## Steinsaltz on Menachot Daf 96a

###### Steinsaltz on Menachot 96a:1
[Steinsaltz on Menachot 96a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:1)

משום ש**מסוכן הוא** (אני), ומפני סכנת נפשות מותר להאכיל קדשים **לזר.** **ור' יהודה ור' שמעון** לא נחלקו בפירוש הפסוקים אלא **בגמרא פליגי** [במסורת הם חלוקים], שמסורות שונות היו בידיהם, אם התנור מקדש באפייתו.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:2
[Steinsaltz on Menachot 96a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:2)

ומעירים: **דיקא נמי** [מדויק גם כן] הדבר שהם חולקים על סמך המסורות שבידיהם, **דקתני** [שכן שנינו] במשנתנו ש**ר' שמעון אומר: לעולם הוי** **רגיל לומר** כי **שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי,** משמע שאין זה ענין של פירוש המקרא אלא **מסורת. ומסכמים: אכן,** **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:3
[Steinsaltz on Menachot 96a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:3)

א משנה שתים עשרה החלות של **חביתי כהן גדול** (מנחת החביתין) שהוא מביא בכל יום, שש מהן בבוקר ושש מהן בערב — **לישתן ועריכתן ואפייתן** כולן **בפנים** העזרה, **ו**כל מלאכותיהן **דוחות את השבת.** שכן אי אפשר לעשות מלאכות אלה ביום אתמול, שכיון שהתקדשו בכלי — הריהן נפסלות בלינה. אבל **טחינתן** של החיטים הבאות למנחת החביתין, **ו**כן **הרקדתן** (ניפויים) **אינו דוחה את השבת,** לפי שניתן לעשות מלאכות אלה ביום אתמול. שזה ה**כלל** ש**אמר ר' עקיבא:** **כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת** — **אינה דוחה את השבת,** **ו**כל מלאכה **שאי אפשר לה לעשותה מערב שבת** — הריהי **דוחה את השבת.**


###### Steinsaltz on Menachot 96a:4
[Steinsaltz on Menachot 96a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:4)

**כל** מעשיהן של **המנחות** הנעשות בפנים העזרה (כלישתן ועריכתן ואפייתן של חלות מנחת החביתין) — **יש בהן מעשה** (הריהם נעשים) ב**כלי** שרת המקודש ומקדש את הנמצא בתוכו, **בפנים** העזרה. **ו**אילו כל מעשיהן של המנחות הנעשים מחוץ לעזרה (כלישתם ועריכתם של שתי הלחם ולחם הפנים) — **אין בהן מעשה** (אינם נעשים) ב**כלי** **שרת,** **בחוץ.**


###### Steinsaltz on Menachot 96a:5
[Steinsaltz on Menachot 96a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:5)

ועוד לגבי תיאור חלות שתי הלחם ולחם הפנים: חלות **שתי הלחם** — **ארכן** של כל חלה היה **שבעה טפחים, ורחבן** היה **ארבעה טפחים. וקרנותיה,** שהיו מדביקים בצק בכל אחת מזויות, וצורתו כעין קרן — גובהן **היה** **ארבע אצבעות.** ואילו הלחמים שהיו ב**לחם הפנים** — **ארכן** של כל לחם היה **עשרה טפחים, ורחבן** — **חמשה טפחים, ו**גובה **קרנותיו** — **שבע אצבעות.**


###### Steinsaltz on Menachot 96a:6
[Steinsaltz on Menachot 96a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:6)

**ר' יהודה** היה **אומר** סימן כדי **שלא תטעה** ותשכח את מידות שתי הלחם — **זד"ד** (ז' — שבעה טפחים אורך; ד' — ארבעה טפחים רוחב, ויעויין "גרסות"; ד' — ארבע אצבעות גובה הקרנות). וכדי שלא תטעה ותשכח את מידות לחם הפנים היה ר' יהודה נותן סימן **יה"ז** (י' — עשרה טפחים אורך; ה' — חמישה טפחים רוחב; ז' — שבע אצבעות גובה קרנותיו). **בן זומא אומר:** נאמר בלחם הפנים **"ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד"** (שמות כה, ל), ובאה הלשון **"לחם פנים"** להורות: **שיהו לו פנים,** כלומר, שיהיו ללחם דפנות, שאינו עשוי בעיגול וכיוצא בהן.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:7
[Steinsaltz on Menachot 96a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:7)

