## Steinsaltz on Moed Katan Daf 11a

###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:1
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:1)

**ליריד** (יום שוק שנקבע ביום המוקדש לפולחן אלילי) **של גוים, ולוקחים** (קונים) מהם **בהמה, עבדים ושפחות, בתים, שדות וכרמים, וכותב** שטרות **ומעלה** אותם **בערכאות שלהן** מקיים ומאשר את השטרות בבתי המשפט שלהם, ואף שאפשר לראות בכל אלה נתינת כבוד להם ולאלוהיהם, הותר הדבר **מפני שהוא כמציל מידן,** שהרי בהזדמנות אחרת לא יוכל להשיג את הדברים הללו. משמע שדבר התלוי בזמן קבוע נחשב כדבר האבד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:2
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:2)

מסופר: **רב שרא** [התיר] **לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולא דמועדא** [לקלוע רשתות בחול המועד]. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **מעשה הדיוט הוא,** שקליעה זו איננה מלאכת אומנות, אלא דבר שכל אדם יכול לעשות, **אבל איזלי** [מכמורות מורכבות] — **אסור. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **מעשה אומן הוא.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:3
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:3)

מסופר: **רב יהודה שרא** [התיר] **לאמי תנורא** [עושה התנורים] **למיגדל תנורי** [לקלוע, לייצר תנורים], **ולרבה בר עשבי** התיר **למיגדל מהולתא** [לקלוע נפות]. ושואלים: **איני** [וכן הוא]? **והא תני** [והרי שנה] **רבה בר שמואל** ברייתא זו: **ושוין שאין גודלין תנור לכתחילה!** ומשיבים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה]; **כאן בימות החמה** בחול המועד פסח, שהתנור יכול להתייבש עוד בתוך הרגל ויוכלו לאפות בו פת לצורך הרגל — מותר לעשותו בחול המועד, **כאן בימות הגשמים** בחול המועד סוכות, שהתנור ודאי לא יתייבש ולא יהיה מוכן לאפיה בתוך הרגל — אסור לעשותו בחול המועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:4
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:4)

א משנה **עושין מעקה לגג ולמרפסת** כאשר הוא **מעשה הדיוט** לא מלאכה מקצועית, אלא עבודה גסה שכל אחד יכול לעשותה, **אבל לא מעשה אומן. שפין את הסדקין** שבתנור **ומעגילין אותן במעגילה** שהוא כלי עץ שבו מחליקים חימר, ומעגלים **ביד וברגל אבל לא במחלצים** (כף סיידים), שהיא הכלי המיוחד להחלקה זו.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:5
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:5)

**הציר** של דלת, **והצינור** (החור שהציר נכנס בו), **והקורה** המחזיקה את הדלת, **והמנעול והמפתח שנשברו — מתקנן במועד** משום שכולם דברים נחוצים ביותר ואי אפשר לדחותם, **ובלבד שלא יתכוין** מראש **לעשות מלאכתו במועד** וידחה תיקונים אלה עד לאותה שעה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:6
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:6)

**וכל כבשין** (מאכלים כבושים) שזמן כבישתם קצר, **שהוא יכול** יכול להספיק ו**לאכול מהן במועד — כובשן** אף בימי חול המועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:7
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:7)

ב גמרא שואלים: **היכי דמי** [כיצד זה בדיוק] **מעשה הדיוט** בבניה? **רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא** [בענפי דקל ודפנה] שאיננו עושה מבנה של ממש. **במתניתא תנא** [בברייתא שנה]: **צר בצרור ואינו טח בטיט** שמסדר את האבנים (הצרורות), אבל אינו טח אותן בטיט.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:8
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:8)

שנינו במשנה: **שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה** ביד וברגל אבל לא במחלציים. ותוהים: **השתא** [עכשיו] **במעגילה** הרי **אמרת** כי **שרי** [מותר] — **ביד וברגל מיבעיא** [נצרכה לומר] שמותר? ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר, כך יש להבין]: **שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגילה** ולא במעגילה ממש, אלא בעבודה משוכללת **ביד וברגל, אבל לא במחלצים** שהוא כלי אומנות המיוחד לכך.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:9
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:9)

ג שנינו במשנה ש**הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד. ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **עד ימיו** של יוחנן כהן גדול **היה פטיש מכה בירושלים** בחול המועד, שהיו עובדים בנפחות בדבר האבד, והוא אסר וביטל מלאכה זו. ונדייק: **עד ימיו — אין** [כן], אולם **מכאן ואילך** — **לא,** משמע שכל מלאכת אומנות כעין זו אסורה!


