## Steinsaltz on Nazir Daf 19a

###### Steinsaltz on Nazir 19a:1
[Steinsaltz on Nazir 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:1)

**תלמוד לומר: "והזיר... והביא"** (במדבר ו, יב), לומר: **אף על פי** ש**לא הביא** את אשמו — כבר **הזיר,** ומתחיל למנות נזירות הטהרה. ואת טעמו של **ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה** כך יש לומר, הכתוב **אומר: "והזיר... והביא"** ופירושו: **אימתי הזיר,** מתי נחשבת לו נזירות חדשה — **בזמן שהביא** כבר את אשמו.


###### Steinsaltz on Nazir 19a:2
[Steinsaltz on Nazir 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:2)

ושואלים: **מאן תנא להא דתנו רבנן** [מי שנה את זו ששנו חכמים]: **אשה שנדרה בנזיר ונטמאה,** שצריכה להביא חטאת העוף, עולת העוף ואשם, **ואחר כך הפר לה בעלה** את נדר הנזירות — **מביאה חטאת העוף, ואינה מביאה עולת העוף.**


###### Steinsaltz on Nazir 19a:3
[Steinsaltz on Nazir 19a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:3)

**אמר רב חסדא:** שיטת **ר' ישמעאל** בנו של ר' יוחנן בן ברוקא **היא.** שקרבן עולה בלבד אינו מעכב קבלת הנזירות, וכיון שבטלה נזירותה על ידי הפרת הבעל — לא תביאנו כלל.


###### Steinsaltz on Nazir 19a:4
[Steinsaltz on Nazir 19a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:4)

ושואלים: **מאי קסבר** [מה סבור] תנא זה? **אי קסבר** [אם סבור הוא] שה**בעל** בהפרתו **מיעקר עקר** [עוקר] את הנדר מעיקרו, ונחשב כאילו לא נזרה אשתו כלל — אם כן **חטאת העוף נמי** [גם כן] **לא לייתי** [תביא], שהרי לא היתה נזירה כלל ואינה חייבת בחטאת. ומצד שני, **אי קסבר** [אם סבור] הוא שה**בעל** בהפרתו **מיגז גייז** [גוזז] את הנדר, כלומר, שהנדר בטל משעת ההפרה והלאה, אבל היתה לו חלות כלשהי מעיקרה, אם כן, אם נטמאה האשה בזמן נזירותה **עולת העוף נמי לייתי** [גם כן תביא] על מה שנהגה נזירות! ומשיבים: **לעולם** תפרש כי **קסבר** [סבור הוא] ש**בעל מיעקר עקר** [עוקר את הנדר מעיקרו], **ו**מדוע עליה להביא חטאת? **ר' ישמעאל סבר לה** [סבור בענין זה] **כ**שיטת **ר' אלעזר הקפר.**


###### Steinsaltz on Nazir 19a:5
[Steinsaltz on Nazir 19a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:5)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אלעזר הקפר ברבי** (הגדול) **אומר: מה תלמוד לומר** בנזיר **"וכפר עליו מאשר חטא על** **הנפש"** (במדבר ו, יא)? **וכי באיזו נפש חטא זה** בנזירותו? **אלא** מפני **שציער** את **עצמו מן היין** — הרי זה חוטא בנפשו של עצמו, ולכן צריך להביא קרבן חטאת על עצם הנזירות, שציער את גופו. **ו**יש ללמוד מכאן ב**קל וחומר: ומה זה** ש**לא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו** בסיגופים ותעניות **מכל דבר —** **על אחת כמה וכמה** שנקרא חוטא. ולדרך זו סבור ר' ישמעאל שאף אשה זו כיון שבפועל ציערה עצמה בנזירות שנהגה — עליה להביא את קרבן החטאת, אף שלא היתה נזירה ממש, בגלל הפרת בעלה.


