## Steinsaltz on Moed Katan Daf 2a

###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:1
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:1)

א משנה **משקין** את **בית השלחין** (שדה הזקוק להשקיית עזר, בנוסף למי הגשמים) **ב**חול ה**מועד ו**כן **בשביעית** (בשנת השמיטה), **בין ממעיין שיצא בתחילה,** שרק עכשיו, בתוך ימי המועד, התחיל לזרום שם, **בין ממעיין שלא יצא בתחילה** והיה עובר שם מזמן. **אבל אין משקין לא ממי הגשמים** שצריך לטרוח לדלותם ממקומם ולהשקות בהם, **ולא ממי הקילון** מים ששואבים בדלי להשקיה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:2
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:2)

**ו**כן **אין עושין עוגיות** (גומות עגולות סביב) **לגפנים** בחול המועד. **ר' אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את האמה** (תעלת המים) שלא היתה קודם לכן **בתחילה במועד ובשביעית, וחכמים אומרים: עושין את האמה בתחילה בשביעית, ומתקנין את** אמות המים **המקולקלות במועד. ו**עוד אמרו, שחול המועד הוא זמן קבוע לתקן כמה מצרכי הרבים:


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:3
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:3)

**מתקנין את קלקולי המים** (תעלות שנתקלקלו) **שברשות הרבים, וחוטטין אותן** (מחטטים ומוציאים את העפר והליכלוך שנצטברו בהן) **ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים** שטובלים בהם, **ועושין כל צורכי הרבים** האחרים, **ו**כן **מציינין את הקברות** מסמנים מקומות שבהם קבורים בני אדם, להודיע שיש שם טומאה, **ויוצאין אף על הכלאים** לעקור את שתילי הכלאים שצמחו בין הזרעים במשך תקופת הגשמים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:4
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:4)

ב גמרא תחילה תוהים על סגנון המשנה: **השתא** [עכשיו, הרי] **יש לומר ממעיין שיצא בתחילה, דאתי לאינפולי** [שבא שעלול ליפול] לפי שאין עדיין למים אפיק יציב, ויתכן שהאדמה תיפול לתוך האפיק הזה, וייסתם, ויצטרך לטרוח לתקנו, ובכל זאת אמרנו ש**משקין** אותו בחול המועד — **ממעיין שלא יצא בתחילה, דלא אתי לאינפולי** [שאינו בא, עלול ליפול] שהרי יש לו אפיק קבוע **מיבעיא** [נצרכה לומר]?


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:5
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:5)

ומשיבים: **אמרי** [אומרים], **אצטריך** [נצרך] הדבר להיאמר, שכן, **אי תנא** [אם היה שונה] רק **מעיין שיצא בתחילה, הוה אמינא** [הייתי אומר]: **הכא** [כאן] במקרה זה **הוא** ש**בית השלחין — אין** [כן] ואילו **בית הבעל** שדה שמסתפק במי גשמים בלבד — **לא, משום דאתי לאינפולי** [שבא שעלול ליפול], **אבל מעיין שלא יצא בתחילה, דלא אתי לאינפולי** [שאינו בא, עלול ליפול] **אימא** [אמור] **אפילו בית הבעל נמי** [גם כן] מותר להשקותו השקיית עזר,


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:6
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:6)

על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ש**לא שנא** [אינו שונה] **מעיין שיצא בתחילה ולא שנא** [ואינו שונה] **מעיין שלא יצא בתחילה, בית השלחין — אין** [כן] משקים אותו בחול המועד, **בית הבעל —** אפילו ממעין שלא יצא בתחילה, גם כן **לא** משקים אותו.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:7
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:7)

ועוד בירור לשוני: **ומאי משמע דהאי** [ומה, מהיכן, המשמעות שזה] **"בית השלחין" לישנא דצחותא** [לשון צמאון] **היא,** לומר שצריך הוא להשקיית עזר — **דכתיב** [שנאמר]: **"ואתה עיף ויגע"** (דברים כה, ב), **ומתרגמינן** [ואנו מתרגמים] זאת בתרגום המקובל: **ואת משלהי ולאי** [ואתה צמא ועייף] שתרגום "עייף", במובן צמא, הוא משלהי. ואף "שלחין" (בחילוף ה"א=חי"ת) פירושו צימאון.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:8
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:8)

