## Steinsaltz on Moed Katan Daf 6b

###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:1
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:1)

**רובע** הקב **זרע ממין אחר** (שהוא אחד מעשרים וארבעה) — **ימעט** את הזרע האחר.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:2
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:2)

על עצם ההלכה, שיוצאים לעקור את צמחי הכלאים שצמחו בשדה, שואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה** שיש בה כלאים, והרי שאין די במיעוט! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **כאן** שאמרנו שיוצאים וממעטים הוא **קודם** שנתקנה ה**תקנה, כאן** שאמרו שיש להפקיר את כל השדה, הרי זה **לאחר** שנתקנה ה**תקנה.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:3
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:3)

ומה היא תקנה זו — **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **בראשונה היו** שליחי בית דין **עוקרין** את צמחי הכלאים **ומשליכין לפני בהמתן** של בעלי השדות, **והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות: אחת — שמנכשין להם שדותיהן** על ידי שנוטלים מתוכם את הצמחים הזרים, **ואחת — שמשליכין** אוכל **לפני בהמתן,** ולא הקפידו בבירור זרעי כלאים,


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:4
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:4)

**התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים. ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן** בחינם, **התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:5
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:5)

א משנה **ר' אליעזר בן יעקב אומר: מושכין את המים מאילן לאילן** בחול המועד, שכיון שהאילנות זקוקים ביותר למים, מותר להשקותם, **ובלבד שלא ישקה** אגב כך **את כל השדה.** ועוד, **זרעים שלא שתו** (שלא הושקו) **לפני המועד,** שהם מסוג הזרעים שאינו דורש השקייה מרובה ולכך לא הקפיד להשקותם לפני המועד — **לא ישקה** אותם **במועד** שהרי ממילא אינם זקוקים כל כך למים, **וחכמים מתירין בזה ובזה,** להשקות את השדה כולה במועד, וכן להשקות במועד אף את הזרעים שלא שתו לפני המועד **.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:6
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:6)

ב גמרא **אמר רב יהודה: אם היתה שדה** זו **מטוננת** (שדה של טין), שהיתה לחה לפני המועד ועכשיו יבשה — **מותר** להשקות את כל השדה אף לשיטת רבי אליעזר בן יעקב. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **כשאמרו אסור להשקותן במועד — לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד** כלל, **אבל זרעים ששתו לפני המועד** והתחילו לצמוח — **מותר להשקותן במועד,** שאם לא ישקו אותם יהיה הפסד מרובה,


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:7
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:7)

**ואם היתה שדה מטוננת — מותר** אפילו לא שתו מים לפני המועד. **ואין משקין שדה גריד** (שדה יבשה שאינה צריכה השקייה) **במועד, וחכמים מתירין בזה ובזה** גם להשקות במועד גם זרעים שלא שתו לפני המועד אם הדבר נחוץ, וכן להשקות שדה גריד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:8
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:8)

**אמר רבינא: שמע מינה** [למד מכאן] **האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא** [גינה מותר לזלף עליה מים בחול המועד] וכיצד למדים אנו דבר זה: — **שדה גריד מאי טעמא** [מה טעם] התירו חכמים להשקותו למרות שאין הצמחים מתים בגלל היובש — שבסופו של דבר השקייה זו גורמת לכך **דאפלא משוי לה חרפא** [שאת הפירות האפילים, שהיו בשלים מאוחר יותר, הוא עושה בכירים] על ידי השקיית עזר, משמע שאם הפירות מאחרים בהבשלתם נחשב הדבר להפסד, **הכא נמי** [כאן גם כן] בגינה **אפלא משוי לה חרפא** [את האפיל הוא עושה בכיר] על ידי הרבצת מים ולכן מותר הדבר במועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:9
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:9)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מרביצין** (מזלפים מים, השקאה קלה) **שדה לבן** (שדה תבואה) **ב**שנת **שביעית, אבל לא ב**חול ה**מועד.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:10
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:10)

ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] האומרת: **מרביצין בין במועד בין בשביעית! אמר רב הונא: לא קשיא** [אין זה קשה] **הא** [זו] הברייתא האוסרת בחול המועד, היא כשיטת **ר' אליעזר בן יעקב** המחמיר בשדה יבש, **הא** [זו] שיטת **רבנן** [חכמים] המקילים בכך.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:11
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:11)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **מרביצין שדה לבן** ב**ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית, ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן** אפילו **בשביעית** עצמה **כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית,** שהרבצת מים זו אינה עבודת אדמה גמורה, ואם אין גם העבודה וגם צמיחת הפירות בשנת השביעית — מותר.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:12
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:12)

ג משנה **צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן** (שדה תבואה) **כדרכו,** כדרך שצד כל השנה כולה, גם **ב**חול ה**מועד ו**גם **בשביעית. וחכמים אומרים: משדה האילן** צד אותם **כדרכו, ומשדה הלבן** שאין ההפסד מרובה כל כך — **שלא כדרכו,** בשינוי מסויים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:13
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:13)

**ומקרין** (סותמים) **את הפירצה** בכותל הגינה **במועד, ובשביעית בונה** מחיצה **כדרכו** אף לכתחילה שהרי אין זו עבודת אדמה, ולמרות שהיא מועילה לשמירת הגן — לא נאסרה בשנת השמיטה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:14
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:14)

ד גמרא שואלים: **מאי** [מה פירוש] **אישות? אמר רב יהודה: בריה שאין לה עינים,** החולד החופר באדמה שצריך לצוד אותו שלא יזיק את השורשים והירקות. **אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב יימר בר שלמיא: מאי קרא** [מהו הכתוב] שממנו למדים מה היא אישות? שנאמר: **"כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש"** (תהלים נח, ט), ואנו מבינים שהאישות ("אשת") אינה רואה שמש — מפני שהיא בריה חסרת עיניים.


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:15
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:15)

ההלכה שבמשנה מובאת בהרחבה בברייתא, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו, ומחריבין חורי נמלים** שהנמלים לא יזיקו. ומסבירים: **כיצד מחריבין? רבן שמעון בן גמליאל אומר: מביא עפר מחור** נמלים **זה ונותן לתוך חור זה** (קן נמלים אחר) **ו**מכיון שאין הנמלים מזהות את העפר, אינן מוציאות אותו ואינן יכולות לצאת החוצה ולכך **הן חונקין זה את זה.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 6b:16
[Steinsaltz on Moed Katan 6b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/6b:16)

**אמר רב יימר בר שלמיא משמיה** [משמו] של **אביי:** עצה זו מועילה רק בתנאים מסויימים, **והוא — דקאי בתרי עברי נהרא** [שעומדים, שמצויים חורי הנמלים הללו, בשני עברי הנהר השונים]; **והוא דליכא גשרא** [שאין גשר] בין עברי הנהר; **והוא דליכא גמלא** [שאין גשר צר] על הנהר; **והוא דליכא מצרא** [שאין חבל מתוח] בין שני צידי הנהר, שאם יש חיבור כלשהו בין עברי הנהר מכירות הנמלים זו את זו, ואינן נלחמות זו בזו.