## Steinsaltz on Moed Katan Daf 17a

###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:1
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:1)

**תלמיד שנידה לכבודו** לא משום שהמנודה עבר עבירה, אלא שפגע בכבודו — **נדויו נידוי. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מנודה לרב — מנודה לתלמיד, מנודה לתלמיד — אינו מנודה לרב.** ונדייק: **לרב הוא** ש**אינו מנודה, הא לכולי עלמא** [הרי לכל העולם, לכול] — הוא **מנודה,** ונברר:


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:2
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:2)

**למאי** [למה] נידה אותו? **אי במילי דשמיא** [אם בדברים בענייני שמים] משום שאותו אדם עבר עבירה — מדוע לא יהיה מנודה גם לרב? הלא כבר נאמר **"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' "**(משלי כא, ל), שנגד ה', ובמקום שיש חילול שמו, אין להחשיב שום דבר, גם לא את גדלותו של הרב וחכמתו, שגם הוא צריך לנהוג נידוי באדם זה! **אלא לאו** [האם לא] מדובר כשנידה **לכבוד עצמו,** ואם כן משמע מכאן שנידויו נידוי לכל אדם (פרט לרב).


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:3
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:3)

**אמר רב יוסף: צורבא מרבנן עביד דינא לנפשיה במילתא דפסיקא ליה** [תלמיד חכם עושה דין לעצמו בדבר הברור לו] ואינו צריך ללכת לבית דין שיפסקו דינו תחילה, וכן הוא נוהג כשנהגו בו זלזול.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:4
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:4)

א מסופר: **ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה** [תלמיד חכם אחד שהיו עליו שמועות רעות] שהיה חשוד בדבר עבירה, **אמר רב יהודה: היכי ליעביד** [כיצד נעשה]? **לשמתיה** [אם ננדה אותו] — **צריכי ליה רבנן** [צריכים אותו חכמים], שהיה גדול בתורה, ואם **לא לשמתיה** [ננדה אותו] — **קא מיתחיל שמא דשמיא** [יתחלל שם שמים].


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:5
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:5)

**אמר ליה** [לו] רב יהודה **לרבה בר בר חנה: מידי שמיע לך בהא** [האם שמעת דבר בענין זה]? **אמר ליה** [לו], **הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן: מאי דכתיב** [מה פירוש הכתוב]: **"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"** (מלאכי ב, ז), ללמדנו: **אם דומה הרב למלאך ה' — יבקשו תורה מפיו, ואם לאו** שאיננו טהור וכשר — **אל יבקשו תורה מפיו,** ואפילו הוא גדול בתורה אין ללמוד ממנו.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:6
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:6)

וכיון שכן **שמתיה** [נידה אותו] **רב יהודה** לאותו תלמיד. **לסוף איחלש** [בסוף לאחר זמן נחלש] **רב יהודה** ועמד למות. **אתו רבנן לשיולי ביה** [באו חכמים לשאול בו לשלומו] **ואתא איהו נמי בהדייהו** [ובא הוא המנודה גם כן איתם], **כד חזייה** [כאשר ראה אותו] **רב יהודה חייך,**


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:7
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:7)

**אמר ליה** [לו] המנודה: **לא מסתייך** [דייך] **דשמתיה לההוא גברא** [שנידיתי את האיש ההוא], אותי, **אלא אחוכי נמי חייך בי** [אתה גם צוחק עלי]?! **אמר ליה** [לו] רב יהודה: **לאו בדידך מחייכנא** [לא בשלך, עליך אני צוחק] **אלא דכי אזלינא לההוא עלמא בדיחא דעתאי** [שכאשר אני הולך לעולם ההוא שמח אני], ש**אפילו לגברא כוותך** [לאדם גדול כמוך] **לא חניפי ליה** [החנפתי לו] ונהגתי בו כדין.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:8
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:8)

