## Steinsaltz on Moed Katan Daf 13a

###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:1
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:1)

מי ש**צרם אזן בכור** שחתך מעט מאוזנו של בכור, כדי שיהיה בעל מום ויהיה מותר לאכילה, ולאחר מכן מת — **קנסו בנו אחריו,** שאף הוא אסור לאכול מבשר בכור זה, אפשר לדחות ולומר ששם החמירו **משום** שהוא **איסורא דאורייתא** [איסור של תורה],


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:2
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:2)

**ואם תמצי** [תמצא, תרצה] **לומר** ולהוכיח מדין מי ש**מכר עבדו לגוי** שקונסים אותו שייחשב העבד כמשוחרר ולא ישוב לעבוד את אדונו זה **ומת** המוכר ש**קנסו** גם **בנו אחריו,** אפשר לדחות ולומר שיש שם טעם מיוחד **משום דכל יומא מפקע ליה** [שבכל יום מפקיע אותו] הגוי **ממצות** ונמצא שגרם הרבה עבירות על ידי מעשהו ולכן החמירו חכמים,


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:3
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:3)

**הכא מאי** [כאן מה הדין] במכוון מלאכתו בחול המועד, האם נאמר כי **גברא קניס רבנן והא ליתיה** [את האיש קנסו חכמים והרי איננו, שמת], **או דלמא** [שמא] **ממונא קניס רבנן והא איתיה** [את הממון קנסו חכמים והרי נמצא עדיין]!


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:4
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:4)

**אמר ליה** [לו] ר' זירא לר' ירמיה: **תניתוה** [שניתם אותה], כלומר, יש פתרון לבעיה זו ממה ששנינו במשנה הידועה לכול; **שדה שנתקווצה** (שהוציאו ממנה את הקוצים) **בשביעית — תזרע למוצאי שביעית,** שאין עקירת הקוצים מלאכה גמורה האוסרת את השדה, אבל **נטייבה** (הושבחה בזבל), **או נדיירה** שהביא לשם בהמות שיהלכו בשדה וימלאוהו זבל — **לא תזרע למוצאי שביעית,** שקנסוהו שלא ייהנה ממלאכת איסור. **ואמר ר' יוסי בר חנינא: נקטינן** [מוחזקים אנו], אם **הטיבה** באיסור **ומת — בנו** מותר לו ל**זורעה, אלמא** [מכאן] נסיק מסקנה כללית ש**לדידיה** [לו, אותו] **קנסו רבנן** [חכמים], אולם **לבריה** [לבנו] **לא קנסו רבנן** [חכמים], **הכא נמי** [כאן במועד גם כן], **לדידיה** [לו, אותו] **קנסו רבנן** [חכמים], אולם **לבריה** [לבנו] **לא קנסו רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:5
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:5)

**אמר אביי: נקטינן** [מוחזקין אנו] בהלכות קנסות חכמים: מי ש**טימא טהרותיו** של אחר, שחייב לשלם לו את הנזק שנגרם על ידי כך, **ומת** ולא הספיק לשלם — **לא קנסו בנו אחריו** שישלם זאת. ו**מאי טעמא** [מה טעמו של דבר] — **היזק שאינו ניכר** שמעשה ההיזק איננו עושה שינוי חומרי הנראה בעין, מדין התורה **לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **היזק,** אלא כיון שבכל זאת גרם המטמא לנזק קנסוהו חכמים, וכיון שהוא רק מגדר קנס **לדידיה** [לו, אותו] **קנסו רבנן** [חכמים], אולם **לבריה** [לבנו] **לא קנסו רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:6
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:6)

א משנה **אין לוקחין** (קונים) **בתים, עבדים ובהמה** בחול המועד **אלא לצורך המועד, או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:7
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:7)

ב גמרא **בעא מיניה** [שאל אותו] **רבא מרב נחמן: שכר פעולה** (עבודה) של פועל **שאין לו מה יאכל, מהו?** המותר למסור עבודה לפועל עני בחול המועד? **אמר ליה** [לו]: **תנינא** [שנינו] דבר זה, שהרי שנינו במשנה: **או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל.** תוספת זו "שאין לו מה יאכל" **לאתויי מאי** [להביא, להוסיף את מה] היא באה? שהרי לענין המוכר כבר נאמר ש"לצורך המוכר" מותר! **לאו לאתויי** [האם לא להביא, לרבות] **שכר פעולה** שמותר גם במקרה כזה! **אמר ליה** [לו]: **לא,** ואין הדבר מוכרח, כי שמא **פרושי קא מפרש** [פירוש הוא שמפרש], שמפרש מה שאמר "לצורך המוכר", ומסביר — שאין לו מה יאכל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:8
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:8)

**איתיביה** [הקשה לו] **אביי,** שנינו: **אין כותבין שטרי חוב ב**חול ה**מועד, ואם** המלווה **אינו מאמינו** ללווה, וחושש שבלא שטר לא יוכל לגבות חובו, **או שאין לו מה יאכל — הרי זה יכתוב.** ונברר: **"שאין לו מה יאכל" לאתויי מאי** [להביא לרבות, מה] **לאו לאתויי** [האם לא להביא] **שכר פעולה** של הלבלר, כותב השטר? **שמע מינה** [למד מכאן] שמותר לשכור פועל הנזקק לפרנסה לעשות אף מלאכה האסורה בחול המועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:9
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:9)

