## Steinsaltz on Moed Katan Daf 7a

###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:1
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:1)

**עד כמה** נקראים חורים אלה קרובים שצריך שהנהר יפסיק ביניהם — **עד פרסה.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:2
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:2)

**ר' יהודה אומר: משדה האילן** צד את האישות והעכברים **כדרכו, ומשדה הלבן שלא כדרכו. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כיצד כדרכו? חופר גומא** באדמה **ותולה בה מצודה** (מלכודת). **כיצד שלא כדרכו? נועץ שפוד** באדמה **ומכה בקורדום ומרדה** (ומוציא) את **האדמה מתחתיה** עד שמוצאה והורג אותה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:3
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:3)

**תניא** [שנויה ברייתא] **ר' שמעון בן אלעזר אומר: כשאמרו** שצד במועד את האישות והעכברים **משדה לבן שלא כדרכו — לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר,** שאז יש נזק רק לשדה **אבל בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן** יצוד **אפילו כדרכו, שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות** בשדות הסמוכים וייגרם נזק גדול.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:4
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:4)

א שנינו במשנה: **ומקרין את הפירצה במועד.** ושואלים: **כיצד מקרין? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא** (בעלי דקל ודפנה), שאינו עושה מחיצה של ממש, אלא רק סגירה ארעית.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:5
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:5)

**במתניתא תנא** [בברייתא שנה] בענין זה: **צר** (ממלא את הפירצה) **בצרור** (אבנים), **ואינו טח בטיט** את הצרורות הללו. **אמר רב חסדא: לא שנו** שאין לסגור את הפירצה אלא בדרך ארעית **אלא** ב**כותל הגינה** שאין הפסד מרובה אם יש בו פירצה, **אבל כותל החצר** שחשוב לאדם למנוע כניסה מזרים העלולים לגנוב — **בונה כדרכו** אף במועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:6
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:6)

ומציעים: **לימא מסייע ליה** [האם לומר שאפשר לסייע לו] ממה ששנינו: **כותל הגוחה** [הנוטה, ועומד ליפול] אל **רשות הרבים — סותר ובונה כדרכו** בחול המועד **מפני הסכנה** שעלול ליפול על העוברים והשבים. ודוחים: **התם כדקתני טעמא** [שם כפי ששנה את הטעם] במפורש — **מפני הסכנה,** אבל לא לשם שמירת החצר.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:7
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:7)

**ואיכא דאמרי** [ויש אומרים] שלא הביאו תוספתא זו לראיה אלא לסתור, וכך אמרו: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **כותל הגוחה לרשות הרבים** — **סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה.** ונדייק: **מפני הסכנה — אין** [כן], **שלא מפני הסכנה — לא.** ואם כן **לימא תיהוי תיובתיה** [האם לומר שתהא זו קושיה חמורה] על דברי **רב חסדא?**


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:8
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:8)

ומשיבים: **אמר לך רב חסדא** (יכול היה רב חסדא לענות לך): **התם** [שם] במקום הסכנה הותר לו אף להיות **סותר ובונה** ונמצא בונה גדר שלימה לכתחילה, **הכא** [כאן] בכותל חצר סתם הריהו **בונה ולא סותר.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:9
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:9)

ושואלים: **התם נמי** [שם גם כן], שיש חשש סכנה, **ליסתור** [שיסתור] ועל ידי כך תתבטל הסכנה, **ולא ליבני** [יבנה] מחדש אלא לאחר המועד! ומשיבים: **אם כן** שתאסור עליו לבנות, עלול להיות שבשל כך **מימנע** [ימנע] **ולא סותר** [יסתור], שהרי לא ירצה להשאיר את חצירו פרוצה, ולכן, כדי שלא יגיע הדבר לסכנה, מתירים לו גם לבנות.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:10
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:10)

**אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] כהבנה זו, של רב חסדא **דקתני** [ששנה בה] **ובשביעית בונה כדרכו.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:11
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:11)

ונברר: **דהיכא** [של היכן] גדר של איזה מקום התירו לבנות בשביעית? **אילימא** [אם נאמר] שמדובר בכותל של **חצר,** וכי זו **צריכא למימר** [צריכה להיאמר]? והרי לא נאסרה בשביעית אלא עבודת אדמה בלבד, וברור שמותר לבנות בנין אחר. **אלא לאו** [האם לא] מדובר שם בכותל של **גינה** והוצרך הדבר להיאמר **ואף על גב דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי** [ואף על פי שנראה כמי שעושה שמירה לפירות] מכל מקום התירו לו, ואם כן משמע שמשנתנו כולה היא דווקא בכותל גינה. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד ממנה] שכן הוא הפירוש.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:12
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:12)

ב משנה **ר' מאיר אומר:** אין **רואין את הנגעים,** כלומר, אין מביאים את מי שנראתה בו בהרת ויש חשש שהיא צרעת אל הכהן בחול המועד **בתחילה** (בראשית ימי הטומאה) אלא **להקל,** שהכהן הרואה יכול לטהר אותו, **אבל לא להחמיר,** שאם רואה שהוא טמא — ישתוק, שאין הטומאה חלה עליו עד שיטמאנו הכהן בפירוש. וכל זה שלא לגרום צער לאדם במועד. **וחכמים אומרים:** אין רואים את הנגעים בחול המועד כל עיקר, **לא להקל ולא להחמיר.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:13
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:13)

ג גמרא **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' מאיר אומר: רואין את הנגעים להקל, אבל לא להחמיר. ר' יוסי אומר: לא להקל ולא להחמיר.** וטעמו: **שאם אתה נזקק לו** לאותו אדם, שיבוא ויראה את נגעו **להקל — נזקק לו אף להחמיר,** שאם רואה הכהן שהוא טמא צריך לומר שטמא הוא ולכן לא יזדקק לו כלל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:14
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:14)

**אמר רבי: נראין דברי ר' מאיר ב**מצורע **מוסגר,** שציוה קודם הכהן להכניסו להסגר שבוע ימים ועכשיו בודקו שנית, ואם יטהרו לחלוטין הריהו משמחו, ואם מסגיר אותו הסגר שני אינו מצערו, שכן לא נשתנה מצבו לרעה. **ו**לעומת זאת נראים **דברי ר' יוסי במוחלט,** שהכהן קבע כבר שהוא מצורע, ועכשיו בא לראות אם נטהר. שאף אם נטהר עדיין צריך לספור שבעה ימים לטהרה, והרי הוא מצערו, לפיכך אין נזקק לו כלל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 7a:15
[Steinsaltz on Moed Katan 7a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/7a:15)

**אמר רבא: בטהור** גמור **כולי עלמא לא פליגי דלא חזו ליה** [הכל אינם חולקים שאין הכהנים רואים אותו] שכן עלול לטמאו, ואין מביאים אדם לידי עוגמת נפש במועד. אם היה הטמא **בהסגר ראשון — דכולי עלמא לא פליגי דחזי ליה** [הכל אינם חלוקים שרואים אותו], שכאמור, אם יטהרנו הכהן — הריהו טהור, וגם אם יאמר שהוא טמא — הרי ישלחנו רק להסגר שני, ואינו מוסיף לו טומאה ואיסור. **כי פליגי** [כאשר נחלקו],