כאשר **נח נפשיה** [נחה נפשו, נפטר] **רב יהודה, אתא לבי מדרשא** [בא המנודה לבית המדרש], **אמר להו** [להם] לחכמים: **שרו** [התירו] **לי** את הנידוי! **אמרו ליה רבנן** [לו החכמים]: **גברא דחשיב** [אדם חשוב] **כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך** [אין כאן שיוכל להתיר לך], **אלא זיל לגביה** [לך אל] **ר' יהודה נשיאה** [הנשיא] בארץ ישראל **דלישרי לך** [שיתיר לך], **אזל לקמיה** [הלך לפניו], **אמר ליה** [לו] ר' יהודה הנשיא **לר' אמי: פוק** [צא] **עיין בדיניה** [בדינו], **אי מיבעי למשרא ליה** [אם צריך להתיר לו] — **שרי ליה** [התר לו בשליחותי].


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:9
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:9)

**עיין ר' אמי בדיניה** [בדינו], **סבר למישרא ליה** [וחשב להתיר לו], **עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר: ומה שפחה של בית רבי** שנידתה אדם פעם **לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה** להתירו עד **שלש שנים, יהודה חבירינו על אחת כמה וכמה,** שצריך להתחשב בדבריו ואל לנו להתיר את הנידוי.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:10
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:10)

**אמר ר' זירא: מאי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא** [מה קרה זה לפנינו שבא עכשיו זקן זה ר' שמואל בר נחמני לבית המדרש] **דהא** [שהרי] **כמה שני** [שנים] **לא אתא** [בא] ובדיוק היום נזדמן בשעת דיון זה, **שמע מינה לא מיבעי למישרא ליה** [למד מכאן שאין צריך להתיר לו] שצירוף מאורעות זה — לא מקרה הוא, אלא יש לראותו כהוראת דברים משמים. שנזדמן שבדיוק ביום זה יבא אותו חכם ויביע דעתו זו, **לא שרא ליה** [התיר לו]. **נפק כי קא בכי ואזיל** [יצא המנודה כשהוא בוכה והולך],


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:11
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:11)

**אתא זיבורא וטרקיה אאמתיה ושכיב** [באה צירעה ועקצה אותו באמתו, באבר, ומת]. כיון שהיה תלמיד חכם גדול **עיילוהו למערתא דחסידי** [הכניסוהו, לקוברו, למערה שבה קוברים את החסידים] **ולא קיבלוהו,** שעמד נחש בפתח המערה ולא נתן להכניסו, **עיילוהו למערתא דדייני** [הכניסו אותו למערה של דיינים] **ו**שם **קיבלוהו.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:12
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:12)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] קיבלו אותו במקום זה? ומשיבים: שאף שחטא, מכל מקום **דעבד** [שעשה] **כ**דעת **ר' אילעאי. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אילעאי אומר: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו** ואינו יכול להשתלט עליו — **ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתעטף שחורים,** כמנהגם של אבלים שמא ישפיע עליו הדבר ולא יעבור, **ו**אם לא הועיל — **יעשה מה שלבו חפץ, ו**לפחות **אל יחלל שם שמים בפרהסיא.** וכיון שאותו אדם אף שעבר עבירה עשה זאת בצינעה באופן שלא יהיה חילול השם בגלוי, ראוי היה לקבורה מכובדת.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:13
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:13)

ושואלים: אותו סיפור שהזכיר רבי שמואל בר נחמני בענין **שפחה של בית רבי מאי היא** [מה הוא]? ומסופר, **דאמתא דבי** [שהמשרתת, השפחה, של בית] **רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי** [ראתה אדם אחד שהיה מכה] **לבנו** ה**גדול אמרה: ליהוי ההוא גברא בשמתא** [שיהא אדם זה המכה בנידוי], **דקעבר** [שהרי הוא עובר] **משום "ולפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד). וכעין מה **דתניא** [ששנינו בברייתא], מה שנאמר: **"ולפני עור לא תתן מכשל" — במכה לבנו גדול הכתוב מדבר,** שכן אם מכה בן גדול עלול הבן להתרגז ולהכות את אביו ויעבור עבירה חמורה, ולכן אסור לאדם להכות בן גדול.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:14
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:14)

