## Steinsaltz on Moed Katan Daf 9a

###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:1
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:1)

**מותרין לישא ערב הרגל,** ואם כן **קשיא לכולהו** [קשה לכולם] שהרי שמחת נישואין נמשכת כרגיל שבעה ימים, ורובה אפוא במועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:2
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:2)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה] וכך יש לתרץ; **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **משום שמחה** שלא לערב שמחה בשמחה, או שלא לדחות שמחת הרגל מפני שמחת אשתו — **עיקר שמחה** של נישואין **חד יומא** [יום אחד] **הוא,** ודי לה אם כן בערב הרגל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:3
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:3)

**למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **משום טירחא** יתירה במועד — גם כאן יש לומר ש**עיקר טירחא חד יומא** [יום אחד] **הוא** ואין טורחים כל כך בימים הבאים. **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **משום ביטול פריה ורביה** אין לחשוש, כי **לחד יומא לא משהי איניש נפשיה** [ליום אחד בלבד של ערב החג אין אדם משהה עצמו] ואין לחשוש שידחו נישואין כל השנה רק ליום זה. ואם כן, לכל הטעמים אין לאסור נישואין בערב הרגל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:4
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:4)

א שואלים: ואותו עיקרון שהזכרנו ש**אין מערבין שמחה בשמחה מנלן** [מניין לנו]? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום"** (מלכים א' ח, סה), **ואם איתא** [יש], אם אכן **מערבין שמחה בשמחה,** אם כן **איבעי ליה למינטר** [היה לו לשמור, להמתין] בחנוכת המקדש **עד החג** (סוכות) שחל ימים אחדים אחר כך, **ומיעבד** [ולעשות] **שבעה** ימי שמחה **להכא ולהכא** [לכאן ולכאן, לזה ולזה], וכיון שלא עשה כן משמע שאין מערבים שתי שמחות יחד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:5
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:5)

ושואלים: **ודלמא מינטר לא נטרינן** [ושמא לשמור, להמתין ולדחות לשם כך אין אנחנו שומרים, ממתינים] ומכל מקום **והיכא דאתרמי** [ובמקום שמזדמן] מעצמו שיהיו שתי שמחות באותו זמן — **עבדינן** [עושים] אותן יחד! ומשיבים: אילו היה הדבר אכן מותר, אם כן יכול היה לעשות שיזדמנו שתי השמחות יחד, וכיצד — **איבעי ליה לשיורי פורתא** [היה לו לשייר מעט] מבנין המקדש ולגמור במועד.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:6
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:6)

ודוחים: **שיורי** [לשייר] ב**בנין בית המקדש לא משיירינן** [אין אנו משיירים], שמצוה ראוי לעשותה בזריזות. ואולם עדיין יש לומר: הלא יכול היה לגמור את הבנין עצמו בשלימות, ועם זאת להשאיר לסיום דבר קטן שאינו מעצם הבנין — **איבעי ליה לשיורי** [היה לו לשייר] **באמה** שבגג המקדש שהיתה נקראת **"כליא עורב",** שעושים בגג הבית מוטות מחודדים של מתכת כדי שלא יישבו שם עורבים הנמשכים לריח הבשר, וזה אינו חלק מן הבנין עצמו.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:7
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:7)

ודוחים: אף **אמה כליא עורב צורך בנין הבית הוא,** וצריך היה להזדרז לעשותו מיד. **אלא** הראיה מכתוב זה היא **מדמייתר קרא** [ממה שמיותר הכתוב], שכן **מכדי כתיב** [הלא נאמר] **"ארבעה עשר יום",** אם כן פירוט **"שבעת ימים ושבעת ימים" למה לי?** אלא **שמע מינה** [למד מכאן] כי **הני** [אלה] **לחוד והני** [ואלה] **לחוד,** לומר שאין לערבב שבעת ימי שמחת המקדש בשבעת ימי הרגל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:8
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:8)

ב כיון שהזכרנו את ימי השמחה הללו, מביאים גם מה ש**אמר ר' פרנך אמר ר' יוחנן: אותה שנה** של חנוכת המקדש בימי שלמה **לא עשו ישראל את יום הכפורים.** שהרי שבעת הימים של שמחת חנוכת הבית כללו בתוכם גם את יום הכיפורים ועשו את כולם ימי שמחה. **והיו דואגים ואומרים: שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל** (בלשון נקיה, כלומר: ישראל) **כלייה,** שעברו על איסור כרת ואכלו ביום הכיפורים, **יצתה בת קול** מן השמים **ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:9
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:9)

