## Steinsaltz on Moed Katan Daf 4b

###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:1
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:1)

**"מדלין" — שלופי** [לשלוף, לדלל] קצת מן הירקות הגדלים בצפיפות, ופירוש הברייתא הוא, שאם מדלל ואוכל את הירקות שמוציא — מותר, אבל אסור לעשות זאת על מנת לייפות את הנשארים. **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **המידל** (המדלל) **בגפנים** שבכרמו, **כשם שהוא מידל בשלו — כך הוא מידל בשל עניים** בגפנים שמשאיר עוללות לעניים, שכיון שעושה זאת לצורך הגפנים יכול לדלל אף במופרש לעניים, אלו **דברי ר' יהודה.** ואילו **ר' מאיר אומר: בשלו רשאי, ואינו רשאי בשל עניים.** ומכאן למדנו ש"מידל" הוא מלשון דילול, ולא לשון דליה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:2
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:2)

**אמר ליה** [לו] רבינא: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] מפורשת: **מדלין מים לירקות כדי לאוכלן! אמר ליה** [לו]: **אי תניא** [אם שנויה] — **תניא** [שנויה] וחוזר אני איפוא מדברי.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:3
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:3)

א שנינו במשנה: **ואין עושים עוגיות לגפנים.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **עוגיות** אלה? **אמר רב יהודה:** בארמית קוראים להם **בנכי** (החפירות העגולות שחופרים סביב הגפנים). **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **אלו הן עוגיות — בדידין** (חפירות עגולות) **שבעיקרי זיתים** (סמוך לגזעי הזיתים) **ושבעיקרי גפנים.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:4
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:4)

ושואלים: **איני** [וכי כן הוא] שאסור לעשות בנכי? **והא רב יהודה שרא** [התיר] **לבני בר ציתאי למעבד** [לעשות] **בנכי לכרמיהון** [לכרמיהם] בחול המועד! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זו] — **בחדתי** [בחדשות], שאסור לחפור עוגיה כזו כשלא היתה כלל קודם, **הא** [זו] — **בעתיקי** [בישנות], בעוגיות שהיו חפורות כבר וצריך רק לעדרן — מותר.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:5
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:5)

ב שנינו במשנה: **ר' אלעזר בן עזריה אומר: אין עושים את האמה** בתחילה בחול המועד ובשביעית. ושואלים: **בשלמא** [נניח] שבחול ה**מועד** טעם האיסור הוא **משום דקא טרח** [שהוא טורח] בשל כך טירחה יתירה במועד, **אלא** ב**שביעית מאי טעמא** [מה הטעם] נאסרה? הרי לא נאסר בשביעית אלא דבר העשוי לגדל צמחים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:6
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:6)

ומשיבים: **פליגי בה** [נחלקו בכך] **ר' זירא ור' אבא בר ממל. חד** [אחד מהם] **אמר:** הטעם הוא **מפני שנראה** לאנשים **כעודר** בכרמו ואינם יודעים שהוא רק חופר תעלה, וחושדים בו איפוא במלאכת שביעית. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: מפני שמכשיר אגפיה לזריעה,** שכאשר הוא מוציא את האדמה מן האמה, הריהו שופך לשני צידי התעלה אדמה חדשה ותחוחה הראויה לזריעה, ונמצא שמכשיר בשביעית אדמה לגידול צמחים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:7
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:7)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] הלכה למעשה, אם זה או זה הטעם? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה] באופן **דקא אתו מיא בתריה** [שבאים המים אחריו] כשהוא חופר תעלה ורואים שהמים זורמים מיד ונכנסים אליה; **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **מפני שמכשיר אגפיה לזריעה — איכא** [יש] בכך עדיין איסור, שהרי מכל מקום מכשיר את האדמה, **ומאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **מפני שנראה כעודר — ליכא** [אין כאן] איסור, שהרי רואים שהוא חופר אמת מים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:8
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:8)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **מפני שנראה כעודר, ליחוש** [שיחשוש] אף הוא **מפני שמכשיר אגפיה לזריעה,** וכיצד יכול הוא לבטל חשש זה לגמרי? **אלא,** יש להסביר בדרך אחרת, ולומר כי **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה במקרה אחר; **דקא שקיל מיניה ושדי לבראי** [שהוא לוקח ממנו מן התעלה וזורק החוצה למקום רחוק]. **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **מפני שמכשיר אגפיה לזריעה — ליכא** [אין כאן] מקום לאיסור, שהרי אינו מכשיר. **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **מפני שנראה כעודר — איכא** [יש כאן] איסור, שעדיין נראה כעודר, ושואלים מצד שני אף


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:9
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:9)

**למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **מפני שמכשיר אגפיה לזריעה, ליחוש** [שיחשוש] גם הוא **מפני שנראה כעודר!** ומשיבים: **עודר נמי** [גם כן] **כי קא שקיל** [כאשר הוא נוטל] רגב אדמה בזמן העידור, הלא **בדוכתיה מנח ליה** [במקומו הוא מניח אותו], וכיון שאותו אדם משליך רגבי אדמה למקום אחר רואים מיד שאינו מתכווין לעידור, אלא ודאי חופר תעלה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:10
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:10)

