaltz on Menachot 93b:16
[Steinsaltz on Menachot 93b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:16)

ונמסר כי ריש לקיש **אקשי ליה** [הקשה לו] לר' אלעזר מ**עשרים וארבע** מקומות שכתוב בהם **"ידיו",** וכגון **"...ידיו** **תביאינה** את אשי ה' ..." (שם ז, ל), **"...ידיו רב לו** ועזר מצריו תהיה" (דברים לג, ו), **"...שכל את ידיו** כי מנשה הבכור" (בראשית מח, יד), **אישתיק** [שתק] ר' אלעזר, שלא מצא תשובה לדבר.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:17
[Steinsaltz on Menachot 93b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:17)

**לבתר דנח דעתיה** [לאחר שנחה דעתו של ריש לקיש], **אמר ליה** [לו] לר' אלעזר: **מאי טעמא לא תימא** [מה הטעם לא אמרת] **לי** בתשובה על שאלותיי, כי כלל זה ש"ידו" האמורה בתורה הכוונה היא לשתי ידיים — רק ב**ידיו** של אדם הנאמרים בהקשר ל**סמיכה קאמרי** [אני אומר], ואילו במקום אחר רק כשנאמר "ידיו" הרי זה שתי ידיים. ולכך אין להקשות מדוע נאמר בכל עשרים וארבעה המקומות הללו "ידיו".


###### Steinsaltz on Menachot 93b:18
[Steinsaltz on Menachot 93b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:18)

ומקשים על תירוץ זה: והרי **ב**ענין **סמיכה נמי כתיב** [גם כן נאמר] הלשון "ידיו" ולא "ידו", כנאמר בסמיכת יהושע על ידי משה: **"ויסמך את ידיו עליו** **ויצוהו..."**(במדבר כז, כג)! ומשיבים: כלל זה שכל מקום שנאמר בו "ידו" הכוונה לשתי ידיים — דווקא ב**סמיכה** של **בהמה קאמרי** [אמרתי], אבל בסמיכה על האדם (דוגמת סמיכת משה על ראש יהושע) הלשון "ידו" משמעה יד אחת, ולכך הוזקק הכתוב לומר "ידיו" להורות כי היתה זו סמיכה בשתי ידיים.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:19
[Steinsaltz on Menachot 93b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:19)

ז **ו**עוד שנינו במשנתנו כי **במקום ש**בו **סומכין** על הקרבן, שם גם **שוחטין** אותו. והוסיפה המשנה ואמרה כי **תכף לסמיכה שחיטה.** ושואלים: **מאי קאמר** [מה הוא אומר] בכך שבמקום שבו סומכים שם שוחטים את הקרבן, די היה לומר כי תיכף לסמיכה על הקרבן היא שחיטתו, ומכך נבין שבמקום שבו סומכים על הקרבן שם הוא נשחט? ומסבירים: **הכי קאמר** [כך הוא אומר], כך משמעות הדברים, **במקום ש**בו **סומכין** על הקרבן שם גם **שוחטין** אותו, ומדוע? משום **שתכף לסמיכה שחיטה,** ולכן אין לוקחים את הבהמה למקום אחר.


###### Steinsaltz on Menachot 93b:20
[Steinsaltz on Menachot 93b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/93b:20)

ח משנה יש **חומר** (צד חומרה) הנוהג **בסמיכה** על הקרבן **מבתנופה,** שאין נוהג בה צד זה. **ו**כן יש צד חומרה הנוהגת **בתנופה מבסמיכה.** ומפרטים: חומרה הנוהגת בסמיכה שאינה נוהגת בתנופה: **ש**אם חברו כמה אנשים לקרבן אחד — **אחד** מהם **מניף ל**מען **כל החברים.** **ו**אולם **אין אחד** החברים על הקרבן **סומך לכל החברים,** אלא כל אחד צריך לסמוך לעצמו. ומצד שני, **חומר** שיש **בתנופה** ואין בסמיכה: **שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד** (כשלמים, שאימוריהם וחזה ושוק שלהם הריהם מונפים), **ובקרבנות הצבור** (בשני כבשי עצרת, המונפים חיים עם שתי הלחם).