בענין דומה מסופר: **ריש לקיש הוה מנטר פרדיסא** [היה שומר פרדס בשכר], **אתא ההוא גברא וקאכיל תאיני** [בא אדם אחד ואכל תאנים מאותו פרדס], **רמא ביה קלא** [הרים בו קולו, צעק עליו] **ולא אשגח ביה** [השגיח בו] אותו האיש והמשיך לאכול. **אמר** ריש לקיש: **להוי ההוא גברא בשמתא** [שיהא אותו איש בנידוי]. **אמר ליה** [לו] אותו אדם: **אדרבה, להוי ההוא גברא בשמתא** [להיפך, יהא אותו איש, ריש לקיש בנידוי], שכן, **אם ממון נתחייבתי לך** שנטלתי תאנים שלא ברשות, **נידוי מי** [האם] **נתחייבתי לך?** והלך אותו אדם משם.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:15
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:15)

**אתא לבי מדרשא** [בא ריש לקיש לבית המדרש] לשאול מה דינו. **אמרו ליה** [לו]: הנידוי **שלו,** של אותו אדם — **נידוי,** והרי אתה מנודה, ואילו הנידוי **שלך — אינו נידוי,** שכן צדק אותו אדם, שלא היתה לך זכות לנדותו על מה שעשה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:16
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:16)

ושאל אם כן **ומאי תקנתיה** [ומה תקנתו] של נידוי זה? ענו לו חכמים: **זיל לגביה דלישרי לך** [לך אליו שיתיר לך]. אמר להם: **לא ידענא ליה** [אינני מכיר אותו], **אמרו ליה** [לו]: **זיל לגבי נשיאה דלישרי לך** [לך אל הנשיא שיתיר לך], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **נידוהו ואינו יודע מי נידהו — ילך אצל** ה**נשיא, ויתיר לו נדויו.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:17
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:17)

ועוד בענין נידוי **אמר רב הונא, באושא התקינו: אב בית דין שסרח** בעבירה — **אין מנדין אותו,** אף על פי שראוי לכך כדי לא להביא לחילול השם, **אלא אומר לו** כלשון הכתוב: **"הכבד ושב בביתך"** (מלכים ב' יד, י), כלומר, יהיה זה לכבודך אם תשאר בביתך ולא תשמש בתפקידך ולא תבוא בציבור. **חזר וסרח — מנדין אותו** אפילו בפרהסיה, **מפני חילול השם,** שלא יאמרו שכיוון שאדם גדול הוא אין חכמים מענישים אותו כראוי, ומעירים:


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:18
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:18)

**ופליגא** [וחלוקה] דעה זו על דעת **ריש לקיש,** ש**אמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח — אין מנדין אותו בפרהסיא** כלל, **שנאמר: "וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה"** (הושע ד, ה), ופירושו: שאם הנביא, כלומר, אדם גדול, כושל בעבירה — **כסהו כלילה,** ואין מענישים אותו בפומבי.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:19
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:19)

באותו ענין מסופר: **מר זוטרא חסידא** [החסיד], **כי מיחייב צורבא מרבנן שמתא** [כאשר היה מתחייב לפניו תלמיד חכם בנידוי], **ברישא משמית נפשיה, והדר משמית לדידיה** [בתחילה היה מנדה את עצמו משום כבודו של התלמיד החכם, ואחר כך היה מנדה את אותו תלמיד חכם]. והיות ונידוי עצמו היה רק משום כבודו של התלמיד חכם שנידה, לכן **כי הוה עייל באושפיזיה שרי ליה לנפשיה, והדר שרי ליה לדידיה** [כאשר היה נכנס למלונו היה מתיר לעצמו את הנידוי, ואחר כך היה מתיר לו לאותו אדם].


