## Steinsaltz on Moed Katan Daf 13b

###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:1
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:1)

**והתניא** [ואכן כן שנינו בברייתא]: **מביאין כלים מבית האומן, כגון כד מבית הכדר** (עושה הכדים) **וכוס מבית הזגג,** שהרי משתמשים בהם במועד עצמו. **אבל לא** יביא **צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן,** כיון שאינם צורך המועד. **ואם אין לו** לאומן **מה יאכל — נותן לו** לאומן **שכרו** במועד **ומניחו** את הכלי **אצלו. ואם אינו מאמינו** לאומן בשמירת כלי זה **מניחו בבית הסמוך לו. ואם חושש להם שמא יגנבו — מפנן לחצר אחרת, ואם אינו מאמינו** לבעל החצר — **מביאן בצנעה בתוך ביתו.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:2
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:2)

ומעירים: **תרצת** ענין זה של **מביאין** כלים מבית האומן, שאפשר לפרש אותו שמדובר באופן שאינו מאמינו, אבל בענין **מוליכין** האמור בברייתא **קשיא** [קשה], **דקתני** [ששנינו] במשנה: **"אין מביאין", וכל שכן שאין מוליכין! אלא** יש לדחות מה שאמרנו: **מחוורתא כדשניין מעיקרא** [מחוור, ברור, כפי שתירצנו קודם] שיש להבדיל בין ערב פסח לחול המועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:3
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:3)

א משנה **מחפין** (מכסים) **את הקציעות** (התאנים העומדות להתייבש) **בקש** שלא יירטבו. **ר' יהודה אומר: אף מעבין** מניחים אותן בערימה צפופה יותר. **מוכרי פירות, כסות וכלים — מוכרים בצנעה לצורך המועד. הציידין והדשושות** (האומנים הדשים תבואה) **והגרוסות** (הכותשים את גרגירי הפול לעשותם גרוסים) — **עושין בצנעה לצורך המועד. ר' יוסי אומר: הם החמירו על עצמן** שלא לעשות מלאכה אפילו לצורך זה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:4
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:4)

ב גמרא **פליגי** [נחלקו] **בה** בשאלה זו **ר' חייא בר אבא ור' אסי, ותרוייהו** [ושניהם] אמרו זאת **משמיה** [משמו] של **חזקיה ור' יוחנן. חד** [אחד מהם] **אמר: "מחפין"** פירושו **אקלושי** [לכסות בצורה קלושה] את התאנים, **"מעבין" — אסמוכי** [כיסוי סמיך, צפוף]. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: "מחפין"** פירושו **בין אקלושי** [בצורה קלושה] **בין אסמוכי** [בצורה צפופה], אבל **"מעבין"** פירושו ש**עושה אותו כמין כרי,** שעורמים כעין ערימה. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **"מעבין" — עושה אותו כמין כרי,** אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:5
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:5)

ג שנינו במשנה ש**מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה** וכן הציידים הדשושות והגרוסות עושים בצינעה לצורך המועד, ורבי יוסי אמר שהם החמירו על עצמם. **אבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **"הן החמירו על עצמן"** פירושו **דלא הוו עבדי** [שלא היו עושים] **כלל** מלאכה בחול המועד, **או דלמא** [שמא] החמירו על עצמם **דהוו עבדי** [שהיו עושים] **בצנעה,** אף שמעיקר הדין מותר אפילו בפרהסיה?


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:6
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו, ממה ששנינו: **מוכרי פירות כסות וכלים** — **מוכרין בצנעה לצורך המועד, ר' יוסי אומר: תגרי טבריא** [טבריה] **הן** ש**החמירו על עצמן שלא יהו מוכרין כל עיקר** אפילו בצינעה. וכן **צדי חיות ועופות ודגים** — **צדין בצנעה לצורך המועד, ר' יוסי אומר: צדי עכו הן** ש**החמירו על עצמן שלא יהו צדין כל עיקר. דשושי חילקא טרגיס וטיסני** (הכותשים את החיטים לגריסים קטנים) — **דוששין בצנעה לצורך המועד, ר' יוסי אומר: דשושי ציפורי הן** ש**החמירו על עצמן שלא יהו דוששין כל עיקר.** הרי שרבי יוסי בא להחמיר ולא להקל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:7
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:7)

**אמר אביי: "חילקא"** פירושו שכותשים את התבואה **חדא לתרתי** [גרעין אחד לשניים] **"טרגיס" — חדא לתלת** [אחד לשלושה] **"טיסני"** — **חדא** [אחד] **לארבעה. כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל, **אמר:** "חילקא" פירושו **כונתא** [כוסמת].


