## Steinsaltz on Nazir Daf 12a

###### Steinsaltz on Nazir 12a:1
[Steinsaltz on Nazir 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:1)

**"צא וקדש לי אשה" סתם,** שלא פירש לו איזו אשה יקדש עבורו — מאותה שעה **אסור** המשלח **בכל הנשים שבעולם** עד שידע איזו אשה קידש השליח. כי **חזקה** ש**שליח עושה שליחותו** וקידש לו אשה, **וכיון** ש**לא פריש ליה** [פירש לו] את מי קידש, **הא לא ידע הי ניהו קדיש ליה** [הרי אינו יודע איזו אשה קידש לו] ואם רוצה הוא לקדש עתה אשה אחרת — יש לחשוש שמא היא קרובתה — בתה או אחותה או אמה — של זו שקידש לו השליח, ואסורה לו.


###### Steinsaltz on Nazir 12a:2
[Steinsaltz on Nazir 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:2)

**איתיביה** [הקשה לו] **ריש לקיש לר' יוחנן:** שנינו, טמא (זב, זבה, יולדת ומצורע) הבא להיטהר והפריש **קן סתומה,** שני תורים ("קן") או שני בני יונה לקרבן, שאחד מהם צריך להיות עולה ואחד חטאת, וסתם ולא פירש עדיין איזה לעולה ואיזה לחטאת. במקרה **שפרחה גוזל אחד מהן לאויר העולם** וברח לו, **או שפרחה לבין חטאות המתות,** שנתערב בין גוזלים אחרים של קרבנות חטאת שנפסלו, שמשום כך צריכים להמיתם, **או שמת אחד מהן** מן הגוזלים שבקן הסתומה, בכל אחד מן המקרים הללו, מה יעשה — **יקח** (יקנה) ויביא בעל הקרבן בן **זוג לשני** שנשאר, ואחר כך יחליט איזה מהם יהיה חטאת ואיזה עולה.


###### Steinsaltz on Nazir 12a:3
[Steinsaltz on Nazir 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:3)

**ואילו** אם קרה מקרה כזה ב**קן מפורשת,** שכבר פירש בעל הקרבן איזה מהם עולה ואיזה חטאת, ואחר כך ברח או מת אחד מהם ואינו יודע איזה ברח — **אין לו תקנה** עוד, שהרי אינו יודע מה עליו להקריב כבן זוג — עולה או חטאת.


###### Steinsaltz on Nazir 12a:4
[Steinsaltz on Nazir 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:4)

ומכל מקום **ואילו שאר קינין בעלמא** [סתם], של שאר האנשים הם **מיתקנן** [מתוקנים] ואין בהם חשש. ואם כדבריך, ר' יוחנן, שצריך לחשוש לכל אשה שמא היא קרובת זו שקידש השליח, **ואמאי** [ומדוע] יהיה הדין כך בשאר הקינים? **לימא** [נאמר] גם כן ש**כל חדא וחדא** [אחד ואחד] מן הגוזלות בכל קן בעולם **דלמא האי ניהו** [שמא זה הוא] הגוזל שהיה כבר מוקדש לשם עולה או לשם חטאת, וברח, וכיצד מתכפר בו אותו אדם!


###### Steinsaltz on Nazir 12a:5
[Steinsaltz on Nazir 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:5)

**אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לריש לקיש: **קאמינא אנא** [אומר אני] את שיטתי זו וחושש לאיסור, דווקא לגבי **אשה** **דלא ניידא** [שאינה ניידת] והיא קבועה במקומה, בביתה, וכלל הוא בידינו: שאף על פי שבדרך כלל מניחים אנו שכל דבר המגיע אלינו הריהו מן הרוב, מכל מקום אם הדבר האסור קבוע במקומו, אפילו כאשר הוא מיעוט קטן — דינו כמחצה על מחצה, ואין הולכים אחר הרוב. ומשום כך יש לאסור כל הנשים בעולם. **ואמרת** [ואומר] **לי את** [אתה] בקושייתך זו **איסורא דנייד** [איסור שנע] ממקומו ואינו קבוע? שהרי הגוזל נודד ממקום למקום, ובמקרה כזה הולכים אחר הרוב, ואין חוששים למיעוט.