ושואלים: בהיתר זה **מאי דרוש** [מה דרשו], על מה סמכו? **אמרו: קל וחומר; ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם, ו**בכל זאת בשמחת חנוכתו היה **קרבן יחיד** של הנשיא **דוחה** את ה**שבת,** שהרי הקריבו בכל יום ואף בשבת, **ש**יש בכך **איסור סקילה, מקדש,** ש**קדושתו קדושת עולם ו**קרבנות שהקריבו בו בחנוכת המקדש היו **קרבן צבור, ו**דחו בגללו רק **יום הכפורים** ש**ענוש כרת** שהוא נחשב כעונש קל ביחס לסקילה, **לא כל שכן** שמותר?!


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:10
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:10)

ושואלים: **אלא,** כיון שהיתה להם ראיה לדבר, **אמאי** [מדוע] אם כן **היו דואגים?** ומשיבים: שיש מקום לפרוך קל וחומר זה: **התם** [שם] במשכן היה חילול השבת רק **לצורך גבוה** בהקרבת קרבן, אולם **הכא** [כאן] במקדש היתה אכילה ושתיה שהיא **צורך הדיוט.** ושואלים: אם כן הוא, **הכא נמי מיעבד ליעבדו** [כאן במקדש גם כן שיעשו] שמחה בהקרבת קרבנות **מיכל** [לאכול] **לא ניכלו** [יאכלו] **ו**לשתות **לא לישתו** [ישתו]! ומשיבים: **אין שמחה** שלימה **בלא אכילה ושתיה.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:11
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:11)

לגוף הראיה הזו שואלים: **ומשכן דדחי** [שדוחים] קרבנותיו את ה**שבת מנלן** [מניין לנו]? **אילימא מדכתיב** [אם תאמר ממה שנאמר] בקרבנות: **"ביום הראשון..."**(במדבר ז, יב) **ו"ביום השביעי"** (במדבר ז, מח), **דלמא** [שמא] הכוונה היא לא שביעי לסדר ימות השבוע אלא **שביעי ל**ימי הבאת ה**קרבנות,** ושמא דילגו ולא הקריבו ביום השבת? **אמר רב נחמן בר יצחק: אמר קרא** [הכתוב]: **"ביום עשתי עשר יום"** (במדבר ז, עב), וחזרה זו על המלה "יום" באה ללמד **מה יום כולו רצוף** שהוא יחידת זמן אחת, **אף עשתי עשר כולן רצופין** שלא פסקו מלהקריב, אף בשבת שבתוכם.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:12
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:12)

ושואלים: **ודלמא** [ושמא] נאמר שהכוונה היא רק ל**ימים הראויין** שכל הימים האחרים היו רצופים, לבד מיום השבת שאינו ראוי לקרבן יחיד? ומשיבים: **כתיב קרא אחרינא** [נאמר כתוב אחר]: **"ביום שנים עשר יום"** (במדבר ז, עח), ללמד: **מה יום כולו רצוף — אף שנים עשר יום כולן רצופין.**


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:13
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:13)

ושואלים שוב: **ודלמא הכא נמי** [ושמא כאן גם כן] הכוונה היא ל**ימים הראויין!** ודוחים: **אם כן תרי קראי** [שני כתובים] האומרים אותו דבר **למה לי?** וכיון שההדגשה נשנתה פעמיים, הרי זה ללמד שכל הימים היו רצופים, ובלא הפסקה כלל.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:14
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:14)

ושואלים: **ו**העבודה ב**מקדש** שהיא **דוחה** את **יום הכפורים, מנלן** [מניין לנו] מנין אנו יודעים שכך היה מעשה, ולא צמו אז ביום הכיפורים? **אילימא מדכתיב** [אם תאמר ממה שנאמר]: **"ארבעה עשר יום", ודלמא** [ושמא] הכוונה בכתוב היא רק ל**ימים הראויין** ודילגו על יום הכיפורים! ומשיבים: **גמר** [למד] בגזירה שווה **"יום" "יום" מהתם** [משם מן המשכן] שהכוונה היא לימים רצופים ללא הפסקה.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:15
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:15)

וחוזרים למה שאמר ר' יוחנן כי **יצתה בת קול ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא,** ושואלים: **ומנלן** [מניין לנו] **דאחיל להו** [שמחל להם עוון זה] ומשיבים: **דתני** [ששנה החכם] **תחליפא** בברייתא, נאמר: **"וביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו"** (מלכים א' ח, סו), וכך פירושו:


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:16
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:16)

**"לאהליהם" — שהלכו ומצאו נשיהם בטהרה** (שהרי אהלו־ביתו, זו אשתו), **"שמחים" — שנהנו מזיו השכינה,** שהיה גילוי שכינה בהקרבת הקרבנות במקדש, **"וטובי לב" — שכל אחד ואחד נתעברה אשתו בבן זכר, "על כל הטובה" — שיצתה בת קול ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא** (שהיא הטובה השלימה).


