## Steinsaltz on Nazir Daf 16b

###### Steinsaltz on Nazir 16b:1
[Steinsaltz on Nazir 16b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/16b:1)

**קסבר** [סבור] **ר' אליעזר: כל** שנטמא **אחר מלאת** ימי נזירותו רק **שבעה** ימים **סותר,** ולדעתו יום שלושים אחר מלאת הוא. עוד שנינו במשנה שאם אמר **"הריני נזיר שלשים יום" ונטמא** ב**יום שלשים —** **סותר את הכל,** על כך **לא פליג** [חלק] **ר' אליעזר,** כי מדובר כאן כאשר **אמר** במפורש שמקבל עליו נזירות שלושים יום **שלימין,** ובמקרה זה נחשב הדבר שנטמא בתוך הנזירות.


###### Steinsaltz on Nazir 16b:2
[Steinsaltz on Nazir 16b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/16b:2)

עוד שנינו שאם אמר **"הריני נזיר מאה יום" ונטמא** ב**יום מאה —** **סותר את הכל, ר' אליעזר אומר: אינו סותר אלא שלשים. ו**את המשנה **כולה** יש להמשיך ולפרש **כדהוינן** [כפי שעסקנו] **בה אליבא** [על פי שיטתם] של **בר פדא ורב מתנא** בפרק ראשון בדפים ה-ו.


###### Steinsaltz on Nazir 16b:3
[Steinsaltz on Nazir 16b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/16b:3)

א משנה **מי שנזר** נדר נזירות **והוא** נמצא אז **בבית הקברות, אפילו היה שם שלשים יום** שלמים ולא יצא — **אין** ימים אלה שהיה בבית הקברות **עולין** (נחשבים) **לו מן המנין** של הנזירות, **ו**לפיכך **אינו מביא קרבן טומאה,** לפי שנדר הנזירות לא חל עליו עדיין. אם **יצא** מבית הקברות **ונכנס** אליו שנית — **עולין לו** הימים הללו **מן המנין,** כלומר, שחלה עליו הנזירות, **ו**לפיכך **מביא** **קרבן טומאה** לאחר שנכנס שוב.


###### Steinsaltz on Nazir 16b:4
[Steinsaltz on Nazir 16b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/16b:4)

**ר' אליעזר אומר: לא** נאמרה הלכה זו אם נכנס לבית הקברות **בו ביום** שיצא משם, **שנאמר** בקשר להלכות הנזיר שנטמא: **"והימים הראשנים יפלו"** (במדבר ו, יב), ולמדים אנו מלשון זו: **עד שיהו לו ימים ראשונים** של טהרה שנהג בהם נזירות, אבל אם לא היו ימים ראשונים של טהרה לא חלים עליו דינים אלה.


###### Steinsaltz on Nazir 16b:5
[Steinsaltz on Nazir 16b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/16b:5)

ב גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו בענין **מי שנזר והוא** נמצא אותה שעה **בבית הקברות, ר' יוחנן אמר: נזירות חלה עליו, וריש לקיש אמר: אין נזירות חלה עליו.** ומסבירים את השיטות, **ר' יוחנן** ש**אמר** ש**נזירות חלה עליו, סבר** [סבור]: משעה שקיבל על עצמו נזירות **מיתלא תליא וקיימא** [תלויה היא ועומדת], **כיון דמשכחא** [שהיא מוצאת] מצב שבו האדם נמצא ב**טהרה** (אם יצא מבית הקברות), הריהי **חיילא** [חלה] עליו מיד. שבעצם הנדר חל עליו משעה שנדר, אלא שאין לו אפשרות לחול בפועל בהיותו במקום טמא. **וריש לקיש אמר: אין נזירות חלה עליו** כל עיקר. ומשום כך **אי הדר ואמר** [אם הוא חוזר ואומר] לאחר שיצא משם שהוא מקבל על עצמו נזירות — **חיילא עליה** [חלה עליו], **ואי** [ואם] **לא** חוזר ואומר — **לא** חלה עליו.


###### Steinsaltz on Nazir 16b:6
[Steinsaltz on Nazir 16b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/16b:6)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש** ממשנתנו: **מי שנזר והוא בבית הקברות, אפילו היה שם שלשים יום —** **אין עולין** לו **מן המנין, ואינו מביא קרבן טומאה.** ונדייק: **קרבן טומאה הוא** ש**לא מייתי** [מביא], **הא מיחל** [הרי לחול] — **חיילא עליה** [חלה עליו]! **אמר ליה** [לו] הכוונה היא: **אינו בתורת טומאה, ו**משום כך **אינו בתורת קרבן,** שאינו נזיר כלל.


###### Steinsaltz on Nazir 16b:7
[Steinsaltz on Nazir 16b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/16b:7)

ועוד **איתיביה** [הקשה לו] ר' יוחנן לריש לקיש, ממה ששנינו בברייתא: **מי שהיה טמא ונזר,** שקיבל עליו נזירות בעודו טמא, מכל מקום הרי זה נוהג כנזיר בדיניו, ש**אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים. ואם גילח, ו**כן אם **שתה יין, ו**כן אם **נטמא למתים —** **הרי זה סופג** (לוקה) **את הארבעים,** מלקות שלוקה בהם העובר על איסור לא תעשה מן התורה. ומעתה נברר: **אי אמרת בשלמא חיילא** [נניח אם אתה אומר שהנזירות חלה] עליו באותה שעה — **היינו טעמא** [זה הטעם] ש**סופג את הארבעים** ככל העובר על נזירותו, **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שהנזירות מעיקרה **לא חיילא** [חלה], **אמאי** [מדוע] **סופג את הארבעים?**