**מותיב** [מקשה] **רב ששת** על דברי רב נחמן ממה ששנינו, שאסרו חכמים לעשות מלאכה בערב פסח, ודינו לענין זה כחול המועד, אבל **וחכמים אומרים: שלש** (בעלי) **אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות** והם: **החייטין והספרין והכובסין.** ומסבירים בברייתא מפני מה הותרו מלאכות אלה. **החייטין** מותרים — **שכן הדיוט** (שאיננו בעל מלאכה) **תופר כדרכו** אפילו **בחולו של מועד, הספרין והכובסין — שכן הבאין ממדינת הים והיוצא מבית האסורין** שלא הספיקו לספר ולכבס לפני כן **מותרין לספר ולכבס** אף **בחולו של מועד,** שמלאכה המותרת באופן כלשהו בחול המועד מותרת גם בערב פסח.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:10
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:10)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] ש**שכר פעולה** כאשר הפועל **אין לו מה יאכל שרי** [מותר] בחול המועד, אם כן **כל** ה**מלאכות** האחרות **נמי לישתרו** [גם כן תהיינה מותרות] מטעם זה בערב פסח, **דהא איכא** [שהרי יש] כיוצא בהן בחול המועד **שכר פעולה כשאין לו מה יאכל,** וכיון שלא נאמר הדבר — משמע שאסורה מלאכה לפועל גם אם אין לו מה שיאכל!


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:11
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:11)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב פפא: אלא מעתה** שלמדים מחול המועד לערב פסח מאותו טעם **בנין** בערב פסח **לישתרי** [יותר], **שכן כותל הגוהה** (הנוטה ליפול) **לרשות הרבים — סותר ובונה** בחול המועד **כדרכו מפני הסכנה!**


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:12
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:12)

וכן **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא: אלא מעתה לבלר** (כותב שטרות) **לישתרי** [יותר] לעשות מלאכתו בערב פסח, **שכן כותבין** במועד **קידושי נשים, גיטין ושוברין!**


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:13
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:13)

**אלא אמר רב אשי:** כל הקושיות הללו אין להן בסיס, כי מדין חול ה**מועד** על דין יום **ארבעה עשר** בניסן **קא רמית** [אתה משליך, מראה סתירה]? יש הבדל יסודי ביניהם; חול ה**מועד** איסורו במלאכה **משום טירחא הוא, ובמקום פסידא** [הפסד] **שרו רבנן** [התירו חכמים], ואילו **ארבעה עשר** בניסן שנאסר במלאכה **משום צורך יום טוב הוא** כדי שיהיו הכל פנויים להכין ליום טוב, בפרט לקרבן פסח. ולכן **מידי** [דבר] שהוא ל**צורך יום טוב שרו רבנן** [התירו חכמים] כמלאכת החייטים והספרים, אולם **מידי דלאו** [דבר שאינו] ל**צורך יום טוב לא שרו רבנן** [התירו חכמים].


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:14
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:14)

ג משנה **אין מפנין** כלים **מבית לבית, אבל מפנה הוא** מן הבית **לחצרו** אם זקוק לכך. **אין מביאין כלים מבית האומן** לאחר שסיים מלאכתם, אבל **אם חושש להם** שמא ייגנבו — **מפנן לחצר אחרת.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:15
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:15)

ד גמרא שנינו במשנה: אבל מפנה הוא לחצרו, ולכאורה הכוונה שמפנה מחצר אחרת לחצרו. ותוהים: **והאמרת רישא** [והרי אמרת בתחילה] **אין מפנין כלל** אף מבית לבית, וכיצד חוזרים ואומרים שמפנים? **אמר אביי: סיפא אתאן** [בסוף באנו] לדון במקרה כשמפנים מבית **לבית שבחצר,** שאין מפנה מחצר אחרת, אלא מוציא מן הבית שבחצר לאותה חצר.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:16
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:16)

ה עוד שנינו במשנה: **ואין מביאין כלים מבית האומן. אמר רב פפא: בדיק לן** [בדק, בחן, אותנו] **רבא** בשאלה הבאה, **תנן** [שנינו במשנה]: **אין מביאין כלים מבית האומן, ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממשנה אחרת שנאמר בה: **מוליכין ומביאין כלים מבית האומן, ואף על פי שאינן לצורך המועד!**


###### Steinsaltz on Moed Katan 13a:17
[Steinsaltz on Moed Katan 13a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13a:17)

**ושנינן ליה** [ותירצנו לו]: **כאן** במשנה המתירה מדובר **בארבעה עשר** בניסן בערב חג הפסח, ו**כאן** במשנתנו האוסרת, מדובר **בחולו של מועד. איבעית אימא** [אם תרצה אמור] תירוץ אחר, **הא והא** [זו וזו] מדובר **בחולו של מועד, כאן** במשנתנו האוסרת, הרי זה מדובר **בשמאמינו** לאומן, ואינו חושש לכליו, ולכן אינו רשאי להוציאם. **כאן** במשנה המתירה, הרי זה **בשאינו מאמינו** שאינו סומך על האומן ולכן התירו לו להוציא ממנו את הכלים.