## Steinsaltz on Moed Katan Daf 5a

###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:1
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:1)

**קילקולי המים שברשות הרבים** וחוטטים אותם. מלשון המשנה נדייק: **חטיטה** — **אין** [כן] הותרה, שמותר להוציא את האבנים והעפר שנפלו לבורות המים, אולם **חפירה** לכתחילה של בור — **לא.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:2
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:2)

**אמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן: לא שנו** שאסור לחפור בורות חדשים **אלא** כ**שאין** ה**רבים צריכין להם, אבל** אם ה**רבים צריכין להם — אפילו חפירה מותר.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:3
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:3)

ושואלים: **וכי** [וכאשר] **רבים צריכין להם מי שרי** [האם מותר]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **חוטטין בורות, שיחין** (בורות מאורכים) **ומערות** (בורות מכוסים בתיקרה) **של יחיד, ואין צריך לומר** שחוטטים **של רבים, ואין חופרין בורות שיחין ומערות של רבים, ואין צריך לומר של יחיד. מאי לאו** [האם לא] הכוונה, כשאסרו של רבים, **בשרבים צריכין להם** ואף על פי כן אסרו?!


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:4
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:4)

ודוחים: **לא,** מדובר **בשאין רבים צריכין להם.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:5
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:5)

ומקשים: **דכוותה** [כיוצא בזה] ל**גבי** בור של **יחיד,** יש איפוא לפרש שמדובר שחוטטים בורות של יחיד גם כאשר **אין יחיד צריך להם,** אולם במקרה כזה **חטיטה מי שרי** [האם מותרת]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **בורות שיחין ומערות של יחיד כונסין מים לתוכן אבל לא חוטטין ולא שפין** (מושחים בטיח) **את סדקיהן, ושל רבים — חוטטין אותן ושפין את סדקיהן.** משמע שבורות של יחיד שאין היחיד צריך להם אסור אפילו לחטוט!


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:6
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:6)

קושיה זו דוחים: **ואלא מאי** [מה] כיצד תפרש את הברייתא — **בשיחיד צריך להם,** אם כן **דכוותה** [כיוצא בזה] מה שאמרו בברייתא **גבי רבים,** יש לפרש גם כן **בשרבים צריכין להם,** אולם אז **חפירה מי אסיר** [האם אסורה]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] אחרת: **בורות שיחין ומערות של יחיד כונסין מים לתוכן וחוטטין אותן, אבל לא שפין את סדקיהן, ולא חוטטין לתוכן** אדמה למלא אותם, **ולא סדין אותן בסיד** כדי שלא יספגו מים. **ושל רבים — חופרין אותן, וסדין אותן בסיד!**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:7
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:7)

אומרים אם כן, **אלא קשיא הך קמייתא** [קשה זו הברייתא הראשונה] ששנינו בה שאין חופרים בורות של רבים! ומסבירים: **תריץ הכי** [תרץ, ישב, כך]: **חוטטין בורות של יחיד בשיחיד צריך להם, ואין צריך לומר בשל רבים כשרבים צריכין להם,** שאז **אפילו חפירה מותר.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:8
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:8)

**ואין חופרין בורות שיחין ומערות של רבים בשאין רבים צריכין להם, ואין צריך לומר של יחיד, דכי** [שכאשר] **אין יחיד צריך להם** במועד — **אפילו חטיטה נמי** [גם כן] **אסור.** ובאופן זה יתיישבו כל המקורות בלא סתירה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:9
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:9)

**אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] כהסבר זה, שכשרבים צריכים לבורות, מותרת חפירתם בחול המועד, **דקתני** [ששנה בה]: **עושין כל צורכי רבים, "כל" לאתויי מאי** [להביא, לרבות את מה] שלא נתפרט — **לאו לאתויי** [האם לא להביא] **חפירה** של בורות שמותרת?


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:10
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:10)

ראיה זו דוחים: **לא, לאתויי הא דתניא** [להביא את זו ששנויה בברייתא] בענין זה, שבחול המועד **יוצאין לקווץ** (להוציא את הקוצים) מן **הדרכים, ולתקן את הרחובות** שבעיר, **ואת האסטרטאות** (רחובות ראשיים) **ולמוד** (למדוד) **את המקואות** אם יש בהם מים כשיעור, **וכל מקוה שאין בו ארבעים סאה** (שהוא השיעור הראוי לטהרה) **מרגילין** (מושכים) **לתוכו** (לא על ידי שאיבה הפוסלת, אלא על ידי משיכה שאינה פוסלת) **ארבעים סאה** מים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:11
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:11)

**ומנין שאם לא יצאו** בית דין **ועשו כל אלו, שכל דמים שנשפכו שם** בשל מכשולים אלה **מעלה עליהם** (מחשיב להם) **הכתוב כאילו הם שפכום — תלמוד לומר,** ממה שאמר הכתוב בענין ערי מקלט: **"**ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה **והיה עליך דמים"** (דברים יט, י).