**ומאי משמע** [ומה, מהיכן נובעת משמעות] **דהאי** [שזה] **"בית הבעל" לישנא דמייתבותא** [לשון ישוב] **היא,** כלומר, דבר מיושב ומבוסס שאינו נזקק כל כך — **דכתיב** [שנאמר]: **"כי יבעל בחור בתולה** יבעלוך בניך**"** (ישעיהו סב, ה) **ומתרגמינן** [ואנו מתרגמים]: **ארי כמה דמיתותב עולם עם בתולתא יתייתבון בגויך בנייך** [כמו שמתיישב עלם עם בתולה יתיישבו בתוכך בניך].


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:9
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:9)

ג ומכאן לבירור שיטת המשנה. ושואלים: **מאן** [מי הוא] ה**תנא** של משנתנו הסבור **דפסידא** [שדבר שיש בו הפסד] אם לא יעשהו במועד — **אין** [כן] מותר במועד, כמו השקיית בית השלחין, ואילו **הרווחה** ותוספת — **לא?** ויותר מכן אפשר ללמוד כי **ואפילו במקום פסידא** [הפסד] — **מיטרח נמי לא טרחינן** [לטרוח גם כן איננו טורחים], שהרי אסר להשקות ממי גשמים בכל מקרה, מפני הטירחה שבדבר.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:10
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:10)

**אמר רב הונא:** שיטת **ר' אליעזר בן יעקב היא. דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' אליעזר בן יעקב אומר:** בתוך שדה מלא אילנות **מושכין את המים** בתעלות **מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה** אגב כך **את השדה כולה,** הרי שהוא אוסר לעשות במועד דבר של הרווחה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:11
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:11)

ועל ההשוואה הזו מקשים: **אימור דשמעת ליה** [אמור ששמעת אותו] את **ר' אליעזר** בן יעקב שסבור שדבר של **הרווחה** הוא ש**לא** יעשה במועד, אבל האם גם **טירחא במקום פסידא** [הפסד] **מי שמעת ליה** [האם שמעת אותו] שהוא אוסר? וצד זה של ההלכה במשנתנו לא נתבאר כלל בדברי ר' אליעזר בן יעקב.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:12
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:12)

**אלא אמר רב פפא: הא מני** [זו, משנתנו, כשיטת מי היא] — כשיטת **ר' יהודה היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מעיין היוצא בתחילה — משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה** (יבשה) וזקוקה למים. **ר' אלעזר בן עזריה אומר: לא כך ולא כך. יתר על כן אמר ר' יהודה: לא יפנה אדם אמת המים** מתעלתה הקבועה ויעשה לה נתיב אחר **וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:13
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:13)

ומתחילה מבררים את לשון הברייתא. **מאי** [מה פירוש] **"חרבה"** שנאמר בה? **אילימא** [אם תאמר] **חרבה ממש** ועכשיו הכל יבש בה, אם כן **למה לי** [לו] **דמשקי לה** [שישקה אותה], שאם כבר נבלו הצמחים מה תועיל ההשקיה? **אמר אביי:** הכוונה **שחרבה ממעיין זה** שהיה בה עד עכשיו **ויצא לה** בינתיים **מעיין אחר** ואם לא ישקו ממנו יהיה הפסד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:14
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:14)

ועוד מבארים: מה ש**ר' אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך,** כוונתו: **לא שנא** [אינו שונה] אם **חרב מעיינה ולא שנא** [ואינו שונה] אם **לא חרב מעיינה,** הכלל הוא: **מעיין שיצא בתחילה — לא** ישקו ממנו אפילו בית השלחין. ולמדנו מדברי ר' יהודה שאף במקום הפסד (בית השלחין שחרבה) אסור לטרוח טירחה יתירה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2a:15
[Steinsaltz on Moed Katan 2a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2a:15)

ושואלים: **וממאי** [וממה] מסיק אתה שמשנתנו כדברי ר' יהודה? **דלמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [שאמר] **ר' יהודה: בית השלחין — אין** [כן] משקים אותו בחול המועד ו**בית הבעל — לא, אלא** לגבי **מעיין שיצא בתחילה** שממנו אין להשקות