###### Steinsaltz on Nazir 12a:6
[Steinsaltz on Nazir 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:6)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **הכא נמי נייד** [כאן גם כן באשה הרי זה איסור נודד], כי **אימור בשוקא אשכח וקדיש** [אמור שבשוק מצא השליח את האשה וקידש] אותה למשלח, מכל מקום **התם** [שם] בסופו של דבר **הדרא לניחותא** [חוזרת למנוחתה, לביתה] ונמצאת שוב במקום קבוע, ולכן יש לדון בה כבאיסור קבוע, ואילו **גבי** [אצל] **קן, מי הדרא** [האם חוזר] הגוזל לנוח במקום קבוע מסויים? ולכן הולכים בו אחרי הרוב.


###### Steinsaltz on Nazir 12a:7
[Steinsaltz on Nazir 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:7)

**אמר רבא: ומודה ר' יוחנן** שהמשלח מותר **באשה שאין לה לא בת, ולא בת בת, ולא בת בן, ולא אם, ולא אם אם, ולא אחות,** שהיו פנויות באותה שעה, שהרי אין לחשוש באשה זו שמא קידש השליח אחת מקרובותיה האוסרות אותה. **ואף על פי שהיתה לה,** לאותה אשה שהוא רוצה לקדש, **אחות** (או בת, וכדומה) נשואה בשעה שמינה את השליח **ונתגרשה לאחר מכאן,** מודה ר' יוחנן **דההיא** [שאותה] אשה שהוא רוצה עכשיו לקדש **שריא** [מותרת].


###### Steinsaltz on Nazir 12a:8
[Steinsaltz on Nazir 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:8)

**מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **דבההיא שעתא דקאמר ליה, הוה נסיבן לגברי** [שבאותה שעה שאמר לו לשליח לקדש אשה, היו נשואות קרובותיה לגברים] ואנו אומרים: **כי משוי** [כאשר אדם עושה] **שליח,** הרי זה דווקא **במילתא דקיימא קמיה** [בדבר העומד לפניו], כלומר, שדעתו למנותו שליח רק על מה שהוא אפשרי, מצוי, באותה שעה. אבל **במילתא דלא קיימא קמיה** [בדבר שאינו עומד לפניו] — **לא משוי** [עושה] אדם **שליח,** ולפיכך, הואיל ולא נתמנה לכך, אף אם קידש השליח אחת מקרובותיה של אותה אשה — אין הקידושין חלים, וממילא מותר המשלח באשה זו.


###### Steinsaltz on Nazir 12a:9
[Steinsaltz on Nazir 12a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/12a:9)

על סברה אחרונה זו מקשים ממשנתנו, **תנן** [שנינו]: האומר **"הריני נזיר ועלי לגלח נזיר" ושמע חבירו ואמר "ואני** נזיר **ועלי לגלח נזיר", אם היו פקחין —** **מגלחין זה את זה, ואם לאו** [לא] — **מגלחין נזירים אחרים.** ולפי הסברה שאמרנו שאין אדם חושב אלא על מה שמצוי ואפשרי לו באותה שעה יש להקשות: **בשלמא בתראה איכא קדמאה קמיה** [נניח הנודר האחרון, הרי יש את הראשון לפניו] שנדר בנזיר, ואפשר לומר שהיה בדעתו להתנדב עבורו לשלם את קרבנותיו. **אלא קדמאה מי איכא בתראה קמיה** [הראשון, האם האחרון ישנו לפניו]? שהרי בשעה שנדר הראשון בנזיר לא היה האחרון עוד נזיר, ולפי שיטה זו לא נתכוון להתנדב עבורו, וכיצד יכול הוא להקריב עבורו את קרבנותיו?