ואומרים: **אמימר מתני לה** [היה שונה אותה] הלכה בנוסח שנאמר בו במפורש **מפני שנראה כעודר,** ומשום כך **קשיא ליה** [היה קשה לו] מדברי **ר' אלעזר בן עזריה** על דברי **ר' אלעזר בן עזריה** עצמו במקום אחר. וכך הקשה: **ומי** [והאם] **אמר ר' אלעזר בן עזריה** כי **כל שנראה כעודר אסור?**


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:11
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:11)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **עושה אדם את זבלו** בשנה השביעית **אוצר,** שצובר את הזבל למקום אחד, ואינו חושש, שהרי אינו מזבל עכשיו. **ר' מאיר אוסר, עד שיעמיק שלשה טפחים** בקרקע ויטמון שם את הזבל, כדי שלא ייראה כמזבל את שדהו בשביעית, **או עד שיגביה שלשה טפחים. היה לו דבר מועט,** שכבר היתה כמות זבל מעטה באותו מקום מערב שביעית — **מוסיף עליו והולך** ואינו חושש.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:12
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:12)

**ר' אלעזר בן עזריה אוסר** בכל מקרה **עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן** את הזבל **על הסלע** שאינו מקום העשוי להצמיח. מכל מקום נראה שלדעת ר' אלעזר בן עזריה רשאי לחפור כדי להעמיק ולהטמין את הזבל אף על פי שהוא נראה כעודר!


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:13
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:13)

**ר' זירא ור' אבא בר ממל** תירצו את הקושי; **חד** [אחד מהם] **אמר,** שכאן מדובר **כגון שהעמיק** באדמה והכין מקום לזבל עוד קודם שנת השביעית. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: זיבלו מוכיח עליו,** שכיון שמצוי זבל במקום, הרי זה מוכיח שהוא מתכוון רק להטמינו ולא לעידור.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:14
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:14)

ג שנינו במשנה ש**מתקנין את** האמה **המקולקלת במועד.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **מקולקלת? אמר ר' אבא: שאם היתה** כעת **עמוקה טפח** מפני שנתמלאה בטין — חופר **ומעמידה על ששה טפחים.** על בסיס הלכה זו באים לברר כמה בעיות מעשיות.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:15
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:15)

ותחילה מקדימים; **פשיטא** [פשוט] לנו, שאם היתה התעלה עמוקה **חצי טפח** ובא להעמיקה ל**שלשה טפחים, כיון דלא עבר מיא** [שאין עוברים מים] במידה מספקת בשלושה טפחים — **לא כלום הוא** ובודאי אסור לטרוח במלאכה שאינה מועילה. וכן אם היו שם **טפחיים** (שני טפחים) והוא רוצה להעמיקה שתעמוד **על שנים עשר** טפחים — גם זה **לא** הותר משום **דקא טרח** [שהוא טורח] **טירחא יתירא,** אף על פי שיש כאן אותו יחס של אחד על שש.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:16
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:16)

השאלה היא איפוא, אם היה עומקה **טפחיים** ורוצה להעמידם **על שבעה מהו?** וצדדי הבעיה: **הכא** [כאן] במקום שהתירו לו להעמיק מטפח לשישה, **חמשה** טפחים **קא** [הוא] ש**מעמיק, והכא** [וכאן] מטפחיים לשבעה, גם כן **חמשה** טפחים **קא** [הוא] ש**מעמיק** ומותר, **או דלמא** [שמא] יש לומר: **כיון דאיכא** [שיש] **טפח יתירא** [יתר] של חפירה בעומק — **איכא** [יש] **טירחא טפי** [יתירה] להתכופף כדי לחפור עמוק כל כך, ויש אולי לאסור? שאלה זו לא נפתרה, ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:17
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:17)

בעניינים דומים מסופר, כי **אביי שרא** [התיר] **לבני** המקום **בר המדך לשחופי נהרא** [להוציא את ענפי האילנות מהנהר] בחול המועד. **ר' ירמיה שרא להו** [התיר להם] **לבני** המקום **סכותא למיכרא נהרא טמימא** [לכרות מחדש נהר שנסתם אפיקו]. **רב אשי שרא להו** [התיר להם] **לבני מתא מחסיא** עירו **לאקדוחי** [לקדוח] ולהוציא את השרטונות שב**נהר בורניץ** הסמוך. **אמר: כיון דשתו מיניה** [ששותים ממנו] **רבים,** אם כן **כ**צורך **רבים דמי** [נחשב], **ותנן** [והרי שנינו במשנה]: **עושים כל צורכי רבים** בחול המועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 4b:18
[Steinsaltz on Moed Katan 4b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/4b:18)

ד שנינו במשנה, שבחול המועד **מתקנין את**