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:10
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:10)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **כאן** שאסרו, הרי זה **בדנפחי** [במלאכת נפחים], שקולם נשמע ביותר, **כאן** שהותר, הרי זה **בדנגרי** [במלאכת נגרים] שאין משמיעים קול גדול.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:11
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:11)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב חסדא: יאמרו** איפוא, **קלא רבה** [קול גדול] — **אסיר** [אסור], **קלא זוטר** [קול קטן] — **שרי** [מותר] אפילו כשאין צורך! **אלא אמר רב חסדא: לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זה] שהתירו — הרי זה **במגלי** [במגלים], **הא** [זה] שאסרו — הרי זה **בחציני** [במפסלות], שכיון שהמגלים אינם עושים רעש כלל התירו. **רב פפא אמר: כאן** במשנתנו — הרי זה **קודם גזירה** שגזר יוחנן כהן גדול, **כאן** בברייתא — הרי זה **לאחר גזירה.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:12
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:12)

**רב אשי אמר: הא** [זו] ששנו שיש בכך איסור — הרי זה כדעת **ר' יהודה. הא** [זו] משנתנו — כדעת **ר' יוסי.** ש**אמר ר' יצחק בר אבדימי: מאן** [מי הוא] **תנא** זה הסבור כי צריך לעשות **שינוי** בכל מלאכה הנעשית **ב**חול ה**מועד** אפילו **בדבר האבד — דין זה הוא** ש**לא** כשיטת **ר' יוסי,** שכן ר' יוסי מתיר במלאכת דבר האבד לעשותה כדרכה (להלן מועד קטן דף יב,א).


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:13
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:13)

**אמר רבינא: כמאן מדלינן האידנא קביותא דדשא בחולא דמועדא** [כשיטת מי אנחנו מגביהים עתה את המשקוף שמעל הדלת ותוקעים בו מסמרים שיצאו בלי שינוי בחול המועד], **כמאן** [כדעת מי] — **כר' יוסי** שהתיר בדבר האבד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:14
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:14)

ד שנינו במשנה: **כבשין שהוא יכול לאכול במועד — כובשן.** מסופר: הנהר **בדיתא לבאי כוורי** [גרף ממימיו דגים] בחול המועד, **אזיל כולי עלמא צוד אייתו כוורא** [הלכו כל העולם, הכל, צדו והביאו דגים], **שרא להו** [התיר להם] **רבא למימלח מינייהו** [למלוח מהם].


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:15
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:15)

**אמר ליה** [לו] **אביי: והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד — כובשן,** והלא דגים מרובים אלו לא יוכלו להיאכל במועד ואין איפוא להתיר את כבישתם! **אמר ליה** [לו] רבא: **כיון דמעיקרא** [שמתחילה] דגים אלו **אדעתא דאכילה אייתינהו** [על דעת לאכול מהם מיד הביאום] אלא שנתברר שהביאו יותר מכדי צורך אכילה, ועוד, **ואי שביק להו פסדי** [ואם נניח להם בלא מליחה ייפסדו], אם כן **כפרקמטיא האבד דמי, ושרי** [כסחורה האבודה הם נחשבים, ומותרים].


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:16
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:16)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שלא כך היה המעשה, אלא **שרי להו** [התיר להם] **רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח** [לצוד את הדגים להביא אותם ולמלוח אותם]. **אמר ליה** [לו] **אביי: והא אנן** [והרי אנו] **כבשין שהוא יכול לאכול מהן** במועד **כובשן תנן** [שנינו במשנה], ודגים אלו שנמלחו הרבה אינם ראויים לאכילה עד שיתייבשו היטב!


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:17
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:17)

**אמר ליה** [לו]: **הני נמי מיתאכלי אגב איצצא** [אלה גם כן אשר מלחו כעת נאכלים, יכולים להיאכל על ידי סחיטה ולחיצה] שיוציאו מהם את המלח והציר ויאכלם, ואם כן ראויים אף הם במועד. **כי הא** [כמו המעשה הזה] ש**שמואל עבדו ליה שיתין איצצי** [עשו לו על ידי שישים סחיטות] **ואכל** דגים מלוחים שנכבשו זה עתה. מסופר: **רבא איקלע לבי ריש גלותא עבדי ליה שיתין איצצי** [נזדמן לבית ראש הגולה ועשו לו שישים סחיטות] **ואכל.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:18
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:18)

כיון שדובר בענין אכילת דגים בצורות שונות, מספרים: **רב איקלע לבי** [הזדמן לבית] **רב שפיר, אייתו לקמייהו ההוא כוורא תילתא בישולא תילתא מילחא ותילתא טוויא** [הביאו לפניהם דג שהיה שליש מבושל שליש מלוח ושליש צלוי].


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:19
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:19)

**אמר רב: אמר לי אדא ציידא** [הצייד], **כוורא סמוך למיסרחיה מעלי** [דג סמוך לסרחונו כאשר שהה זמן מסויים הוא מעולה]. **ואמר רב: אמר לי אדא ציידא: כוורא, טווייא באחוה** [דג, צלה אותו באחיו במלח, שאף הוא בא מן המים], **אסוקיה באבוה** [העלהו באביו במים שמהם הוא בא], **מיכלי בבריה** [אכול אותו עם בנו] עם ציר דגים, **אשתי עליה אבוה** [ושתה עליו מאביו, שתה מים לאחריו].


###### Steinsaltz on Moed Katan 11a:20
[Steinsaltz on Moed Katan 11a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/11a:20)

**ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא תחלי וחלבא** [דגים שחליים וחלב] **ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא** [שיטען אותם הגוף ושלא תטען אותם המיטה], כלומר, טוב להלך קצת לאחר אכילתם ולא ללכת מיד לישון. **ואמר רב, אמר לי אדא ציידא:** אחרי אכילת **כוורא תחלי וחלבא** [דגים שחליים וחלב] מוטב לשתות **מיא** [מים] **ולא שיכרא** [שיכר], ואם אין לו מים ישתה **שיכרא** [שיכר] **ולא חמרא**