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:20
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:20)

**אמר רב גידל אמר רב: תלמיד חכם מנדה לעצמו,** כלומר, את עצמו, **ו**כן **מיפר לעצמו** את הנידוי הזה. **אמר רב פפא: תיתי** [תבוא] **לי** טובה, כלומר, משתבח אני בכך ש**לא שמיתי צורבא מרבנן** [נדיתי תלמיד חכם] **מעולם.** ושואלים: אם כן, **אלא כי קא מיחייב צורבא מרבנן שמתא, היכי עביד** [כאשר מתחייב תלמיד חכם נידוי, מה היה עושה]? ומשיבים: **כי הא דבמערבא מימנו אנגידא דצורבא מרבנן ולא מימנו אשמתא** [כמו זה, שבארץ ישראל היו נמנים ומחליטים בבית דין על הלקאת תלמיד חכם ולא היו נמנים על נידוי], שהעדיפו עונש מלקות על נידוי.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:21
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:21)

ב וכעין הסבר לחומרת העונש שבנידוי, **מאי** [מה לשון] **"שמתא"? אמר רב:** הוא נוטריקון **שם מיתה,** שהוא רמז שיש בנידוי ענין של מיתה. **ושמואל אמר:** "שמתא" פירושו — **שממה יהיה, ומהניא ביה כי טיחיא בתנורא** [ומועילה, נכנסת בו כמו שומן שטחים בתנור], שכשם שנשאר שומן בלוע בתנור, כך נשאר תמיד משהו מן הקללה שבנידוי גם לאחר שמתירים אותו.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:22
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:22)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] דעה זו על דעת **ריש לקיש.** ש**אמר ריש לקיש: כשם שנכנסת** השמתא **במאתים וארבעים ושמונה איברים** כשמטילים אותה, **כך כשהיא יוצאה — יוצאה ממאתים וארבעים ושמונה איברים.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:23
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:23)

ורמז לדבר: **כשהיא נכנסת — דכתיב** [שנאמר]: **"והיתה העיר חרם"** (יהושע ו, יז), ו**"חרם" בגימטריא** לפי חשבון האותיות **מאתים וארבעים ושמונה הוו** [הם], לרמז שהחרם נכנס במאתים ארבעים ושמונה איברים. **כשהיא יוצאה — דכתיב** [שנאמר]: **"ברגז רחם תזכור"** (חבקוק ג, ב), ו**"רחם" בגימטריא הכי הוו** [כך הם גם כן] מאתים ארבעים ושמונה, ללמד שכאשר מתירים הכל מתבטל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:24
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:24)

ועוד בענין כח הנידוי. **אמר רב יוסף: שדי שמתא אגנובתא דכלבא ואיהי דידה עבדה** [הטל נידוי על זנבו של כלב והוא הנידוי יעשה את שלו, יזיק]. ומסופר: **דההוא כלבא דהוה אכיל מסאני דרבנן ולא הוו קא ידעי מנו** [היה כלב אחד שהיה אוכל את נעליהם של החכמים ולא היו יודעים מי הוא] המזיק, וחשבו שאדם הוא **ושמתו ליה** [ונידו אותו] **איתלי ביה נורא בגנובתיה ואכלתיה** [נתפסה אש בזנבו ושרפתו], הרי שהנידוי פועל אפילו על כלב.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:25
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:25)

מסופר: **ההוא אלמא דהוה קא מצער ליה לההוא צורבא מרבנן** [היה איש אלים אחד שהיה מצער תלמיד חכם אחד], **אתא לקמיה** [בא אותו תלמיד חכם לפני] **רב יוסף** לשאול מה לעשות, **אמר ליה** [לו]: **זיל שמתיה** [לך נדהו] **אמר ליה** [לו]: **מסתפינא מיניה** [מתיירא אני ממנו] שירדוף אותי יותר.


###### Steinsaltz on Moed Katan 17a:26
[Steinsaltz on Moed Katan 17a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/17a:26)

**אמר ליה** [לו]: **שקילי פתיחא עליה** [קח וכתוב עליו כתב נידוי], אמר לו: **כל שכן דמסתפינא מיניה** [שאני מתיירא ממנו], שאם אפרסם את הדבר בכתב בוודאי ירדפני. **אמר ליה** [לו] כך תעשה: **שקליה, אחתיה בכדא** [קח אותו, את כתב הנדוי, והנח אותו בכד],