ומעתה מתארים את אופן סידור לחם הפנים על השולחן: **השולחן** עצמו — **ארכו עשרה** טפחים, שכן נאמר שהשולחן אמתיים ארכו (שמות כה, כג), וסבור ר' יהודה כי אמה של כלי המקדש הריהי בת חמישה טפחים. **ו****שיעור הטפחים ב****רחבו** — **חמשה,** שכן נאמר שאמה רוחבו (שם). ואילו **לחם הפנים** — **ארכו עשרה** טפחים, **ורחבו** — **חמשה** טפחים.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:8
[Steinsaltz on Menachot 96a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:8)

ודרך הנחת הלחמים על השולחן היתה באופן ש**נותן** את **ארכו** של הלחם **כנגד רחבו של שולחן.** ונמצא איפוא, שכאשר ניתן הלחם לאורכו (שהוא עשרה טפחים) על רוחבו של השולחן (שהוא חמישה טפחים), היו חמישה טפחים מן הלחם יוצאים אל מחוץ לגבולות השולחן. **ו**מה היה עושה בהם? **כופל** (מכופף) כלפי מעלה **טפחיים ומחצה מכאן** מצד אחד של השולחן, **וטפחיים ומחצה מכאן,** מצידו השני של השולחן. וכך **נמצא** ש**ארכו** של הלחם היה **ממלא** את כל **רחבו של שולחן.** וכן רוחבו של הלחם (שהיה חמישה טפחים) היה ניתן לאורכו של השולחן (שהיה עשרה טפחים), ותפס איפוא מחצית אורכו של השולחן, ומאחר שניתנו שני סדרים לחמים — נמצאו הלחמים ממלאים אף את מלוא אורכו של השולחן. אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Menachot 96a:9
[Steinsaltz on Menachot 96a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:9)

ואילו **ר' מאיר** חולק עליו ו**אומר: השלחן** — **ארכו שנים עשר** טפחים, כשיעור הטפחים בשתי אמות, שלדעתו מידת האמה שבמקדש היתה בת ששה טפחים. **ורחבו** — **ששה** טפחים כשיעור הטפחים שבאמה. בעוד ש**לחם הפנים** — **ארכו עשרה** טפחים, **ורחבו** — **חמשה**


###### Steinsaltz on Menachot 96a:10
[Steinsaltz on Menachot 96a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:10)

**נותן** את **ארכו** של הלחם **כנגד רחבו של** ה**שולחן.** ונמצא איפוא, שכאשר ניתן הלחם לאורכו (שהוא עשרה טפחים) על רוחבו של השולחן (שהוא ששה טפחים), היו ארבעה טפחים מן הלחם יוצאים אל מחוץ לגבולות השולחן. ומה היה עושה בהם? **כופל** (מכופף) כלפי מעלה **טפחיים** (שני טפחים) **מכאן** מצידו זה של השולחן, **וטפחיים מכאן** מצידו האחר של השולחן. וכך נמצא מלוא רוחבו של השולחן מתמלא על ידי הלחם. **ו**מאחר ואורכו של השולחן הוא שנים עשר טפחים, לדעת ר' מאיר, כיון שרוחבו של כל לחם הינו רק חמישה טפחים, נמצא שהיו **טפחיים ריוח באמצע** בין שני הסדרים של לחם הפנים, לאורכו של השולחן. וטעם הדבר: **כדי שתהא הרוח מנשבת בהם** בין הלחמים לאוורר אותם שלא יתעפשו.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:11
[Steinsaltz on Menachot 96a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:11)

**אבא שאול אומר** לדעת ר' מאיר: **שם היו נותנין** את **שני בזיכי** (כלי) ה**לבונה של לחם הפנים** (כנאמר בתורה "ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה לה' ". ויקרא כד, ז). **אמרו לו** חכמים לאבא שאול: **והרי כבר נאמר "ונתת על המערכת לבנה זכה"** — הרי משמע שהלבונה מונחת על גבי הלחם ("על המערכת"), ולא לצד מערכות הלחם! **אמר להם** אבא שאול בתשובה: ו**הרי** כיוצא בדבר **כבר נאמר** בתיאור סדר דגל מחנה אפרים במסעי בני ישראל במדבר **"ועליו מטה מנשה"** (במדבר ב, כ), ושם בוודאי משמעות "עליו" — בסמוך לו, אף כאן הביטוי "על המערכת" אין משמעו על הלחם ממש, אלא בסמוך לו.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:12
[Steinsaltz on Menachot 96a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:12)