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:8
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:8)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **חילקא טרגיס וטיסני טמאין בכל מקום** משום שהם נחשבים לאוכל גמור. ושואלים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] שכל אלה כוונתם **חדא לתרתי לתלת** [אחד לשניים לשלושה] **ולארבעה, משום הכי** [כך] הם **טמאין בכל מקום, דאתכשור** [שהוכשרו] לקבל טומאה על ידי מים בתוך תהליך עשייתם, **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שהיא **כונתא** [כוסמת], **אמאי** [מדוע] הם **טמאין בכל מקום, הא** [הרי] **לא איתכשור** [הוכשרו לקבל טומאה]?


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:9
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:9)

ומשיבים: **כגון דמיקלפן** [שהיו קלופות], **דאי לאו דשרא להו במיא לא הוה מיקלפא** [שאם לא היה שורה אותן קודם במים לא היתה נקלפת]. **ואמאי קרי ליה** [ומדוע קוראים לה] **"חילקא"** — משום **דשקל חלקיהו** [שנטל מהם קליפתם], ועכשיו הן חלקות.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:10
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:10)

**מיתיבי** [מקשים] על כך, ממה ששנינו: **הנודר** ואוסר על עצמו לאכול **מן הדגן** — **אסור אף בפול המצרי יבש** שהוא נכלל בגדר דגן בפי בני אדם, **ומותר ב**פול **לח, ומותר באורז בחילקא וטרגיס וטיסני.** ועתה שואלים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] שהוא חיטים שנחלקו **חדא לתרתי חדא לתלת** [אחת לשתיים אחת לשלושה] **וחדא** [ואחת] **לארבעה** — **שפיר** [יפה], **דנפקו להו** [שיוצאים להם] על ידי גריסתם **מתורת "דגן"** והם קרויים מעתה "מיני מזונות", **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] שהיא **כונתא** [כוסמת], הלא **דגן מעליא** [מעולה, חשוב] **הוא!** שהלא הכוסמת היא מחמשת מיני דגן. ומעירים, אכן **קשיא** [קשה].


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:11
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:11)

ד מסופר: **רב הונא שרא להו להנהו כרופייתא למיזל לזבוני כי אורחייהו בשוקא** [התיר להם למוכרי תבלינים ללכת למכור כדרכם בשוק]. **איתיביה** [הקשה לו] **רב כהנא** ממה ששנינו: אם היתה **חנות פתוחה לסטיו** (שדרת העמודים ברחוב שלפני החנות) — **פותח ונועל** בחול המועד **כדרכו** בחול, משום שאין זה גלוי לרבים, אבל אם היתה


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:12
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:12)

**פתוחה לרשות הרבים** — **פותח** דלת **אחת ונועל אחת,** אבל ב**ערב יום טוב האחרון של חג מוציא** את הדברים מן החנות **ומעטר את שוקי העיר בפירות בשביל כבוד יום טוב האחרון.** ומעתה נדייק: **מפני כבוד יום טוב האחרון — אין** [כן] התירו לפתוח חנות כדרכה, אבל **שלא מפני כבוד יום טוב — לא!** ואיך אם כן התיר רב הונא לאותם מוכרי בשמים למכור כדרכם בחול המועד?


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:13
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:13)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] שאסרו למוכרם בפרהסיה, הרי זה **בפירי** [בפירות] שקונים מהם כמות גדולה ויכולים לקנותם לפני החג, ויחשדו שקונה לאחר המועד, **הא** [זה] שלא אסר רב הונא, היה זה **ב**מכירת **תבלין,** שאין לאוסרם משום שהאדם לוקח מהם דבר מועט לצורך המועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:15
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:15)

א משנה **ואלו מגלחין** בהיתר **ב**חול ה**מועד: הבא ממדינת הים** בחול המועד, או היוצא **מבית השביה, והיוצא מבית האסורין ו**כן **המנודה שהתירו לו חכמים** את הנידוי בחול המועד, שרק אז הותר לו להסתפר. **וכן מי** שנדר נדר שלא להסתפר ו**נשאל לחכם** על נדרו **והותר** בחול המועד. **ו**כן **הנזיר** שנגמר זמן נזירותו בחול המועד, **ו**כן **המצורע** הצריך לגלח **מטומאתו לטהרתו** במועד, כל אלה, כיון שלא יכלו לגלח בערב החג מותר להם לגלח בחול המועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 13b:16
[Steinsaltz on Moed Katan 13b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/13b:16)

**ואלו מכבסין** בהיתר **במועד: הבא ממדינת הים, ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין,**