## Steinsaltz on Moed Katan Daf 2b

###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:1
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:1)

**דלמא אתי לאינפולי** [שמא יבוא, עלול ליפול], **אבל מעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי** [שאינו יבוא, עלול ליפול] שכבר נתייצב, **אפילו בית הבעל נמי** [גם כן] מותר להשקות ממנו!


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:2
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:2)

ואומרים: **אם כן,** אם אתה סבור כך — **מתניתין אמאן תרמייה** [משנתנו על מי תשליך אותה]? ולדעת איזה חכם תשייך אותה? שהרי לפירוש זה אין משנתנו זהה לשום שיטה, ואילו כפי שפירשנו הריהי כדעת ר' יהודה. **אלא** יש לומר: **ל**שיטת **ר' יהודה לא שנא** [אינו שונה] **מעיין שיצא בתחילה, ולא שנא** [ואינו שונה] **מעיין שלא יצא בתחילה, בית השלחין — אין** [כן] משקים, **בית הבעל — לא. והאי דקתני** [וזה ששנה] בברייתא את המחלוקת ב**מעיין שיצא בתחילה,** הרי זה **להודיעך כחו** של **ר' מאיר** כמה הוא מיקל, ש**אפילו מעיין היוצא בתחילה משקין ממנו, אפילו** את **שדה הבעל.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:3
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:3)

א **איתמר** [נאמר] שנחלקו האמוראים בשאלה הבאה: **המנכש** את העשבים הרעים מתוך הצמחים שרוצה בהם, או **המשקה מים לזרעים בשבת, משום מאי** [מה] **מתרינן ביה** [מתרים אנו בו]? שהלא אין עונשים ללא התראה, וכאשר מתרים בעבריין צריך לומר לו גם מה היא העבירה שהוא עובר עליה, ובשבת — על איזה אב מלאכה הוא עובר. **רבה אמר:** מתרים בו **משום** מלאכת **חורש,** שמעשהו הוא מעין מלאכת חרישה. **רב יוסף אמר: משום** מלאכת **זורע.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:4
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:4)

**אמר רבה: כוותי דידי מסתברא** [כשיטתי שלי מסתבר] לומר, והטעם: **מה דרכו** וכוונתו **של** ה**חורש** במעשה החרישה — **לרפויי ארעא** [לרפות ולרכך את הקרקע], **האי נמי מרפויי ארעא** [זה גם כן הניכוש וההשקיה, מרפים, מרככים את האדמה] ומכשירים אותה. **אמר רב יוסף: כוותי דידי מסתברא** [כשיטתי שלי מסתבר] לומר, והטעם: **מה דרכו** וכוונתו **של** ה**זורע** ומה מטרת מלאכתו — **לצמוחי פירא** [להצמיח את הפרי], **הכא נמי מצמח פירא** [כאן גם כן הניכוש וההשקייה מצמיחים את הפרי] וזוהי תכליתם.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:5
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:5)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרבה: לדידך קשיא** [לשיטתך קשה] **ול**שיטת **רב יוסף קשיא** [קשה]. **לדידך קשיא** [לשיטתך קשה] וכי **משום חורש אין** [כן] יש בכך איסור, ו**משום זורע לא? ולרב יוסף קשיא** [קשה] להיפך: **משום זורע אין** [כן], **משום חורש לא?**


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:6
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:6)

**וכי תימא** [ואם תאמר] **כל היכא** [מקום] **דאיכא תרתי** [שיש שתי מלאכות בדבר] **לא מיחייב** [אינו חייב] **אלא** משום **חדא** [אחת] מהן, ולכן צריך להכריע למי מהן דומה זו יותר, **והאמר** [והרי אמר] **רב כהנא:** מי שהיה **זומר** את ענפי האילן אבל היה **צריך לעצים** שהוא זומר להשתמש בזמורות אלה להסקה או למטרה אחרת — **חייב שתים,** משום שעושה שני אבות מלאכה יחד, **אחת** חייב **משום נוטע** שהרי זמירת האילנות מסייעת לצמיחתם, והיא כעין תולדה של מלאכת הנטיעה, **ואחת משום קוצר** שהרי מהותה של קצירה שהוא תולש מן המחובר לקרקע את הדבר שהוא זקוק לו, וכיון שהוא צריך לעצים הרי הוא כקוצר, הרי שאם יש בדבר שתי מלאכות — חייב על שתיהן.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:7
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:7)