**ו**ממשיכים בתיאור השולחן ואופן סידור לחם הפנים עליו: **ארבעה סניפין** (לוחות) **של זהב היו שם** בשולחן, עומדים על הארץ ועולים אל מעל לגובה השולחן, מול מערכות הלחם. והיו הסניפים הללו **מפוצלין מראשיהן,** מעל לגובה השולחן, על מנת שיינתנו בהם קנים מצד זה לצד זה, **שהיו סומכין בהם** את הלחמים. **שנים** סניפים היו עומדים **ל**שני צדדיו של **סדר** לחמים **זה, ושנים** סניפים נוספים היו עומדים **ל**שני צדדיו של **סדר זה,** השני. **ו**היו נתונים בסעיפים הללו **עשרים ושמונה קנים** שהיו עשויים **כחצי קנה** (קנה חצוי לאורכו) ו**חלול** הוא. שהיו **ארבעה עשר** קנים משמשים **ל**צורכו של **סידור זה,** **ארבעה עשר** קנים אחרים **ל**צורכו של **סדר זה.**


###### Steinsaltz on Menachot 96a:13
[Steinsaltz on Menachot 96a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:13)

ובעניין התקנת הקנים הללו נקבע כי **לא** מלאכת **סידור** ה**קנים** למערכות הלחם החדשות, **ולא** מלאכת **נטילתם** ממערכות הלחם הישנות **דוחה את השבת,** **אלא** כיצד היה הכהן העוסק בסידור הלחם על השולחן נוהג? היה **נכנס מערב שבת, ושומטו** את הקנים הללו מבין הלחמים, **ונותנו** במקום הפנוי (בן שני הטפחים, וכשיטת ר' מאיר) המצוי **לארכו של שלחן.** ואחר כך בשבת היה מסדר את הלחמים בשתי המערכות, וללא קנים תחתיהם, ובמוצאי שבת היה מניח את הקנים תחתיהם.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:14
[Steinsaltz on Menachot 96a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:14)

ומאחר ונזכרה דרך נתינת הלחמים על השולחן, הוסיפו ואמרו כי **כל הכלים** (וכגון השולחן) **שהיו במקדש** היו עומדים באופן זה ש**ארכן** היה **לארכו של בית** המקדש, שהוא ממזרח למערב.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:15
[Steinsaltz on Menachot 96a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:15)

ב גמרא שנינו במשנה כי **כל** מעשיהן של **המנחות** הנעשות בפנים העזרה (כלישתן ועריכתן ואפייתן של מנחת החביתין) — **יש בהן מעשה** ב**כלי** שרת המקדש את הנמצא בתוכו, **מבפנים** העזרה. **שאלו** חכמים **את רבי** יהודה הנשיא: הלכה **זו מנין** היא, מה מקורה בכתוב? **אמר להם** בתשובה: **הרי הוא** הנביא יחזקאל **אומר: "ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ו****את החטאת** **אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר** **החיצונה** לקדש את העם" (יחזקאל מו, כ).


###### Steinsaltz on Menachot 96a:16
[Steinsaltz on Menachot 96a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:16)

ומתוך שהשווה הכתוב את המנחה לקרבנות האשם והחטאת, הרי זה בא להורות: כי דין ה**מנחה** הריהו **דומיא** [בדומה] לדין **ה****אשם ו**ה**חטאת, מה אשם וחטאת** — **טעונין כלי** לבישול איבריהם ("אשר יבשלו"), ונעשים בפנים העזרה, ואין הם מוצאים אל מחוצה לה ("לבלתי הוציא אל החצר החיצונה") לאחר שכבר התקדשו. **אף מנחה נמי** [גם כן] — **טעונה כלי** שרת לעשייתה, ומעשיה בפנים העזרה.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:17
[Steinsaltz on Menachot 96a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:17)

ג שנינו במשנה כי נחלקו ר' יהודה ור' מאיר במדותיו של השולחן, שלדעת ר' יהודה היה **השולחן ארכו** **עשרה** טפחים, ולדעת ר' מאיר היה אורכו של השולחן שנים עשר טפחים. ונמצא שלדעת ר' יהודה חמישה טפחים של הלחם היו יוצאים אל מחוץ לרוחב השולחן, ולכך היה כופל שני טפחים ומחצה מכאן ושני טפחים ומחצה מכאן. ואילו לדעת ר' מאיר ארבעה טפחים של הלחם היו יוצאים אל מחוץ לרוחבו של השולחן, ולכן היה כופל שני טפחים מכאן ומכאן.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:18
[Steinsaltz on Menachot 96a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:18)

