## Steinsaltz on Nazir Daf 11b

###### Steinsaltz on Nazir 11b:1
[Steinsaltz on Nazir 11b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:1)

**רישא** [בתחילה] באומר "איני יודע שהנזיר אסור ביין", מדובר **כגון** ש**נזר** רק **מחדא** [מדבר אחד], ומכאן הבדלי השיטות; **לרבנן דאמרי** [לדעת חכמים שאומרים] ש**אפילו לא נזר אלא מאחת מהן,** מאיסורי נזיר, מתחייב בנזירות — **הוי** [הריהו] **נזיר, ו**לכן הוא **אסור** בכל. ו**לר' שמעון** ש**אמר** שאינו נעשה נזיר **עד שיזיר מכולם** — הרי זה **מותר.**


###### Steinsaltz on Nazir 11b:2
[Steinsaltz on Nazir 11b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:2)

ואילו **סיפא** [בסוף] מדובר ש**נדר מכולהו** [מכולם], שקיבל על עצמו נדר נזירות שלם **ואיתשיל מחדא** [והוא רוצה להישאל ולהתירו מאחד] מאיסורי הנזירות, שסבר כי חכמים יתירו לו חלק מאיסור נזירותו;


###### Steinsaltz on Nazir 11b:3
[Steinsaltz on Nazir 11b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:3)

**לרבנן דאמרי** [לדעת חכמים שאומרים] **אפילו לא נזר אלא מאחת מהן הוי** [הריהו] **נזיר,** לכן גם **כי מתשיל מחדא מינייהו** [כאשר נשאל ורוצה שיתירו לו מאחת מהן] — **אישתרי** [מותר] בכל. שכשם שהנזירות חלה בשלימותה על ידי קבלת חלק ממנה, כך היא מותרת בשלימותה על ידי התרת חלק ממנה. ואילו **לר' שמעון** ש**אמר** אינו נזיר **עד שיזיר מכולם,** לכן גם **כי מתשיל נמי מההוא** [כאשר נשאל מאותו איסור] אינו מותר **עד דמתשיל מכולהו** [שיישאל מכולם] על כל איסורי הנזירות. **משום הכי קתני** [כך שנה]: **ור' שמעון אוסר.**


###### Steinsaltz on Nazir 11b:4
[Steinsaltz on Nazir 11b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:4)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **בנדרי אונסין** נדרים שנדר אדם מפני אונס **קא מיפלגי** [חלוקים] חכמים ור' שמעון, **ובפלוגתא** [ובמחלוקת] שחלקו בה **שמואל ורב אסי. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **ארבעה נדרים התירו חכמים** עקרונית, והם: **נדרי זירוזין,** שאדם מזרז את חבירו לעשות דבר, ואומר זאת בלשון נדר, כגון המוכר חפץ לחבירו שמדיר עצמו מאותו חפץ אם הלה ישלם לו פחות ממחיר מסויים, אבל באמת אין כוונתו לכך. **נדרי הבאי,** נדרים שאדם נודר לקיים דבר הבאי, כגון שאמר "קונם אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד" וכדומה, שיודע שאינו נכון ובודאי לא התכוון אלא לגוזמה בלבד. **נדרי שגגות,** שנדר בגלל סיבה מסויימת, וגילה ששגג וטעה בעובדות. **נדרי אונסין,** שמפני אונס אינו יכול לקיימו.


###### Steinsaltz on Nazir 11b:5
[Steinsaltz on Nazir 11b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:5)

**ואמר רב יהודה אמר רב אסי: ארבעה נדרים הללו,** אף על פי שהתירום חכמים, מכל מקום עדיין **צריכין שאלה לחכמים.** שצריך הנודר לבוא לחכמים ולהישאל על נדרו כדי שיתירו לו במפורש, וכל עוד לא עשה כן — אינם מותרים. סיפר רב יהודה: **כי אמריתה קמיה** [כאשר אמרתי הלכה זו של רב אסי לפני] **שמואל, אמר לי:** ה**תנא קתני** [שונה] **"התירו חכמים" ואת אמרת** [ואתה אומר] **צריכין שאלה לחכמים?!** אלא הכוונה היא שהם מותרים לגמרי.


###### Steinsaltz on Nazir 11b:6
[Steinsaltz on Nazir 11b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:6)

ובהלכה זו חלוקים גם חכמים ור' שמעון בדין האחרון במשנתנו, שהוא מעין נדרי אונסים, כיון שהוא אנוס לשתות יין או להיטמא למתים; **רבנן סברי** [חכמים סבורים] **כשמואל,** ולכן אף כאן — מותר הנדר מעצמו גם בלא שנשאל עליו לפני חכם. **ור' שמעון** סבור **כרב אסי** שהנדר איננו בטל מאליו, אלא אם ירצה — יבוא ויישאל לחכמים והם יתירו לו את נדרו. וכל עוד לא התירו לו — הריהו נזיר.


###### Steinsaltz on Nazir 11b:7
[Steinsaltz on Nazir 11b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:7)

א משנה האומר **"הריני נזיר ו**נוסף לזה **עלי לגלח נזיר",** כלומר, להביא את הקרבנות שנזיר מביא כשמגלח שערו עליהם, **ושמע** **חבירו ואמר "ואני** נזיר גם כן **ועלי לגלח נזיר",** והרי אף זה התחייב בכך בקרבנותיו של נזיר. **אם היו פקחים** ורוצים לחסוך לעצמם הוצאות — **מגלחין זה את זה,** כלומר, משלמים זה עבור זה את קרבנות נזירותו, ונמצא שלא הפסיד אחד מהם דבר בנדר הנוסף. **ואם לאו** [לא], שלא חשבו על הענין הזה והביאו כל אחד קרבנותיו לעצמו — **מגלחין נזירים אחרים,** כלומר, מביאים קרבנות נוספים עבור אחרים.