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:17
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:17)

נאמר: **"לדוד עבדו ולישראל עמו"** ושואלים: **בשלמא** [נניח] מה שנאמר **"לישראל עמו"** — **דאחיל להו** [שמחל להם] **עון יום הכפורים** שלא קיימו אותה שנה, **אלא לדוד עבדו מאי היא** [מה הוא] עניינו כאן?


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:18
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:18)

**אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש דבקו שערים זה לזה** ולא נפתחו. **אמר שלמה עשרים וארבע רננות** לשבח לה' **ולא נענה, פתח ואמר "שאו שערים ראשיכם** והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד**"** (תהלים כד, ז), **ולא נענה** ונשארו השערים סגורים,


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:19
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:19)

**כיון שאמר "**ועתה קומה ה' אלהים למנוחתך אתה וארון עוזך כהניך **ה' אלהים** ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב. ה' אלהים **אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך"** (דברי הימים ב' ו, מא-מב) — **מיד נענה. באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי** (תחתית) **קדירה** (שהם כרגיל שחורים מאד) **וידעו הכל** על ידי כך **שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון** של בת שבע, שראו שרק בזכותו נפתחו שערי המקדש.


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:20
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:20)

ג מתוך קשר מסויים לאותם מקראות מסופר: **ר' יונתן בן עסמיי ור' יהודה בן גרים תנו** [שנו] **פרשת נדרים בי** [בבית מדרשו] של **ר' שמעון בן יוחי,** לאחר שסיימו את הלימוד הזה **איפטור מיניה באורתא** [נפרדו ממנו לשלום בערב]? אבל לא יצאו מן העיר, **לצפרא הדור וקא מפטרי מיניה** [לבוקר חזרו ושוב נפרדו ממנו]. **אמר להו** [להם]: **ולאו איפטריתו מיני באורתא** [והאם לא נפרדתם כבר ממני בערב]?


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:21
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:21)

**אמרו ליה** [לו]: **למדתנו רבינו** ש**תלמיד שנפטר מרבו** ומוסיף אחר הפרידה **ולן באותה העיר, צריך ליפטר ממנו פעם אחרת, שנאמר** לאחר גמר שמחת חנוכת הבית: **"ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך"** (מלכים א' ח, סו), **וכתיב** [ונאמר]: **"וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם"** (דברי הימים ב', ז, י) והרי היום השמיני הוא יום שמיני עצרת, עשרים ושנים בתשרי, ונאמר ששלח את העם למחרת ביום עשרים ושלושה!


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:22
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:22)

**אלא מכאן לתלמיד הנפטר מרבו ולן באותה העיר** (שהרי ודאי לא יצאו מן העיר ביום החג עצמו ונשארו ללון) **צריך ליפטר ממנו פעם אחרת** כפי שעשו ישראל ביום שלאחר החג (ביום העשרים ושלושה).


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:23
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:23)

**אמר לו** רבי שמעון **לבריה** [לבנו]: **בני** ה**אדם הללו** שני חכמים אלה **אנשים של צורה הם,** כלומר, אנשים חכמים ונבונים, **זיל גביהון דליברכוך** [לך אליהם שיברכו אותך]. **אזל אשכחינהו דקא רמו קראי אהדדי** [הלך ומצא אותם שהם מקשים כתובים זה על זה]: **כתיב** [נאמר] בפסוק אחד: **"פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו"** (משלי ד, כו), משמע שאדם צריך לפלס, כלומר למדוד ולחשב איזו מצוה חשובה יותר לעשותה, **וכתיב** [ונאמר] במקום אחר: **"ארח חיים פן תפלס** נעו מעגלותיה לא תדע**"**(משלי ה, ו), משמע, שצריך אדם לעשות כל מצוה הבאה לידו ולא לבחור בין דבר לדבר!


###### Steinsaltz on Moed Katan 9a:24
[Steinsaltz on Moed Katan 9a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Moed%20Katan/r/9a:24)

ותירצו: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **כאן** בפסוק הראשון שמשמע שיש להדר לקיים את המצוה החשובה יותר, הרי זה כשהמצוה שחשובה פחות היא **מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים,**