## Steinsaltz on Nazir Daf 22b

###### Steinsaltz on Nazir 22b:1
[Steinsaltz on Nazir 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:1)

**מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב מרי אמר: האי** [זו] השאלה שאנו דנים בה עתה ביחס לאשה שהתפיסה נדרה באשה אחרת, מה יהא הדין אם הופר נדרה של הראשונה **היינו** [זוהי] ביסודה שאלתו של **רמי בר חמא** בנושא אחר. **דבעי** [ששאל] **רמי בר חמא:** אם אומר אדם על דבר מסויים: **"הרי** זה אסור **עלי כבשר זבח שלמים", מהו** הדין? האם יש כאן נדר האוסר את הדבר, או לא?


###### Steinsaltz on Nazir 22b:2
[Steinsaltz on Nazir 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:2)

וצדדי השאלה: האם **כי** [כאשר] **מתפיס איניש** [אדם] בנדר, שאומר "דבר זה יהא כמו זה" **בעיקרא** [בעיקרו] הוא **מתפיס.** ואף כאן, כיון שמתחילה, לפני זריקת הדם על המזבח, היה הבשר אסור בהנאה — נמצא שהתפיס בדבר שהוא אסור בהנאה והנדר חל. **או דלמא** [שמא] **בצננא** [בצונן = בהיתר] **מתפיס** את נדרו, והרי זבחי שלמים אחר זריקת הדם מותרים באכילה ואין הדבר נאסר עליו? ולכאורה שאלה זו דומה לשאלה בענין נדרה של האשה השניה, האם היא מתפיסה בעיקרו — תחילתו של הנדר הראשון — לפני שהופר, או בצד ההיתר שבו — לאחר מכן.


###### Steinsaltz on Nazir 22b:3
[Steinsaltz on Nazir 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:3)

את ההצעה הזו דוחים: **מי דמי** [האם דומים] הדברים? **התם** [שם] **כיון** ש**אמר "הרי עלי כבשר זבח שלמים", אף על גב** [אף על פי] ש**לאחר שנזרק דמו מצי אכיל ליה** [יכול לאכול אותו] **בחוץ,** מכל מקום עדיין **מיקדש קדיש** [קדוש] הוא לעניינים שונים, ויש כאן נדר בדבר שיש בו איסור מסויים. **אבל הכא** [כאן] **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר שמי שמתפיס — **בצננא קא מתפיס** [בצונן, בהיתר, הוא מתפיס] **הא** [הרי] **הפר לה בעלה** ואין כאן צד נדר כלל, ואין משמעות לדברים! **איכא דאמרי** [ויש שאומרים] שאין מקבלים את הדחיה הזו. ולדעתם, אכן **היינו** [זו היא] השאלה של **רמי בר חמא ודאי.**


###### Steinsaltz on Nazir 22b:4
[Steinsaltz on Nazir 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:4)

ועוד שואלים: **אמרה לה** לחבירתה שנדרה בנזיר, בנוסח **"הריני נזירה בעיקביך"** ואחרי כן היפר בעלה של הראשונה את נדר אשתו, **מהו** דינה של השניה? וצדדי השאלה: האם **"הריני בעיקביך"** משמעותו **בכולא מילתא** [בכל הדבר], **ו**לכן **שריא** [מותרת], שהרי לבסוף הותרה אף הראשונה. **או דלמא כמיקמי דליפר** [שמא כלפני שיפר] **לה בעלה** משמע, **ו**לכן **אסירא** [אסורה]?


###### Steinsaltz on Nazir 22b:5
[Steinsaltz on Nazir 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:5)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו: **האשה** **שנדרה בנזיר** (נדר נזירות) **ושמע בעלה ואמר "ואני" —** **אינו יכול להפר** שנמצא מיפר בכך את נדרו שלו, שהתפיס בשלה, ואינו יכול לעשות זאת. **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר **כי אמר** [כאשר אומר] **לה "הריני בעיקביך"** — **בעיקרא קא** [בעיקר הנדר הריהו] **מתפיס** ואינו תולה את נדרו בנדרה לכל אורך הנזירות, אם כן **ליפר** [שיפר] **לה לדידה ולוקים דידיה** [את שלה ויקים את שלו], כלומר, הוא ישאר באיסורו!


###### Steinsaltz on Nazir 22b:6
[Steinsaltz on Nazir 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:6)

**אלא לאו שמע מינה בכולא דמילתא** [האם לא תלמד מכאן שבכל הדבר] הוא **מתפיס, והלכך** (ולכן) אפשר לדייק כך: דווקא **הוא** ש**לא מצי מיפר** [יכול להפר] משום שאם יפר — נמצא כמיפר גם את נדרו שלו, **הא** [הרי] **אשה** ש**אמרה "הריני בעיקביך" היא נמי** [גם כן] **מותרת** בהפרת נדר הראשונה?


###### Steinsaltz on Nazir 22b:7
[Steinsaltz on Nazir 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:7)

ודוחים: **לא, לעולם** יכול אתה לומר כי **בעיקרא** [בעיקרו] של נדר הוא **מתפיס, והכא** [וכאן], בבעל, סיבה אחרת יש לכך שאינו יכול להפר, **כיון דאמר** [שאומר] **לה "ואני" —** **כאומר "קיים ליכי** (לך) **"****דמי** [נחשב], שבקבלת הנדר הוא ממילא גם מקיים את נדרה. **ו**לכן, **אי מתשיל אהקמתו** [אם הוא נשאל לחכם על הקמתו], שרוצה להתחרט על שהקים את נדרה — **מצי מיפר** [יכול להפר], **ואי** [ואם] **לא** נשאל — **לא.**


###### Steinsaltz on Nazir 22b:8
[Steinsaltz on Nazir 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:8)

א שנינו במשנה: אמר הבעל **"הריני נזיר ואת" ואמרה** אשתו אחריו **"אמן" —** **מיפר את שלה, ושלו קיים. ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא: מי שאמר לאשתו **"הריני נזיר ואת", ואמרה "אמן" —** **שניהם אסורין, ואם לאו** [לא], שלא ענתה "אמן" — **שניהם מותרין, מפני שתלה** את **נדרו בנדרה,** שהתכוון לומר: הריני נזיר אם את תהיי נזירה, ואם היא לא קיבלה על עצמה — אף נדרו בטל. הרי שלפי הברייתא אינו יכול להפר את נדרה אם אמרה "אמן", והרי זה שלא כמשנתנו.


###### Steinsaltz on Nazir 22b:9
[Steinsaltz on Nazir 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/22b:9)

**אמר רב יהודה: תני** [שנה], תקן את הנוסח בברייתא כך: **"מיפר את שלה ושלו קיים"** כמשנתנו, ולא בנוסח "שניהם אסורים". **אביי אמר: אפילו תימא כדקתני** [תאמר כפי ששנויה] הברייתא, ועדיין יש לומר שיש הבדל בדרך שבה נאמרו הדברים; ב**ברייתא** מדובר **כגון דקאמר** [שאומר] **לה** משפט שלם אחד: **"הריני נזיר ואת" דקא תלי** [שתולה] את **נדרו בנדרה,** ומשום כך אם היא אינה נזירה — אף נדרו בטל.