###### Steinsaltz on Nazir 11b:8
[Steinsaltz on Nazir 11b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:8)

ב גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: אמר "הריני נזיר ועלי לגלח נזיר" ו**שמע חבירו ואמר "ואני"** בלבד, **מהו** הדין? האם נאמר **"ואני" אכוליה דיבורא** [על כל הדיבור] **משמע,** כלומר, שהוא מקבל על עצמו כל מה שקיבל חבירו, להיות נזיר ולגלח נזיר, **או דלמא אפלגיה דדיבורא** [שמא רק על חצי הדיבור] **משמע,** שהשני קיבל על עצמו רק חלק מן הדברים שאמר חבירו. **אם תמצי** [תרצה] **לומר** כי **אפלגיה דדיבורא** [על חצי הדיבור] **משמע** ולא על כל הביטוי, האם **ארישא** [על תחילת דבריו] שאמר "הריני נזיר", **או אסיפא** [על סוף דבריו] שאמר "ועלי לגלח נזיר" משמע?


###### Steinsaltz on Nazir 11b:9
[Steinsaltz on Nazir 11b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:9)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממשנתנו: אמר השני **"ואני ועלי לגלח נזיר", אם היו פקחים —** **מגלחין זה את זה. מדקאמר** [ממה שהוא אומר] **"ואני ועלי" —** **שמע מינה** [למד ממנה מכאן] כי **"ואני" —** **אפלגיה דדיבורא** [על חצי הדיבור] נאמר, שאם לא כן לא היה צריך לומר "ועלי לגלח", ודי אם אומר "ואני". **אמרי** [אומרים]: **אין** [כן], מכאן אמנם אפשר להוכיח כי **אפלגיה דדיבורא** [על חצי הדיבור] **משמע, מיהו** [אבל] יש עוד לברר את השאלה: **ארישא** [על המחצית של תחילת הדיבור], **או אסיפא** [על המחצית של סופו]? ומשיבים: לכאורה תלמד **מינה** [ממנה עצמה], **מדקאמר** [ממה שהוא אומר] **"ועלי לגלח** נזיר **"****שמע מינה** [למד ממנה מכאן] כי **"ואני" על תחילת דיבורא** [הדיבור] **משמע** שמקבל על עצמו להיות נזיר, ולכן הוסיף ואמר שמקבל עליו קרבנות נזיר.


###### Steinsaltz on Nazir 11b:10
[Steinsaltz on Nazir 11b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:10)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרבא: ממאי דהכי** [ממה, מנין שכך] הוא הדבר ש"ואני" מתייחס למחצית דיבור? **לעולם אימא** [אומר] **לך** כי **"ואני" —** **אכוליה דדיבורא** [על כל הדיבור] נאמר, **ואי** [ואם] **משום** שהוסיף ואמר **"ועלי",** יש לפרש כי **מאי קאמר** [מה הוא אומר] — **ועלי בהא מילתא** [בדבר זה], ולא היה זה אלא פירוש לדבריו, אף שב"ואני" לבד היה מתחייב בכל. **דאי** [שאם] **לא תימא הכי** [תאמר כך] באופן זה, אם כן **דקתני סיפא** [מה ששנוי בסוף, במשנה הבאה] שאם אמר אדם **"הרי עלי לגלח חצי נזיר" ושמע חבירו ואמר "ואני עלי לגלח חצי נזיר", התם מי איכא תרתין מילי** [שם האם יש שני דברים]? הרי יש רק התחייבות אחת. **אלא מאי קאמר** [מה הוא אומר] **"עלי"** — **בהא מילתא** [בדבר זה], **הכא נמי** [כאן גם כן] במשנתנו, **כי קאמר** [כאשר הוא אומר] **"עלי" —** **בהא מילתא** [בדבר זה] אמר.


###### Steinsaltz on Nazir 11b:11
[Steinsaltz on Nazir 11b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:11)

**אמר ליה** [לו] **רבא: הכי השתא** [כך אתה משווה]?! **אי אמרת בשלמא רישא צריכא סיפא לא צריכא** [נניח אם אתה אומר שההתחלה נחוצה והסוף איננו נחוץ], שבמשנתנו היה צריך לשם הענין לומר "ואני... ועלי", שכל אחד מהם מתייחס לחצי הדיבור של חבירו, ואילו במשנה הבאה אין בדבר צורך, אפשר לומר כי **תני סיפא דלא צריכא** [שנה את סופה של המשנה שאינו נחוץ] **משום רישא דצריכא** [ראשה שנחוץ] שכך דרך המשנה ששני חלקיה באותו סגנון. **אלא אי אמרת רישא לא צריכא סיפא לא צריכא** [אם אומר אתה שגם ראשה של המשנה אינו נחוץ וגם סופה אינו נחוץ] ולא היה צריך אף בראשה לפרש "ועלי", ובמלה "ואני" כבר קיבל עליו את כל דברי חבירו, וכי **תני רישא דלא צריכא ותני סיפא דלא צריכא** [שנה ראשה שאינו נחוץ וסופה שאינו נחוץ]? אלא, ודאי אם במשנה הבאה אין התוספת "ועלי" נחוצה, חייבים לומר שהיא נחוצה בחלק הראשון, והדיוק שדייקנו הוא משום כך מקויים.


###### Steinsaltz on Nazir 11b:12
[Steinsaltz on Nazir 11b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/11b:12)

ג ולאחר שביררנו את משנתנו לגופה, מביאה הגמרא מה שיש בה לברר בעניינים אחרים. **אמר ר' יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן: האומר לשלוחו**