ומסכמים: אכן, **קשיא** [קשה] הדבר לשניהם.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:8
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:8)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב יוסף לרבה,** ממה ששנינו: **המנכש והמחפה** באדמה את השורשים שהתגלו **לכלאים — לוקה** משום "לא תזרע כלאים" (ויקרא יט, יט). **ר' עקיבא אומר: אף המקיים** את הכלאים במקומם אף על פי שיכול לעוקרם לוקה, משום איסור כלאים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:9
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:9)

ומסביר רב יוסף: **בשלמא לדידי** [נניח לשיטתי] **דאמינא** [שאני אומר] שהמנכש חייב **משום** מלאכת **זורע — היינו** [הרי זה] משום **דאסירא** [שאסורה] **זריעה בכלאים** ולכן לוקה על הניכוש, **אלא לדידך דאמרת** [לשיטתך שאתה אומר] שהאיסור הוא **משום** מלאכת **חורש, חרישה בכלאים מי אסירא** [האם היא אסורה]? שהרי בשעת החרישה עדיין לא שייך איסור כלאים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:10
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:10)

**אמר ליה** [לו] רבה: לדעתי לוקה המנכש לא משום מלאכת חורש, אלא **משום** שהוא **מקיים** כלאים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:11
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:11)

ומקשים: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנינו בסופה] של אותה ברייתא **ר' עקיבא אומר אף המקיים, מכלל** הדבר אתה למד שטעמו של ה**תנא קמא** [הראשון] **לאו** [לא] **משום מקיים** אלא משום מלאכה אחרת!


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:12
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:12)

ודוחים: **כולה,** כל אותה ברייתא כשיטת **ר' עקיבא היא, ו**בסגנון "**מאי** [מה] **טעם" קאמר** [אמר], וכך צריך להבין את הברייתא: **מאי** [מה] **טעם המנכש ומחפה בכלאים לוקה — משום מקיים, שר' עקיבא אומר: אף המקיים** לוקה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:13
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:13)

ושואלים לעצם הדברים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' עקיבא,** כיצד למד הוא דבר זה מן הכתובים? ומשיבים: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], נאמר: **"שדך לא תזרע כלאים"** (ויקרא יט, יט), **אין לי** מן הכתוב **אלא זורע, מקיים** שאינו עושה מעשה **מניין** שאף הוא עובר?


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:14
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:14)

**תלמוד לומר: "כלאים שדך לא",** שאם קוראים את הפסוק כך, אפשר ללמוד ממנו שבכל אופן אסור שיהיו כלאים בשדה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:15
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:15)

ב ומכאן אנו ממשיכים לענייננו, **תנן** [שנינו במשנתנו]: **משקין** את **בית השלחין** השקיית עזר **ב**חול ה**מועד ובשביעית** (בשנת השמיטה).


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:16
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:16)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] ב**מועד** מותר, שהרי טעם האיסור במועד **משום טירחא הוא,** שאין לטרוח בעבודה קשה בחול המועד, **ובמקום פסידא** [הפסד] **שרו רבנן** [התירו חכמים] לטרוח אפילו במועד, **אלא שביעית, בין למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] שהשקייה יש בה **משום** מלאכת **זורע ובין למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] שיש בה **משום** מלאכת **חורש, זריעה וחרישה בשביעית מי שרי** [האם מותר]? והרי מפורש בתורה איסור עבודת קרקע בשביעית!


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:17
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:17)

**אמר אביי:** במשנה מדובר **בשביעית בזמן הזה** שאיסורה רק מדברי סופרים, **ו**כשיטת **רבי היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **רבי אומר:** מה שנאמר **"וזה דבר השמטה שמוט** כל בעל משה ידו...**"** (דברים טו, ב), **בשתי שמיטות** ("השמיטה" "שמוט") **הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע** שלא לעבוד את האדמה, **ואחת שמיטת כספים** שלא לגבות חובות כספים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:18
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:18)

והכתוב משוה אותן; **בזמן שאתה משמט קרקע** מן התורה **אתה משמט כספים, ובזמן שאי** (אין) **אתה משמט קרקע — אי** (אין) **אתה משמט כספים,** הרי שיש זמן שאין בו שמיטת קרקעות, ואימתי — בזמן הזה. ואם כן לשיטת רבי, בזמן הזה (ולמעשה — לאחר שבטלו היובלות ודיני אחוזת נחלה הכתובים בתורה) שמירת שביעית היא רק מדברי סופרים, ובמקום הפסד התירו חכמים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 2b:19
[Steinsaltz on Moed Katan 2b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/2b:19)

**רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו כשיטת **רבנן** [חכמים] הסבורים ששביעית בזמן הזה מדברי תורה היא, וטעם היתר ההשקיה — כי דווקא **אבות** מלאכה, כגון זריעה וחרישה ממש **אסר רחמנא** [אסרה התורה],