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:12
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:12)

ומשיבים: **הא בהדיא קתני** [ענין זה בפירוש שנינו] שהרי אומרת המשנה במפורש: **ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות ואת המקואות,** ואם כן התוספת **"ועושין כל צורכי רבים" לאתויי מאי** [להביא את מה] — **לאו לאתויי** [האם לא להביא] **חפירה** של בורות הצריכים לרבים? ומסכמים, אכן **שמע מינה** [למד מכאן] שכך פירוש המשנה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:13
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:13)

א שנינו במשנה ש**מציינין את הקברות** בחול המועד. כלומר, עושים עליהם סימן כדי שלא יטמאו בהם אנשים הנזהרים מטומאה. **אמר ר' שמעון בן פזי: רמז לציון הקברות מן התורה** (הכתוב) **מנין — תלמוד לומר: "וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון"** (יחזקאל לט, טו), שהנביא מתנבא, שלעתיד לבוא יעשו ישראל ציונים (סימנים) על עצמות המתים המושלכים, כדי שלא יטמאו בהם אנשים הנזהרים מטומאה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:14
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:14)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: הא מקמי דליתי** [דבר זה לפני שבא] **יחזקאל** הנביא ורמז לחיוב זה, **מאן** [מי] **אמר** וכיצד ידעו שצריך לעשות כן? והלא גם לפניו היו נזהרים מטומאה? השיב לו רב אשי: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] שאתה חושב שיחזקאל חידש זאת, **הא** [זו] ש**אמר רב חסדא: דבר זה** שערלים ומומרים אסורים לעבוד במקדש, **מתורת משה רבינו לא למדנו,** אלא **מדברי יחזקאל בן בוזי** הנביא **למדנו,** שנאמר בהם: **"כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לשרתני"** (יחזקאל מד, ט), וגם על זה יש לשאול:


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:15
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:15)

**מקמי דליתי** [לפני שבא] **יחזקאל, מאן** [מי] **אמר** איסור זה? **אלא** על כרחך יהא עליך לומר כי **גמרא גמירי לה** [במסורת למדו אותה] **ואתא** [ובא] **יחזקאל ואסמכה אקרא** [והסמיכה על הכתוב] אף שהיא הלכה מקובלת מדורות, **הכא נמי גמרא גמירי לה** [כאן גם כן במסורת למדנו אותה], **ואתא** [ובא] **יחזקאל ואסמכה אקרא** [והסמיכה על הכתוב].


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:16
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:16)

**ר' אבהו אמר: מהכא** [מכאן] יש רמז לציון קברות, שנאמר במצורע: **"וטמא טמא יקרא"** (ויקרא יג, מה), וכוונתו: **טומאה קוראה לו ואומרת לו "פרוש".** שהטמא צריך להודיע לרבים שטמא הוא ויפרשו ממנו, וכן עושים גם בקבר שצריך להודיע טומאתו. **וכן אמר ר' עוזיאל בר בריה** [בן בנו] של **ר' עוזיאל רבה** [הגדול]: **טומאה קוראה לו ואומרת לו "פרוש".**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:17
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:17)

ושואלים: **והאי להכי הוא דאתא** [ופסוק זה לצורך זה הוא שבא]? הלא הפסוק **ההוא מיבעי ליה לכדתניא** [הוצרך לו לכפי ששנינו בברייתא] בענין אחר: **"וטמא טמא יקרא"** כוונתו: ש**צריך** המצורע **להודיע צערו לרבים,** שחולה הוא **ו**אז **רבים מבקשים עליו רחמים!**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:18
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:18)

ומשיבים: **אם כן,** אם בא כתוב זה ללמד רק דבר אחד **ליכתוב** [שיכתוב] המקרא אם כן רק **"וטמא יקרא", מאי** [מה] למדנו מן ההכפלה **"וטמא טמא" — שמעת מינה תרתי** [לומד אתה ממנה שני דברים], הן לענין הודעת צערו לרבים, והן שצריך להזהיר את הרבים מלהיטמא לו.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:19
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:19)

**אביי אמר:** רמז לציון קברות **מהכא** [מכאן], שנאמר: **"ולפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד). **רב פפא אמר,** הרמז הוא ממה שנאמר: **"ואמר סלו סלו פנו דרך"** (ישעיהו נז, יד), שיש לפנות הדרך מכל מפגע,


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:20
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:20)

**רב חיננא אמר:** מסופו של אותו פסוק נלמד הדבר, שנאמר **"הרימו מכשול מדרך עמי"** (ישעיהו נז, יד). **ר' יהושע בריה** [בנו] של **רב אידי אמר:** דבר זה נלמד ממה שנאמר: **"והודעת להם את הדרך ילכו בה"** (שמות יח, כ), לומר שיש לתקן את הדרכים כיאות ובכלל זה ציון הקברות.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:21
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:21)

**מר זוטרא אמר** שלמדו זאת ממה שנאמר: **"והזרתם את בני ישראל מטמאתם"** (ויקרא טו, לא), משמע שיש להרחיק את האנשים מן הטומאה. **רב אשי אמר,** דבר זה נלמד ממה שנאמר: **"ושמרתם את משמרתי"** (ויקרא יח, ל), שמשמעו: **עשו משמרת למשמרתי,** שיש לעשות סייג ומשמרת לתורה ובכלל משמרת זו גם הרחקת אוכלי תרומה (שנאמר בהם: "ואני נתתי לך את משמרת תרומותי. במדבר יח, ח) מן הטומאה על ידי ציון הקברות.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:22
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:22)

**רבינא אמר** מן הכתוב: **"ושם דרך אראנו בישע אלהים"** (תהלים נ, כג), לומר שיש לציין את הדרכים הראויות להליכה, ובכלל זה הנקיות מן הטומאה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:23
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:23)

על פסוק זה **אמר ר' יהושע בן לוי: כל השם** (מעריך) **אורחותיו** וחושב כיצד לעשות דברים בצורה הראויה והכשירה — **זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "ושם דרך", אל תקרי "ושם" אלא "ושם** (בשין ימנית, מלשון שומא, הערכה) **דרך",** אותו אדם **"אראנו בישע אלהים".**


###### Steinsaltz on Moed Katan 5a:24
[Steinsaltz on Moed Katan 5a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/5a:24)

**ר' ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה** [היה לו תלמיד אחד שבכל יום היה מקשה לו] קושיות בזמן הלימוד, **בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה** [בשבת הרגל שבא ציבור רחב לשמוע את הדרשה לא היה מקשה לו] שמא לפי שעה לא ימצא תשובה ויהיה נבוך,