## Steinsaltz on Nazir Daf 26b

###### Steinsaltz on Nazir 26b:1
[Steinsaltz on Nazir 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/26b:1)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רבא:** אמר **"**מעות **אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי"** ומת, **דמי חטאת —** **ילכו לים המלח, והשאר —** **יביא חציו לעולה וחציו לשלמים. ומועלין בכולן,** שאם השתמש בשאר הכסף כולו — הריהו חייב קרבן מעילה משום דמי העולה המעורבים בהם, **ו**אולם **אין מועלין** אם השתמש **במקצתן,** שמא אותו הכסף שהוציא כסף של שלמים הוא, ואין מועלים בהם.


###### Steinsaltz on Nazir 26b:2
[Steinsaltz on Nazir 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/26b:2)

אם אמר **"**מעות **אלו לעולתי והשאר לשאר נזירותי" —** **דמי עולה יביאו** בהם **עולה, ומועלין בהן. והשאר יפלו לנדבה** מאחר ודמי חטאת מעורבים בהם, **ומועלין,** כלומר, חייבים קרבן מעילה אם השתמשו **בכולן** משום דמי החטאת המעורבים בהם, **ואין מועלין** אם השתמשו רק **במקצתן,** שמא אותו הכסף שהשתמשו בו של שלמים היו, ואין בהם מעילה.


###### Steinsaltz on Nazir 26b:3
[Steinsaltz on Nazir 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/26b:3)

א **אמר רב הונא אמר רב: לא שנו** חילוק זה בנזיר בין מעות סתומים ומפורשים **אלא** ב**מעות** שנועדו לקרבנות, **אבל** אם הפריש **בהמה** מסויימת לקרבנו — **הרי היא כמפורשת,** משום ששלושת קרבנות הנזיר שונים זה מזה, לחטאת — מביא נקבה, לעולה — זכר, ולשלמים איל בן שנתיים, ומובן מאליו מה מופרש לצורך מה, ולכן אם מתו הבעלים יהא דינו של כל קרבן כראוי לו: חטאת — תמות, כדין כל חטאת שמתו בעליה, עולה — תקרב עולה, ושלמים — יקרבו שלמים וייאכלו ליום אחד, ואינם טעונים לחם.


###### Steinsaltz on Nazir 26b:4
[Steinsaltz on Nazir 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/26b:4)

**אמר רב נחמן: הא דאמרי** [זו שאומרים] שאם הפריש **בהמה הרי היא כמפורשת —** **לא שנו אלא** דווקא כשהיא בהמה **תמימה,** שאותה עצמה יש להקריב, **אבל** אם הפריש בהמה **בעלת מום,** אפילו הפריש שלוש בהמות, נקבה, זכר, ואיל בן שנתיים, והן בעלות מום — **הרי היא,** כל אחת מהן, נחשבת **כסתומה,** שהרי אינו מקריב בהמה זו עצמה אלא מוכרה ומשתמש בדמיה, ודמים אלו לא נתפרשו. **אבל נסכא** [חתיכת כסף] — **לא,** שאם הפריש חתיכות כסף, הרי אלו נחשבות כמפורשות, שהרי כל אחת ניכרת לעצמה, וכל אחת מהן לצורך קרבן מסויים.


###### Steinsaltz on Nazir 26b:5
[Steinsaltz on Nazir 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/26b:5)

**ורב נחמן בר יצחק אמר: אפילו נסכא** [חתיכת כסף] נחשבת כמעות סתומות, **אבל סואר** [צבר] **של קורות —** **לא,** שאם הפריש שלושה צברים של קורות בנין לצורך קרבנותיו נחשב הדבר כמו מעות מפורשות. **אמר ליה** [לו] **רב שימי בר אשי לרב פפא: מאי טעמייהו דרבנן** [מה טעמם של חכמים] רב, רב נחמן ורב נחמן בר יצחק — האם משום **דאמרי** [שהם אומרים]: **מעות ולא בהמה, ולא נסכא, מעות ולא סוורא,** שהם סבורים שרק בענין מעות קיבלו במסורת דין סתומים, ואין לדמות לכך כל דבר אחר? **אלא מעתה** לפי זה צריך לומר גם **מעות ולא עופות!**


###### Steinsaltz on Nazir 26b:6
[Steinsaltz on Nazir 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/26b:6)

**וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר כך גם כן] הוא הדין, ועופות אינם נחשבים כסתומים, **אלא הא** [זו] ש**אמר רב חסדא: אין הקינין** (זוג עופות, תורים או בני יונה, שמביאים אחד מהם לעולה ואחד לחטאת) **מתפרשות** (נבדלות, מוגדרות) **אלא אי** [אם, או] **בלקיחת בעלים,** כאשר הבעלים קונים ומחליטים בשעת הקניה לייחד כל אחד לקרבן מסויים, **אי** [אם, או] **בעשיית כהן** שהכהן בזמן ההקרבה מחליט איזה לעולה ואיזה לחטאת. ומכאן מובן שהלוקח זוג עופות סתם — דינם כסתומים, ולכן יכול הכהן להחליט למה הוא מייעד כל אחד.


###### Steinsaltz on Nazir 26b:7
[Steinsaltz on Nazir 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/26b:7)

יש לשאול לפי דבריך: **אמאי** [ומדוע]? **הא** [הרי] דווקא ב**מעות גמירין לה** [למודים אנו דבר זה] ולא בדברים אחרים! ומדברי רב חסדא משמע שגם בעופות יש דין של סתומים, ואם כן אף בהמה, נסכא וסואר של קורות דינם כן!