###### Steinsaltz on Nazir 19a:6
[Steinsaltz on Nazir 19a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:6)

ולעצם דברי ר' אלעזר הקפר שואלים: **והא** [והרי] **בנזיר טמא כתיב** [נאמר] פסוק זה **ואנן** [ואנו] **אפילו נזיר טהור קאמרינן** [אומרים אנו] שגם הוא מביא קרבן חטאת! משיבים: **קסבר** [סבור] **ר' אלעזר הקפר נזיר טהור נמי** [גם כן] **חוטא הוא, והיינו טעמא דכתיב** [וזה הטעם שנאמר] ביטוי זה ("מאשר חטא על הנפש") דווקא **בנזיר טמא** ולא בנזיר טהור — **הואיל ושנה בחטא,** שבמה שנטמא ונתחייב שוב נזירות — נמצא מצער עצמו פעם נוספת, והיה עליו להיזהר ביותר שלא ישוב ויצער עצמו.


###### Steinsaltz on Nazir 19a:7
[Steinsaltz on Nazir 19a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:7)

א שנינו במשנה שנזיר שנדר בבית הקברות, אם **יצא ונכנס —** **עולין לו** אותם ימים ששהה בחוץ **מן המנין** של נזירות טהרה, ולפיכך אם נכנס שוב חייב בקרבן טומאה. **קתני** [שנה] **עולין לו מן המנין,** ותוהים: **משום** שרק **יצא** ממקום טמא **חל עליה** [חלה עליו] **נזירות?** הרי עדיין טמא הוא! **אמר שמואל:** מדובר כאן **כגון שיצא ו**נטהר כדין: **הזה** שהיזו עליו מי פרה אדומה ביום השלישי, **ושנה** שהיזו עליו שנית ביום השביעי, כדי להיטהר מטומאת מת, **וטבל,** ואחר כך נכנס שוב לבית הקברות. שכיון שנטהר חלה עליו הנזירות.


###### Steinsaltz on Nazir 19a:8
[Steinsaltz on Nazir 19a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:8)

ועוד שואלים: לפי דיוק דברי המשנה, שהזכירה דווקא מקרה שחזר ונכנס לבית הקברות, **אלא** רק אם חזר ו**נכנס** למקום טמא **הוא** ש**עולין לו מן המנין, לא נכנס —** **אין עולין לו מן המנין?!** ומשיבים: בלשון **לא מיבעיא** [נצרכה] **קאמר** [הוא אומר], וכך משמעות הדברים: **לא מיבעיא** [נצרכה] לומר אם **יצא** ונהג נזירותו כרגיל שעולים לו הימים למנין נזירותו, **אלא אפילו נכנס** מיד לאחר טהרתו למקום טומאה גם כן **עולין** (נחשב) **לו** אותו זמן קודם שנכנס **מן המנין,** ויתחייב בקרבן טומאה אם נכנס שוב.


###### Steinsaltz on Nazir 19a:9
[Steinsaltz on Nazir 19a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:9)

מסופר: **אמרו ליה** [לו] **רב כהנא ורב אסי לרב: מאי טעמא לא מפרשת לן כהלין מילי** [מה טעם, משום מה אין אתה מפרש לנו כאותם הדברים] שאמר שמואל, שהסביר ופירש את משמעות המשנה? **אמר להון** [להם]: **אמינא דלמא לא צריכיתו** [אמרתי בלבי, שמא אין אתם צריכים לכך], שהיה נראה לי שדבר זה פשוט, ואין צריך לאומרו.


###### Steinsaltz on Nazir 19a:10
[Steinsaltz on Nazir 19a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/19a:10)

ב שנינו במשנה ש**ר' אליעזר אומר: לא בו ביום,** שאם נטמא שוב ביום הראשון שנטהר בו — אינו סותר את נזירותו ואינו מביא קרבן טומאה, **שנאמר** בנזיר שמביא קרבן טומאה: **"והימים הראשנים יפלו"** (במדבר ו, יב), ללמד: **עד שיהיו ימים ראשונים. אמר עולא: לא אמר ר' אליעזר** דין זה **אלא בטמא שנזר** שלא חלה עליו נזירות מתחילה, **אבל בנזיר טהור** ש**נטמא —** **אפילו** היה נזיר רק **יום אחד —** **סותר** את היום האחד של נזירותו, ומביא קרבן טומאה, ומתחיל במנין נזירות חדשה.