ובענין זה **אמר ר' יוחנן: לדברי האומר** ש**טפחיים ומחצה** היה **כופל** כלפי מעלה מכל צד (ר' יהודה), והרי שש מערכות לחם היו נתונות על השולחן זו מעל זו — **נמצא** איפוא שה**שלחן מקדש חמשה עשר טפחים** (שהם כפולה של שנים ומחצה טפחים לכל סדר וסדר מששת סדרי הלחמים) **למעלה.** ואילו **לדברי האומר** כי שני **טפחים** היה **כופל** כלפי מעלה מכל צד (ר' מאיר) — **נמצא** איפוא שה**שלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה.**


###### Steinsaltz on Menachot 96a:19
[Steinsaltz on Menachot 96a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:19)

ושואלים על כך: **והאיכא** [והרי יש] גם **קנים** הנמצאים בין לחם ללחם, עליהם נישאים הלחמים, ונמצא איפוא שסך גובה כל הלחמים היה יותר מחמישה עשר טפחים (לר' יהודה) או שנים עשר טפחים (לר' מאיר)! ומשיבים: אין הקנים מוסיפים לגובה הלחמים, שכן את ה**קנים שקועי משקע להו** [משקע אותם] בתוך הלחמים. שנחרצו בבצק הלחם חריצים, וכך נאפו, על מנת שינתנו בתוכם הקנים.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:20
[Steinsaltz on Menachot 96a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:20)

ומקשים על כך: **מאי טעמא** [מה הטעם] שעושים את הקנים הללו? הלא הוא **משום** מניעת **איעפושי** [עיפוש] ה**לחם,** שיוצרים הקנים ריוח בין לחם ללחם, לצורך מעבר אויר ביניהם. ואם כך שהקנים ניתנים בתוך הלחם עצמו, ואין הוא נישא עליהם, **סוף סוף קא מיעפש** [הוא מתעפש] ה**לחם!** ומשיבים: **דמגבה ליה פורתא** [שמגביה אותו, את הלחם במקצת] מעל הקנים, שאכן לא היו הקנים משוקעים לגמרי בתוך הלחם, אלא נושאים את הלחם על גביהם בגובה מועט, שנועד שלא יגעו הלחמים זה בזה.


###### Steinsaltz on Menachot 96a:21
[Steinsaltz on Menachot 96a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:21)

ושואלים: **והאיכא ההוא פורתא** [והרי יש אותו רווח קטן], והרי זה מצטרף לכלל גובה שהוא יותר מחמישה עשר טפחים (לר' יהודה) המתקדש על ידי השולחן, או שנים עשר טפחים (לר' מאיר)! ומשיבים: **כיון דלא הוי** [שלא היה] השיעור המצטבר של גובה הקנים בשיעור כדי **טפח** שלם — **לא חשיב ליה** [לא חישב ר' יוחנן אותו בכלל הגובה המתקדש].


###### Steinsaltz on Menachot 96a:22
[Steinsaltz on Menachot 96a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/96a:22)

ושואלים עוד: **והאיכא** [והרי יש] גם ה**בזיכין,** המונחים למעלה מהלחם, ואף הם מוסיפים לגובה המצטבר של הדברים המתקדשים על ידי השולחן (שהרי אף הלבונה שבבזיכים מתקדשת על ידי השולחן)! ומשיבים: **בגוויה** [בתוך] ה**לחם הוו יתבי** [היו ישובים, מונחים הבזיכים], **ולבהדי** [וביחד] עם ה**לחם הוו קיימי** [היו עומדים], ולא נוסף על ידם כל גובה. ושואלים: **והאיכא** [והרי יש] גם **את** **קרנות** לחם הפנים (שגובהן היה שבע אצבעות), שהיו בולטות החוצה, ומוסיפות הן לגובה המצטבר מעל השולחן! ומשיבים: את ה**קרנות לגוויה** [לתוך] ה**לחם כייף להו** [היה כופף אותן], **ו**ה**לחם עלייהו** [עליהן] **נח ליה** [לו], ולכך לא נוסף כל גובה בגלל הקרנות.